אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

האם יתכנו דומים ערסים?

Ultra​(שולט)
לפני 10 שנים • 1 ביוני 2013

זה בצחוק?

Ultra​(שולט) • 1 ביוני 2013
amy כתב/ה:
לדעתי רוב הדומים ערסים icon_smile.gif


יש מה שאני מכונה "שולטים טבעיים" שחלק אנשים מנומסים וחלק ערסים
ושאין לה הם מושג ב א-ב של BDSM וגם לא רוצים לדעת.
ויש אנשים שטורחים לקרוא ולהבין.
וגם קהל היעד לא שונה, גם סאביות יש כאלה שמענין אותם להבין ויש כאלה
שלא רוצות ללמוד כלום.
SwitchSwatch​(מתחלף)
לפני 10 שנים • 1 ביוני 2013
SwitchSwatch​(מתחלף) • 1 ביוני 2013
בלי להזכיר שמות, אבל אין מלכות פרחות?
יש הכל מהכל.
מה שכן אפשר זה להתווכח האם הם/הן שולט/ים/ות או לא. יש שיאמרו שכן ויש שלא. אז איך זה עזר? icon_biggrin.gif
Brave Dwarf
לפני 10 שנים • 1 ביוני 2013
Brave Dwarf • 1 ביוני 2013
TV_Eye כתב/ה:
אני חושב שבצורה לא מודעת נגעת בנקודה חשובה הרבה יותר.

האם ערס, שרואה בשליטה כמשהו טבעי שבא מהתרבות שלו, בלי הבנה אמיתית של שליטה, הוא שולט?
או האם הוא נחשב לכזה בלי להבין מה זה ממש BDSM? האם בעל במשפחה פטריארכלית נחשב לדום?

או שמא בשביל להיות דום אתה צריך להבין מה זה BDSM, ושעניין השליטה יבוא גם מהראש ומהבנה או שמא כל אחד ששולט כי "ככה הוא מרגיש שבא לו" הוא גם דום?


תשובה?
אני לא יודע.


גם אני לא יודע, אבל הנה משהו שכתבתי במקום אחר בנדון:

כאחד שעבר טיפולים והצליח למתן את הדחפים או לפחות למד להתמודד אתם, אני מאמין שעם טיפול נכון, ממושך ואינטנסיבי אפשרי להחליק אותם כמעט לחלוטין. ברור לי שיישארו עקבות כפי שנשארות עקבות אחרי כוויה בת מיליון שנים ואפילו אם עוברים טיפולי לייזר להורדת צלקות, במבט מקצועי יהיה ניתן להבחין במקום הפצע (או כמו טביעות אצבעות או DNA), ובכ"ז, אפשר לעשות כך שהדחף יישאר רק כתזכורת ולא כצורך מחניק ודורשני ושולט. אני גם הסכמתי עם זה שאמר שהדחפים והצרכים משתנים עם השנים. זה לא נכון לגבי כולם אבל זה נכון לגבי חלק לא קטן מאתנו. רבים וטובים בקהילה נישאו ונשרו כי הצרכים השתנו והתחלפו. אצל חלקם הילדים והמשפחה תפסו את המקומות המככבים, אצל חלקם הצורך הזה פשוט התאדה. שמעתי גם על נשים (גברים פחות דברניים) שעזבו את ה BDsM בטענה שהוא הפסיק לעשות להם את זה והגיעו למסקנה שהיה מבוסס על צורך אפל כלשהו שמולא ומוצה. למעשה חלקן אף הפכו ל"אנטי" ובדומה לחוזרים בתשובה או בשאלה, מסתובבות ומרצות לאחרות לעזוב כבר עכשיו ולחפש סיפוקים אחרים בדרכים אחרות. לכן אני שואל האם אכן מדובר בנטייה ואיך נגדיר אותה ואיך נקבע את גבולותיה ואיך נדע מה היא מכילה. הנטיות לא מתאדות הרי. הומוסקסואל שינשא לאישה לא יישנה את צרכיו והמשיכה שלו לבני מינו לא תמולא אחרי תקופה מסוימת ולא תהפוך ללא רלוונטית. נטייה זאת דרך חיים ממנה אין חזרה. איך ניתן למתן הומוסקסואליות? ומצד שני למתן צרכים אינו אומר שהצרכים פוחתים או נעלמים, הם עוברים סובלימציה, הם נכנסים למסגרת נשלטת יותר, אבל הם ממשיכים להתקיים. אז אולי למתן כן, אבל לרפא לא?

אני לא אחת מתחבט בשאלה האם אני פשוט גבר שוביניסט, רכושני ואלים כמו לא מעט גברים אחרים שמסתובבים בעולמנו מבלי להגדיר את עצמם כחלק מהקהילה ומבלי להיות אפילו מודעים לקיומה, או שאני נכלל במניין החברים ה BDsMיים והצרכים שלי הם ההוכחה לכך. ברור שהשאלה הזאת מובילה לשאלה האם כל הגברים השוביניסטים, הרכושניים והאלימים הם באמת חשוכי דעות או שמא הם בעלי נטיות BDsMיות מובהקות שבגלל שאינם מודעים לנטייה ולקהילה, מתוך חוסר ברירה מממשים את צרכיהם עם נשים וניליות ונענשים על כך. ואולי ההבדל היחיד בינינו לבינם טמון בכך שאנחנו מודעים לעצמנו והם לא. אולי סירופ לא הייתה רחוקה כל כך מהאמת בפוסט האחרון והמתנשא שלה ואנחנו אכן נבדלים מהשוביניסט חשוך הדעות ביכולת האינטלקטואלית שלנו שהיא הבסיס לאותה המודעות המדוברת. מה שאומר שאם נפשיט אותנו מהמודעות, אנחנו נהפוך להיות הם ואם ניטול מאתנו את הקהילה, בלית ברירה נממש את צרכינו בדרכים עליהן ניענש. וגם אלה הסוגדים להסכמה ושהעלו אותה על נס והפכוה לצורך של ממש, עשו זאת על גבה של הקהילה, בעזרתה והודות לה ולכן גם הם, לולי הקהילה, כך נדמה לי, היו מוצאים את עצמם בצד השוביניסטי והנענש של המתרס.

אני חושב שהתשובה לכל השאלות הללו טמונה בשאלה האם מדובר בנטייה. כי אם זאת נטייה, היינו צורך מולד, אזי אין מה לדבר על גלולות פלא ו/או על שינויים לאורך זמן. נטייה יכולה לקחת הפוגה מסיבות שונות, אבל אינה נעלמת לעולם וגם בזמן ההפוגה היא נמצאת ברקע ומעיפה מפעם לפעם בעיטה. ניתן לדבר על מיתון וסובלימציה אבל לא על עקירה. וניתן להבין גברים רבים שמואשמים כרגע בהיותם "ערסים" ובאלימות כלפי נשים, ולחוש כלפיהם אמפתיה וחמלה על כי לא זכו במודעות וביכולת אינטלקטואלית ועל כי דרכם לא הובילה אותם אל הקהילה, בין חברותיה היו מוצאים להם את האישה המתאימה. לעומת זאת אם זאת אינה נטייה, אז אנחנו לא שונים מההם שם בחוץ שעוברים טיפולים, משתנים, נענשים, משלמים לחברה ופותחים דפים חדשים, רק שהשכלנו לעשות את זה קצת אחרת.


נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שבת יונ' 01, 2013 6:53 pm, סך-הכל נערך פעם אחת
שלגי
לפני 10 שנים • 1 ביוני 2013

יש דומים ערסים?

שלגי • 1 ביוני 2013
כן
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 10 שנים • 1 ביוני 2013
אני מוקסמת מהיכולת להגיד "ערסים" בפורום כאילו שערסים הם משהו שקיים בעולם אחר, רחוק מכאן.
רפאל
לפני 10 שנים • 1 ביוני 2013
רפאל • 1 ביוני 2013
יש אנשים שמרוב צדקנות לא שמים לב למה שיוצא מהפה שלהם (או מהמקלדת שלהם).

חברה, "ערס" זה לא שם של קבוצת מיעוט, שאפשר להפלות אותה לרעה ולהתנשא עליה. "ערס" זה מונח מבזה, שעצם השימוש בו מלמד על התנשאות. זו הדרך לתייג באופן שלילי אדם שיש לו רקע עברייני, שהוא אלים, שהוא גדל בשכונת מצוקה, שהוא חסר השכלה, שהוא עילג, שהלבוש שלו מצועצע ושהוא עונד שרשראות זהב.

עכשיו, אני כבר לא יודע למה סירופ התכוונה בפוסט שלה, כי היא עשתה לייק למי שאמר עליה שהיא הרביצה חתיכת פוסט מתנשא. אבל תרצו או לא תרצו, אנשים שעונים על התיאור האמור הם לא סוג האנשים שתמצאו בפסטיבל אייקון למדע בדיוני ופנטזיה, לא בחוגי D&D, לא בערבי תצפיות כוכבים, ולא בגלריות לאומנות קוספטואלית, משתאים כנגד המשתנה של מרסל דושן ומפליצים דברי הגות נפוחים. כמו כן, לא תמצאו אותם בפורומים בדס"מיים, מתווכחים על השאלה אם שליטה מנטלית נעלת על שליטה פיסית. זה לא שמבחינה לוגית הנוכחות שלהם במקומות כאלו מהווה סתירה, שהדעת לא יכולה לסבול. הלכה למעשה - הם פשוט לא האוכלוסיה שמוצאים במקומות האלו.

יש הבדל בין אגרסיביות, כוחניות, דומיננטיות וסאדיזם לביו העיסוק בבדס"מ. אם לא היה הבדל כזה היינו צריכים לסווג כל מערכת יחסים, שבה האישה נתפסה כרכושו של הגבר, כבדס"מית. וכידוע - בהיסטוריה של האנושות היו הרבה מאוד מערכות יחסים היו מן הסוג הזה. בבדס"מ יש הרבה יותר מזה. פוזה אינטלקטואלית, פלצנות וככל הנראה גם צדקנות הם חלק בלתי נפרד מן המנטליות של הבדס"מ. אין בדס"מ ללא קלישאות מסוג "בחיי היום-יום עוסק בתפקיד בכיר אבל במיטה אוהב לאבד שליטה", "כאדם אני מכבד אותך, אבל כאישה את תהי למרגלותי", "בדסמ עושים בהסכמה או שלא עושים בכלל". אני לא יודע אם להיות בדס"מי זה הרבה יותר טוב מאשר להיות ערס, אבל אם כבר עוסקים בתיוגים מכלילים סטייל "ערס" וסטייל "בדסמי", אז ערסים הם בהחלט לא בדס"מיים.
מלכתא
לפני 10 שנים • 1 ביוני 2013
מלכתא • 1 ביוני 2013
ייתכן, והם קיימים.
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 10 שנים • 1 ביוני 2013
אני לא חושבת שזה הכרחי. והסיבה שאני חושבת ככה היא שנתקלתי ב"ערסים" בכלוב. זה שמישהו חבר בכלוב ומנסה להכיר דרכו כמובן לא אומר שום דבר מחייב על הזיקה שלו לבדס"מ, אבל בכל זאת.

זה גם מזכיר לי שהיה פה פעם בפורום דיון על איזה סרט, על בחור מוזר שייבא לעצמו שפחה מאוסטרליה אחרי שהכיר אותה בסקנד לייף. זוכרים? לחלקנו היה מאד לא נוח עם זה שהוא גם אהבל, וגם "שולט". לו זה ממש לא הפריע, אבל לנו זה "ישב לא טוב בעין". לא לכולם, אבל למספיק מאיתנו.



השאלה המעניינת, לדעתי, היא האם ניתן להחשיב כ"עושה בדס"מ" אדם שלא יודע מה זה בדס"מ. כלומר, שלא מכיר את המונח. שלא יודע שיש קהילה או טרמינולוגיה. ולכן לא היה מגדיר ככה את עצמו.
האם כדי להיחשב כ"בדס"מ" חייבת להיות המודעות העצמית המאפיינת אותנו, אלה הקוראים לזה "בדס"מ" ודנים בסוגיות הקשורות.
Brave Dwarf
לפני 10 שנים • 1 ביוני 2013
Brave Dwarf • 1 ביוני 2013
יולי Yuli כתב/ה:
השאלה המעניינת, לדעתי, היא האם ניתן להחשיב כ"עושה בדס"מ" אדם שלא יודע מה זה בדס"מ. כלומר, שלא מכיר את המונח. שלא יודע שיש קהילה או טרמינולוגיה. ולכן לא היה מגדיר ככה את עצמו.
האם כדי להיחשב כ"בדס"מ" חייבת להיות המודעות העצמית המאפיינת אותנו, אלה הקוראים לזה "בדס"מ" ודנים בסוגיות הקשורות.


אני זוכר את הסרטון ההוא. סופר שם על זוג מאוד עצוב ובודד, ללא שום קשר ל BDsM.

יולי, זאת פחות או יותר השאלה שאני שאלתי. מיהו האדם שלא מודע לטרמינולוגיה? ואם אינו מודע לה, הוא מודע למושג "ההסכמה" המקודש? ואם אינו מודע לטרמינולוגיה, ולקהילה, עם מי הוא מממש את ה- BDsM שלו? עם אישה ונילית? בתגובה הראשונה שלי שאלתי האם המודעות הזאת שסללה את דרכנו לכאן היא המבדילה אותנו מאדם אחר. אבל מיהו האדם האחר נטול המודעות ואיך הוא מממש את ה BDsM שלו ועם מי? הומוסקסואל לא צריך להיות מודע לקיומה של קהילה כדי להמשך לבני מינו, אבל אדם שאינו מודע לקהילת BDsM ונמשך לאלימות ומממש אותה לרוב עם נשים וניליות ייחשב ל... כמדומני עבריין (ולא, זה לא מחייב שיגדל בשכונת מצוקה ותהיה לו שרשר של חי על הצוואר. חיים זה לא קריקטורה).
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 10 שנים • 1 ביוני 2013
למה אתה מניח שהוא מממש אותה עם ונילית?

שמע, אני ידעתי שאני אוהבת להרביץ לאנשים שאני שוכבת איתם, לפני שידעתי שיש טרמינולוגיה, ובטח שלפני שעלה על דעתי שיכולה בכלל להיות לזה קהילה. האם האנשים ששכבו איתי היו "ונילים"? אני לא יודעת אם הם היו בקטע לפני שפגשו אותי, או כתוצאה מזה שפגשו אותי. גם לא חשבתי שזה אמור לעניין אותי. ידעתי אם הם הסכימו או לא וזה הספיק.
חוסר מודעות לא גורר בהכרח כפייה. המודעות לצורך בהסכמה לא נובעת מהיכרות עם מושגים כמו "בדס"מ", "SSC" וכל מיני דברים כאלה - אלא מדרך ארץ והכרת החוק.
וגם מי שכן מכיר את כל הסיפור הזה והכי מודע, גם לא תמיד חושב שהסכמה זה חשוב.

זה מהדברים האלה שאנחנו רגילים לקשר באופן אסוציאטיבי, אבל יכולים בכיף להתקיים בנפרד.