לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שני בנים ובת עם קצת שליטה והרבה אהבה

הפולניה​(אחרת)
לפני 20 שנים • 28 בינו׳ 2004

שני בנים ובת עם קצת שליטה והרבה אהבה

הפולניה​(אחרת) • 28 בינו׳ 2004
עוד קטע מהרומן הלא גמור שלי שאולי, לא יודעת, מתאים לכאן ?

בני השפיל את עיניו ושתק. דימה הרים את סנטרו של בני וניסה להביט בעיניו, "בני ?" שאל ברוך.
בני סירב לפגוש את עיניו "אני לא יכול," אמר בקול חנוק "בבקשה דימה, תבין אותי, אני לא יכול."
דימה הסתובב והסתלק, משאיר אותו לבד עם הכלבה. הוא ליטף אותה קצת, מקשיב לקול צעדיו של דימה עולה במדרגות לקומה השניה, ואחר כך גרר את עצמו לחדר שלהם. דילג מעל לצ'ימידאן המלא מדים שחיכה על הרצפה, מטיל עצמו על המיטה, יודע שנכון לו לילה מעייף של נדודי שינה.
דימה התכונן בכנות ללכת לחדר הקטן ולנסות את מזלו על הספה הסרבנית. בין כה וכה לא התכוון לישון הלילה, אבל איכשהו, אחרי שהציץ על איגור הישן, מצא עצמו בפתח חדרה של גלי.
החדר היה גדול וכלל חדר ארונות מרווח, מקלחת פרטית ויציאה למרפסת קטנה ועגולה, שהצלה על הכניסה לבית. גלי יצאה מהמקלחת לבושה כותונת דקה וקצרה שחשפה את רגליה.
היו לה רגלים ארוכות וישרות וירכים מלאות ומעוגלות. בטנה הייתה גבעה קטנה ורכה מתחת לבד הלבן השקוף למחצה של הכותונת, ודימה שאל את עצמו איך יחוש אם יניח את ראשו על כל החמוקים המעוגלים והרכים הללו. בדרך כלל חש רתיעה מפני קימורים נשיים שכאילו איימו לבלעו, אבל לא היה שום דבר מאיים בגופה של גלי. היו לה כתפים דקות וצרות ושדיים קטנים וזקופים. ליבו התרכך מאהדה כשראה שריסיה רטובים מדמעות.
הוא פרש לקראתה את זרועותיו, מציע לה נחמה וחיבה, והיא נצמדה אליו כמו ילדה קטנה, לוחצת את שדיה הקשים אל חזהו. הוא נהנה להחליק את כפותיו על גבה ומותניה הצרים. כשחש בקצות אצבעותיו את ההתעגלות הרכה של ישבנה ומותניה נרתע בנימוס.
"די, די חמודה, לא צריך לבכות. הכל יהיה בסדר מתוקה." לחש לה במולדבית "אם תמשיכי לבכות גם אני אתחיל לילל, ואז מה יהיה ? עוד נטבע בדמעות שלנו. הכל יסתדר בסופו של דבר."
"אני כל כך עצובה," לחשה גלי, מניחה לו למשוך אותה למיטה. הם שכבו צמודים ודימה חש את פטמותיה דוקרות את חזהו. אחרי הכל היא לא הייתה באמת ילדה קטנה. למעשה, הזכיר לעצמו. היא הייתה מבוגרת ממנו בשנתיים.
"תרשי לי ?" לחש, פותח בעדינות את הכפתור הראשון בכותנתה. היא הנידה בראשה לאות הן ופתחה את הכפתור השני, וכך, אחד היא ואחד הוא, נפתחה הכותונת לכל אורכה, חושפת שדיים קטנים ומושלמים למראה עם פטמות ורודות גדולות ומעוררות תאבון. דימה לקח אותן בפיו אחת אחרי השניה "טעם של תותים בשמנת," אמר לה, דוחף את ידו בין ירכיה, נוגע ברטיבות המהבילה שהסתתרה בתוך סבך של תלתלים רכים שחורים ומבריקים. ניסיונו של דימה בנשים היה מוגבל למדי וכלל זונה קשת יום וצנומה שהלהיבה אותו כמו דחליל עץ, וידידה של אימו, גרושה מרירה שפלשה למיטתו ופחות או יותר אנסה אותו, משאירה שריטות על גבו וטעם מר של בירה בפיו. עד היום הוא בהחלט העדיף גברים, אבל בני פגע בו מאוד וגלי הייתה כל כך מתוקה ועדינה וצייתנית. טעם עורה היה כשל חלב מתובל בוניל, וההתגפפות איתה הייתה, עד כה, תמימה כמו משחק ילדותי.
"דימה, מה אנחנו עושים ?" מלמלה ברוך באזנו, והמגע העדין של שפתיה בתנוך אוזנו גרם לו לשלוף קונדום מכיסו ולהעלות אותו בזריזות על אברו. לשאלתה של גלי לא יכול היה להשיב, למרות שהטיב לשמוע אותה, כי לשונו הייתה עסוקה בתוך ערוותה. זה היה טעים להפליא, ריחה היה כריח תבלינים אקזוטיים, נעים וחריף, לא מוכר אך מגרה.
גלי ראתה בסרט פורנוגרפי גברים יורדים לנשים, אך מעולם לא העלתה בדעתה שזה נעים כל כך. היא נסחפה אחרי דימה בלי שום בושה, מגעו היה כל כך עדין, כל כך ידידותי ומרגיע. לחישותיו במולדבית רכה משכו אותה חזרה אל ילדותה, לפני שהגיעה לארץ הזו שהאור בה בוהק ולשפה צליל גרוני וקשה. בהשפעת לטיפותיו ולחישותיו היא חזרה להיות ילדה טובה עדינה וצייתנית, לבושה גרבי תחרה ושמלה מעומלנת עם סרט מבריק בשערה.
היא משכה אותו בעדינות אליה "מה אנחנו עושים דימה ?" שאלה בעברית, מנסה להתנער מהמקסם החושני התמים שדימה הטיל עליה.
"נלחמים בעצב ובדיכאון," ענה לה, וחסם את פיה בנשיקה עדינה. הם התגלגלו במיטה וגלי מצאה את עצמה יושבת בחיקו של דימה, אברו רוטט בתוכה, ושפתיו ממטירות נשיקות קטנות רכות ומגרות על שדיה כתפיה וצוארה. זה היה כל כך נעים ועדין. כלל לא דומה למה שידעה עם גברים אחרים שמעכו אותה בכוח תחת גופם, אמרו לה מילים גסות והפסיקו לנשק אותה ברגע שחדרו לתוכה. גם יוני לא היה שונה מהם, כעת נזכרה שהיא תכננה לבקש ממנו, כמתנה ליום הולדתה, שיניח לה להיות מעליו וילטף אותה כך שתוכל לגמור גם כן. מוזר איך שכחה את זה עד עכשיו.
הדלת נפתחה חרש ודימה מצא עצמו מביט בעיניו של בני שהציץ פנימה. פיו של בני ועיניו נפערו בעיגול נדהם, אבל הוא שתק, מופתע מכדי שיוכל לדבר. דימה רמז לו בידו להכנס לחדר, עיניהם נפגשו במבט ממושך ולרגע חשש שבני יסתלק, אבל פתאום הוא חייך ונכנס, נועל את הדלת בזהירות מאחוריו. גלי הייתה כל כך מרוכזת בעצמה, מכווצת את שריריה הפנימיים סביב איבר המין שלו, כך שלא שמה לב למתרחש מאחורי גבה.
ככה מרגישים כשמגיעים לגן עדן חשב דימה, מתבונן בבני שהביט בו תוך שהוא מתפשט באיטיות למענו ומחייך אליו. אברו נסחט ברכות בתוך אבר המין הקטיפתי של גלי שהיה חמים ולח ונעים בצורה מדהימה. אולי הסטרייטים צודקים חשב לעצמו דימה ונשק שוב את צוארה העדין שהריח כמו עוגיות הוניל שאפתה לו סבתו כשהיה ילדון.
כאשר חשה גלי בבני מתישב לצידה, מלטף אותה בעדינות בין פלחי עכוזה, היא קפאה לשניה בתדהמה ואז, תוך שבריר שניה, החליטה והתמסרה למגעו העדין, נמנעת מלהביט בו.
דימה עבר ממצב ישיבה למחצה למצב של שכיבה, מושך אליו את גופה של גלי, משכיב אותה עליו כדי להקל על בני. היה לו ברור מה בני רוצה לעשות והוא התכוון לעזור לו כל זמן שגלי לא תתנגד ולא תיפגע.
"אל תשכח לשים קונדום," אמר דימה בקול מעשי, משבץ את עצמו לתפקיד המבוגר האחראי. בני מיהר לציית לו, מקבל על עצמו את הנהגתו של דימה.
דימה העביר את ידיו על גבה של גלי ונישק את כתפה "הכל יהיה בסדר," אמר לה בקול מרגיע, מדבר אליה במולדבית רכה, מתעלם מכך שבני לא יכול להבינו.
לרגע שאלה גלי את עצמה אם הוא יחזיק בה בכוח במקרה שתתנגד, ומיד פסלה את הרעיון. לא, דימה לא יעשה דבר כזה, זה לא הסגנון שלו. הוא יפתה אותה בעדינות, יפנק וירגיע את הילדה הקטנה והבישנית שנותרה עדיין בתוכה, מתחבאת מתחת למסכת הצברית הקשוחה ומהירת הלשון שהפכה להיות מאז הגיעה לישראל.
היא נצמדה אליו, מניחה את פיה על פיו, מפשקת את רגליה, חושפת את אחוריה למבטו של בני. אם כי מעולם לא עשתה דבר כה נועז קודם, היא לא יכלה לטעון שלא הבינה, או לא תפסה מיד מה כוונתם של שני הגברים. גלי לא הייתה תמימונת ביישנית, בתקופה הראשונה שלה בחיל האויר, אחרי מותו של יוני, היא התנהגה בצורה פרועה למדי. רוב מעלליה באותם חודשים אבדו לה בערפל של אבל ושכרות, אבל היא הייתה בטוחה שמעולם לא עשתה מין בשלושה, ולא הניחה לאף גבר לבוא עליה שלא כדרכה. למה דווקא דימה, עם פניו הילדותיים מנומשים ואצבעותיו העדינות, לחישותיו הרכות ועיני האיילה הקטיפתיות שלו, הצליח לגרום לה לחוש כל כך נינוחה ורגועה למרות המצב המשונה, שלא לומר המביך, בו נמצאה ?
היא צפתה לחוש את אברו העבה של בני נלחץ לאחוריה והכינה את עצמה לחוש כאב. במקום זה הופתעה הפתעה נעימה כשבני נגע בעדינות בלשונו בפי הטבעת שלה. מי יכול היה לדעת שזה אזור כל כך רגיש ומענג ? למה אף אחד לא סיפר לה ? זה היה נעים בצורה מטריפה את הדעת. היא שמעה את עצמה גונחת ונאנחת, משמיעה קולות תאווה מדהימים, מפתיעה את בני ואת עצמה כאחת.
כשהוא הפסיק בסופו של דבר ללקק אותה, ונכנס לתוכה, זו הייתה כבר כמעט הקלה. הכאב שחשה היה מעורב לבלי הפרד בעונג חריף והיא גמרה אחרי כמה דקות, גופה רועד בפראות. אחר כך הסמיקה כשגילתה שידיה השאירו סימנים אדומים על עורו העדין של דימה.
שני הגברים חשו כאילו נסחפו לתוך מערבולת וגמרו מיד אחריה תוך שהם מביטים זה בעיני זה, כל אחד מהם חש את הפעימות המענגות של האורגזמה של רעהו דרך גופה של גלי, שהפריד ואיחד אותם בעת ובעונה אחת.
הם התמוטטו על המיטה בערמה מבולגנת של ידים ורגלים, ורק אחרי כמה דקות הצליח בני למצוא מספיק כוח כדי להתרומם ולהתיר את אבריו מהסבך.
הוא קילף את הקונדום מאברו של דימה והלך למקלחת, זורק לאסלה את שני הקונדומים המשומשים.
דימה אהב לשתות מים אחרי זיון. הוא הביא לו כוס מים פושרים בכוס החרסינה הצהובה שעמדה על השיש. דימה שתה חצי ואת השאר נתן לגלי, היא גמרה את המים וביקשה עוד. בני הלך להביא לה עוד ואחר כך שתה בעצמו שתי כוסות, עומד ומביט בעצמו בראי, מנסה למצוא מילים שיביעו את רגשותיו. הוא התקשה בכך. כל חייו עסק רק בהסתרת רגשותיו מפני עצמו ומאחרים וכעת היה עליו לעשות מאמץ מודע כדי לדעת מה הוא חש באמת. הדבר היחיד שעלה בדעתו היה שפניו אמנם נאים למדי אך רגילים מאוד, חסרי יחוד למעשה, ולפלא הוא איך בחור נאה רגיש ונבון כדימה מסוגל לראות בפנים כל כך רגילות יופי ואקזוטיות הראויים לאהבה.
הוא יצא מהמקלחת, מוצא את השנים יושבים ולוגמים יין לבן. דימה הגיש לו פחית בירה מכבי צוננת. הוא לקח את הפחית וחייך למראה דימה שהשתרע על המיטה, נינוח במערומיו, עורפו נתמך על הקיר וידו משתעשעת בשיערה של גלי שכיסתה את גופה בשמיכה ונראתה רדומה למחצה.
"אה … תראו, זאת אומרת …." התחיל לגמגם "גלי, היית ממש מדהימה. אף פעם לא חשבתי ש… אני מתכוון …." היא פקחה את עיניה והביטה בו בחיוך עצלני ומרוצה שלא ראה מעולם על פניה.
"גם אתה היית די מדהים בן ציון," אמרה, מרוצה מאוד מעצמה "אני חושבת ששנינו חייבים תודה לדימה."
"אה, כן… דימה, תראה, אני …. בקשר למה שאמרתי קודם, אני …."
"היית שמוק." קטעה אותו גלי.
"נכון," הסכים בשפלות רוח "אני שמוק פחדן. הלואי ולא היה אכפת לי מה כולם חושבים עלי. הלואי והייתי הומו גאה ומאושר, אבל אני לא. הומו בשבילי זו קללה. אני שונא את עצמי בגלל שאני כזה. אני מתבייש במה שאני וזו האמת."
"לא היית כל כך ביישן קודם." הצטחקה גלי.
"טוב, כשאת באמצע זה דבר אחר לגמרי." אמר בני בקול מתנצל. עיניו הביטו בפניו של דימה, אבל לשווא, עיני האיילה החומות היו מושפלות ופיו של דימה היה קפוץ בחזקה.
ברור היה לו שעליו לעשות את הצעד הראשון "דימה, בבקשה …" אמר בקול מתחנן וניסה לגעת בידו של חברו שמשך אותה ממנו.
"בבקשה מה ? !" הטיח בו דימה בקול קר, ולגם מהיין. ידו רטטה וכמה טיפות ניתזו על חזהו החלק והלבן. בני כרע על ברכיו וליקק את הטיפות מעל גופו של דימה.
"אתה כזה שמוק מטומטם," אמר דימה ברכות "כזה פחדן עלוב." הוא הפך את בני על בטנו, מעמיד אותו על ברכיו, וחדר לתוכו בלי לטרוח לשים קונדום. "קבלתי היום את התשובה השלילית השניה. אני נקי מאיידס," אמר "מאז שראיתי אותך לא נגעתי באף אחד אחר. לא יכולתי אפילו לדמיין לעצמי שאני נוגע בגבר אחר." הוא המשיך לזיין את בני בפראות, מכאיב לו בכוונה, ומקפיד לא לגעת באברו הזקוף של בני שהזדקר, שחום ועבה וורידים כחולים פועמים לכל אורכו, מתחנן לליטוף.
"דימה בבקשה," התחנן בני, מנסה לגעת בעצמו, או לכל הפחות לחכך את אברו בסדין המקומט, אבל דימה מנע את זה ממנו באכזריות.
"קודם תרד לגלי עד שהיא תגמור שוב." פסק "אתה חייב לה המון אורגזמות."
בני נאנק "אני חייב ? אני לא כל כך אוהב את זה," אמר בקול אומלל.
"אז לא." אמר בני ויצא מתוכו "עוף מפה. לך לעשות ביד לבד. אני וגלי נעשה חיים בלעדיך."
גלי ישבה שקטה מאוד, חשה את הדופק פועם במהירות בין רגליה, ולא הבינה למה הסצנה המכוערת והאכזרית שהשנים הציגו לפניה מגרה אותה כל כך.
בני כרע על ברכיו לפני דימה, "אל תגרש אותי," התחנן, מחבק את רגליו של דימה "אני מסכים. אני אעשה כל מה שתגיד. בבקשה דימה, תן לי להשאר אתך."
"תשכב על הגב," פקד עליו דימה "גלי שבי לו על הפרצוף ואל תרחמי עליו." כמו מתוך חלום מצאה עצמה גלי כורעת על ברכיה מעל פניו של בני שהפעיל בחריצות את לשונו, מתווה עיגולים סביב הדגדגן שלה. ההתנהגות הרודנית של דימה רגשה אותה כל כך עד שברכיה רעדו. גם בני שכח כמדומה את סלידתו מטעמם של אברי מין נשיים והתחיל להתלהב מלטף את ירכיה וגונח.
דימה הרים את רגליו של בני והניח אותן על כתפיו, ושוב התחיל לזיין אותו כשהוא מלטף את שדיה של גלי ומנשק את עורפה. אברו של בני נותר תפוח ומתחנן למגע, אבל הוא שתק וליקק את דגדגנה של גלי בחריצות עד שנאלצה להפסיק אותו מפני שלא יכלה לעמוד בכך יותר. היא חשה טיפות זיעה מחליקות במורד עורפה ובין שדיה ושאלה את עצמה אם אפשר להתעלף מרוב תענוג.
"אני אגמור אם הוא ימשיך עם זה," לחשה לדימה. ליבה פעם במהירות רבה ופטמותיה היו זקורות עד כאב. "עוד לא," אמר דימה והלביש על אברו של בני קונדום. הוא סובב אותה עם הפנים אליו, מושיב אותה על הזין הזקור, וקילל כשכמה דקות אחר כך היא אבדה את השליטה על עצמה וגמרה שוב, סוחפת את הגברים אחריה.
זה היה נהדר, אבל מתיש מאוד. היא כמעט שנרדמה מרוב עייפות ויין כששמעה את הגברים מתלחשים חרש. בקושי רב פקחה את עיניה והביטה בהם. שניהם בכו, דימה ביקש את סליחתו של בני על שהכאיב לו, ובני התנצל שוב ושוב על דבריו, ונשבע לדימה שהוא אוהב רק אותו.
היא שוב נמנמה קצת וכשפקחה אחר כך את עיניה ראתה את הגברים יושבים זה מול זה בישיבה מזרחית על הרצפה. הם התקלחו כנראה, אבל משום מה לא התנגבו, גופם היה רטוב ממים ופניהם מדמעות. הם שתקו ורק החזיקו ידים, מלטפים אחד את פניו של השני.
"כדאי שתלכו לחדר שלכם חמודים," אמרה בקול מנומנם, שואלת את עצמה אם אינה חולמת. "איגור תמיד בא למיטה שלי בשש בבוקר." הם קמו בצייתנות ונישקו אותה, כשהם אומרים לילה טוב. דימה נישק אותה על פיה ובני נישק לפטמתה. זה היה נעים.
"רק אל תמות לי בלבנון מאמי," אמרה ונרדמה.
זיקית
לפני 20 שנים • 28 בינו׳ 2004

פולניה

זיקית • 28 בינו׳ 2004
זה מדהים ומגרה ומסעיר..וזה מגבש לכדי מילים צעיפי פנטזיה שנסחפו לי בראש.

מתי אפשר יהיה לרוץ לחנויות לקנות ?

תודה, זיקית.
הפולניה​(אחרת)
לפני 20 שנים • 28 בינו׳ 2004

תשובה לתגובה

הפולניה​(אחרת) • 28 בינו׳ 2004
icon_redface.gif
הסמיילי המסמיק הוא תשובה. אין לי מושג איך אפשר לפרסם חומר כזה אפילו בעילום שם. ניסיתי לשלוח דברים שכתבתי לכמה הוצאות ספרים ואף אחד לא הסכים לגעת בזה. אולי אני לא די טובה ואולי ... החומר נועז מידי. בכל אופן הספר הזה הוא חלק מטרילוגיה ששני חלקים ממנה כבר הושלמו ורק הוא תקוע. אולי בגלל שאני מנסה לכתוב אותו בגוף שלישי ולא בראשון ואולי אני סתם תקועה. קורה לכל אחד. אני מנסה לצאת מזה ואולי בהשראת האתר החביב הזה אצליח.
בדקתי בפרופיל שלך ואין לי מושג אם אתה זכר או נקבה לא שזה ממש משנה, אבל בכל זאת אני סקרנית. אפשר לקבל תשובה ?
הפולניה החטטנית
זיקית
לפני 20 שנים • 28 בינו׳ 2004

אני אישה..(ועוד איך..)

זיקית • 28 בינו׳ 2004
ומעבר לזה, אולי יש לי פיתרון עבורך בעניין הפרקטי של הוצאת ספרים..

דברי איתי..

icon_twisted.gif
QriS​(מתחלף)
לפני 20 שנים • 28 בינו׳ 2004
QriS​(מתחלף) • 28 בינו׳ 2004
כל הכבוד ! מרתק ומקסים ומחרמן והסיפור... הסיפור... אם יש לך עוד כאלה אז באמת ואוו !

מאוד נכון גם הקטע של הגוף שלישי זה עושה את זה יותר קשה...

בקיצ, יש חדשות בקטע של ההוצ"ל.. בדיוק יוצאים איזה שלושה או חמישה ספרונים בסדרת אירוטיקה חדשה.. יכול דווקא לעניין אותם.. פרטים נוספים מאחורי הקלעים icon_wink.gif

בהצלחה !
רוני35​(מתחלף)
לפני 20 שנים • 26 בפבר׳ 2004

איזה יופי של סיפור

רוני35​(מתחלף) • 26 בפבר׳ 2004
נהניתי
זה שעדיין לא קיבלו את זה זה לא מצביע על העתיד
פרודו​(מתחלף)
לפני 20 שנים • 26 בפבר׳ 2004
פרודו​(מתחלף) • 26 בפבר׳ 2004
ולדעת שאולי יום אחד אני אוכל להגיד לחברי שאני קראתי את הסיפור המדהים הזה לפני כולם...
מדהים!

עוד... עוד... עוד... icon_spank.gif
nerissa​(אחרת)
לפני 20 שנים • 26 בפבר׳ 2004
nerissa​(אחרת) • 26 בפבר׳ 2004
שיו.
זה היה.. אמא'לה! כלום מלבד וואוו לא יוצא.
מחרמן
כתוב מ-ד-ה-י-ם
העיניים בלעו את המסך!

שלא תעזי לוותר, פולניה.
תודה.. המונמונמון תודה

אשמח לקרוא עודדדד
לבן
לפני 20 שנים • 28 בפבר׳ 2004
לבן • 28 בפבר׳ 2004
כל כך יפה ועדין ורגיש.
תודה.
לבן.