T O M(שולט) |
לפני 20 שנים •
25 בינו׳ 2004
הפסיכולוגיה האלימה של האינטרנט
לפני 20 שנים •
25 בינו׳ 2004
T O M(שולט) • 25 בינו׳ 2004
|
|
Tame |
לפני 20 שנים •
25 בינו׳ 2004
לפני 20 שנים •
25 בינו׳ 2004
Tame • 25 בינו׳ 2004
מאמר שבאמת מצדיק ואף מעורר חשיבה עמוקה.
רק דבר אחד אינו ברור לי, האם המאמר/סיפור אותו פירסמה באותו פורום "קוטל" היה באמת טוב כפי שחשבה כשתיארה את התלהבותה מכל התשבוחות שקיוותה לקבל..? לפעמים דווקא חוסר העכבות הוא מצויין כי הוא מאפשר לאנשים לומר לאותו "סופר" את כל מה שעל ליבם ובכך לעזור ל"סופר" להבין באמת ללב הקהל שלו. כמובן שצריך גם לדעת להתייחס לביקורת בהתאם ולא לתת לה "לשבור" את הרוח ואת החלום. (זה בנוסף יכול גם להכין לקטילות אכזריות וארסיות בהרבה של מבקרי הספרות המקצועיים). פרט לדבר הקט הזה המאמר דיבר אליי מאוד. |
|
זאלופון(שולט) |
לפני 20 שנים •
25 בינו׳ 2004
לפני 20 שנים •
25 בינו׳ 2004
זאלופון(שולט) • 25 בינו׳ 2004
מעניין, אבל גם קצת שטחי לדעתי, וספק אם מציעי התיאוריה הינם בעלי נסיון רב בתקשורת פורומים. אני לא חושב שהכל (או הרוב) הוא תוצאה של פירוש לא נכון או מופרז של הצד שכנגד, ומאחר שרוב משתתפי הפורומים (מלבד המנהלים) הינם במעמד שווה, גם חוסר ההיררכיה לא נראה לי כל כך משמעותי. אני חושב שהקטע הזה: מה בעצם קורה לנו באינטרנט? ראשית, התקשורת שלנו עם האחרים היא אנונימית בעיקרה, ואנחנו לא רואים מי עומד מולנו. גם התגובה לדברים שאנחנו כותבים לא מגיעה מיידית הוא בעל משמעות רבה יותר, אך ניתן לו דגש מועט יחסית. הייתי רוצה לראות את המחקר שהוביל למסקנות הללו.
|
|
Tame |
לפני 20 שנים •
25 בינו׳ 2004
לפני 20 שנים •
25 בינו׳ 2004
Tame • 25 בינו׳ 2004
זאלופון צודק.
הרבה פעמים ישנן קביעות בומבסטיות במאמרים בלי הפנייה למחקר שנערך בעניין או להוכחה קונקרטית אחרת כלשהי. דברים כאלה מעודדים את הסכמת הקורא עם הקביעה שנראית לו "הגיונית למדי" ובכל זאת שגוייה. כך אפשר גם לכוון את הקורא ולהביא אותו למקומות בלתי הגיוניים מבלי שהוא ישים לב. אני לא אומר שכך הדבר בנוגע למאמר הנ"ל כי אין לי הוכחה גם ההיפך. הייתה איזו תוכנית ששודרה פעם בערוץ 8 בנושא הזה בדיוק, התוכנית כולה הייתה מבוססת על "אמיתות" והנחות יסוד שנראו הגיוניות אך היו לא נכונות ועליהן הלכה ונבנתה תיאוריה שעם התקדמות התוכנית הפכה קיצונית ומופרכת יותר ויותר. כמובן שדבר לא נאמר לצופים תחילה אלא רק בסוף הובהר שהכל ניסוי ואף איפשרו לצופים לבדוק את "תוצאותיהם" לפי הזמן בו הם הפסיקו להאמין למה שהם ראו בטלויזיה... (אם אני לא טועה התוכנית הסתיימה בדיווחים על הופעתו של דמות מרכזית מתה ביחד עם אלוויס באייזה סופרמרקט ). אני יכול להעיד על עצמי שקיבלתי תוצאות לא הכי טובות.. גיליתי שאני מאוד "פתי" ומאמין למה שאני רואה.. מאז התחלתי להטיל ספק בכל ואני ממש שמח על כך שראיתי את התוכנית הזו. אני רק מצטער על אותם האנשים שצפו בתוכנית והעבירו באמצע לערוץ אחר ולא גילו שהכל ניסוי.. זה יכול להוביל אותם לכמה מצבים מביכים ביותר בזמן שיחה על היסטוריה.. |
|
en1 |
לפני 20 שנים •
27 בינו׳ 2004
לפני 20 שנים •
27 בינו׳ 2004
en1 • 27 בינו׳ 2004
האמירה של כותבת המאמר לא נבעה ממחקר, אלא מחוויה אישית.
בעיניי, גם חוויות אישיות יכולות להפיק מחשבות ומסקנות בעלות ערך. גם אם הדבר לא מוכח, זה מספק חומר למחשבה. גם אמירות של ספרים או שירה לא נובעות ממחקר, אך לעיתים יש בהם אמת גדולה. עניין משמעותי שלא נידון בדברים של הכותבת הוא שבאינטרנט אנו יכולים לבחור את הזהות שלנו, וכשמסתבכים עם הזהות השאולה... תמיד אפשר להחליף זהות. זה מאוד נוח. השאלה היא אם האני האמיתי שלנו (אם יש כזה) בכל זאת נגלה בכל הזהויות. כלומר, האם אפשר להתחמק ממי שאנחנו או לא. אני יודעת, קצת התרחקתי מהמאמר.. אבל כפי שאמרתי הוא גרם לי לחשוב קצת.. |
|
Tame |
לפני 20 שנים •
28 בינו׳ 2004
לפני 20 שנים •
28 בינו׳ 2004
Tame • 28 בינו׳ 2004
כמובן שאפשר...
בחיים האמיתיים אנחנו עושים את זה כל הזמן... אז כן, אולי ברשת זה קשה, אבל זה לא בלתי אפשרי... למרות כל זאת אני חייב לציין שאני לא יודע אם קיים דבר כזה "האני האמיתי", לפחות אני עדיין לא הצלחתי לגלות מי ממני הוא "אני האמיתי" |
|