לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אתה סומך עלי?

Luna Sol​(נשלטת){Loki the t}
לפני 11 שנים • 21 ביוני 2012
Luna Sol​(נשלטת){Loki the t} • 21 ביוני 2012
Brave Dwarf כתב/ה:
diamante en bruto כתב/ה:

קודם כל, התגובה שלך גרמה לי לחייך icon_smile.gif
יש משהו מאוד אופטימי ונעים ביחסים שלכם בפרט ובאישיות של כל אחד מכם בכללי
אני כן רוצה להתייחס לזה: "קצת התבדחנו על כך שחבל שסירבה ואיזה מצחיק זה היה לו במקום בחורה קטנטונת ושחומה במשקל ארבעים ושלושה קילו היה מגיע גמד בגובה שני מטר במשקל מאה קילו, גלוח ראש, מקועקע עם מפתח צינורות ביד (על נעלי עקב ובחצאית מיני!). "
מה שאוראנוס התכוון במה שהוא כתב (ואני מניחה, יכול להיות שאני טועה כמובן) ומה שאני התכוונתי זה בדיוק לזה.
ככה אנחנו מתמודדים, אנחנו בהרבה מהמקרים צוחקים בינינו לבין עצמנו על הסיטואציה ועל הניק הוריטואלי עצמו.
אני כן מודה שקרו לי מספר מקרים שגם התדרדתי לרמה יותר נמוכה בתגובות שלי מול אותו ניק.
בעיקר כי אחת החולשות שלי הן השנאה לסנוביזם מסויים, אני לא אוהבת אנשים שאומרים לי שאני צעירה מידי ושאני אגדל אני אבין (גם אם זה נכון בחלק מהמקרים), החולשה השניה שלי והיותר חשובה זה אם אומרים משהו על השולט שלי, אני יכולה להפוך ללביאה במקרים האלה מתוך האהבה והכבוד שלי אליו.
אני מקנאת ביכולת שלך להתעלם, באמת שכן.
העיקרונות שלי נוגדים את זה

יחד עם זאת, ההשוואה הכי יפה כאן הייתה עם הגינה. יתכן ועלי ללמוד לא "להתרגש" יותר מידי ממצבים כאלה.
בכל מקרה, תודה על התשובה והשיעור icon_smile.gif


אולי באמת מדובר בעולם שונה של מושגים. כשאמרתי "התבדחנו" התכוונתי ל"התבדחנו על חשבון סיטואציה דימיונית ועל ההופעה הסופר-סקסית שלי בנעלי עקב". לא התבדחנו על חשבונו של הבחור (נהפוך-הוא, אני מעריץ את הנחישות שלו), לא פתחנו את ההודעות שלו ולא ישבנו מעליהן ולא קראנו את ההצעות שלו ואת הדרכים בהן ניסה לשכנע אותה לצאת אתו ולא לעגנו לו. הלכנו למסעדה מקסימה בצפון ואכלנו פלוב ביתי מבשר כבש עם הרבה הרבה גזר ושתינו יין עתיק. אני לא אבזבז את הזמן שלי על ללעוג להודעות של אחר כי איני מפיק מכך שום תועלת ולכן השאלה המתבקשת היא איזו תועלת מפיק זה שבמקום לנסוע למסעדה בצפון ולאכול פלוב ביתי ולשתות יין עתיק, יושב מעל ערמת אדומות ומלגלג על אנשים שכתבו אותן. הבנתי ממך שזה מעין שיחרור קיטור ולא נותר לי אלא לקבל את דבריך כמות שהינם.

רק משהו קטן ולא בתור מורה לחיים, כי גם כיסיי אינם ריקים מטעויות: מה זה משנה מה מישהו אמר על השולט שלך בגלל שלא הסכמת להפגש אתו? תחשבי שהוא מתחיל אתך כי הוא רוצה משהו שיש לשולט שלך וכמו אותו ילד קטן שהגיע לבית רוסי ורואה את הילדים אוכלים ברוטש ומכנים אותו "מרק אדום", מודיע בהתרסה ומתוך קנאה ועלבון שאצלו בבית יותר טוב כי אצלו אוכלים מרק כחול!

קבלו את זה בתור מחמאה.


גמד, עקרונית גם בעלי וגם אני מעדיפים לצאת לאיזה טיילת, לשבת עם ארוחת גבינות ולהנות מהשקט ומהזמן שלנו ביחד מאשר לשבת מול האתר "וללגלג" על אנשים ששולחים הודעות שלא במקום.
אני חושבת שאוראנוס הסביר את זה הרבה יותר טוב ממני, לכן, אני אצטט אותו:

"אז כשבת זוג שלי היתה קוראת לי ומראה לי הודעות כאלה, גם אני עברתי את כל השלבים:
בהתחלה התעצבנתי - באיזו זכות ואיזה חוסר כבוד עצמי מינימלי יש לאנשים שככה שולחים ועוד חלקם מכירים אותי ואני אותם.
אח"כ פשוט נהייתי נבוך בשם כל המין הגברי שבאמת מסוגלים לכאלה רמות של עליבות.
שלב הבא - ניסיתי להתעלם ולהיות אדיש מזה אבל עדיין התבאסתי, לא מקנאה או חשש, אלא פשוט מהגועל שצריך להתפלש בו כדי להנות ממה שכן טוב באתר שלנו.

לבסוף הגעתי לאן שאני היום - אני צוחק, הכי בריא.
אני צוחק על העליבות של האנשים הללו, על הסיטואציה העלובה,
על זה שבאמת אין לי מה לעשות בעניין חוץ מלצחוק על זה.

ככה אני, רפאל, אתה לא מכיר אותי מספיק כדי לומר שלצחוק על הסיטואציה זו התנהגות של ביסוס מעמד אלפא, אני אפילו אומר שזו אימרה די מטופשת מצידך שבתוכה יש התנשאות והנמכה במסווה של נאורות ואינטלקטואליה שמגוייסות לטובת אותה הנמכה. (אנא קבל את זה כביקורת כנה וחברית בין שווים.)

גם כשיש לי חום של 40 מעלות ואני עם הזיות ומסתובב ומתנדנד מסחרחורת - אני צוחק.
ואם אני הולך ברחוב ומסמס למישהי מילות זימה ופתאום המצח שלי מתנגש חזיתית עם עמוד - אני אומר אאוץ' ונקרע מצחוק.
כי זה בריא, וזה כיף וזה המוצא היחיד השפוי בסיטואציות שאין מהם מוצא "אתי" או כמו שהיינו רוצים. "

זאת הסיבה העיקרית לצחוק.
הבעיה שלי גמד, היא בעיקר גם בצ'ט ולא רק בהודעות אדומות.
אינני יודעת אם אנג'לינה מתחברת לצ'ט, אינני יודעת גם מהי כמות ההודעות שהיא מקבלת.
אני כן יודעת שאצלי זה מוכפל ואפילו יותר עקב הודעות לא רצויות בצ'ט (וכשאני אומרת לא רצויות, אני מתכוונת לאלו שלא מכבדות, למרות שקראו את הפרופיל וכן הלאה)
את כל אותם שלבים שאוראנוס עבר גם אני עברתי וכיום אינני מוצאת דרך אחרת להתמודדות עם מצבי חוסר הכבוד שמופגנים כלפי הקשר שלי. הדרך שלי היא הצחוק
האמת שכמו אוראנוס, זה הכלי שאני משתמשת בו המון, הצחוק והציניות העצמית.
האמן לי שיש לי דברים חשובים יותר לדאוג אליהם, כמו המצב הבריאותי שלי שכרגע לצערי הוא לא הכי טוב.

בנוגע לחלק האחרון בתשובה שלך, מסכימה איתך שעדיף לקבל את זה בתור מחמאה.
אבל העובדה שמישהו מרשה לעצמו "לצחוק" על האדון שלי ועל בעלי מרתיחה אותי לפעמים, במיוחד כאשר לא מכירים אותו באופן אישי.
הוא האדם הכי טוב שפגשתי מעודי והוא הופך אותי לטובה יותר, לחרוצה יותר, לאוהבת יותר- או בקיצור, לאדם טוב יותר.
אני כן אשמח (במידת האפשר כמובן) לקרוא את מילותיה של אנג'לינה כמובן, גם כי אני יותר מתחברת למקום שלה (מבחינת הבדסמ ומבחינת המגדר) וגם כי מעניין אותי לדעת מה הרגשות שלה כאשר מישהו מעיז לזלזל בך (ואני בכוונה מדגישה רגשות ולא בהכרח מעשים).

בכל מקרה, כמו תמיד גמד, תודה על תגובה מאירת עיניים.
Luna Sol​(נשלטת){Loki the t}
לפני 11 שנים • 21 ביוני 2012
Luna Sol​(נשלטת){Loki the t} • 21 ביוני 2012
רפאל כתב/ה:
יהלום לא מלוטש כותבת ש 95% מההודעות שהיא מקבלת הן בסגנון של "אז מה? את בכל זאת כאן, לא? אז רדי על ארבע כלבה ותסתמי". ואם היא לא מפריזה בכמות כדאי לה לשאול את עצמה מדועה אחרות מקבלות הודעות מכוערות בתדירות הרבה יותר נמוכה. אני חושב שזה קורה לה כי קשה לה לשתוק לאנשים והיא מרבה להתעמת ולהוכיח (אולי אני טועה). התנהלות כזו מלבה את הרוחות ומייצרת אנטגוניזם. אני לא בא להכשיר בזאת תגובות מכוערות, אלא לומר שלצד הקיטורים על הודעות מכוערות יש אנשים שאיפשהו מחפשים עימותים ומשהו ללגלג עליו.


רפאל, בכוונה בחרתי להתייחס לחלק זה, כי הוא ספיציפית נוגע אלי.
משיחות שעשיתי עם חברות אחרות באתר הזה, כולן אמרו לי את אותו הדבר.
רוב ההודעות שהן מקבלות, הן הודעות שהן בעיקר לא מכבדות (שים לב, דיברתי על אחוזים מתוך ההודעות, לא על כמות ההודעות עצמה).
כמו שכתבתי לגמד, ההודעות מתמקדות יותר באיזור הצ'ט ופחות באדומות.
ואני רק יכולה לנחש שזה יכול להיות קשור למנוי זהב מבחינת האדומות (למרות שפה זה באמת ניחוש פרוע ולא בהכרח צודק).
נכון, קשה לי לשתוק ולא להתעלם- במיוחד כי אני מפרשת את כלי ההתעלמות ככלי הגרוע ביותר שניתן להשתמש בו. אינני אומרת שאין טעם מסויים בדבריך, אך יחד עם זאת אינני מחפשת את העימותים ואינני מחפשת מישהו ללגלג עליו.
כמו שכבר כתבתי גם, על חלק נרחב מההודעות אני לא מספרת לספרטי, רק אלו שמוגזמות בעיניי, אלו שעברו את גבול הטעם הטוב בכל צורה אפשרית.
שוב, יתכן ואתה צודק וחוסר ההתעלמות שלי "מזמין" את העימות, אך אני מבקשת ממך לא לשפוט זאת ברמה של- לחפשה מישהו ללגלג עליו, זה משהו שאני לא עושה.
* אם טעיתי בפירוש שלי בשיפוט אני מתנצלת מראש, כך הבנתי את הדברים.
Uranus
לפני 11 שנים • 21 ביוני 2012
Uranus • 21 ביוני 2012
רפאל כתב/ה:



באשר לסוגיות שהעלת:

(1) צחוק יכול להיות הרבה מאוד דברים. הוא יכול להיות סאטירה, הוא יכול להיות שנינות, הוא יכול להיות סרקזם, והוא יכול להיות לגלוג. יש הבדל גדול מאוד בין לצחוק על הסיטואציה שאתה נמצא בה כצורת התמודדות חיובית (כפי שאליפל אמר שהוא עשה) לבין לצחוק על אחרים וללגלג עליהם. גם כאן וגם כאן אנחנו משתמשים במילה "לצחוק" אבל אלו שתי משמעויות שונות לגמרי שלה. ומה לעשות, לגלוג זה להנמיך מישהו ולהגביה את עצמך ביחס אליו. זו לא אנליזה עמוקה, זה פשוט מה שזה. אני לא חושב שמדובר בפשע גדול, ואני בעצמי נופל ומלגלגל לפעמים על אנשים. אבל אני גם לא מתפאר בזה ולא מנסה להכשיר את זה.


לא, זה לא מה שזה גם אם תכתוב שזו עובדה, אתה עדיין טועה - אדם שבוחר להנמיך את עצמו בשביל זיון עושה זאת ללא כל עזרה ממני ומבקש להיות נלעג כמחיר לסיכוי שאולי יזיין - אם בשבילי זו קומדיה זה רק כי אני אדם כנה ולא מנסה להיות יותר צדיק מהאפיפיור בלשכנע את עצמי ושאר האנשים שאני כביכול מורם מתגובות כאלה. אכן לא מדובר בפשע גדול, אבל כולם עושים את זה אלא אם הם: מתים, מלאכים או שקרנים.
אם אתה בוחר לראות אותי "מתפאר" אז עם כל הכבוד זה אך ורק בהשוואה וביחס לאופן האידאלי שאתה רואה אולי את עצמך. אבל למציאות אין כל קשר.

רפאל כתב/ה:


(2) כתבת "מי ששוכב על הבטן באמצע נתיבי איילון - הגיוני (גם אם לא ראוי) שידרס" מי ששוכב על הבטן באמצע נתיבי איילון הוא אמנם אידיוט, אבל לא חייבים לדרוס מישהו רק כי הוא אידיוט. ואני לא מקבל את הטענה שלך ושל יהלום לא מלוטש כאילו אין באפשרותכם לעצור, ואתם חייבים להגיב בלגלוג.


שוב כאן הנמשל זו הבחירה של מי ששולח הודעות שכאלה, לא מי שמקבלן.

רפאל כתב/ה:


(3) אני חושב שאם אדם מתעלם מדברים שכתובים בפרופיל ומפגין חוסר כבוד, אז התגובה המתבקשת היא להתעלם ממנו בחזרה. יותר מזה, אני אעז לאמר שאם אישה לא מתעלמת במצב כזה ונכנסת להתפלמסות, היא עצמה לא עומדת מאחרוי הגבולות שהיא קבעה. אם מישהו חוצה את הגבולות שלך אתה פשוט מפסיק את המשחק ומנתק קשר, אתה לא מתחיל להתפלמס, לחנך או ללעוג. מי שנכנס לעימות זה כי הוא מחפש עימות.


כל בר דעת יודע שהתגובה הכי טובה היא להתעלם ואין לי מושג איך לקחת את זה לקיצוניות של להתפלמס או לנסות לחנך. ללעוג זה כיף כשיש מישהו שמוכן לתרום את עצמו להיות נלעג - אני רק עושה איתו חסד. כמו ששחקן בקומדית סלאפסטיק לא יעלב ובכלל לא מודע אם אצחק כשהוא דופק את הראש בעמוד, אותו הדבר עם מי שבוחר לעשות מעצמו צחוק בשביל זיון.
אם אני יושב עם בת הזוג שלי והנושא עולה על ידה ומעסיק אותה או מעצבן אותה אני אקח אותה לכיוון של לצחוק על זה - זו הדרך שלי להתמודד עם משהו שמציק ואין לי מה לעשות איתו.

יש אחד שההתמודדות שלו היא להתעלם ולהדחיק או להתכחש, יש מי שיבחר להדחיק ולהתכחש ולא "לבזבז את זמנו" ולנצל את הזמן לאכול פלוב ביתי בצפון עם יין עתיק, אני בוחר לצחוק על זה תוך כדי שאני חותך גזר לג'וליינים, שוטף אורז בסמתי וחותך בשר לקוביות בזמן שבת הזוג שלי מוצצת לי ומסייעת לי "לבסס את מעמד זכר האלפא" שלי בגרונה...

כל האסטרטגיות טובות ומקובלות ועל אף האופן המצחיק שכתבתי אותן - כולן לגיטימיות. אבל שיהיה ברור: כולן הן תגובה לעובדה שזה מציק - זה מציק לך בדיוק כמו שזה מציק לגמד וכמו שזה מציק לי. כולנו בוחרים להוריד את הזבל בשיטות שונות אבל הזבל עדיין מסריח.

רפאל כתב/ה:

גם אני נמצא כאן כבר הרבה מאוד שנים, והיו לי קשרים עם נשים מכאן, וראית הודעות שהן קיבלו. ואני חייב להגיד שחלקן לא סבלו במיוחד מהודעות מכוערות. הסיבה לכן אינה חוסר אטרקטיביות, אלא העובדה שהן לא חיפשו להתעמת ולשחק בקקה. ברגע שהן זיהו תקשורת שלא היתה לרוחן הן חסמו, מחקו, התעלמו ושכחו מזה (בדומה למה שאליפל מספר על אשתו).


כנראה שזה לא קשור למשחקים בקקה, כי גם בנות הזוג שהיו לי לא שיחקו בקקה והסטטיסטיקות אצלנו שונות משלך אז האמירה הזו לא ממש מחזיקה מים. חוץ מזה כולנו מתעלמים בסופו של דבר ממושא הלעג, ברור שאנחנו לא מגיבים ושוכחים. חלקנו מוצאים גם כמה שניות גם לצחוק על העליבות.

רפאל כתב/ה:

יהלום לא מלוטש כותבת ש 95% מההודעות שהיא מקבלת הן בסגנון של "אז מה? את בכל זאת כאן, לא? אז רדי על ארבע כלבה ותסתמי". ואם היא לא מפריזה בכמות כדאי לה לשאול את עצמה מדועה אחרות מקבלות הודעות מכוערות בתדירות הרבה יותר נמוכה. אני חושב שזה קורה לה כי קשה לה לשתוק לאנשים והיא מרבה להתעמת ולהוכיח (אולי אני טועה). התנהלות כזו מלבה את הרוחות ומייצרת אנטגוניזם. אני לא בא להכשיר בזאת תגובות מכוערות, אלא לומר שלצד הקיטורים על הודעות מכוערות יש אנשים שאיפשהו מחפשים עימותים ומשהו ללגלג עליו.


אני דוקא עם היהלום - המספרים שלה הרבה יותר קרובים למה שאני חושב הם המספרים האמיתיים של רמות ההטרדות. ושוב זה לא קשור לאופן שהיא מגיבה להם, כי אני ובנות הזוג שלי לא הגבנו ועדיין נחשפנו להצפה בלתי פוסקת.

בסופו של דבר - דעות זה דבר אחד והכל מקובל, לטעון לצדק על סמך אמת, סטטיסטיקות והתרשמות סובייקטיבית זה משהו אחר לגמרי.
Brave Dwarf
לפני 11 שנים • 21 ביוני 2012
Brave Dwarf • 21 ביוני 2012
Uranus כתב/ה:

כל האסטרטגיות טובות ומקובלות ועל אף האופן המצחיק שכתבתי אותן - כולן לגיטימיות. אבל שיהיה ברור: כולן הן תגובה לעובדה שזה מציק - זה מציק לך בדיוק כמו שזה מציק לגמד וכמו שזה מציק לי. כולנו בוחרים להוריד את הזבל בשיטות שונות אבל הזבל עדיין מסריח.


אורנוס, אני מבקש. כתבתי בפירוש שלא רק שזה לא מציק לי, אלא זה אפילו מחמיא לי. בפניות מסוימות אני רואה גסות רוח והייתי מגדיר אותן כמציקות לולי היה ניתן למחוק אותן או לא לפתוח אותן. אבל כיוון שקיימת האפשרות הזאת (להבדיל, למשל, מתגובות גסות רוח בגוף הפורום או בצ'אט כללי), הן אינן מציקות לי כלל וכלל, גם לא לאשתי.

לגבי שאר דבריך, אני צריך לחשוב עליהם עוד כי כמו שאתה מבין, נקודת המוצא שלנו כל כך שונה, עד שאני חושש ליפול על שיפוטיות מיותרת.
the rain song
לפני 11 שנים • 22 ביוני 2012
the rain song • 22 ביוני 2012
לפעמים יש תחושה שיושבים כמה חברים בבית, קצת משועממים ומחליטים לשלוח הודעות הזויות לכל מיני נשים כאן או בכל אתר אחר.
משהו בסגנון "לעבוד על אנשים בטלפון" שהיה נהוג פעם.
לנהל איתם שיחה, ועוד לנסות לחנך אותם נראה לי קצת כמו לגשת למישהו ברחוב ששרק לי ולנהל איתו שיחת "יחסינו לאן".
כמו כולן, גם אני מקבלת הודעות משונות, למרות שאת הודעת "הכלבה" המפורסמת טרם היה לי הכבוד, ועדיין לא חסר.
פעם גם אני הייתי טורחת להפנות לכרטיס ולבבלוג. התשובה השכיחה שקיבלתי אז היתה הזמנה לפגישות דיסקרטיות. כן, בטח, אני רצה...

אני בספק אם האנשים האלה מחפשים זיון קל. תשומת לב - חופשי. אבל זיון? נראה לי שאם מישהי תהיה בעניין הם יעלמו (צריך באמת לנסות את זה פעםicon_smile.gif )
גם אני לא בעד התעלמות. אבל תשובה קצרה בנוסח "לא תודה" סוגרת את הפינה הזאת ב-95% מהמקרים. אין להם עם מה לעבוד במקרה כזה, אין מה לענות.
מי שמתעקש להמשיך לנדנד - אז הוא זוכה להתעלמות או מקסימום לשוב "לא תודה".
אפשר לצחוק, אפשר להתרגז, אפשר להיות מוחמאים, אפשר לחוש חמלה ואפשר להיות אדישים.
אני עדיין חושבת שהאחריות על הטיפול בעניין הזה הוא לא של בן הזוג.

אם להתייחס להודעה המקורית של השרשור - מי שרוצה לנהל שיחות מאחורי הגב של בן הזוג שלה יכולה לעשות את זה בכמה וכמה צורות (אפשר להעביר מייל, אפשר לפתוח ניק חדש.)
שלא לדבר על האפשרות הפשוטה מאוד של למחוק הודעות.
גישה לתיבת ההודעות לא יעילה במקרה הזה. לדעתי כמובן

אם אין אמון - חבל על הזמן של כולנו.

בתור אחת שקנאית לפרטיות שלה ברמה העקרונית ולא בגלל שיש לה מה להסתיר אני לא הייתי מוכנה לאפשר גישה חופשית לתיבה שלי.
ודווקא בגלל שהוא סומך עלי ובוטח בי אין שום סיבה לאפשר גישה כזאת.

בצ'אט אני לא מסתובבת אז אני לא יודעת מה קורה שם.

ודרך אגב, ההודעות ההזויות האלה הן ממש לא המצאה של הגברים.
גם הוא מקבל הודעות הזויות מנשים שמתעלמות לגמרי מהעניין שהוא במערכת יחסים.