שק איגרוף - שאלה

אורנוס, סחטיקה על התשובה הכנה.

ריין כתבה טחול וכבד וכו' וגם לי זה היה ככה בראש.
אבל אני אוסיף משהו שקשור לתגובה של אורנוס, ואני מקווה שאנשים יצליחו להבין מה אני כותבת כאן.
השולט שלי לעולם לא קורס. לעולם.
הוא לעולם חזק וזקוף ומלא ביטחון ועוצמה ושקט ורוגע.
הוא תמיד הרשות המחוקקת, השופטת והמבצעת והוא גם המשענת הכי גדולה שיש.
עכשיו תגידו שאני כותבת כאן שטויות, אנחנו הרי חיים יחד. טיפלתי בו כשהוא חלה והייתי שם בלא מעט סיטואציות לא פשוטות שהביאו לכך שאני אספק את הגב והמשענת. נכון. אבל הוא תמיד ישאר בעיניי האדם הכי הכי (כל מה שכתבתי למעלה).
אולי זה כמו הצורך של ילדה להרים את עיניה לאבא שלה ולדעת שהוא האדם הכי מושלם שקיים. ילדותי ונאיבי אבל במציאות, ככה אני רואה את אדוני.
בגלל כל אלו, אני לא רואה בדרך הפריקה הזו חולשה של השולט.

שוחחתי עכשיו עם אדוני שוב על הנושא. מוזר.
שאלתי על כל מיני סיטואציות שהיו לנו לאורך השנים, לברר מה היה שם.
לא היה לנו את זה. פשוט לא היה. ואני שואלת אותו - איך זה שאתה לא משתמש בי ככה?
"אני לא צריך".
אני עכשיו תוהה האם יש כאן פרשנות שונה שלו, שלי ושל מי שהגיב כאן או שהוא באמת כל כך יודע לתעל אנרגיות (והוא כזה..).
ושוב, זה חוזר לרמת הפנטזיה אצלי. בין היתר בגלל שלא פעם הוא מוחק אותי, פשוט מוחק אותי, בסצינה הכי "רגילה" מבחינתו, אז אני אומרת לעצמי, אם זה מה שהוא עשה ממני כשהוא במצב רוח טוב או רגיל וסבבה, אלוהים יודע מה הוא מסוגל להוציא מעצמו כשהוא עצבני. וזה מפחיד אותי מצד אחד ואני כל כך שמחה על השליטה העצמית הגבוהה שיש לו מצד שני.

את יודעת בכוח, קראתי את התגובה שלך, ואמרתי לעצמי, אני מבינה, אני מבינה על מה היא כותבת.
לא יודעת אם זה אותו דבר, אבל אני מבינה.
אני הכי מתחברת ל"אני רוצה לדעת שהוא יודע שמותר לו לעשות בי הכל", אבל אז את מוסיפה את החלק "כל עוד הוא לא חש נפרד ממני" ואני אומרת לעצמי.. כן זה כבר הרומנטיקה של העניין, ואני בכלל לא נוגעת בזה. אנחנו לא "עוטפים" את זה ברומנטיקה, אלא קוראים לילד בשמו.. וכשאני חושבת עוד פעם על המשפט הזה, אני רואה אותנו אחרי סצינות מסויימות, איך אני כרוכה אחריו פי כמה (אם זה בכלל אפשרי), איך אני רואה בו הגבר הכי נערץ עלי האדמות אחר כך, רק כי הוא יכול עליי, רק כי הוא מרשה לעצמו לא לפחד ממני.
ואני מבינה. (לא זהה, אבל מבינה).

אורנוס, סחטיקה על התשובה הכנה.


השולט שלי לעולם לא קורס. לעולם.
הוא לעולם חזק וזקוף ומלא ביטחון ועוצמה ושקט ורוגע.
הוא תמיד הרשות המחוקקת, השופטת והמבצעת והוא גם המשענת הכי גדולה שיש.
עכשיו תגידו שאני כותבת כאן שטויות, אנחנו הרי חיים יחד. טיפלתי בו כשהוא חלה והייתי שם בלא מעט סיטואציות לא פשוטות שהביאו לכך שאני אספק את הגב והמשענת. נכון. אבל הוא תמיד ישאר בעיניי האדם הכי הכי (כל מה שכתבתי למעלה).
אולי זה כמו הצורך של ילדה להרים את עיניה לאבא שלה ולדעת שהוא האדם הכי מושלם שקיים. ילדותי ונאיבי אבל במציאות, ככה אני רואה את אדוני.
בגלל כל אלו, אני לא רואה בדרך הפריקה הזו חולשה של השולט.

).

ובכלל שכחתי להתייחס לחלק הכי חשוב שרציתי להתייחס אליו - זה שמדבר בשולט הכל יכול.
אני מזדהה עם הצורך להשאיר אותו בעמדת כל יכול, אבל חושבת שאפשר גם להכיל "חולשות" וצרכים ממנעדים רחבים בזמנים אחרים, בלי שזה מפריע לו להשאר הכי הכי. (וגם כתבת שאת הרי עושה את זה.)

יכולת (או שאולי את מכילה) למשל להכיל צרכים הפוכים שלו, שמקבילים בערך לאלה שלך? האם יש איזה מקום בו נעצרת יכולת ההכלה שלך בגלל התפישה שלעיל? או גם לא שם, אז במקומות אחרים?

אתמול שאלתי את טדי מתי בפעם האחרונה דפק למישהו מכות. ממש מכות, אלים ומשחרר ומפרק. הוא זכר בדיוק - פעם אחת לפני כמה שנים ועוד אחת מוקדם יותר, ולפני זה - רק בגיל שש עשרה ומטה. שאלתי אם לפעמים מתחשק לו. אמר שכן. אז למה לא - כי התאפקת?


.

אני אתחיל ואומר שלא קראתי את כל השרשור, אך מהתגובות פה עולה בי המחשבה הבאה:
או שהשולטים שקראתי הם באמת באמת קדושים וטהורים (מבחינת אמות מוסר), או שהם לא ירדו לסוף דעתך, או שהם פשוט לא מוכנים להודות - אני לא יוצא נגד אף אחד, אני פשוט אומר מה שעולה לי לראש (הדפוק לפעמים).

אני אתייחס לשאלה של לורי במלוא הכנות.
לא, לא הייתי רוצה לאבד שליטה, ולא הייתי רוצה לפרוק, בטח שלא על אשתי היקרה.
יחד עם זאת, היות ואני מודה ומתוודה שאני סאדיסט לא רק לצד הטוב, או לצד המיני, אלא שהסאדיזם שבי מגיע גם לכיוונים ולמקומות רעים. היות וכל מה שכתבתי קודם נכון, יש בי את הנאמר פנטזיה, אני אקרא לזה דחף, לתפוס מישהו, זה יכול להיות סתם מישהו מהרחוב או מישהו שאני באמת עצבני עליו, או אחד המחבלים האלה שהרגו משפחות שלמות (ולעניות דעתי, ואני כנה פה באופן ברוטאלי - מגיע להם לסבול ולמות בכאבי תופת) ופשוט לכלות בו זעם של שנים. אני לא מתכוון פשוט לקשור אותו ולהחטיף לו ללא שליטה עצמית, אני מתכוון ממש לקרוע לו חתיכה אחר חתיכה מהנפש והגוף ולפרק אותו לגורמי גורמים, עינויי גיהינום. סטייל הסרטים הבאים:

Untraceable - http://www.imdb.com/title/tt0880578

Martyrs - http://www.imdb.com/title/tt1029234

עכשיו, אני מצפה לתגובות מאד מאד מיליטנטיות ונלהמות - אבל זה מה שרץ לי בראש, תעשו עם זה מה שבא לכם.

ואגב - לא, לא הייתי חושב לעשות את זה במציאות, לאף אחד, לעולם. זה דחף, אני מודע לכך שזה דחף רע, אני מודע לכך שזה לא משהו שצריך לבוא לידי ביטוי, ולכן לא אנסה לממש את זה לעולם.
(אלא אם, בדרך פלא, יגיסו אותי לאיזה Black Ops כאלה שתופסים מחבלים וקורעים להם ת'צורה - אבל זו פנטזיה אחרת לחלוטין)