אהבה אדומה - פרקים ג' ואחרון

אהבה אדומה - פרקים ג' ואחרון

אניגמטית​(שולטת) • 20 ביולי 2013

פרק ג' - קרב כפות הרגליים

"שם מוזיקה, ברמן, בוא נכנס לאווירה", גבירתך מורה לברמן. היא נראית בעולם אחר, רק אתה יודע שהיא לא צריכה סמים כדי להכנס למצב הזה. היא מורידה את העליונית. נשארת עם גופיה דקיקה ומכנסיים שחורים, צמיד כסוף עבה לרגלה ונעלי עקב שחורות. היא ניגשת לבר, יודעת ששניכם עוקבים אחרי כל מבט שלה. היא עולה על הבר, מסמנת לשניכם "תתקרבו". היא עוצמת עיניים ומתחילה לרקוד. כאילו אתם לא שם, כאילו אין מחר, כאילו היא לבד עם עצמה בעולם מקביל.

אתה נזכר בפעם הראשונה שראית אותה, בדיוק כך. רוקדת על בר. היא יצאה עם חברות וברגע מסוים, עלתה לרקוד שם והיא ידעה להזיז את הגוף שלה ואתה הסתכלת וכן, היא הייתה סקסית, אבל יותר משחשבת על זה, חשבת על זה שאתה מקנא בה על החופש שלה להיות כך, שלא אכפת לה. אז ניגשת לבר והושטת לה יד והיא הביטה בך וקיבלה אותה וירדה. הזמנת לה משקה והיא הביטה ועדיין שתקה, סוקרת את כולך ומביטה בך עמוק לעיניים. "מה את מחפשת שם כל כך?", אמרת בחיוך. "אותך", היא ענתה ברצינות ואיכשהו באותו הרגע ידעת שזאת לא קלישאה וידעת שהיא תמצא. חצי שנה שהיא מוצאת, מקלפת אותך כך, שכבר לא נותר מה לקלף ואוהבת אותך. כמו משוגעת. עד. עד שכל הסיפור הזה קרה.

אתה זוכר איך לקחת אותה בלילה ההוא למיטה שלך, איך הפשטת אותה בכוח והפלת אותה למיטה, איך רצית לתקוע בה את הזין שלך ולהוציא לה את העצב הזה מהעיניים, אבל אז היא סטרה לך, חזק, בעוצמה, סטרה והתהפכה והמשיכה וסטרה ולא הבנת מה קורה, מה קורה כאן? אבל נתת לה ואז היא החדירה אותך לתוכה ואמרה "זאת אני שמזיינת אותך. זאת אני שלוקחת אותך. אתה הרכוש שלי ואני לא שייכת לך, הבנת?". והבנת. הבנת בשנייה. האישה הגדולה מהחלומות שלך באה לביקור והיא מתכוונת להישאר.

עכשיו היא מסתכלת על שניכם מלמעלה ומתיישבת. מרימה רגל אחת ומניחה אותה על השנייה. "אוף, כואבות לי הרגליים", היא אומרת בטון של חיוך ופינוק, אבל בלי שמץ חיוך אמיתי על שפתיה. "ברמן, אתה ראשון", היא אומרת ואתה כל כך דרוך שאינך מצליח לחשוב על דבר. אתה רואה אותו חולץ את נעליה, מלטף את כף רגלה ומתחיל לנשק לה. היא לא עוצמת עיניים. היא מביטה בו בריכוז, כאילו צופה על אמן בעבודתו. והא יודע מה הוא עושה, המניאק. הוא מנשק לאט ואז הוא הופך ומגיע לכף רגלה והנשיקות הופכות לצמודות יותר והוא מוציא לשון והוא מתחיל ללקק, לאט, כמו שהיא אוהבת, הלוך ושוב, למעלה-למטה והוא מגיע לשקע שלה ומלקק והיא מתחילה לגנוח, רק קצת והוא עולה לאצבעות ויונק אותן. בהתחלה אחת אחת ואחר כך את כולן יחד והיא גונחת קצת יותר ואתה יודע מה זה אומר ותכף, תכף היא תגמור ממנו ואתה תרצה למות, אבל אתה לא. כי אז יגיע תורך. ולוקח לה זמן בפעם הראשונה, אתה יודע, שיעבור הזמן והיא לא תצליח, בבקשה, אבל היא מצליחה ומצליחה. עכשיו תורך.

אתה מגיע לכפות רגליה שנקיות מלשונו של הברמן. לרגע זה דוחה אותך, אבל אז אתה מביט למעלה ורואה אותה. האישה הזאת שלימדה את הלב שלך לפעום באמת, שנכנסה לאפלה שלך והתפלשה בה כבשלה ואז הכניסה זרקור, שהלך והאיר את הלב שלך באלף שמשות זוהרות. אתה אוהב אותה, אתה שלה, אתה רוצה לראות אותה מחייכת שוב, באמת. תכף אתה תעשה אותה גאה. אתה חופן את שתי כפות רגליה, מעסה אותן לרגע מלטף, נותן לה להרגיש דרך ידייך כמה אתה שייך לה. שלה. אתה מתחיל לנשק וללקק, בדיוק כמו שהיא אוהבת, בגבעה, במרץ, בנקודה אחת והיא גונחת. כמה שהיא גונחת ואתה יודע לרגע שהיא שלך כמו שאתה שלה ואז היא גומרת בפעם הראשונה, מוחצת את כפות רגליה אל פרצופך, בדיוק כמו שאתה אוהב.

עכשיו אתה מרים את כפות רגליה למעלה ומתרומם אליהן. אתה עומד מולה, פנייך מול פניה, כפות רגליה מפרידות ביניכם. אתה מתחיל לנשק את הרגל שלה נשיקות צרפתיות ולהסתכל לה בעיניים ותו כדי נשיקות אתה ממלמל לה כמה אתה שלה, כמה אתה אוהב, כמה אתה החור שלה והזונה שלה וכמה היא יכולה לעשות בך כרצונה כי אתה הרי נבראת לה. ואתה יודע מה זה עושה לה ואתה נזכר בכל סיפור האהבה המטורף שלכם ומכניס את כולו לתוך הליקוק הזה והיא גומרת ושוב ועוד ותוקעת בך ציפורניים וקורעת לך את הגב וניצחת. ניצחת בקרב הזה. ולרגע אתה מתרווח. זהו, כאשר הכל יגמר, תוכל להיות איתה שוב בביתה, לרגליה, אך לאדון יש רעיונות משלו.

"השלב הבא בתחרות, הוא השלב הסופי", הוא אומר ברוע, "אתם תלחמו עד שאחד מכם יצליח לזיין לגמרי את השני. אבל שימו לב. המנצח אמנם יקבל את גבירתכם, אבל הא גם יהיה העבד הנרצע שלי לתמיד. ברור? מקבלים את התנאים? ורק שתדעו. אני לא מתכוון לרחם על הנבחר, אני הולך לעשות ממנו השרמוטה שלי. השרמוטה הכי טובה בעולם. שלי ושל כל מי שאחליט לתת לו לשחק אתכם. מישהו רוצה לפרוש?".

שניכם שותקים לרגע. אתה בטוח שהברמן יפרוש ומקווה שבכך יציל אותך מהתחרות הנוראית הזאת, אבל לתדהמתך, הוא נשאר. מה יש לו? אולי הוא מכיר אותה מקודם? אולי קורה כאן משהו שאתה לא יודע? איזה בחור שפוי יסכים לתחרות כזאת אלא אם הוא מאוהב או מכיר? אתה לא יודע. כבר אין לך תשובות לכלום. כשאתה מבין שהוא לא פורש לשום מקום, אתה אומר שאתה מסכים. לא חולפת שנייה והוא מצטרף אלייך, מביט לך בעיניים ואומר "אתה הולך להפסיד, היא שלי. אין לך מושג כמה היא שלי. למעשה, היא הייתה שלי לפני שהפכה לשלך".
היא הולכת בשקט לעמדת הדי ג'יי ובוחרת בשיר

http://www.youtube.com/watch?v=mrzoSKIN0Yo

פרק ד' - מחול אחרון ופרידה

"מוכנים?", שואל האדון בטון מזלזל, "כולם מבינים את הכללים? זוכרים שהמנצח יהיה השרמוטה הפרטית שלי לנצח?", שניכם מהנהנים.

"רגע", אומר הברמן, "קודם תספרי לו - אני רוצה שהוא ידע הכל".

"אני חושבת שהוא כבר מבין, ברמן, העבד שלי חכם מאד ומה שלא-תוכל לספר לו אחר כך. אבל לפני שמתחילים, אני רוצה לומר משהו. ראשית, אני לא מרשה לכם לעשות נזק בלתי הפיך אחד לשני, שנית, אחרי שכל זה יגמר, אני רוצה שתבטיחו לי שתהיו חברים טובים, בשבילי. לא משנה מה תהיו מעבר לכך, אבל תהיו חברים טובים. מבטיחים?"

לזה אתה כבר לא מוכן להיכנע, זה לא חלק מכללי המשחק "אני לא יכול לחשוב על זה עכשיו גבירתי, בבקשה, אני מתחנן, אל תבקשי את זה עכשיו". "אני גם לא", אומר הברמן ומסתכל בך במבטי שנאה של מישהו שהרסת את עולמו. גבירתך שותקת. נושמת עמוק ואומרת: "בסדר, אוותר לכם הפעם. אל תחשבו על זה עכשיו. דחו את זה לאחרי הקרב".

"מוכנים? היכון, תקוף", אומר האדון בטון מרושע. אתם מביטים זה לזה בעיניים ומתנפלים. אגרופים נשלחים לבטן ולפנים, אצבעות מסובבות, ביצים נבעטות, אתה חוטף ממנו מכות בכל איבר בגופך. הוא חזק הבן זונה, אבל אתה מחזיר לו לא פחות. אתה מאומן איגרוף תאילנדי ואתה יודע להכות ולפני שהוא שם לב, אתה מסובב את ידו ושוכב לו על הגב. אתה מכוון את הזין לתחת שלו ומנסה לחדור אליו, ללא הצלחה. התחת שלו סגור. "תפתח את התחת יה שרמוטה", אתה צועק לו והוא מבקש שתפסיק, לא כך, הוא לא רוצה, אבל אתה רק יורק לו התחת, מכוון את הזין שלך ונכנס בכוח. זה כואב לו. הוא צורח וזה לא מעניין אותך. אתה מתחיל לזוז בתוכו הלוך ושוב-הלוך ושוב. הוא בוכה. "תבכי יה שרמוטה. היא שלי. הבנת?", אתה אומר לו והוא בוכה ואומר שהוא מבין ואז מתחיל לגנוח. הקרב הזה חירמן אותו. מחרמן אותו שהיא צופה. אתה מופתע אבל גם אותך מחרמן לזיין אותו ולדעת שהיא צופה בך ועוד שנייה אתה גומר בתחת של מי שהיה העבד שלה, אתה תגמור בשבילה. אתה כל כך אוהב את הבת-זונה הזאת, הגבירה שלך, האישה שמטריפה את עולמך. היא האוויר שלך. עכשיו אתה מעז להביט שוב בעיניה. "ניצחתי גבירתי, ניצחתי בשבילך. זכיתי בך. אני שלך".

היא מביטה בך ובו בגאווה, כאילו נהנית לראות אתכם כך ביחד, העבר וההווה. האדון אומר "יאללה שרמוטה. תרדי ממנו ובואי לשרת אותי. עכשיו את החור הפרטי שלי לכל החיים והכנתי לך לקוחות". גבירתך מביטה בך עמוק בעיניים, במבט הכי אוהב שראית אי פעם בעיניה. מאחורי גבה היא שולפת את הסכין ואומרת "הבטחתי לשמור עלייך לנצח" ולפני שאתה והברמן מספיקים לצרוח ולהתנפל עליה, היא מכניסה את הסכין ללבו של האדון ומתמוטטת על המזרן הלבן.

אמסטף לרגליה​(נשלט) • 22 ביולי 2013

את מופרעת גבירתי האהובה. את כל כך מופרעת שאני לא יודע אם אני אוהב אותך מאוד וקצת מפחד ממך או אוהב בטירוף וממש מפחד ממך. מה שבטוח הוא שזכיתי. זכיתי בך. זכיתי בטירוף שלך. זכיתי בגבירה שלא משנה כמה אני מטורף, היא תהיה תמיד צעד אחד לפניי. וזה נעים לי לדעת שאת שלי כמו שאני שלך. וזה נעים לי לדעת שיש לנו עוד כל כך הרבה שנים לאהוב ולהטריף ולחצות כל גבול אפשרי.
גבירתי האהובה. כמה נעים לכתוב את זה. כמה נ עים להגיד את זה. כמה נעים לחשוב על זה. כמה בר מזל אני.
אוהב אותך יותר.