צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

על מה בעצם אני כותב כאן -אתגר לדיון של ממש

אדון מכניע ובועל
לפני 12 שנים • 11 באפר׳ 2012

על מה בעצם אני כותב כאן -אתגר לדיון של ממש

אדון מכניע ובועל • 11 באפר׳ 2012
הנה אתגר לדיון של ממש. אחרי שנקעה הנפש מהקשקשת של למי ..גדול יותר ( תחת או משהו אחר..) ואחרי שהתבקשתי, שוב ושוב, להחזיר את הדיון למחוזות אינטלקטואליים משהו , אני חוזר ומביא כאן את הדיון שפעם ניהלתי כאן והנוגע לשורשי העיסוק הבדסמי.
בכן, על מה לכל הרוחות , אני כותב כאן ? האם העסוק שלי בנשים השמ"ד ( רק לצרכי קיצור ר"ת של השמנות, מכוערות , דחויות ) הוא תכלית הכל, או שמדובר בעצם במשהו אחר לחלוטין, שמיתאר גופן של הנשים כאן איננו אלא אחד ממאפייניו הבולטים.
ובכן, למי שזוכר, אני עוסק , קודם כל, בדיקונסטרוקציה של המרחב הרומנטי. בלשון אחר, והמובנת גם להדיוטות שכאן, אני נוטל את המושגים, והמסמנים ( המילים ) שבהם אנו מתארים את תחושותינו במרחב הרומנטי , מפרק אותם מהמיתוסים האופפים אותם, ומרכיב אותם מחדש, כפי שהם. אני מביט נכוחה אל אמת החיים הרומנטית, מרוקן אותה מהמיתוס הדכאני של המיתוס השקרי והכוזב הקרוי "אהבה" וקורא לכולם להביט נכוחה בהתנהלות הרומנטית שלנו כפי שהיא - צרכנים של שוק המתנהל לפי כללי היצע וביקוש לכל דבר וענין.
אבל למה כמובן להתרכז בשוק הבדסמי דווקא ? - ובכן הסיבה היא בגלל צמצומו של מרחב המחקר שלנו. כל מי שנכח אי-פעם באירוע חברתי בדסמי או במועדון היכרויות בדסמי - מודע לתופעות שמוטחות בפניו עד שלא ניתן להתעלם מהן. ריבוין של נשים מסוג השמ"ד הוא אחת מהן.
הענין הזה, למי שעוסק בעיסוק אקדמי, וולמי שיש לו סתם סקרנות אינטלקטואלית מחייב , באופן בלתי נמנע, מחשבה לגבי הסיבות לכך ? למה זה ?
כאמור הכיעור הנשי איננו התופעה היחידה הרווחת במרחב הבדסמי אך הוא בולט לעין מאוד, במידה רבה נוספת קיימת כאן התופעה של התחלפות תזזיתית של זוגיות הדומה למעין משחק של כיסאות מוזיקאליים בקצב של רכבת הרים. עד שנקל לקבוע את הכלל הציני ש"כאן כבר כולם היו עם כולם, ואם לא- אז הם יהיו...".
הסיבה לתזזיתיות של ההתחברויות וההתנתקויות "הרומנטיות" כאן נעוצה כמובן ביסוד הראוותני של הסצינה הבדסמית, ללא השערוריה של ההתחברות וההתנתקות אין קיום לסצינה הזאת.

הדברים שהבאתי כאן אינם בבחינת סוף הדיון, הם בעיקר זריקת אתגר, לתחילתו של דיון רציני ממש לאלו שנקעה נפשם מהאווילות הפושה כאן , ואני מקווה שהדברים שלי ישמשו פתח לדיון ראוי של ממש.
עלומה​(אחרת)
לפני 12 שנים • 11 באפר׳ 2012
עלומה​(אחרת) • 11 באפר׳ 2012
הדברים שלך לא יכולים לפתוח שום דיון של ממש, זה שאתה בוחר מילים אחרות, אקדמיות, לאישה שמנה, מכוערת ודחויה, לא מקלות על פגיעה ישירה, לכן, דיון של ממש לא תוכל להשיג פה.
אני לא אהיה זאת שתגיד לך:כמו שיש ריכוז של שמ"ד נשים, יש פה ריכוז של שמ"ד, שפ"ח (|שעירים, פסיכים, חיים בללהלנד), שח"ט (שקרנים, חופרים, טיפשים) גברים וכדומה. icon_lol.gif

אני יכולה לייעץ לך,
שאם הנושא כ"כ קשה לך בכלוב, אתה תמיד מוזמן לקחת ונילית, כי הרי כולן התחילו מלהיות כאלה, להקסים אותה בשח"ט שלך, למרות השפ"ח שאתה, להפוך אותה לנשלטת/סאבית/שפחה, עם זוגיות, בלי זוגיות, עם חינוך קשוח איך לא להיות שמ"ד, כמובן שהיא תהיה כ"כ מושלמת שלא תצטרך להגיע לאף מסיבה/מפגש/התקהלות וכדומה עם הקהילה, שכך גם תוסר הדאגה שהיא היתה עם כולם.

ח"ש
(חג שמח)
מUחדת
לפני 12 שנים • 11 באפר׳ 2012

תנצב"ה

מUחדת • 11 באפר׳ 2012
זצוקללה"ה לאריוש"ט ולברה"ג ולמעש"ט, ב"ה.

עה"ח,
ז"ל.
Perplexed
לפני 12 שנים • 11 באפר׳ 2012

בקשת הסבר

Perplexed • 11 באפר׳ 2012
מר אדון בועל ומכניע יקר.

קראתי את הסברך דלעיל לגבי משמעות כתיבתך באתר. אני מבינה שאתה עורך לעצמך "מחקר" כלשהו או מאתגר את עצמך אינטלקטואלית.

ובכן אשמח לשמוע (ללא ציניות לשם שינוי) מה הן ההשלכות התיאורטיות ובעיקר – הישומיות - שאתה מצפה להשיג באמצעות חקר התופעות עליהן אתה מצביע, כי למעט המשגה מחודשת של המושג "אהבה" טרם הצלחתי להבין איזו תיאוריה אתה מנסה להרכיב ובמה היא אמורה להיות שימושית.

אין לי אישית שום בעיה עם דברי הנאצה והגנות שאתה מעלה באופן תדיר בבלוגך או בפורום (כל עוד אינך מלבין פני אינדוודואלים ברבים), אני פשוט לא מצליחה להבין את מטרתם. איך ההצבעה על תופעות כמו "שמ"ד" או "דום סחבה" וכיו"ב, עשויה להביא לשינוי כלשהו בתפיסת מציאות של מישהו ובעיקר לשינוי התנהגות, ומדוע בעצם, נדרשים שינויים כאמור מלכתחילה?

ואם עדיין לא היתי ברורה, אז אודה לך אם תוכל להסביר לי, איך ההצבעה על היותו של מלפפון "ירוק" הנה בבחינת "מחקר" ואיך היא אמורה להוביל לשינוי בטעמו הקולינרי של מישהו, אם בכלל. ומדוע בעצם, שאנשים לא ימשיכו לחבב מלפפונים ירוקים, הגם אם המילה "לחבב" אינה מגדירה במדויק את רגשותיהם כלפי מלפפונים ירוקים?

אני באמת באמת אשמח להבין. למעשה, אני שונאת לא להבין.
בטי בום​(שולטת)
לפני 12 שנים • 11 באפר׳ 2012

Re: בקשת הסבר

בטי בום​(שולטת) • 11 באפר׳ 2012
Perplexed כתב/ה:
מר אדון בועל ומכניע יקר.

קראתי את הסברך דלעיל לגבי משמעות כתיבתך באתר. אני מבינה שאתה עורך לעצמך "מחקר" כלשהו או מאתגר את עצמך אינטלקטואלית.

ובכן אשמח לשמוע (ללא ציניות לשם שינוי) מה הן ההשלכות התיאורטיות ובעיקר – הישומיות - שאתה מצפה להשיג באמצעות חקר התופעות עליהן אתה מצביע, כי למעט המשגה מחודשת של המושג "אהבה" טרם הצלחתי להבין איזו תיאוריה אתה מנסה להרכיב ובמה היא אמורה להיות שימושית.

אין לי אישית שום בעיה עם דברי הנאצה והגנות שאתה מעלה באופן תדיר בבלוגך או בפורום (כל עוד אינך מלבין פני אינדוודואלים ברבים), אני פשוט לא מצליחה להבין את מטרתם. איך ההצבעה על תופעות כמו "שמ"ד" או "דום סחבה" וכיו"ב, עשויה להביא לשינוי כלשהו בתפיסת מציאות של מישהו ובעיקר לשינוי התנהגות, ומדוע בעצם, נדרשים שינויים כאמור מלכתחילה?

ואם עדיין לא היתי ברורה, אז אודה לך אם תוכל להסביר לי, איך ההצבעה על היותו של מלפפון "ירוק" הנה בבחינת "מחקר" ואיך היא אמורה להוביל לשינוי בטעמו הקולינרי של מישהו, אם בכלל. ומדוע בעצם, שאנשים לא ימשיכו לחבב מלפפונים ירוקים, הגם אם המילה "לחבב" אינה מגדירה במדויק את רגשותיהם כלפי מלפפונים ירוקים?

אני באמת באמת אשמח להבין. למעשה, אני שונאת לא להבין.


bowdown.gif bowdown.gif bowdown.gif bowdown.gif
daniel222
לפני 12 שנים • 11 באפר׳ 2012
daniel222 • 11 באפר׳ 2012
מתכון להשגת צומי עבור האידיוט המצוי.
[U][B]

רשום משפט שכולל בתוכו הכנה לדיון עמוק
במשפט הבא רשום משהו פוגעני, הקל ביותר עבור אדם טיפש זה על נשים שמנות.
זרוק כמה מילים גבוהות ללא שום קשר ביניהם (קשר כבר דורש מינימום מחשבה)
פרסם והמתן.
תמונה כפרית
לפני 12 שנים • 11 באפר׳ 2012

LOL

תמונה כפרית • 11 באפר׳ 2012
daniel222 כתב/ה:
מתכון להשגת צומי עבור האידיוט המצוי.
[U][B]

רשום משפט שכולל בתוכו הכנה לדיון עמוק
במשפט הבא רשום משהו פוגעני, הקל ביותר עבור אדם טיפש זה על נשים שמנות.
זרוק כמה מילים גבוהות ללא שום קשר ביניהם (קשר כבר דורש מינימום מחשבה)
פרסם והמתן.


לא צחקתי ככה הרבה מאד זמן

תודה
Bloody
לפני 12 שנים • 11 באפר׳ 2012
Bloody • 11 באפר׳ 2012
DNFTT
רפאל
לפני 12 שנים • 12 באפר׳ 2012

Re: על מה בעצם אני כותב כאן -אתגר לדיון של ממש

רפאל • 12 באפר׳ 2012
אדון מכניע ובועל,

קשה מאוד לראות בכתיבה שלך אתגר לדיון של ממש, ויותר מזה - לראות בה משהו שיש בו כנות.

אתה מדבר על סקרנות אינטלקטואלית, אבל הדבר האחרון שאפשר להגיד על הפוסטים שלך הוא שסקרנות אינטלקטואלית מניעה אותם. סקרנות היא רבת פנים: האם לכל הנשלטים תכונות אופי דומות, או שמדובר במונח שמקיף מגוון רחב מאוד של טיפוסים? האם יש בנמצא נשלט שאינו נשלט מלמטה, ושאינו כותב את תסריט השליטה בו? האם צריכים לנהל בכלוב רשימות שחורות? והאם כל המלכות בתשלום הן זונות?... בקיצור, שאלות רבות עומדות על הפרק, אבל אתה חוזר ומעלה שאלה אחת בלבד. וליתר דיוק גם השאלה האחת שלך אינה אתגר לדיון, אלא מנוף רטורי לחזור ולהגיד את אותו הדבר: "נשים שמנות הן דוחות, ואלמלא הן היו מוכרות את עצמן כנשלטות אף גבר לא היה פוזל לעברן". את השנינה הזו אתה מוכר פעם אחת כתיאוריה ניאו-מרקסיסטית, ופעם כדקונסטרוקציה של המרחב הרומנטי (והדבר האחרון שאפשר להגיד עליך הוא שאתה דקונסטרוקציסט, כי אתה עוסק בבניה וקיבוע של מושגים כמו תשוקה ואסתטיקה, אגב התעלמות גמורה מן העובדה שרבים חושקים בצורה שונה ממך). הפואנטה שלך לעולם עומדת, אבל התפאורה האינטלקטואלית שלך משתנה מהפקה להפקה.

אם לסכם, מה שאתה עושה אינו אינטלקטואלי אלא ריטואליסטי. חוקי הריטאל שלך ברורים מאוד: אחת לכמה זמן נכנסים לכלוב וכותבים "נשים שמנות הן דוחות, ואלמלא הן היו מוכרות את עצמן כנשלטות אף גבר לא היה פוזל לעברן". כמו כן, חובה להגיד "שמנה מכוערת ודחויה", וכל מי שלא אמר שלושה דברים אלו, לא יצא יד חובתו. אני לא יודע אם זה ריטואל סאדיסטי שבו אתה מתענג על הגילוי שלך שעיסוק בשומן של אנשים גורם לרבים תחושה של אי-נוחות, או שזה ריטואל שבו אתה בונה את הדימוי העצמי שלך, או משהו אחר. אבל אני יודע שמבחינה אינטלקטואלית טהורה הייתי שמח שירוצו כאן עוד כמה שרשורים ששאלתן "למי יש גדול יותר" מאשר עוד שרשור שעניינו שומנן של נשים.
    התגובה האהובה בשרשור