ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בדס"מ בספרות, בתרבות, באמנות ובמדע

↑ ↓
רפאל
לפני 7 שנים • חמישי, 26 ביולי 2012, בשעה 20:51

בדס"מ בספרות, בתרבות, באמנות ובמדע

רפאל • חמישי, 26 ביולי 2012, בשעה 20:51
בשרשור הזה אתם מוזמנים לפרסם דברי ביקורת על ספרים, סרטים, הצגות ויצירות אמנות.
ובלבד, שהם קשורים לנושא שלשמו התכנסנו כאן: בדס"מ, שליטה, סאדיזם, מזוכיזם,
פטישיזם וכו'. גם סקירות של תיאוריות פסיכולוגיות / חברתיות רלוונטיות ושל דברי הגות
יתקבלו כאן בברכה.

הגדילו ראש. הוסיפו ציטוטים, תמונות וקישורים כשאפשר. המנענו מתגובות נטולות מלל
שאין בהן אלא קישור לאתר אחר. אפשר לחזור ולכתוב על דברים שכבר כתבו עליהם לפניכם,
אם אתם מוצאים מה להוסיף או לחדש.

לבסוף: אין להגיב בתוך השרשור. אם אתם מעוניינים לקבל תגובות לדברים שכתבתם הנכם
מוזמנים לפרסם אותם בשרשור נפרד, וכאן לצרף קישור לאותו שרשור.
RopeMaster​(שולט)
לפני 6 שנים • שני, 4 בפברואר 2013, בשעה 11:44

הדפסים, מכשפה ושיבארי

RopeMaster​(שולט) • שני, 4 בפברואר 2013, בשעה 11:44
לבושתי, אינני עובר כאן לעתים תכופות ולכן כאשר ראיתי את השרשור הזה הזדרזתי להקליק כדי להשכיל מפוסטים בנושאי "בדס"מ בספרות, בתרבות, באמנות ובמדע" - אך גיליתי שהשרשור ריק... כדי לתקן עיוות זה אוסיף את התגובה הראשונה ואקשקש לכם קצת על מכשפות, הדפסים ושיבארי.

אם תכריחו אותי לומר מה הוא הציור שהשפיע יותר מכולם על השיבארי המודרני אאלץ כנראה להמר על העבודה של Tsukioka Yoshitoshi בשם The lonely house on Adachi Moor משנת 1885:



לחצו על הלינק לתמונה הגדולה:
http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/2/21/Kuniyoshi_The_Lonely_House.jpg

נתחיל את הסיפור ביושיטושי (Tsukioka Yoshitoshi, 月岡 芳年) עצמו שהיה אומן הדפסים יפני שחי בין השנים 1839-1892 ונחשב בידי רבים לאחד מאומני האוקי-אה (浮世絵,Ukiyo-e, מילולית: תמונות מהעולם הצף) הגדולים בכל הזמנים. למרות שיושיטושי עשה אלפי הדפסים, אלה שזיכו אותו בפרסום והכרה ואחר כך בניתוחים אומנותיים אין ספור הם דווקא הדפסיו האלימים ובראשם סדרת הדפסים בשם Twenty-Eight Famous Murders with Verse המציגה סצנות של עינוי, דם והוצאה להורג. הנה דוגמא לאחת התמונות מהסדרה הזו:



אך ההדפס שאנו עוסקים בו מתוחכם יותר, הן בהבט הטכנולוגי והן בהבט האומנותי. הוא נעשה כעשרים שנה לאחר הסדרה האכזרית והצליח להמם את הצופים מבלי שנדרש להראות אקט של אלימות (בעת התרחשותה) או להציג נהרות של דם. מבקרי האומנות יוסיפו שהדפס זה הוא דוגמא יפה לטכניקות מתקדמות של ריאליזם ושימוש בפרספקטיבה. בהדפס רואים אישה בהריון מתקדם תלויה ברגליה עם הראש למטה בבית כפרי ומתחתיה על המחצלת יושבת זקנה המשחיזה סכין אימתנית. לכל ילד יפני ברור שמדובר ב"אוניבהבה" - מכשפה אגדית זקנה הניזונה מבשרם של בני אדם ורצוי כמובן מדמם של תינוקות שטרם נולדו. הדפס זה בו האקט האלים הוחלף בציפיה דרוכה לאסון ונהרות הדם העתידים לבוא מסומלים בבגד האדום שעל רגלי האישה התלויה, זכה להערכה אומנותית מידית וברוח אותם הימים - צונזר. לפיכך, כמות ההדפסים של ציור זה שהגיעו עד ימינו נמוכה יחסית אך, עם זאת, גם עתה עוד ניתן לאתר עותק מקורי המוצע למכירה.

אך מה הקשר בין כל זה לשיבארי? הקשר הוא איטו סיהו.

איטו סיהו (伊藤晴雨 Itō Seiu), שמקובל לראות בו את אבי השיבארי המודרני, היה צייר וחוקר של תקופת ימי הביניים ביפן, הושפע עמוקות מהדפס זה של יושיטושי. ברקע של כמה מהתמונות שצולמו אצלו בסטודיו אפשר לראות את ההדפס המדובר תלוי על הקיר. ברוח זו, סיהו אף צייר וריאציות בנושא זה. הנה אחת מהן:



אך סיפור גילגולו של ההדפס שלנו שערורייתי יותר מעוד וריאציה (נודה על האמת לא כל כך מוצלחת) שנעשתה עליו. העניין בכך שסיהו שנהג לצייר סצנות המביעות את 'היופי שבאכזריות/סבל' היה משחזר לשם כך את הסצנות במציאות. על למנת לעמוד במגבלות הזמן, את ציוריו הוא צייר לרוב על בסיס צילום של הסצנה המשוחזרת. ברוח זו הוא העז ושיחזר כמה סצנות מעוררות מחלוקת ואחת מהן היא, כמו שכבר ניחשתם, של ההדפס שעומד במרכז עניניו. התוצאה המצולמת לפניכם:



לתמונה גדולה לחצו על הלינק:
http://www.nawapedia.com/images/a/ad/Ringetsu.jpg

לשמחתי, אני יכול להרגיע את כל המוטרדים - לאישתו של איטו סיהו ולעובר שלום. לא יפתיע אותכם אם אומר כי הצילום עורר סערה גדולה וגם הוא בתורו - צונזר.

אומנם שיבארי המודרנית עשתה כברת דרך ארוכה מאז הימים המתוארים כאן אך דומני שגם היום אין אומן שיבארי אחד שאיננו מכיר את המכשפה הרעה מההדפס המפורסם של יושיטושי - The lonely house on Adachi Moor.
    התגובה האהובה בשרשור
המלכה הצוחקת
לפני 6 שנים • רביעי, 13 במרץ 2013, בשעה 22:08

ביקורת ספרותית על 50 גוונים של אפור מן הכיוון הבדס"מי

המלכה הצוחקת • רביעי, 13 במרץ 2013, בשעה 22:08
ביקורת מקיפה שפרסמתי כאן בפורום בדסמדיה על הספר 50 גוונים של אפור (חלק 1 בטרילוגיה)

הביקורת סוקרת את הספר והעלילה מהצד שלנו ועד כמה הוא משקף אם בכלל את העולם הבדס"מי .


http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=33380


קריאה מהנה!
FOR GOOD
לפני 6 שנים • חמישי, 28 במרץ 2013, בשעה 09:33

"קור ואכזריות "

FOR GOOD • חמישי, 28 במרץ 2013, בשעה 09:33
בהמשך לסקירה על "תולדות המיניות" של פוקו -

אחד הטקסטים העיוניים הידועים ביותר, המשפיעים ביותר, שעוררו את מירב הדיונים והויכוחים אודות הסאדו-מאזו הוא ההקדמה המופתית שכתב הפילוסוף ז'יל דלייז לספרו של מאזוך "ונוס-בפרווה", הנקראת "קור ואכזריות". ושהיום, במבט לאחור, נוהגים לחלק את כל החשיבה על הסאדו-מאזוכיזם לתקופה שלפני ואחרי שההקדמה הזאת ראתה אור. ההקדמה היא ארוכה מאד, והיא אינה מופיעה בתרגום של "וונוס-בפרווה" לעברית. לא נוכל אפוא להגיש פה אלא תקציר של המיץ-תמצית של הטיעון המרכזי שלה.

מה שדלייז עושה בהקדמה זה לפרק את המושג המתעתע של ה"סאדו-מאזוכיזם" באמצעות קריאה צמודת-טקסט ומנומקת בכתבים של סאד ושל מאזוך. הוא מראה שכל אחד מהם חי בעולם פנטזמטי שונה לחלוטין, מפעיל כדי ליצור אותו מנגנונים פסיכולוגיים שונים לחלוטין ( לא את אותם המנגנונים רק במהופך, אלא מנגנונים מסדר שונה לגמרי, שונים מהותית ), ושהם לא מחפשים אחד את השני. הסאדיסט והמאזוכיסט אינם יכולים "להיפגש" באמת, לפי הקריאה של דלייז, מפני שכל אחד מהם משבש לשני את תוכניתו. את הטיעון שלו מדגימה יפה הבדיחה שנחשבת לבדיחת הבדס"מ הכי מפורסמת, שהיא גם עמוקה מאד. הבדיחה היא קצרצרה, והולכת ככה :
סאדיסט ומאזוכיסט נפגשים.
המאזוכיסט אומר לסאדיסט ( בקול מתחנן ) : " תרביץ לי, תרביץ לי "
הסאדיסט עונה ( בקול טיזרי ) : "לא רוצה, לא רוצה "
כפי שאנו רואים, הבדיחה מלמדת אותנו שהמפגש בין סאדיסט טהור ומאזוכיסט טהור לא ילך - שהוא מוביל לב א ג על המישור של התשוקה
סאדיסט טהור לא מחפש מישהו שנהנה מהאכזריות שלו. זה יבאס אותו להתקל במאזוכיסט טהור. כי איך בדיוק תתעלל במישהו כזה ? הסאדיסט לא מעוניין בקורבן שמעוניין להיות קורבן .מה שמאפיין את היחס של הגיבורים של סאד לסבל של הקורבנות שלהם הוא בחשבון אחרון מעין 'אדישות' צוחקת. ואין להם התקשרות רגשית אליהם.
במילים אחרות, השדה של הסטיות המיניות מאורגן בצמדים של ניגודים שרק נראים לנו משלימים. כך גם לדוגמא, האקסהביציוניסט ( החשפן המתערטל ) לא מחפש וויאריסט ( מציצן ) - כי הוא נדלק בדר"כ מהבעות פנים של הפתעה או מבוכה או של פחד ( שניתן למצוא אותן למרבה הצער יותר בקלות אצל ילדות קטנות או נערות רכות בשנים ). וסצנה שבה אקצביציוניסט יתערטל בסלון ביתו בעוד הוויאריסט יציץ עליו, ושניהם יהיו מסופקים ומאושרים - סצנה "מאושרת" כזו אינה מציאותית, והיא לעולם לא תתרחש. הם אינם מחפשים אחד את השני.
מה שמאזוכיסט כמו מאזוך מחפש הוא מישהי שתשאיל את עצמה לפנטזיות שלו, שתעשה עבורו את כל הטרארם שמדליק א ו ת ו.
בכל אופן, גם אם דלייז צודק, והמפגש בין סאדיסט טהור ומאזוכיסט טהור ככל הנראה ייגמר בבכי, אל לנו לדאוג יותר מדי, מפני שבמציאות האנושית סאדיסט טהור ומאזוכיסט טהור הם יצורים נדירים מאד מאד.

נ.ב - כדי להגיע מוכנים יותר לקריאה משתלמת בטקסטים האלו, כדאי גם לקרוא לפני כן את שני ספרי-היסוד של הפסיכואנאליזה - "פשר החלומות" ו"שלוש מסות על התאוריה המינית" של פרויד, ואת המאמרים שלו " מבוא לנרקיסיזם", "מעבר לעקרון העונג", ואת המאמר: " הבעייה הכלכלית של המאזוכיזם" ( שבו פרויד חוזר בו מן הנוסחא המוקדמת שלו שעל פיה "המאזוכיזם הוא סאדיזם שפנה כלפי העצמי", ומנסה להסביר לנו למה הוא סבור שהמאזוכיזם הוא ראשוני יותר מהסאדיזם במנגנון הנפשי )
* אזהרה: רשימת הקריאה הזו בפירוש אינה מומלצת לכרסתנים חרמנים נטולי-בינה ומוכי-יגון, אלא אך רק לאנשים שחפצים להבין את עצמם טיפה יותר..



http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=9nGsUbZpCKM
( האגדה על התקליט הראשון והאחרון של הוולוט אנדרגראונד מספרת שרק חמישים אישים קנו אותו כשהוא יצא לאור. אבל שכל אחד מהם הקים אח"כ להקה. לו ריד אמר עליו, שהוא רצה לעשות את תקליט הרוקנרול הראשון שיהיה באמת למבוגרים )
חג חירות שמח !


תגובות לפוסט הזה, ודיון מוחר על המאמר של דלז, אפשר למצוא בשרשור הבא:
http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=33439
FOR GOOD
לפני 6 שנים • ראשון, 31 במרץ 2013, בשעה 14:25

הפילוסופיה של הענישה - לואיס קארול

FOR GOOD • ראשון, 31 במרץ 2013, בשעה 14:25
להלן קטע הסאדו-מאזו הפילוסופי הידוע מתוך "מבעד למראה" של לואיס קארול . בפרק ( שהוא אחד האהובים עלי ביותר באופן אישי, ונקרא "מסרגות ומשוטים" ) מגלה המלכה לאליס שבעולם-שבתוך-המראה גם הזמן זורם הפוך, ומסבירה לה מה יוצא מכך. בבקשה -

" למשל..." המשיכה המלכה... " קחי את השליח של המלך. הוא נמצא כעת בכלא, הוא נענש ; המשפט שלו יתחיל רק בעוד שבוע ; והפשע שלו יתבצע רק בסוף."
"ומה אם הוא לא יבצע אותו לעולם ?" שאלה אליס.
"עוד יותר טוב, לא? " אמרה המלכה...
אליס חשה שאת ז ה אין מקום להכחיש. " מובן שזה יהיה יותר טוב אם הוא לא יבצע את הפשע. אבל זה לא יהיה יותר טוב, אם הוא ייענש בגללו. "
"כאן את בהחלט טועה." אמרה המלכה. "יצא ל ך פעם להיענש?"
"רק על חטאים." אמרה אליס
"וזה הביא לך רק טוב, נכון ? "
" כן. אבל אני ע ש י ת י את הדברים שנענשתי עליהם," אמרה אליס, "וזה כל ההבדל. "
" אבל לולא עשית אותם," אמרה המלכה, " היה עוד יותר טוב. יותר ויותר ויותר טוב ! " קולה עלה ועלה עם כל "יותר", עד שהפך לבסוף לצווחה... "

ובכן, אחת מהשאלות שלואיס קארול מציג לנו בקטע, ומבקש מאיתנו להרהר בה, אם כך, היא מה יותר שווה, להיענש על דברים שעשיתן/ם, או שהמלכה צודקת, ולהיענש על דברים של א עשיתן/ם, זה אפילו עוד יותר טוב ( "יותר, ויותר, ויותר טוב ! " ) ?
השאלה הרת-הגורל הזו היא פילוסופית, וככזו היא חלה על המיילדום והפאםדום במידה שווה.


* בכל אופן, כנודע, קיימת עוד שאלה, פחות פילוסופית. והיא - " הו דה פאק איז אליס ? " (:
https://www.youtube.com/watch?v=HWJRVaM-Iv8
חג פסח שני שמח!
שליטה נאורה​(שולטת)
לפני שנתיים • ראשון, 29 בינואר 2017, בשעה 11:14
שליטה נאורה​(שולטת) • ראשון, 29 בינואר 2017, בשעה 11:14
הספר והסרט יחסים מסוכנים הוא למעשה אסופת מכתבים של ׳חוג מסויים׳-סאדו מזוכיסטי העוסק במשחקי שליטה מרים וקשים. 

כמו כן הסרט יחסים מסוכנים
וספרו של עגנון ׳שירה
TheSexyBoy
לפני שנתיים • ראשון, 29 בינואר 2017, בשעה 19:34
TheSexyBoy • ראשון, 29 בינואר 2017, בשעה 19:34
נצל"ש - איש ספר ורוח
אדם ברוך ומועדוני סאדו?
אני זוכר שבאחת התכניות עליו, ראיינו חבר/קולגה שלו, ישראלי שביקר את אדם הרבה פעמים באנגליה, והוא אמר שאדם הזמין אותם המון פעמים למועדוני סאדו שאהב ללכת, ושאחרי פעם אחת הוא לא הלך איתו יותר כי פשוט זה לא משך אותו, אבל שאדם אהב ללכת לזה הרבה כשחי באנגליה..
יש לדברים האלו עוד תיעוד?
כי הבנאדם שאמר את זה, לא נראה שמנסה להשמיץ או סתם להמציא דברים פיקנטיים, פשוט רצו לדעת על הדמות המעניינת הזאת.
הפיה טינקרבל​(שולטת)
לפני שנתיים • שני, 30 בינואר 2017, בשעה 12:22
הפיה טינקרבל​(שולטת) • שני, 30 בינואר 2017, בשעה 12:22
ספר שעוסק בהיבטים פסיכולוגיים ותרבותיים של שליטה נקרא bonds of love של ג'סיקה בנג'מין.
מעניין ואפשר למצוא בו תשובות לשאלות שדורשות אחר כך עבודה טיפולית למי שאינו שבע רצון
Lanya Colson
לפני שנתיים • שבת, 25 בפברואר 2017, בשעה 18:50
Lanya Colson • שבת, 25 בפברואר 2017, בשעה 18:50
bonds of love של ג'סיקה בנג'מין.
קיים גם בתרגום לעברית
http://www.kinbooks.co.il/page_2018
A v​(שולט)
לפני שנתיים • שבת, 25 בפברואר 2017, בשעה 20:37
A v​(שולט) • שבת, 25 בפברואר 2017, בשעה 20:37
בערך בגיל 17 קראתי ספר

שהשאיר עליי רושם עז והוא בערך נתן לי את האופצייה להציץ לעולם הזה

הספר תיאר את מערכת היחסים מכמה נקודות מבט, מלמעלה מלמטה מהצד וטיפה מבחינה "תרבותית" של התקופה

אני זוכר רק חלק משם הספר וזה היה "סטאלג" משהו

אני אשמח אם מישהו מכיר וזוכר את השם.

בתודה מראש.