SSC

SSC

kaly • 20 בספט׳ 2012

בעקבות פוסט אחר עלתה הנקודה של SSC

ואני שואלת אתכם.


מה זה בטוח שפוי הסכמה


על מושג ההסכמה אני מניחה שאין מחלוקות(אם יש תפתיעו אותי)

בטוח??מי יכול להיות בטוח במשהו היום בכלל?

שפוי?? מי יכול להגדיר לי שפוי?


ובבקשה...אל תכניסו לי את נושא החוקים במדינה ....

האמת שאני בכלל

בלוסום​(לא בעסק) • 20 בספט׳ 2012

מעדיפה את ה r.a.c.k - risk aware consensual kink
כלומר אתה מודע לסיכונים, ואז מחליט אם לעשות או שלא.
כי מי מחליט מי ומה שפוי ומה לא...

the rain song • 20 בספט׳ 2012

אני באופן אישי מאוד לא אוהבת את עניין ההגדרות למינהן
יש הרבה אופציות בבדסמ ויש לשקול כל אחת מהן בנפרד.
השפוי והבטוח די קרובים לטעמי
באופן כללי הייתי אומרת - כל מה שלא שולח לבית חולים ובטח לא לבית קברות.
היו הרבה שרשורים שהסבירו איך לקשור, איך לתלות, איך לחנוק, איך להצליף, איך לבעוט, וכו' וכו'
זה בקטגוריית הבטוח
בעניין השפוי כן הייתי מכניסה את חוקי המדינה ו/או החברה
מי שמפנטז על קניבליזם ומנסה להגשים זאת - לעניות דעתי זה לא שפוי ולו רק בגלל שזה נגד החוק.
כי "מי אומר מה זה שפוי...." - בסדר, אני לא מתווכחת אם זה שפוי או לא - מבחינתי זה נגד החוק וזה מספיק.

דווקא עניין ההסכמה לדעתי הוא הטריקי ביותר.
הרבה אנשים מסכימים מתוך לחץ ולא מתוך רצון אמיתי.
מניפולציות מכל הסוגים, הרצון להוכיח, להתמסר, לא לאכזב וכו' וכו'

ויש אגו בלי עין הרע גם לצד הנשלט. לא פעם שמעתי על אנשים שאמרו שהם לא יגידו מילת בטחון על הפרינציפ. משהו בסגנון "הוא /היא לא ישברו אותי"

אז מה ההבדל בין הסכמה לרצון? הבדל עצום לטעמי
אני הייתי משנה את ההסכמה לרצון אבל מי אני בכלל

Re: SSC

aka BODYGUARD • 20 בספט׳ 2012

מסתבר שדוקא על ההסכמה יש פרשנות מגוונת, קאלולה..
כל אחד מבין "הסכמה" אחרת.
כשזה מתנגש בפועל זה אסון.
לרוב ניתן להמנע מהתנגשות כזו על ידי תקשורת ברורה של מותר ואסור,
גבולות בלשוננו.

בטוח- פעילות שיש ממנה דרך חזרה.
אני לא בא להגדיר את סוג הפעילות אבל כל פעילות שיש בה מוטיב קיצוני העלול
לגרום לפגיעה בלתי הפיכה אינו בטוח בעליל.
ככלל, התעסקות באקסטרים תמיד טומנת סכנה זו ואחרת בחובה אולם ככל
שהאדם מנוסה יותר הטולרנס לטעות יורד, כך גם הסיכוי לפגיעה בלתי הפיכה.

שפוי.
כבר נתקלתי בכל מיני דעות העוסקות במה נחשב שפוי.
אדם מבחוץ שיראה ספנק אחד יוצא ממני יגדיר את זה כלא שפוי,
אדם מבפנים יאמר שזה אחלה ספנק,
זו שחוטפת לא תאמר כלום..(זכרונות?.. ..)
ככה זה.
מידת השפיות היא המקום הפשוט בו שני הצדדים עושים ונהנים מהעשייה,
מסוגלים להתחבק לאחריה, אפילו לחייך.
הגדרות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות - יש כאן מספיק מומחים..קטונתי.

Re: SSC

רפאל • 20 בספט׳ 2012

זו תוית שאנשים מצמידים לבדס"מ שלהם כדי להרגיש שמה שהם עושים הוא נורמלי, לגיטימי ובתחום הקונצנזוס. הרי התשוקות הבדס"מיות, כפשוטן וללא הצטדקויות, מכוונות למה שברגיל נקרא בשם פגיעה וכפייה. (כלומר, מה שאינו בטוח ואינו מוסכם). במשך שנים פסיכולוגים, פסיכיאטרים והציבור הרחב טענו כי נטיות בדס"מיות הן סוג של חולי נפשי (כלומר, שהן לא שפויות). בשנים האחרונות מסתמנת מגמה סובלנית יותר, ולפיכך אנחנו הולכים ונרפאים מבחינה נפשית. הידד ללנו! בקיצור, גם אנשים לא נורמלים אוהבים להרגיש נורמלים, והתוויות הזו עוזרת בכך.

מעבר לכך, מה השלשה של "בטוח, שפוי ובהסכמה" אומרת? אני חושב שלא הרבה. גם על קריטריון ה"הסכמה" אין אין הסכמה של ממש. יש מי שהולכים לנוטריון לפני כל אקט מיני כדי לסכם מי ומה, ויש כאלו שלא. יש כאלו שמפקחים על כל אקט באמצעות מילת ביטחון, ויש כאלו שחווים זאת כפעולה מעיקה ומזוייפת. אני חושב שאצל רבים מאיתנו ישנו אלמנט ברור של "לעשות למישהו דברים בכפיה". רק שבכל קשר תוחמים את האפשרות לעשות זאת בגבולות שונים. באופן אישי אינני אוהב את זה שהשליטה צריכה לקבל אישרור מתמיד. אני חושב שבשביל שליטה צריכים אורך נשימה, והרווח של קשר שליטה צריך להיבחן לאורך זמן. נקודתית - ישנם אקטים ועונשים (ומה שזה לא יהיה) שכשלעצמם יכולים להיות קשים, ואי אפשר לצפות ממישהו לעבור אותם ובאותה נשימה גם להגיד "אני מסכים".

הערך היחיד שיש בעיני ל"בטוח, שפוי ובהסכמה" הוא שמדובר בהצהרת כוונות חיובית.

kaly • 20 בספט׳ 2012

יכולה להבין אותך רפאל.

אני אישית,לא אוהבת מילת ביטחון.

מרגיז אותי השימוש בה.


אז אני לא בטיחותית? לא פועלת ב"הסכמה"?


לא חושבת. אני לא מאמינה בנתינת כל סוג של כלי בידיים של הנשלט שלי שיכול להסיט אותי מדרכי ולא מבחירתי שלי.

רפאל • 20 בספט׳ 2012

kaly,

ישנם כאלו שיגידו שבהעדר מילת ביטחון אי-אשפר להבטיח בטיחות או הסכמה.
אני לא חושב שזה אומר שאינך בטיחותית או שאינך פועלת מתוך הסכמה. אני חושב שזה בעיקר אומר שאין הסכמה ברורה על משמעות המושגים הללו, ושאינם משמשים אלא כתווית להתהדר בה, וכהצהרת כוונות חיובית (כפי שכבר כתבתי).

גם אני לא מסתדר עם מילת ביטחון. אני מעדיף לעשות את מה שהונילים עושים - לדבר זה עם זה. (הונילים הם הוכחה ניצחת לכך שאפשר לקיים מערכות יחסים גם ללא מילת ביטחון.)

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 20 בספט׳ 2012

גם אני חושבת שמדובר בעיקר בהצהרת כוונות. המושג בעצם מעורפל אבל הוא מעין עדות לשפה משותפת - בעיני הוא בעצם מילת קוד ל"כולנו פה אנשים הגיוניים". כמובן שבעצם לא כולנו הגיוניים

אני חושבת ששב"ב זה לא כלל אצבע אלא פירוש לאמירה "בגבולות הסביר". אנחנו עושים פה כל מיני דברים לא לגמרי קונבנציונליים וההסכמה בינינו היא לשמור על מידה של שיקול דעת, על קומון סנס, על "גבולות הסביר". זה בעצם אותו הדבר. אנחנו רוצים להיות אנשים מתורבתים ואנחנו גם רוצים להרגיש נורמטיביים, אז אנחנו מצייתים למוסכמות חברתיות קיימות. אנחנו נעשה דברים שנראים *יחסית* שפויים (או שייחשבו לשפויים על ידי הרוב הסאדומזוכיסטי), אנחנו נעמוד בציפיות סבירות של נקיטת אמצעי בטיחות, ואנחנו נעשה את כל זה בליווי מידה *סבירה* של הסכמה.
כמו בכל תחום אחר גם כאן "סביר" זה דבר שקשה להגדיר אבל רובנו יודעים אינטואיטיבית מה נכנס בתחום הזה ומה לא.

החלק המצחיק הוא שדווקא בכלוב חוסר ההסכמה על גבולות תחום הסביר כל כך בולט, שזה בכלל מייתר את השאלה/תשובה.

בקיצור, קאלי, זה בעצם לא אומר שום דבר למזלנו, אנחנו חיים במדינה שבה החוק מספק עוגן לא רע.

Cauchy{Venus Blue} • 20 בספט׳ 2012

בעייני זה מה שעושה לך טוב בטווח הארוך ולא בטווח הקצר.

ברור לי שזה רחוק מאד מהפרקטיקה אצל הרבה מהאנשים, אבל אני חושב שזו הגישה הנכונה לחיים טובים. בסופו של דבר אנשים מדווחים על הנאה מתקופות בהן הם התפתחו וסבל מתקופות בהן הם נעצרו או התדרדרו לאחור.

נוריתE • 20 בספט׳ 2012

לא כל מה שבהסכמה הוא "שפוי".
זאת הבעיה.
אנשים "מסכימים"מכל מיני סיבות ולא תמיד הן הגיוניות או בריאות.