נוריתE
|
לפני 10 שנים •
12 במאי 2013
ג'אנגו ללא הפסקה
נכון
שה -בידיאסאמ "שלנו" זה לא מה שהיה בימי עבדות השחורים באמריקה אבל,כשאתם/ן רואים/ת סרטים בנוסח זה או סדרות(כמו שורשים,או דרמות תקופתיות ששם ענשים כאלו היו נפוצים) ההצלפות האכזריות היחס ,החפצה/רכוש זה לא עושה למי מכן/ם צמרמורת לא נעימה בגב ובעוד כמה מקומות? לי זה גורם לחשוב מה איי פעם עשיתי פה(לא בכלוב אלא ב -"פה" הזה) |
|
|
| walking dead |
לפני 10 שנים •
12 במאי 2013
לא, אני פשוט מתחרמנת מזה.
|
|
|
Mary Jane
|
לפני 10 שנים •
12 במאי 2013
במקרה צפיתי בסרט הזה שלשום וממש כאב לי לצפות בסבלם וביחס כה מחפיר לבני-אדם. אני דווקא נהנית מאוד מאלימות בקולנוע, ואפילו מאלימות קיצונית, אבל כשמדובר בעוולות קונקרטיות בהיסטוריה ובסבל ממשי שהתרחש, אני לא מפיקה שום הנאה, אלא רק כאבי לב, צער וזעזוע מן המין האנושי.
אבל יש גם צד חיובי - העשייה הקולנועית הזו היא, בין השאר, דרכם לכפר על פשעיהם ולבטא רגשות אשם קולקטיביים. ובהקשר הזה, אני מאוד שמחה שיש לארה"ב נשיא שחור ואדם מדהים כמו אובמה. חבל שהפוליטיקאים שלנו לא דומים לו... |
|
|
cיגי
|
לפני 10 שנים •
12 במאי 2013
Re: ג'אנגו ללא הפסקה נוריתE כתב/ה: נכון
שה -בידיאסאמ "שלנו" זה לא מה שהיה בימי עבדות השחורים באמריקה אבל,כשאתם/ן רואים/ת סרטים בנוסח זה או סדרות(כמו שורשים,או דרמות תקופתיות ששם ענשים כאלו היו נפוצים) ההצלפות האכזריות היחס ,החפצה/רכוש זה לא עושה למי מכן/ם צמרמורת לא נעימה בגב ובעוד כמה מקומות? לי זה גורם לחשוב מה איי פעם עשיתי פה(לא בכלוב אלא ב -"פה" הזה) אבל,כשאתם/ן רואים/ת סרטים בנוסח זה או סדרות(כמו שורשים,או דרמות תקופתיות ששם ענשים כאלו היו נפוצים) שורשים ורשימת שינדלר עשו לי את זה |
|
|
Ultra(שולט)
|
לפני 10 שנים •
12 במאי 2013
Re: ג'אנגו ללא הפסקה נוריתE כתב/ה: נכון
שה -בידיאסאמ "שלנו" זה לא מה שהיה בימי עבדות השחורים באמריקה אבל,כשאתם/ן רואים/ת סרטים בנוסח זה או סדרות(כמו שורשים,או דרמות תקופתיות ששם ענשים כאלו היו נפוצים) ההצלפות האכזריות היחס ,החפצה/רכוש זה לא עושה למי מכן/ם צמרמורת לא נעימה בגב ובעוד כמה מקומות? לי זה גורם לחשוב מה איי פעם עשיתי פה(לא בכלוב אלא ב -"פה" הזה) אהבתי את ג'אנגו ללא מעצורים כמו שאהבתי את הסדרה "רומה"" שהיה ב HBO שם מתארים גם עבדות קלאסית של אותה תקופה. לא עושה לי שום דבר, לא מרגיש שום דבר מיוחד, לאבדיל מסרטי שואה אולי. כמו שאני לא מכה אשה מתוך זעם ולא קושר אותה ללא הסכמה , אלימות ובדסמ הם שני דברים שונים אצלי. |
|
|
לילי ש'
|
לפני 10 שנים •
12 במאי 2013
Mary Jane כתב/ה: במקרה צפיתי בסרט הזה שלשום וממש כאב לי לצפות בסבלם וביחס כה מחפיר לבני-אדם. אני דווקא נהנית מאוד מאלימות בקולנוע, ואפילו מאלימות קיצונית, אבל כשמדובר בעוולות קונקרטיות בהיסטוריה ובסבל ממשי שהתרחש, אני לא מפיקה שום הנאה, אלא רק כאבי לב, צער וזעזוע מן המין האנושי.
אני לגמרי ההיפך "אלימות בקולנוע ואפילו אלימות קיצונית" אני לא סובלת, בכל מה שהיה בג'אנגו מבחינת יריות, סכינים ושאר דברים שאני מעדיפה לא לדעת, לא הסתכלתי- זה עושה לי רע. מצד שני יחסי המרות, ההשפלה והכניעה, אפילו בג'אנגו, עוררו בי משהו. הסצינה ב"נערה עם קעקוע דרקון" הייתה מזעזעת אבל היה בה משהו מגרה מבחינתי, כי היה בה הקשר מיני. |
|
|
| סירופ(נשלטת) |
לפני 10 שנים •
12 במאי 2013
יש משהו
יש בזה משהו, אם כי הזעזוע גובר על החירמון
אני תמיד משחקת עם המחשבה, איך היו האדונים שהיו לי מתפקדים לו היתי שפחה שלהם בעידן העתיק נגיד ביהודה של בית שני. מי מהם היה אדון מוצלח בנסיבות אמיתיות ואיך הפרמטרים שבהם אני בוחנת אותם היום היו משתנים באופן חד. ואין לי תשובות חד משמעיות לעצמי. כנראה היה יותר עדיף להיוולד כאן ועכשיו ולשחק ב"נדמה לי- אדון שפחה" מאשר להיות תלויה בגחמותיהם של גברים בעידן ההוא. |
|
|
סוררת בשקט(אחרת)
|
לפני 10 שנים •
12 במאי 2013
אני עם סירופ
אלימות כאלימות, כל עניין הסכינאות וירי ואפילו מכות או איגרוף לא מעניינים אותי ולא מעוררים בי שום דבר, פרט לגועל לעיתים.
לעומת זאת, השליטה הזו של האדונים על השפחות, רק לדמיין את הסיטואציות- מחרמן לגמרי. אחת הפנטזיות הכי מעוררות אצלי היא ארוחת אדונים כזו, חבריו של אדוני שהוא מארח ואני צריכה לשרת אותם ולהגיש להם, ואדוני מאפשר להם להישתמש בשירותיי ובי. יש סרטי בדס"מ בסגנון, אם כי לדעתי השפחות שם קיבלו שכר תמורת שירותן. אך עדיין, מאוד מחרמן. |
|
|
|
Ultra(שולט)
|
לפני 10 שנים •
12 במאי 2013
Re: אני עם סירופ סוררת בשקט כתב/ה: אלימות כאלימות, כל עניין הסכינאות וירי ואפילו מכות או איגרוף לא מעניינים אותי ולא מעוררים בי שום דבר, פרט לגועל לעיתים.
לעומת זאת, השליטה הזו של האדונים על השפחות, רק לדמיין את הסיטואציות- מחרמן לגמרי. אחת הפנטזיות הכי מעוררות אצלי היא ארוחת אדונים כזו, חבריו של אדוני שהוא מארח ואני צריכה לשרת אותם ולהגיש להם, ואדוני מאפשר להם להישתמש בשירותיי ובי. יש סרטי בדס"מ בסגנון, אם כי לדעתי השפחות שם קיבלו שכר תמורת שירותן. אך עדיין, מאוד מחרמן. קניתי! את הסרט לא יעשו בארץ הקודש אבל אהבתי את רעיון. |
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 10 שנים •
12 במאי 2013
לילי ש' כתב/ה: Mary Jane כתב/ה: במקרה צפיתי בסרט הזה שלשום וממש כאב לי לצפות בסבלם וביחס כה מחפיר לבני-אדם. אני דווקא נהנית מאוד מאלימות בקולנוע, ואפילו מאלימות קיצונית, אבל כשמדובר בעוולות קונקרטיות בהיסטוריה ובסבל ממשי שהתרחש, אני לא מפיקה שום הנאה, אלא רק כאבי לב, צער וזעזוע מן המין האנושי.
אני לגמרי ההיפך "אלימות בקולנוע ואפילו אלימות קיצונית" אני לא סובלת, בכל מה שהיה בג'אנגו מבחינת יריות, סכינים ושאר דברים שאני מעדיפה לא לדעת, לא הסתכלתי- זה עושה לי רע. מצד שני יחסי המרות, ההשפלה והכניעה, אפילו בג'אנגו, עוררו בי משהו. הסצינה ב"נערה עם קעקוע דרקון" הייתה מזעזעת אבל היה בה משהו מגרה מבחינתי, כי היה בה הקשר מיני. איזו מהסצינות בנערה? היו כמה... |
|
|