חג מולד של בישוף - סיפור פנטזיה - גברים/נערים

חג מולד של בישוף - סיפור פנטזיה - גברים/נערים

פולו​(סדיסט) • 17 בנוב׳ 2012

תקציר: בשנת 315, בישוף נוצרי במחוז המזרחי של האימפריה הרומית מוצא דרך מיוחדת כדי לחגוג את חג המולד.

מיקום: העיר מיירה בחוף הדרומי של אסיה קטנה (טורקיה של ימינו)
זמן: סוף דצמבר של שנת 315



זה היה יום עמוס לבישוף ניקולאוס, והלילה יהיה עמוס עוד יותר. הוא כתב את המכתב השנתי שלו למאמינים, העתיק אותו עשרות פעמים ונתן אותם לשליחים, כדי שיהיה אפשר לקרוא מחר בכל אחת מהכנסיות הנוצריות במחוז שלו. בנוסף, רבים מאנשי קהילתו באו אליו ביום הזה לוידוי. מאוחר בלילה, הבישוף יעביר שקיקים קטנים של מטבעות - בעילום שם אם אפשר - למשפחות נזקקות, גם לנוצרים וגם לעובדי אלילים.

ניקולאוס ירש לא מעט כסף, אבל היו לו חיים פשוטים ובעיקר מצא סיפוק רב בנתינת הכסף.

עומד מול הכנסייה הקטנה והמעוטרת שלו, ניקולאוס עצר לכמה רגעים כדי לצפות בשמש השוקעת משליכה זוהר כתום במערך הסירות למטה שבנמל.

הוא נכנס לתוך הבניין ונעל את הדלתות. עברו שנתיים מאז קונסטנטינוס ציווה על סובלנות דתית בכל רחבי האימפריה הרומית האדירה. סוף סוף הנצרות חוקית, אבל תמיד היה צריך להיזהר ולהישמר מפני ונדליזם. הנוצרים היו במיעוט ניכר במיירה ומחוז ליקיה מסביב, ומרבית אזרחי רומא עדיין השמיצו אותם.

ניקולאוס נסע לאזור מגוריו מאחורי הכנסייה, פשט את גלימת הכמורה שלו ולבש כותונת פשוטה שהעידה לא על עושר ולא על עוני. הוא לא רצה למשוך תשומת לב כשהוא יצא לסיבוב חלוקת המתנות שלו ברחבי העיר, מאוחר יותר באותו הלילה.

כשאכל את ארוחת הערב הצנועה שלו, ניקולאוס הרגיש רעב מסתובב בתוכו שמזון לא יכול לספק. זה יהיה הרבה יותר קל אם הוא יכול לגרש את תאוותיו המיניות, מה שהופך אותו לראוי יותר בעיני אלוהים. אבל הוא ידע היטב בעצמו. הכומר גר לבד, אחרי שבועה שלא להינשא או להחזיק פילגש, כדי שיוכל להקדיש את זמנו לעבודתו. אבל הוא לא נשבע לחיי פרישות. וכמו רומאים רבים, במיוחד אלה בשטחים היווניים של האימפריה, הוא העדיף לצנן את תשוקתו המינית עם נערים צעירים. היו שם כמה בתי בושת של נערים למטה על החוף, ובכל אחד מהם היו כמה נערים מיוחדים שמשכו את ניקולאוס. כשחשב על הנערים האהובים עליו, ומה שהם עשו לו, הזין שלו החל להתקשות ורעד של תשוקה עבר בגופו.

בלילה המסוים הזה, נערי הזנות ללא ספק יהיו עסוקים, כיוון שהיו שלושה חגים יחד. החג הרומי העיקרי, סאטורנליה, שתמיד היה סיבה למסיבות גדולות ועליזות. הפולחן הסורי של מעריצי השמש חגג את יום היפוך החורף ("השמש נולדה מחדש") עם כמה ימים של פריקת עול. ולבסוף, ניקולאוס וצאן מרעיתו הנוצרי חוגגים את לידתו של המושיע, אם כי באופן מאופק יותר.

הכומר עשה את דרכו לנמל, מתערבב עם חוגגים שיכורים ברחובות, עד שהגיע אל בית הבושת הגדול ביותר בעיר של נערי הזנות. עוד לפני שהוא נכנס, הוא יכול היה לשמוע את הרעש הקולני שבפנים. בית הבושת השקט בדרך כלל, שבו נערים אירחו את הלקוחות שלהם בחדרים פרטיים קטנים, הפך לאורגיה חסרת בושה בלילה הזה.

לרוב, הבעלים של בית הבושת היה אוהב כסף ומחייב את לקוחותיו עבור כל גביע יין נצרך וגובה תשלום ספציפי עבור סוגים שונים של יחסי מין הניתנים על ידי הנערים שלו, החל ממטבע נומוס יחיד עבור אוננות ידנית מהירה. אבל הערב הוא פשוט גבה דמי כניסה קבועים בסך עשר נומוס והניח ללקוחותיו להסתדר בעצמם. יין מדולל זרם בחופשיות ונערי בית הבושת העירומים שירתו בחריצות את הלקוחות - לעתים יותר מלקוח אחד בו זמנית - לעיני כולם. הבעלים אפילו שכר נערים נוספים ללילה, עבדים ממטעים סמוכים ונערי בקתה מאוניות סוחר שעגנו בנמל. אף אחד מהם לא היה מקצועי כמו נערי בית הבושת במקום, אבל כולם היו מנוסים היטב בעינוג גברים מבחינה מינית.

ניקולאוס חצה את הלובי, שהיה למעשה בית מרזח, שבו לקוחות ונערים התערבבו לפני שהלכו לאחד החדרים הקטנים מאחור. היה שם נער עירום בן 18 שרקד ודילג על גבי השולחנות, זקפתו הרמה והמקפצת משכה תשומת לב כשהניע את מותנו בצורה מפתה. נער אחר היה עסוק במילוי גביעי יין, בזמן שמרבית הלקוחות מיששו את איברו וישבנו החלק כמעט כל הזמן. יותר מחצי תריסר נערים, בני 18 עד 20, שירתו עשרה גברים. חלק מהזונות היו על ברכי הלקוחות שגיפפו ונישקו אותם. אחרים עבדו על ברכיהם או שכבו על שולחן. נער אחד טיפל בשלושה גברים יחד, כשאחד מזיין אותו בזמן שהוא מוצץ לסירוגין את הזין של שני לקוחות האחרים.

הכומר קיבל גביע של יין ויצא למסדרון האחורי של בית הבושת, לחפש אחר זונתו הנוכחי והאהוב - עבד יווני רזה בן 18 בשם אלקסיוס.

המסדרון כלל שורה של גומחות קטנות, מרוהטות רק עם מזרן מיטה צר, שבו הבנים שרתו בדרך כלל את לקוחותיהם מאחורי וילון מתוח על פני הכניסה. אבל הלילה היו כל הוילונות פתוחים וגברים מזיינים נערים, נערים המוצצים לגברים, במסדרון ובגומחות הצפופות.

הוא מצא את אלקסיוס עם שני גברים ונער נוסף. הנערים שכבו על צדם על מזרן, מוצצים אחד לשני בתנוחת 69, בזמן שהגברים מאחוריהם דוחפים לכל אחד מהם את הזין לחורי התחת שלהם. שני לקוחות אחרים הצטופפו בחדר הקטן, מלטפים את הזין הקשה שלהם ומחכים לתורם עם הנערים. ניקולאוס צפה מהכניסה בסצנה הארוטית, שלח ידו אל מתחת לטוניקה שלו כדי ללטף את הזקפה שלו, אבל לא הצטרף אליהם. הוא נהג ליהנות מאורגיה טובה כשהיה צעיר יותר, אבל כיום זה כבר לא קוסם לו. לאחר זמן מה הוא עזב את המקום לא מרוצה, ועשה את דרכו דרך כמה רחובות, אל בית בושת אחר. זה היה קטן יותר, פרטי יותר וממוקד יותר בשירותיו.

דופק בדלת, ניקולאוס התקבל בחמימות על ידי הבעלים.

"ברוך שובך, אדוני! חג שמח לך! האם ברצונך את השירות הרגיל שלך הלילה?" ניקולאוס הנהן, מסמיק מעט במבוכה. "יש לי שני בחורים צעירים, מתאימים וזמינים עבורך כרגע, בוצ'יאו ופיראמוס. אני חושב שכל אחד מהם שימש אותך בעבר." הוא קרא לשני הבחורים, בגילי 21 ו 23, שהיו לבושים בטוניקות כל כך קצרות שאיברי המין שלהם היו רק חצי מכוסים. שניהם משדרים התנהגות של בחורי רחוב קשוחים ושחצנים, ללא שום יחס של כבוד ופלרטטנות שמוצגת בדרך כלל על ידי הזונות. ניקולאוס חייך. כן, היה לו אותם לפני, ושניהם היו טובים בעבודה המיוחדת שלהם.

"כמה לשניהם יחד?" שאל ניקולאוס, שחש את לבו פועם מהר יותר מרוב ההתרגשות. בהתחשב בכמות המתנות שהוא ייתן לאחרים מאוחר יותר הלילה, החליט שמגיעה לו מתנה לחג המולד לעצמו.

"זה יהיה 20 נומי למשך שעה איתם. האם תרצה לבחור את האביזרים שהבחורים ישתמשו בהם או שאתה מעדיף שהם יפתיעו אותך בהם?"

ניקולאוס שילם לאיש ואמר "השניים האלה יודעים מה אני אוהב. אני סומך עליהם לרצות אותי היטב." הוא היה להוט להתחיל בסשן, שהיה היפוך תפקידים מוחלט של הדינמיקה הרגילה של זונה ולקוח. הוא השתוקק לרגש שבהשפלה על ידי בחורים צעירים דומיננטיים כגון אלה ... שהופשט עירום ... מכות ... השפלות מילוליות על ידם ... מאולץ למצוץ את הזין היפה שלהם, ולהידפק בתחת על ידי עבדים צעירים אלה.

כששלושתם הלכו לכיוון החדר הפרטי, הזין של ניקולאוס היה כל כך קשה ועומד בחוזקה, עד כי חשש שהוא עלול להגיע לאורגזמה לפני תחילת הסשן.

אבל אז, קולות מחדר שעברו לידו, תפסו את תשומת לבו. באופן לא מפתיע, זה היה צליל של שוט שורק באוויר ונוחת על הבשר. יבבות של נער צעיר והתעמרות מילולית של גבר. בנוסף ללקוחות שרצו להישלט, בית הבושת הזה סיפק שירותי זנות גם לגברים שאהבו להתעלל בנערים צעירים.

כשהוא שומע רק חלק מהמילים, ניקולאוס חש צורך להתקרב לדלת שממנו מגיעים הקולות.

"קח את זה, נוצרי חלאה!" השוט נחת בחבטה. "נראה אם ה'מושיע' הפתטי שלך יכול להגן עליך מזה!" השוט נחת שוב.

הנער דיבר גם כן, אך הוא לא התחנן לרחמים או בכה מכאב. במקום זאת, הוא לחש בקול שקט, ועצר רק כדי להדק את שיניו כשהצלפות השוט נחתו על גבו החשוף, הישבן והירכיים. "עשני מושלם כמו אבינו המושלם בשמים ..." הוא דקלם את "אבינו", בזמן שהולקה.

ניקולאוס פתח את הדלת, רואה נער כבן 18 עומד עירום במרכז החדר, ידיו מתוחות מעל ראשו וקשורות לחבלים המשתלשלים מן התקרה. חוט דק מסיבי קנבוס היה קשור ברפיון סביב צווארו וממנו היה תלוי צלב עץ קטן. כתר קוצים, עשוי מענפים מפותלים של שיח ורדים, היה מונח לראשו. נטפי הדם זלגו מכמה מקומות במצחו של הנער במקום שבו הקוצים ננעצו בבשרו. באופן שלא קשור לסיטואציה, איברו של הנער עמד זקוף במלואו.

הלקוח היה עירום, הזין הנוקשה שלו עבה וארוך בצורה מרשימה, וגופו שמנמן אבל נראה חזק. הוא החזיק שוט של תשע רצועות עור, והוא היה מוכן להביא אותו שוב על גבו של הנער כשהוא ממשיך להביע טירוף אנטי נוצרי.

ניקולאוס בהה לרגע ארוך, בפה פתוח, מוחו מנסה לעבד את המידע. אין ספק, הוא הגיע למסקנה באופן מיידי, זה סימן מאלוהים, הודעה שמיועדת לי בלבד. "עצור!" הוא קרא מתוך דחף.

הלקוח הסתובב לאחור, הבעתו מבולבלת. הוא הביט בניקולאוס ובשני הבחורים שעמדו מאחוריו במסדרון. "האם יש בעיה?" הוא נשמע מבולבל, לא כועס.

"כן," ענה ניקולאוס. "אני קונה את העבד הזה, אז אתה צריך להפסיק עכשיו. אני לוקח אותו איתי ואתה יכול להשתמש בשני אלה.. שילמתי בעבורם לשעה הקרובה, אך לא אצטרך אותם עכשיו." האיש עמד במבט נבוך על פניו, הזין שלו התרופף כשניקולאוס התיר את החבלים מידיו של הנער. "בוא איתי, בחור." הנער ציית.

ניקולאוס לקח את העבד הצעיר ביד והוביל אותו בחזרה לכניסה לבית הבושת, כשהבעלים מסתכל מבולבל בדיוק כמו שהלקוח השמן היה. "אני אקנה את העבד הזה ממך ב 5000 נומי." זה היה מחיר הרבה מעבר למה שעבד צעיר דומה יימכר במכירה פומבית. "אני אקח אותו איתי הביתה ואחזור מייד עם הכסף שלך. אתה מכיר אותי ויודע שאני מכבד את הבטחותיי". זו הייתה הצעה שבעל בית הבושת לא יכול היה לסרב לה.

הנער רץ להביא את הטוניקה וסנדליו - רכושו היחיד - וחזר לצדו של הבישוף.

"מה שמך, בחור?" שאל ניקולאוס בזמן שהם יצאו מהבניין והתחילו ללכת במעלה הרחוב המרוצף והתלול לכיוון הכנסייה.

"ישוע, אדוני." אמר העבד הצנום עם השיער כהה.

נשימתו של הבישוף כמעט ונעתקה ממנו למשמע השם ואשרה כי אלוהים אכן בוחן את הכומר. שמו של הנער היה "ישו".

כשהגיעו לכנסייה, ניקולאוס הסיר את הטוניקה של הנער, שנראתה כמו שמלה קצרצרה וחושפנית שאותה לבשו גם שני הזונות האחרים. חבורות שתי וערב עיטרו את ישבנו, מכתפיו עד ברכיו, והבישוף טיפל בהם במשחה. הוא מצא טוניקה ישנה שלו והלביש בה את הנער. היא הייתה ארוכה מדי אך הוא גזר את התחתית, כך שלא תגיע עד הרצפה.

ניקולאוס לקח את הכסף שהוא צריך לחלק יותר מאוחר הלילה, שם אותו בנרתיק ומסר אותו לישוע. "קח את זה, בחור. זה שלך. אתה כבר לא עבד ויש כאן מספיק כסף כדי לתת לך התחלה לחיים חדשים. אם תרצה, אני אעזור לך למצוא משפחה טובה שתיקח אותך ותלמד אותך מסחר הוגן. היום בלילה תישאר לישון כאן בכנסייה. עכשיו אני צריך לחזור ולשלם לבעליך הקודמים. יש לך אוכל בארון הזה אם תהיה רעב כשאני לא כאן."

ניקולאוס הלך למקום הסודי שבו החביא את הכסף שלו, הוציא את הסכום שהוא צריך, והחזיר את השאר. אחר כך הוא הלך מייד לבית הבושת ושילם את מה שהוא הבטיח לבעלים שעדיין התקשה להאמין. כשהוא חזר לכנסייה, ישוע שכב על המיטה מתחת לשמיכה, כאילו נרדם. ניקולאוס ניגש אליו והעביר את ידו בשיערו של הנער. ישוע פקח את עיניו וחייך אל הכומר.

"האם יש משהו שאתה צריך, בחור?"

"אני צריך להראות לך את תודתי, אדוני."

"אתה לא צריך לקרוא לי 'אדוני', כיוון שאתה כבר לא עבד. קרא לי האב ניקולאוס".

"כן, אבא. אבל אני עדיין חייב להראות את הכרת התודה שלי." הנער משך את השמיכה, חושף את גופו העירום. הזין שלו, שהיה זקוף לגמרי ומרשים ביופיו, עבר כמעט את גיל ההתבגרות, אך עדיין צנום בצורה ילדותית. "מה אתה רוצה שאני אעשה, אבא? אני שלך הלילה."

ניקולאוס לא התכוון ליהנות עם הנער. הנער היה קדוש ... שליח מאלוהים. אבל אם הוא היה שליח, אז זה גם כנראה חלק מתכניתו של אלוהים.

בין אם זה היה רצונו של אלוהים או לא, הכומר ידע שאין לו את כוח הרצון לעמוד בפיתוי. "הייתי רוצה שתשכב לאחור ותאפשר לי לענג אותך," אמר ניקולאוס.

הכומר כרע ברך לצד המיטה, העביר את ידו על העור הרך של ירכיו של הנער, באורח קל ליטף את האשכים בנרתיק המשי שלהם, וליטף בעדינות את איברו הנוקשה של הנער בקצה אצבעותיו. הוא התכופף ותפש את האיבר הצעיר והרענן בין שפתיו. הוא העביר את לשונו סביב ראש הזין ובתוך נדן עורלתו, בשעה שטעם ושאף את נינוח המושק של הנער. שפתיו החליקו כל הדרך למטה על הזין החמים והחלק עד לבסיס נטול השיער... ובחזרה למעלה... ושוב למטה. גופו של הכומר רעד באקסטזה כשהפה שלו סוגד לזין המושלם של הנער הזה. לבו המה כשהקשיב לאנחות ההנאה הרכות של הנער, כשישוע כיווץ את גופו והחזיק את ראשו של הכומר בעדינות בידיו.

ניקולאוס השתמש בכל כישוריו כדי להביא את הנער לאורגזמה בעצמה חזקה. כשגופו רועד והוא גונח ירה ישוע את מטענו חסר המעצורים. הכומר עלה על המיטה ולקח את הנער בזרועותיו, מחזיק אותו קרוב ונושק לשפתיו הרכות.

"אבא?"

"כן, בחור?"

"אני יכול להישאר איתך? לא רק להערב, אלא לתמיד? הייתי רוצה גם להחזיר לך את הכסף. זה צריך ללכת לעבודת הכנסייה, כדי לתת כבוד למושיענו."

ניקולאוס חשב לרגע והחליט לסמוך על האינסטינקטים שלו שוב. כן, זה באמת חייב להיות רצונו של אלוהים. "אתה יכול להישאר, ישוע. אני אדאג לך ואתה יכול להיות העוזר שלי. האם אתה רציני לגבי החזרת הכסף לכנסייה?"

"כן, אבא."

"אז תתלבש. אנחנו יוצאים יחד כדי לחלק מעות למשפחות נזקקות."

"תודה רבה לך, אבא" אמר הנער בעדינות, כשפניו קורנות מאהבה.

עיניו של הכומר הנרגש הוצפו בדמעות.

"אבא?"

"כן, בני?"

"חג מולד שמח".

"חג מולד שמח גם לך ישוע!"



סוף

כתוב יפייפיה

המוזה • 17 בנוב׳ 2012

הייתי שם בדמיוני לרגע.

בחור בישן נשלט • 2 באפר׳ 2013

סיפור מדהים!