אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בדסמ ופוליגמיה הילכו שנים יחדיו בלתי אם נועדו?

סירופ​(נשלטת)
לפני 11 שנים • 23 בפבר׳ 2013

בדסמ ופוליגמיה הילכו שנים יחדיו בלתי אם נועדו?

סירופ​(נשלטת) • 23 בפבר׳ 2013
בשנות השישים של הסוציולוגיה האמריקאית היה מושג אופנתי שנקרא

Elective affinities

במקור שימש מושג זה לתיאור ה"חיבה" של חומרים כימיים מסויימים להתחבר עם אחרים , בהשאלה לסוציולוגיה הוא מתאר תופעות חברתיות שהולכות יחד, אף כי אין לכך סיבה נראית לעין

למשל בין זנות לסמים או בין אירווויזיון להומואים.

לאחרונה אני תוהה אם יש קשר כזה לא מוסבר בין בדסמ לפוליגמיה,

ועוד לא ניסחתי לעצמי לחלוטין את הקשר בין בדסמ לפורנוגרפיה הארד קור ( כזאת שיש לגביה הצטברות של עדויות על הנזק שהיא מסבה לנשים בתהליך הייצור, ההפצה והצריכה שלה).

וכבר עולה בי תהיה אחרת לגבי השכיחות הגבוהה של פוליגמיה בקרב זוגות מהקהילה, נראה לי שבשלב מסוים, זוגות מהוגנים ברצינותם מחפשים דרך להוסיף משתתפים. האם זה נכון? האם ריבוי החוגגים הוא מאפיין בידיאסאמי או שהוא נובע ממשתנה שלישי, למשל ... הצורך להזרים ריגושים למערכת.

ואם זה כך, אז למה אצלנו ולא במיינסטרימ? בגלל הפתיחות המינית?


כך או כך, עוד לא סיימתי להגדיר לעצמי את הקשר של בדסמ לסקס, תקופה ארוכה סברתי שאין קשר, שהמין הוא רק מדיום לתווך שליטה. אבל עכשיו איני בטוחה

שיהיה לנו פורים שמח, החג הקדוש של הקהילה, או שכפי שאמר ניטשה
" כל דבר עמוק אוהב את המסיכה".

.
סוליסט
לפני 11 שנים • 23 בפבר׳ 2013
סוליסט • 23 בפבר׳ 2013
אחד הדברים הקשים בסטטיסטיקה זה להבחין בין המשתנה התלוי לבלתי תלוי.
סתם לדוגמא : נניח שחייזר מגיע לכדור הארץ ועושה סקר על השימוש בסוכרזית. הוא יבחין שרוב המשתמשים בסוכרזית הם אנשים בעלי עודף משקל ומכאן יסיק שסוכרזית יותר משמין מסוכר.
כמובן שיש כאן משתנה אחר – יש רוב של אנשים בעלי עודף משקל שמשתמשים בסוכרזית מאחר והוא דווקא פחות משמין.
אני לא יודע להגיד האם יש כאן יותר זוגות שמנהלים מערכות יחסים פוליגמיות מאשר זוגות לא בדסמים, אבל גם אם כן, לא נראה לי שזה קשור דווקא לבדסמ אלא לפתיחות המינית והרצון להגשמת פנטזיות.
אנשים שמנהלים מערכות יחסים בדסמיות, הם מן הסתם יותר פתוחים למיניות שלהם ומוכנים להגשים את הפנטזיות שלהם ולא בוחרים בדרך של הדחקת המיניות שלהם, ומכאן יכול להיות שגם צירוף צלע שלישית, או ניהול של מערכת יחסים פוליגמית היא יותר קלה.
כלומר, אם באמת סטטיסטית זה נכון, אז לא הבדסמ הוא שמוביל לכך, אלא משהו אחר שבא לידי ביטוי (אם בכלל) בבדסם. זאת דעתי.
    התגובה האהובה בשרשור
לילית חדשה
לפני 11 שנים • 23 בפבר׳ 2013
לילית חדשה • 23 בפבר׳ 2013
כמו בהרבה דברים, לא נראה שיש אמת אחת מוחלטת שתקפה לכל זוג שהכניס צלע שלישית לחייהם (בין אם לפעם אחת ובין אם באופן יותר קבוע).

בדס"מ מטבעו עוסק במגוון של דברים- פנטזיות, חשקים ורצונות- שלפעמים יותר אפלים מאשר המתרחש בעולם הונילי או בעולם הלא קינקי. לכאורה בדס"מ יותר פתוח לשונה ויותר קל להגשים פנטזיות "אסורות".
ולכן גם בתחום הצלע השלישית תהיה יותר פתיחות אצל בדס"מים.

צירוף צלע שלישית זו גם אחת הדרכים היותר נפוצות לרענן את חיי המין בתוך זוגיות בעלת פן בדס"מי כזה או אחר.

ויש את הצד הפחות חיובי וזה שהרבה פעמים צירוף האדם הנוסף הוא לא לפי רצונם של שני הצדדים במערכת היחסים אלא כי הצד השולט רוצה וקובע עובדה והצד הנשלט נאלץ לציית או לסיים את הקשר לגמריי.
Mary Jane
לפני 11 שנים • 23 בפבר׳ 2013
Mary Jane • 23 בפבר׳ 2013
צריך להבחין בין פוליגמיה, שפירושה ריבוי בני זוג, לבין צירוף פרטנרים לתא הזוגי מדי פעם לשם גיוון מיני. נראה שהאופציה השנייה שכיחה יותר, בעוד פוליגמיה הייתה ונשארה דבר מה נדיר יחסית, גם במחוזותינו (אני לא מתייחסת לאלה המנהלים קשר נוסף ללא ידיעת בני זוגם כ"פוליגמיים", ונראה לי שהכוונה במונח "פוליגמיה" היא לאו דווקא לבוגדים).

עושה רושם שאצל חובבי בדס"מ, לצד ליברליות ופתיחות מינית, ניתן למצוא פעמים רבות סף גירוי שעולה ככל שחולף הזמן, בשל העיסוק הכמעט אובססיבי בריגושים והדחף להגיע "אל הקצה", שפירושו הרצון להעמיק את הכניעה האישית או להרחיב את השליטה.

לרוב, נראה לי, המערכת הזוגית ממתנת את האלמנטים הללו, כי היא מעניקה לבני הזוג סיפוקים מתחומים אחרים. אך כאשר מדובר בפרטנרים שבדס"מ מהווה נדבך משמעותי בקשר שלהם (בין אם מדובר בקשר נוסף מחוץ למסגרת הנישואים או כאשר הקשר מושתת בעיקרו על 'יחסי שליטה'), הרצון לשמר ולהעצים את הריגוש המיני-מנטלי תופש מקום מרכזי ולעתים עומד ב"קדמת הבמה". זה עשוי בהחלט להסביר את העניין הגדול יותר, בהוספת פרטנרים לחוויות מיניות, היות ומרכיבי הלהט המיני והתשוקה, מטבעם, כרוכים לרוב במיסתורין ובמתח שמביא עמו החדש. מה גם שבאמצעות ובנוכחות אדם נוסף, תודעה חדשה המתבוננת ולוקחת חלק בנעשה, ניתן לכאורה להפגין כניעה גדולה יותר או שליטה גדולה יותר.
מלכתא
לפני 11 שנים • 23 בפבר׳ 2013
מלכתא • 23 בפבר׳ 2013
אם יש כלל כזה, הרי שאני יוצאת מן הכלל.
בדסמית ומונוגמית לחלוטין...
לדעתי, הפוליגמיות זה לא פן בדסמי. הרי מערכות יחסים פתוחות זה משהו שקיים הרבה גם בקשרים וניליים.
נוריתE
לפני 11 שנים • 24 בפבר׳ 2013
נוריתE • 24 בפבר׳ 2013
ה"הקשר" הזה הוא תוצאה של מוסכמות והסכמות (של חוסר ברירת מחדל לפעמים)
לא הכרח.

אני מונוגמית והפסקתי מזמן להתפשר על העקרונות שלי.
the rain song
לפני 11 שנים • 24 בפבר׳ 2013
the rain song • 24 בפבר׳ 2013
נראה לי שאם לנשים ווניליות היה קשה לסרב לבני הזוג שלהן העניין היה נפוץ באותה מידה גם בווניליות.
אבל נשים ווניליות יודעות להגיד "לא" בלי להכניס את עצמן לסרטים של: אני מאכזבת אותו, אני לא מתמסרת כמו שצריך, אני לא מצליחה להקטין את האגו שלי, אני לא טובה מספיק, אני לא כלבה / שפחה / סאבית / נשלטת ראויה וכל השאר
הן אומרות חד משמעית - "תשכח מזה!"
והעניין נסגר (או שלא)

באופן אישי לא פגשתי נשים שזו משאת נפשן
גברים לעומת זאת..

(וכן, ברור שלא מדובר על הכללה גורפת - אל תתחילו איתי עכשיוicon_smile.gif )
א-דום​(שולט)
לפני 11 שנים • 24 בפבר׳ 2013

יש לזה כמה פנים

א-דום​(שולט) • 24 בפבר׳ 2013
נראה לי שבתוך הקשר הבידאסאמי יש כמה מרכיבים המעודדים פוליגמיה.
הכותבים שלפני תיארו כמה מהם כגון: הרצון המוצהר לציית ולרצות מצד
הנשלטת הרצון להגשים פנטזיות ועל כן הפתיחות, אני הייתי מוסיף עוד שניים
אחד טכני ואחד עמוק. הטכני הינו שמדובר בסטייה ועל כן "הקהילה קטנה"
קשה למצוא בני זוג זמניים וקבועים אפילו יותר החולקים את העדפותיך המדוייקות.
על כן, הפשרות למיניהן נפוצות כאן הרבה יותר מאשר בעולם הונילי.
הדבר העמוק הרבה יותר הינו שיחסים בידיאסאמיים טהורים מכילים בתוכם פן של ניכור.
עכשיו תשבו רגע בשקט לפני שאתן ואתם מביעים מחאה על קביעה זו לפני שסיימתי את ההסבר (~;.
אדם נורמלי (וכן גם חובבי בידיאסאם הם נורמלים לחלוטין)
מכיל בתוכו מערכת אמפתית שזה אומר, שהוא יכול לתפוס את רגשותיו של האחר.
זה מתחיל למעשה מהיכולת לדמיין את תחושתו [B]הפיזית[/B] של האחר
(זה הוכח במחקר מדעי על תפקוד המוח שבזמן שאדם מגיב באופן אמפתי לאחרים
החלק שמופעל אצלו במוח הינו דוקא החלק שקשור לתחושה פיזית).
מכאן, שלתת למישהו סטירה מצריך בפועל כיבוי של החלק האמפתי שבך.
כלומר, סוג של ניכור. זה אמנם זמני ורגעי וחלק ממשחק מיני לשמחת שני הצדדים
אך במערכת מונוגמית ישנה שחיקה מסויימת של מימד הניכור.
כי אתמול האדון שכב חולה והשפחה טיפלה בו,
היום היא נדבקה והוא מטפל בה ואז פתאום כשהם בריאים
הוא מצליף בה באכזריות כחלק מסקס?...
זה אפשרי, אבל ברור שכאשר מדובר בקשר "צעיר"
זה יותר קל ויותר מלהיב וכשזה בקשר מונוגמי ארוך ומעמיק.... זה לא אותו דבר.
ואז נדרש שינוי. או שהקשר פחות בידיאסאמי, או שקובעים איזה טקסים וכללים
או שמכניסים עוד משתתפים לקשר הזוגי או מחוצה לו.