מיסטר הארד(שולט)
|
לפני 11 שנים •
21 ביולי 2012
אמון מופרז
לאחרונה יצא לי לעשות סשן לבחורה ונילית על הפגישה הראשונה.
אמנם התכתבנו רבות לפני הפגישה והייתה משיכה הדדית כשנפגשנו, אבל היא הסכימה שאקשור אותה (ואני יודע לקשור...) כבר בפעם הראשונה. לא בגדתי באמונה בכך שאחרוג מהגבולות שנקבעו, והסשן היה מהנה מאוד עבור שנינו אך חשבתי שזו מידת אמון מופרזת שהיא נתנה בי. מה דעתכם? הרי זה יכול להיגמר רע עם האדם הלא נכון. |
|
|
| איש אחר(אחר) |
לפני 11 שנים •
21 ביולי 2012
גם לשתות קפה עם האדם הלא נכון יכול להיגמר רע
|
|
|
blindman(אחר)
|
לפני 11 שנים •
21 ביולי 2012
נקודה שאתה מעלה מעניינת. אני חושב שיש אנשים שיבריחו בחורה בבית קפה מרוב שהם ״קריפס״
ויש אנשים שבחורות בתמימות יתנו להם לקשור אותן למיתה בפגישה הראשונה. כלומר עניין של מה אתה משדר. לפעמים באמת הרושם הטוב יכול ליהיות משחק טוב והערב יגמר רע, אבל ככה זה בכל דבר: עסקים , חברים , עבודה ,יחסים. |
|
|
Here And There(נשלטת)
|
לפני 11 שנים •
21 ביולי 2012
Re: אמון מופרז מיסטר הארד כתב/ה: לאחרונה יצא לי לעשות סשן לבחורה ונילית על הפגישה הראשונה.
אמנם התכתבנו רבות לפני הפגישה והייתה משיכה הדדית כשנפגשנו, אבל היא הסכימה שאקשור אותה (ואני יודע לקשור...) כבר בפעם הראשונה. לא בגדתי באמונה בכך שאחרוג מהגבולות שנקבעו, והסשן היה מהנה מאוד עבור שנינו אך חשבתי שזו מידת אמון מופרזת שהיא נתנה בי. מה דעתכם? הרי זה יכול להיגמר רע עם האדם הלא נכון. ברור שזו היתה טעות. לא מגיעים למצבים שבהם את/ה תלוי/ה בחסדיו של מישהו זר שיכול לנצל את המצב ולפגוע. היו כבר מקרים דומים למה שאתה תיארת שהסתיימו בפגיעות קשות. זה גם רשום באלפוני אם אני לא טועה, אני ממליצה לחדשים/ות לקרוא שם ולביך מיסטר הארד, נו אז, צל"ש? 
|
|
|
| tzemer(אחרת) |
לפני 11 שנים •
22 ביולי 2012
לטעמי-טעות
אני לא חושבת שצריך להגיע למצב של חוסר אונים/ חוסרת יכולת לפעול עם זר מוחלט.
ולא זה שדיברתם הרבה זמן לא הופך אותך ללא זר.. להיקשר זה אקט של אמון מוחלט, ולטעמי בפגישה ראשונה מן הראוי שיהיה גם מקום לספק, כבר היו כאלה שהוטרדו מינית פה באתר... ונכון שיש מי שיגיד ש״מה אז הפגישה הבאה היא ההבדל בין אמון מוחלט לחוסר אמון?״ ואני אענה שנכון שזה בעיתי לשים את האצבע על מתי, ונכון שאין מוחלט בעסק... וכן טוב לסמוך על התחושות ,אבל גם אם התחושה לגמרי נוחה... לחכות מעט לא יזיק. |
|
|
| opiate(שולט) |
לפני 11 שנים •
22 ביולי 2012
This can be a good publicity spot.
I am so fortunate to be trusted and yet why, oh why do they do it? If you have the ability to make others feel at ease enjoy it, Your experience is not necessarily that of the majority |
|
|
kasandra(מתחלפת){jegularis}
|
לפני 11 שנים •
22 ביולי 2012
זה מזכיר לי את השיחות התמידיות על האם כן או לא לעשות סקס בפגישה הראשונה.
אולי גם לא בשנייה בעצם? טוב נו אולי בחמישית? זה הכל אינדיבידואלי. יש אנשים שיש להם אינטואיציות /תחושות בטן או איך שלא תקרא לזה והם סומכים עליהם ועם שיקול דעתם הרגעי. יש כאלו שהם סתם תמימים שלא יודעים להעריך את הסיכון שכרוך, ובינינו גם בלחצות את הכביש יש הרבה סיכון , בזמן השיקולים בעד ונגד אפשר להישרף בינתיים מהשמש במדרכה.
ואותו הדבר גם בצד השני יש אנשים שניתן לחדור את המעטפת שלהם כבר בפגישה הראשונה ולהבין עם מי יש לך עסק ויש כאלו שגם אחריי שנה בזוגיות זה לא קורה. אנחנו לצערנו חיים בעולם שהכל מסוכן בו. לצאת לבירה בפאב, מי מבטיח שלא ישימו לה סם עונס בכוס והיא תתעורר בבוקר במקום לא סימפתי בלי זיכרונות טובים. לנהוג בכביש כי יש חולי נפש וכו וכו'. הסיכון הזה קיים בכל. אני כן מאוד בעד בטיחות ולהיות ערניים אבל מעל ומעבר אני בעד לפתח את היכולת האישית בלהרגיש להבין את מי שממול, לקבל החלטות ממקום של בחירה והבנה ולא מתוך פחדים וחרמנות. אני באופו אישי לא מפתח אמון מלא כמעט באף אחד , והבנאדם היחיד שאני סומכת עליו הוא על עצמי. זה תכונה שהיא חסרון, אבל מצד שני אני לוקח אחריות על הבחירות שלי ולא עסוקה בלהאשים את כול אלו שאכלו לי שתו לי ועשו לי בדרך.(לפחות משתדלת מאוד שלא). אני לגמריי מאמינה שזאת הדרך היחידה לא להגיע למצב של קורבן בחיים (או למינימום ההכרחי ממנו) ויחד עם זאת איך שהוא לחיות קצת בדרך, ללמוד , להכיר ולהתפתח בחיים. ברוסית יש אמירה : מי שלא מעז לא שותה שמפניה, זה לא משקה של לוזרים ופחדנים. 
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 11 שנים •
22 ביולי 2012
על הנייר - טעות. אבל כולנו עושים טעויות כאלה לפעמים והכל בסדר עד שמשהו נורא קורה ומלמד אותנו לקח.
גם אני בטחתי באנשים שאני בקושי מכירה, וכשאני מסתכלת אחורה אני מקבלת בחילה מלחשוב על כל הדברים שיכולים היו להשתבש. אני חושבת שהעובדה שלא קרה לי אסון היא יותר מזל מאשר האינטואיציה הכל כך מפותחת שלי. האמת? אני הייתי מהססת לקשור מישהו בפגישה הראשונה. כמו שהקושר יכול להתגלות כתוקף שלא משחרר כשמבקשים ממנו, גם הנקשר יכול פתאום להיבהל ולהתעלף / לצרוח / להגיש תלונה... בכל מקרה הריגוש של אינטימיות בפגישה ראשונה בא עם סיכון (טוב, ברור שלתת לאדם זר לקשור אותך זה די האמא של הסיכונים מהסוג הזה). |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 11 שנים •
22 ביולי 2012
מיסטר הארד - הסיפור שלך מעורר בי חוסר נוחות מסויים. מצד אחד אני מבינה את מה שאתה אומר, מצד שני אם אתה חושב שהאמון שהיא נתנה בך לא היה סביר, אולי עדיף היה לא להשתמש בו.
כלומר, אם לפי שיקול דעתך היא עושה טעות, אולי עדיף לרסן אותה. יש פה מקום גם לשיקול הדעת שלך ולרושם שהיא עושה עליך. אם היא נראית מודעת לסיכון סבבה, אם נראה שהיא להוטה מידי להסכים ושקשה לסמוך עליה שהיא תדע מתי לעצור, אני הייתי מהססת. |
|
|
|
מיסטר הארד(שולט)
|
לפני 11 שנים •
22 ביולי 2012
יולי Yuli כתב/ה: מיסטר הארד - הסיפור שלך מעורר בי חוסר נוחות מסויים. מצד אחד אני מבינה את מה שאתה אומר, מצד שני אם אתה חושב שהאמון שהיא נתנה בך לא היה סביר, אולי עדיף היה לא להשתמש בו.
כלומר, אם לפי שיקול דעתך היא עושה טעות, אולי עדיף לרסן אותה. יש פה מקום גם לשיקול הדעת שלך ולרושם שהיא עושה עליך. אם היא נראית מודעת לסיכון סבבה, אם נראה שהיא להוטה מידי להסכים ושקשה לסמוך עליה שהיא תדע מתי לעצור, אני הייתי מהססת. לפי שיקול דעתי באותו הרגע, היא לא עשתה טעות מבחינתי, וזו מהסיבה הפשוטה שאני מכיר את גבולותי והשליטה העצמית שלי ולכן המשכתי. החלטתי להעלות את הנושא לדיון משום שהיא עשתה טעות מבחינתה ורציתי לראות מה יש לפורום להגיד בנושא. |
|
|