SlaveToPrincess
|
לפני 11 שנים •
2 ביוני 2013
יאוש ועבירה
שאלה כללית
להיות סאב הוא מהדברים הקשים ביותר במיוחד אם אתה גבר סטריית. אשפר להתווכח אתי אבל תחשבו לרגע לפני שאתם מסכימים או לא מסכימים -- כמה נשים אתם כבר מכירים שמוכנות להיות ה''מתחילות'' או ה''לוקחות דברים בידיים'' וכמה גברים שהם כאילו סאבים אתם מכירים שממש הורסים את התמונה הכללית לכולנו ומרחיקות את מעטי הנשים הללו? בקיצור... לא פלא שרוב הסאבים כמעט לעולם לא מוצאים את עצמם בתחום, ומה עוד לומר שאלפי שנים של תיכנון פטריארכלי לא ממש עוזר... השאלה שלי היא כזאת. מתי זה פשוט ''מספיק''? מתי זה זמן טוב לומר ''טוב, ניסיתי לממש את עצמי בדרך הזאת, לא הלך, יעללה גודביי''? אני חושב שגם כאוהב בדס''ם אני יכול למצוא הרבה יותר ''אקשן'' בצד השני, כלומר זה של נשים סאביות. זה ממש ממש חבל אבל אני מרגיש שאני מתקדם בצעדי ענק בתוך תוכי בחשיפה מי שאני, המיניות שלי והרבה דברים אחרים, ובצעדי צב אטיים וארוכים כאורך הגלות בכל מיני דברים שבהגדרה כסאב הם לא התחום שלי... וכאילו דוקא זה שאני לא שולט על המצב לא עובד לטובתי לא כי אני לא מסוגל לתת שליטה למישהיא אחרת אלא כי אין מישהיא אחרת שמתאימה שרוצה את זה, וזהוא אני לא יכול להכריח... אבל אני מה זה לא ''פרייר'' או ''קטן'' או שום דבר אחר שאני לא יכול בעצמי לשלוט על מישהיא אם זה מה שהיא רוצה, מתוך אהבה אבל באמת שגם מתוך מערכת של שליטה שיתן לשנינו להתפתח לזוגיות בריאה וממש לא קונבנציונלית. אני חושב שצריך הרבה הרבה אומץ להיות סאב. זה יש לי. אבל אין לי מי שהיא שמעריכה את זה. אולי תהיה מי שמעריכה את זה מהצד השני. |
|
|
|
|
|