Bent
|
לפני 11 שנים •
7 במאי 2013
שנאתי אבוקדו עד גיל 20, באמת, לא הייתי מוכן לטעום מסיבה ילדותית שכזו או אחרת. תודות לשולט האכזר מכולם (צה"ל) ומבצע שבו התזונה היחידה לתקופה של כשבוע הייתה קרקרים של מנות קרב, ריבה שזיפים של מנות קרב, וליקנוח ריבה בלי קרקר, או אבוקדו טעמתי אבוקדו. מחביבי לעולם.
חשבתי פעם שמשחקי חשמל זה לא ממש כיף, טעיתי. סקס אנאלי? דם? זה רק אני, וזה לא הנושא. אצל רבים וטובים רשימת המכולת של הגבולות מובלת פחדים מוזני אי ידיעה, בורות וסתם חוסר הקשבה. אצל אחרים הם מוזני מפגש רע חד פעמי. אצל אחרים הסיבות הן אחרות. לכבד גבולות זה הכרח של אופי המשחק שלנו, זה ההבדל בין שולט/ת למישהו שמקומו בכלא לעיתים, אבל יציקת הגבולות בבטון מחוסם רצוי שתבחן על ידי שני הצדדים. אחרת איך נלמד מבעלי ניסיון? או איך נלמד בכלל? |
|
|
OutOfReach(נשלטת)
|
לפני 11 שנים •
7 במאי 2013
אוחחחח בנט!
לאכול אותך ואת התגובות הנפלאות שלך
פעם חשבתי שמדיקל זה גבול בל יעבור. דם?! מחטים?! לתפור כל מני דברים?! כן כן ושוב כן! אם אי פעם יהיה לי גבול שאני אגיד לעצמי "אוקיי, אני לא רוצה לעשות את זה, לא מרגיש לי טוב או נכון", והבחור שלי יכריח אותי, פה זה יגמר. יש הבדל של שמיים וארץ בין לדחוף בעדינות גבולות, ללמוד דברים חדשים, להתרגש כל פעם מחדש כשמצליחים משהו שחשבנו שאנחנו לא יכולים.. לבין להכריח מישהו לעשות משהו שהוא פשוט לא רוצה. |
|
|
lirlir(נשלטת)
|
לפני 11 שנים •
7 במאי 2013
Re: אוחחחח בנט! OutOfReach כתב/ה: לאכול אותך ואת התגובות הנפלאות שלך
פעם חשבתי שמדיקל זה גבול בל יעבור. דם?! מחטים?! לתפור כל מני דברים?! כן כן ושוב כן! אם אי פעם יהיה לי גבול שאני אגיד לעצמי "אוקיי, אני לא רוצה לעשות את זה, לא מרגיש לי טוב או נכון", והבחור שלי יכריח אותי, פה זה יגמר. יש הבדל של שמיים וארץ בין לדחוף בעדינות גבולות, ללמוד דברים חדשים, להתרגש כל פעם מחדש כשמצליחים משהו שחשבנו שאנחנו לא יכולים.. לבין להכריח מישהו לעשות משהו שהוא פשוט לא רוצה. את נהדרת |
|
|
|
Bent
|
לפני 11 שנים •
7 במאי 2013
Re: אוחחחח בנט! OutOfReach כתב/ה: לאכול אותך .
תתקרבי ואני אתן לך ביס |
|
|
| MasterKey(שולט) |
לפני 11 שנים •
8 במאי 2013
לעבור את הגבול
גבולות הם דבר דינאמי כמו כל דבר אחר.
הם יכולים "להתאים" לנקודה אחת בזמן. לכאן ועכשו. רוב האנשים מבינים זאת במהלך מסעם בחיים, ואילו שלא, כנראה לא חיים. |
|
|
קיטיארה(נשלטת){זאלוטוסים}
|
לפני 10 שנים •
22 ביוני 2013
אני מסכימה איתך אבל... bent_wordsmith כתב/ה: שנאתי אבוקדו עד גיל 20, באמת, לא הייתי מוכן לטעום מסיבה ילדותית שכזו או אחרת. תודות לשולט האכזר מכולם (צה"ל) ומבצע שבו התזונה היחידה לתקופה של כשבוע הייתה קרקרים של מנות קרב, ריבה שזיפים של מנות קרב, וליקנוח ריבה בלי קרקר, או אבוקדו טעמתי אבוקדו. מחביבי לעולם.
חשבתי פעם שמשחקי חשמל זה לא ממש כיף, טעיתי. סקס אנאלי? דם? זה רק אני, וזה לא הנושא. אצל רבים וטובים רשימת המכולת של הגבולות מובלת פחדים מוזני אי ידיעה, בורות וסתם חוסר הקשבה. אצל אחרים הם מוזני מפגש רע חד פעמי. אצל אחרים הסיבות הן אחרות. לכבד גבולות זה הכרח של אופי המשחק שלנו, זה ההבדל בין שולט/ת למישהו שמקומו בכלא לעיתים, אבל יציקת הגבולות בבטון מחוסם רצוי שתבחן על ידי שני הצדדים. אחרת איך נלמד מבעלי ניסיון? או איך נלמד בכלל? באופן אישי, אני בטוחה שהרבה מהגבולות שיש לי בראש ישתנו/יחלשו ואולי חלק אפילו יתחזקו לאחר ניסיון... סה"כ ככה אני גם בחיים... מעדיפה ולנסות ואז להחליט אם להמשיך או לא אבל... תמיד, תמיד אני בודקת את כל התרחישים ומחשבת כמה אני רוצה לקחת את הסיכון ולכן, היכרות היא הכרחית בעיני מבחינתי שולט שלא מכבד את הצורך שלי לבנות ביטחון בו, לא יוכל להפריך לי את הפחדים ולפרוץ לי את הגבולות. בשורה תחתונה, גם אם הוא יפתיע אותי עם משהו לשם הריגוש, אם אני לא סומכת עליו באותה נקודה, אני אתרכז כ"כ בחשש ובתוצאות האפשריות שאני אפילו לא אזכה להינות מההפתעה... ובמקום לפרוץ לי גבול הוא רק יחזק לי אותו אז אני באמת מאמינה שגבולות הם שם כדי שיבחנו אותם, כדי שיפרצו אותם, אבל הנסיבות שעושים את זה הן מה שחשוב... יענו, הדרך 
|
|
|
אניגמטית(שולטת)
|
לפני 10 שנים •
22 ביוני 2013
אף נשלט או נשלטת
לא מגיעים לסשן ראשון כשהם באמת מכירים את הצד השולט לעומק ולא משנה כמה הם שוחחו מראש ואותו דבר לגבי שולטים, אנחנו לא מכירים אתכם לעומק בפגישה ראשונה, לא משנה כמה אנחנו מרגישים בוחני כליות ולב. להגיע ללא גבולות מראש, דורש אמון בלתי מוגבל ולא נראה לי הוגן לדרוש אמון בלתי מסוייג ממי שלא באמת מכיר אותי עד תום, לפחות כשולטת.
נראה לי מאד הגיוני שנשלטת תבקש מהשולט שלה לא לעשות משהו שמאד קשה לה מנטלית או פיזית בסשן הראשון ובסשנים הראשונים או אפילו לציין לפני הפגישות הללו מה נראה לה שלא תרצה לעשות לעולם ומה היא מבקשת לא לעשות בהתחלה, עד שהאמון יבנה. תפקידנו כשולטים וגם רצוננו והנאתנו להרחיב גבולות כמה שיותר, אבל לא חייבים להתנפל באטרף על ההתחלה. עם ההיכרות האינטימית, מורחבים גם הגבולות ויש מקום מחודש להכנה להרחבתם. ומילת ביטחון היא לא מילה גסה. היא אמצעי לדעת מתי הלא שלך הוא אמיתי ובא ממצוקה אמיתית. ונכון, אין ספר לימוד לבדס"מ, אבל יש היגיון בריא - נראה לך הגיוני להיפגש עם אדם שאת לא מכירה ולהרשות לו הכל מראש? לי זה נראה בלתי אחראי. |
|
|
| shademage(מתחלף) |
לפני 10 שנים •
24 ביוני 2013
כשהוא אומר שהוא "שונא גבולות" הוא מתכוון לכל הגבולות? כלומר אם תקשרי אותו לקיר ותכי בו עד זוב דם ואבדן הכרה והוא יתעורר בלי כליה זה לחלוטין בסדר מבחינתו או שרק גבולות בצד השני הוא שונא?
|
|
|
|
Bent
|
לפני 10 שנים •
25 ביוני 2013
Re: אני מסכימה איתך אבל... קיטיארה כתב/ה: bent_wordsmith כתב/ה: לכבד גבולות זה הכרח של אופי המשחק שלנו, זה ההבדל בין שולט/ת למישהו שמקומו בכלא לעיתים, אבל יציקת הגבולות בבטון מחוסם רצוי שתבחן על ידי שני הצדדים.
אחרת איך נלמד מבעלי ניסיון? או איך נלמד בכלל? באופן אישי, אני בטוחה שהרבה מהגבולות שיש לי בראש ישתנו/יחלשו ואולי חלק אפילו יתחזקו לאחר ניסיון... סה"כ ככה אני גם בחיים... מעדיפה ולנסות ואז להחליט אם להמשיך או לא אבל... תמיד, תמיד אני בודקת את כל התרחישים ומחשבת כמה אני רוצה לקחת את הסיכון ולכן, היכרות היא הכרחית בעיני מבחינתי שולט שלא מכבד את הצורך שלי לבנות ביטחון בו, לא יוכל להפריך לי את הפחדים ולפרוץ לי את הגבולות. בשורה תחתונה, גם אם הוא יפתיע אותי עם משהו לשם הריגוש, אם אני לא סומכת עליו באותה נקודה, אני אתרכז כ"כ בחשש ובתוצאות האפשריות שאני אפילו לא אזכה להינות מההפתעה... ובמקום לפרוץ לי גבול הוא רק יחזק לי אותו אז אני באמת מאמינה שגבולות הם שם כדי שיבחנו אותם, כדי שיפרצו אותם, אבל הנסיבות שעושים את זה הן מה שחשוב... יענו, הדרך קראתי, ושוב קראתי, ולא הבנתי איפה האבל,,,
אני מסכים איתך. הדרך היחידה לפרוץ גבולות (בבטחה ובאופן יזום) היא במעטפת משולבת של ידע ובטחון הדדי. |
|
|
|
קיטיארה(נשלטת){זאלוטוסים}
|
לפני 10 שנים •
25 ביוני 2013
Re: אני מסכימה איתך אבל... bent_wordsmith כתב/ה: קיטיארה כתב/ה: bent_wordsmith כתב/ה: לכבד גבולות זה הכרח של אופי המשחק שלנו, זה ההבדל בין שולט/ת למישהו שמקומו בכלא לעיתים, אבל יציקת הגבולות בבטון מחוסם רצוי שתבחן על ידי שני הצדדים.
אחרת איך נלמד מבעלי ניסיון? או איך נלמד בכלל? באופן אישי, אני בטוחה שהרבה מהגבולות שיש לי בראש ישתנו/יחלשו ואולי חלק אפילו יתחזקו לאחר ניסיון... סה"כ ככה אני גם בחיים... מעדיפה ולנסות ואז להחליט אם להמשיך או לא אבל... תמיד, תמיד אני בודקת את כל התרחישים ומחשבת כמה אני רוצה לקחת את הסיכון ולכן, היכרות היא הכרחית בעיני מבחינתי שולט שלא מכבד את הצורך שלי לבנות ביטחון בו, לא יוכל להפריך לי את הפחדים ולפרוץ לי את הגבולות. בשורה תחתונה, גם אם הוא יפתיע אותי עם משהו לשם הריגוש, אם אני לא סומכת עליו באותה נקודה, אני אתרכז כ"כ בחשש ובתוצאות האפשריות שאני אפילו לא אזכה להינות מההפתעה... ובמקום לפרוץ לי גבול הוא רק יחזק לי אותו אז אני באמת מאמינה שגבולות הם שם כדי שיבחנו אותם, כדי שיפרצו אותם, אבל הנסיבות שעושים את זה הן מה שחשוב... יענו, הדרך קראתי, ושוב קראתי, ולא הבנתי איפה האבל,,,
אני מסכים איתך. הדרך היחידה לפרוץ גבולות (בבטחה ובאופן יזום) היא במעטפת משולבת של ידע ובטחון הדדי. אז מעולה, In that case... בוא נסכים להסכים 
|
|
|