אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כליאה

↑ ↓
Inner Silence
לפני 8 שנים • חמישי, 24 במאי 2012, בשעה 23:42

כליאה

Inner Silence • חמישי, 24 במאי 2012, בשעה 23:42
מערכת יחסים ארוכת טווח עם גבר בתנאי שבי/כליאה.
כל המשתמע מכך,
פסיליטיס מינימליים, חדר נעול עם מפתח, מזרון מרופט, שמיכה אחת דקה, מקלחת על בסיס יומי עם כמות מים וסבון מוגבלת, אוכל מוקצב ל 3 ארוחות ביום בכמויות מצומצמות, מספיק על מנת שלא לחלות/למות.
ניצול מיני לצרכים אישיים, שימוש כאובייקט כלכלי/מכניס (הזנייה).
ניתוק מוחלט מהעולם שבחוץ, אפס אינטראקציה עם בני אדם, אפס חשיפה לפלטפורמות תקשורת.
עונשים, מתקני עינויים, mind games.


ובאחת, בלי שום הודעה מראש, לאחר תקופה מאוד ארוכה,
לשחרר אותו אל העולם.
    התגובה האהובה בשרשור
kamor​(נשלט)
לפני 8 שנים • שישי, 25 במאי 2012, בשעה 00:21
kamor​(נשלט) • שישי, 25 במאי 2012, בשעה 00:21
פנטזיה מדליקה בטירוף !
אהבתי.



.
Inner Silence
לפני 8 שנים • שישי, 25 במאי 2012, בשעה 00:53
Inner Silence • שישי, 25 במאי 2012, בשעה 00:53
kamor כתב/ה:
פנטזיה מדליקה בטירוף !
אהבתי.



.


נכון, פנטזיה מדליקה בטירוף. המדליק בטירוף הוא ההתמודדות שלו לאחר השחרור. הקסם טמון שם בעיני.
ממש כמו חוקר צפרות בג'ונגל האפריקאי או משהו דומה לזה, לעקוב אחרי ההסתגלות שלו או לחילופין לעקוב אחרי האי הסתגלות שלו.

מה מדליק אותך בטירוף?
minchauzen
לפני 8 שנים • שישי, 25 במאי 2012, בשעה 11:17

מדליק

minchauzen • שישי, 25 במאי 2012, בשעה 11:17
בהחלט פנטזיה מדליקה
אותי מעניין גם מה קורה עם כל החיים המקצועיים, ודברים כמו חשבון הבנק וכאלו דברים בזמן שהוא מבודד.
אם אי פעם תחפשי מועמד לאחד הרעיונות שלך, אשמח להגיש מועמדות
תודה
מוניק​(נשלטת){פוסידון}
לפני 8 שנים • שישי, 25 במאי 2012, בשעה 11:40

Re: כליאה

מוניק​(נשלטת){פוסידון} • שישי, 25 במאי 2012, בשעה 11:40
Inner Silence כתב/ה:
מערכת יחסים ארוכת טווח עם גבר בתנאי שבי/כליאה.
כל המשתמע מכך,
פסיליטיס מינימליים, חדר נעול עם מפתח, מזרון מרופט, שמיכה אחת דקה, מקלחת על בסיס יומי עם כמות מים וסבון מוגבלת, אוכל מוקצב ל 3 ארוחות ביום בכמויות מצומצמות, מספיק על מנת שלא לחלות/למות.
ניצול מיני לצרכים אישיים, שימוש כאובייקט כלכלי/מכניס (הזנייה).
ניתוק מוחלט מהעולם שבחוץ, אפס אינטראקציה עם בני אדם, אפס חשיפה לפלטפורמות תקשורת.
עונשים, מתקני עינויים, mind games.


ובאחת, בלי שום הודעה מראש, לאחר תקופה מאוד ארוכה,
לשחרר אותו אל העולם.


יש לי מספר דברים לציין בפנייך לגבי מה שרשמת:
1. כליאה שכזו יוצרת בידוד טוטאלי והנכלא עובר תהליך של איבוד זהות ואיבוד מהות
2. שחרור אדם במכה אחת ללא הסתגלות מהמצב שאת מתארת עלול לגרום מעבר לטראומת הכליאה וכל מה שאת מתארת לאי יכולת הסתגלות מחדש לעולם שבחוץ, לאחת ההתבטאויות של תסמונת שטוקהולם בה השבוי ירצה לחזור למקום השבי ולכולא שלו מתוך הזדהות ופחד מהבחוץ. יש אנשים שעברו דברים שכאלו שלאחר ששחררו אותם הם אף פעם לא הצליחו לשקם את עצמם, לידיעתך!!!!

דבר נוסף האם את מבינה שמה שאת מתארת פה זה נטילת הרצון החופשי של אותו אדם, לגרום לו לאבד צלם אנוש, אונס מנטאלי ופיזי, דרדור מצב פיזי ונפשי לרמת סיכון של תחלואה די גבוהה.
מבחינת ה MIND GAMES , תגידי זה מתחיל להישמע כאילו את מנסה לשחזר את הסרט קיוב בתוספת של צד מיני.
הנה MIND GAME קטן בשבילך.... תתארי לך שאת נמצאת בחדר קטן 2X2 קשורה ברגלך למיטה יכולת התזוזה שלך הינה ברדיוס של 30 ס"מ מהמיטה, את נמצאת בחושך מוחלט וכל 20 שניות יורדת לך טיפת מים מהתקרה על המצח, כל 20 דק' מישהו נכנס מחדיר אלייך ויברטור עד שאת כמעט גומרת ואז מפסיק ומוציא.כל 40 דק' מישהו נכנס ומצליף בך. כל התהליך הזה נמשך כמה ימים, בסוף התהליך לפתע פותחים את האורות ואת מבינה שהיית בתוך חדר שקוף עם קהל מסביב שראה את כל ההתנהלות שהתרחשה, ואז מוציאים אותך אל הקהל.
איך נראה לך שאת או כל אחד אחר יתמודד עם במצב שכזה?
המלט
לפני 8 שנים • שישי, 25 במאי 2012, בשעה 12:33
המלט • שישי, 25 במאי 2012, בשעה 12:33
מוניק,

אני מבין את תחושת אי הנוחות המתעוררת בקריאה של הדברים, אבל לי נראה שצריך לקרוא את הודעתה של Inner Silence יותר כתיאור של פנטזיה ופחות כתכנית עבודה לחודשי הקיץ. היכולת לדבר על פנטזיות באופן חופשי היא אולי הדבר הכי חשוב שיש באתר הזה, הנגוע כל כך בפמדום מסחרי ופמיניזם מעוות. בכלל, תגובה כמו שלך מניחה שהכלוב הוא אתר של פורעים שלא יודעים לקחת אחריות על החיים שלהם, סדיסטים רעי לב המבקשים לחמוס את החופש ואת הבריאות הנפשית של הנשלטים היקרים כל כך לליבם, ומזוכיסטים חסרי הבנה מינימלית בשום דבר פרט אולי לכמות הריגוש שהפנטזיה מייצרת באיזורי הגירוי המידיים שלהם.

אני מניח שהיו כאלה שחוו זוועות איומות כאן. החוויה שלי היא קצת אחרת: אני בוטח בעצמי ובפרטנריות שאני בוחר לחלוק איתן את הפנטזיות הכמוסות ביותר שלי. היו פעמים בהן רציתי להפקיד את חירותי, באופן מודע לחלוטין ומתוך בחירה חופשית לגמרי, בידיה של מי שראיתי בה כשולטת ראויה. רציתי להפקיד בידה את סמלי החירות שלי - כסף, מפתחות, טלפון - ולהיכלא איפושהו. אם לא הייתי בוטח בה בכל לבי שלא תגרום לי נזק, לא הייתי טורח בכלל לדבר על זה. עם זאת, אני מבין שאי אפשר להיות מחוסן לחלוטין מפני נזק וסיכונים אחרים ושלפעילות כזו עלולות להיות תוצאות לא רצויות. השאלה היא, אם כן, האם אני מוכן לקחת סיכון עם מישהי שנקשרתי אליה. התשובה היא כן; כן; כן.
בכוח המוח
לפני 8 שנים • שישי, 25 במאי 2012, בשעה 12:47

Re: כליאה

בכוח המוח • שישי, 25 במאי 2012, בשעה 12:47
Inner Silence כתב/ה:
מערכת יחסים ארוכת טווח עם גבר בתנאי שבי/כליאה.
כל המשתמע מכך,
פסיליטיס מינימליים, חדר נעול עם מפתח, מזרון מרופט, שמיכה אחת דקה, מקלחת על בסיס יומי עם כמות מים וסבון מוגבלת, אוכל מוקצב ל 3 ארוחות ביום בכמויות מצומצמות, מספיק על מנת שלא לחלות/למות.
ניצול מיני לצרכים אישיים, שימוש כאובייקט כלכלי/מכניס (הזנייה).
ניתוק מוחלט מהעולם שבחוץ, אפס אינטראקציה עם בני אדם, אפס חשיפה לפלטפורמות תקשורת.
עונשים, מתקני עינויים, mind games.


ובאחת, בלי שום הודעה מראש, לאחר תקופה מאוד ארוכה,
לשחרר אותו אל העולם.


מאוד מרגש, בעיקר כי אני מדמיינת את הכבלים כדו צדדיים. אין לי עניין או ריגוש לנהוג כך במישהו שאני לא רוצה אותו בטירוף. מהבחינה הזו השחרור אל העולם היא אבן בוחן לשנינו.
מרגש לא רק לראות איך הוא מגיב לשחרור "אל העולם", אלא גם איך אני מגיבה לתגובה שלו: הוא נעלם? הוא מתדפק על הדלת? הוא מצליח "להשתקם"? הוא מבין שמה שהכי טוב לו זה קרוב אלי ולמזרן המרופט?

היפה והחיה, גרסת ה-BDSM
Mary Jane
לפני 8 שנים • שישי, 25 במאי 2012, בשעה 12:52

Re: כליאה

Mary Jane • שישי, 25 במאי 2012, בשעה 12:52
Inner Silence כתב/ה:
מערכת יחסים ארוכת טווח עם גבר בתנאי שבי/כליאה.
כל המשתמע מכך,
פסיליטיס מינימליים, חדר נעול עם מפתח, מזרון מרופט, שמיכה אחת דקה, מקלחת על בסיס יומי עם כמות מים וסבון מוגבלת, אוכל מוקצב ל 3 ארוחות ביום בכמויות מצומצמות, מספיק על מנת שלא לחלות/למות.
ניצול מיני לצרכים אישיים, שימוש כאובייקט כלכלי/מכניס (הזנייה).
ניתוק מוחלט מהעולם שבחוץ, אפס אינטראקציה עם בני אדם, אפס חשיפה לפלטפורמות תקשורת.
עונשים, מתקני עינויים, mind games.


ובאחת, בלי שום הודעה מראש, לאחר תקופה מאוד ארוכה,
לשחרר אותו אל העולם.


אהבתי מאוד, פרט לכל הקטע עם השחרור. אחרי כל התהליך שעברנו ביחד לשחרר ? נוור.
כמו כן, אם להוסיף קצת משלי לפנטזיה, אפשר לתת לו להסתובב בבית, אבל עם קולר מתכת ושלשלאות ארוכות. והמפתח, במהלך היום - על צווארי.
Mary Jane
לפני 8 שנים • שישי, 25 במאי 2012, בשעה 12:56
Mary Jane • שישי, 25 במאי 2012, בשעה 12:56
רק לחשוב על זה שאני חוזרת הביתה מיום עבודה והוא מחכה לי, שאמשוך בשרשרת שלו ואתייחס אליו...
בא לי כל כך ! : )
Inner Silence
לפני 8 שנים • שישי, 25 במאי 2012, בשעה 13:44

Re: כליאה

Inner Silence • שישי, 25 במאי 2012, בשעה 13:44
בכוח המוח כתב/ה:

מאוד מרגש, בעיקר כי אני מדמיינת את הכבלים כדו צדדיים. אין לי עניין או ריגוש לנהוג כך במישהו שאני לא רוצה אותו בטירוף. מהבחינה הזו השחרור אל העולם היא אבן בוחן לשנינו.
מרגש לא רק לראות איך הוא מגיב לשחרור "אל העולם", אלא גם איך אני מגיבה לתגובה שלו: הוא נעלם? הוא מתדפק על הדלת? הוא מצליח "להשתקם"? הוא מבין שמה שהכי טוב לו זה קרוב אלי ולמזרן המרופט?
היפה והחיה, גרסת ה-BDSM


את מאוד קרובה למה שמלהיט אותי מבפנים ומלבה את הריגוש והיצר.
אין לי ספק בכלל, לא מדובר בבחור אקראי מהרחוב, אלא בבחור שאני רוצה מאוד, והוא רוצה אותי מאוד.
חייבת להיות אינטימיות ב level מסוים על מנת שארצה להרגיש ולחוות אותו ככה: כלוא, משוחרר, תועה ומתחנן.
אבן בוחן שנזרקת ומאיימת לנפץ אידיליה שנרקמה במאמץ כה רב icon_smile.gif ואין יותר נעים ומרגש מלפתוח את הדלת ולראות אותו עם דמעות שנקוו בעיניו המתחננות לחזור.

Mary Jane כתב/ה:
רק לחשוב על זה שאני חוזרת הביתה מיום עבודה והוא מחכה לי, שאמשוך בשרשרת שלו ואתייחס אליו...
בא לי כל כך ! : )


הצלחת לעורר אותי עם מחשבה שלא חלפה בראשי כעיקר.
את חושבת שהוא מחכה לרגע שהוא ישמע את המפתח המסתובב בדלת? את נקישות עקבייך על הרצפה מתחזקים לכיוונו? שהנה ועוד רגע קט דמותך הנשית תתגלה לפניו?
את חושבת שכל היום שחלף עליו בלעדייך מתגמד לכדי כלום של ממש לעומת דמותך מולו שאוחזת בשלשלאות שמחברות ביניכם?

כמו שאמרת, בא לי כל-כך! icon_smile.gif