לילימיי(שולטת)
|
לפני 11 שנים •
26 באוג׳ 2013
Toxicלצווארו קולר. צמוד. חונק. קצת חונק מדי, אבל הוא שותק. כבר מכור לחנק הזה שלה. תחילה, היא מקלרת אותו בצורה רופפת, משוחררת ואז מתחילה להדק. היא אוהבת להדק על צווארו ועוד קצת, שלא יחסר. כמו אמא המוזגת אוכל לצלחת, וכשאומרים לה די, היא חייבת להוסיף עוד כף גדושה. שלא יחסר. אל הקולר היא מחברת שרשרת מתכת קצרה, וקושרת אותה אל ידית דלת ביתה, מבפנים. הוא כורע על ברכיו, פרקי ידיו אזוקים באזיקים מאחורי הגב, אל פרקי כפות רגליו. הוא לבוש לגמרי בחולצה מכופתרת וחליפה. היא אוהבת כשהוא מגיע אליה היישר מישיבות ההנהלה שלו. הוא מתרגש מהטיקסיות החונקת, בה היא מסירה את עניבתו ומהדקת על צווארו את הקולר. גם העניבה וגם הקולר, חונקים אותו. החנק הראשון, כובל אותו. החנק השני, משחרר אותו. היא מוכנה ליציאה. לוקחת בידיה מטאטא ומגב, דלי מלא במים ונוזל רצפות. כמובן שלא שוכחת סחבה. מביטה בו ארוכות ויוצאת. הוא בתוך הבית, צמוד לדלת. מקשיב לה, מצפה לה שתחזור. בזמן הארוך של ההמתנה, כשברכיו כואבות עד מאוד, הוא נזכר ברגע בו הבין, שהיא החלה לנקות את חדר המדרגות בבניין בו היא מתגוררת. "אבל למה? אני לא מבין... הרי את יודעת, שאין לי בעיה לעזור לך בכל מה שתבקשי. בשכירות, בתשלומים, בקניות. את יכולה לא לעבוד בכלל". היא הביטה בו במבט מחוייך. "מנכ"ל טפשון שכמוך... עדיין לא הבנת, שאין אדם בעולם הזה שיכול לכבול אותי אליו? בטח שלא בעזרת כסף. אתה יכול להזמין אותי למסעדה, אתה יכול לרכוש לי נעליים מדי פעם, אבל לעולם לא תשלוט בי, בכוח ממונך!". עכשיו, כשהוא על ברכיו כנוע כפי שמעולם לא היה, הוא שומע אותה עולה ויורדת במדרגות. מדי פעם היא שורקת לו, מעבר לדלת. הוא נצמד אל הדלת מבפנים. מייבב אליה בערגה. היא מנקה היטב את המדרגות. עולה ויורדת, שוטפת ומייבשת מרוקנת את פח הניירות שליד תיבות הדואר. חום אוגוסט מעיק גם בלילה. היא נוטפת זיעה, בלחות הכבדה. הוא דרוך, לא מאמין כמה הנאה יש בסבל הזה, של ההמתנה. שומע אותה קרבה אל הדלת... ואת המפתח, מסתובב בחור המנעול. בלי מילים, היא נכנסת. בגדיה דבוקים אל גופה וטיפות זיעה נוטפות ממצחה, על פניו, כשהיא עומדת מעליו. היא משחררת אותו מהאזיקים ומנתקת את הקולר מהשרשרת. "הפשט ולקק!" היא פוקדת. הוא מייד מפשיט אותה מבגדיה ונעליה, ומתחיל ללקק את כל גופה, את כל הזיעה המסריחה שדבקה בה. "צריך קצת סבון, למקלחת הזאת" היא אומרת. הוא מביט בה, לא כל כך מבין. היא ניגשת לאמבטיה ומביאה משם בקבוק סבון נוזלי. שופכת על כפות ידיה, ומתחילה לסבן את גופה נעזרת ברטיבות זיעתה והרוק שלו. "עכשיו, לקק את הסבון. נגב אותו בלשונך". והוא מלקק. מורעל עליה. |
|
|
גולוסקלפרה(נשלט)
|
לפני 11 שנים •
27 באוג׳ 2013
פנאטי משהו, אבל אהבתי את החלק של הליקוקים : )
תהיי בריאה לילימיי, איזה ראש יפה יש לך |
|
|
|
לילימיי(שולטת)
|
לפני 11 שנים •
27 באוג׳ 2013
אדון שפחון כתב/ה: פנאטי משהו, אבל אהבתי את החלק של הליקוקים : )
תהיי בריאה לילימיי, איזה ראש יפה יש לך בהחלט פנאטי משהו, שפחון... אני, אף פעם לא אתן למישהו ללקק ממני סבון גם אם הוא מאוד יתחנן 
ואת החלק של ליקוקי ההתמסרות, אני מאוד אוהבת 
|
|
|
יואב 31(אחר)
|
לפני 11 שנים •
6 בספט׳ 2013
פשוט עושה לי את זה כל פעם מחדש, תמיד שאני קורא את מה שאת כותבת יש לי תחושה שכאילו אני שם וזה הורג אותי כל פעם מחדש.
|
|
|
|
יואב 31(אחר)
|
לפני 11 שנים •
6 בספט׳ 2013
פשוט עושה לי את זה כל פעם מחדש, תמיד שאני קורא את מה שאת כותבת יש לי תחושה שכאילו אני שם וזה הורג אותי כל פעם מחדש.
|
|
|
|
לילימיי(שולטת)
|
לפני 11 שנים •
11 בספט׳ 2013
יואב 31 כתב/ה: פשוט עושה לי את זה כל פעם מחדש, תמיד שאני קורא את מה שאת כותבת יש לי תחושה שכאילו אני שם וזה הורג אותי כל פעם מחדש.
לא לא, לא כדאי למות תוך כדי... הרי יש עוד הרבה לקרוא ולהפנים. תודה לך, יואב 31 
|
|
|
|
גולוסקלפרה(נשלט)
|
לפני 11 שנים •
11 בספט׳ 2013
לילימיי כתב/ה: אדון שפחון כתב/ה: פנאטי משהו, אבל אהבתי את החלק של הליקוקים : )
תהיי בריאה לילימיי, איזה ראש יפה יש לך בהחלט פנאטי משהו, שפחון... אני, אף פעם לא אתן למישהו ללקק ממני סבון גם אם הוא מאוד יתחנן
ואת החלק של ליקוקי ההתמסרות, אני מאוד אוהבת לא התכוונתי לסבון, בפנאטי : ) |
|
|
|
לילימיי(שולטת)
|
לפני 11 שנים •
11 בספט׳ 2013
אדון שפחון כתב/ה: לילימיי כתב/ה: אדון שפחון כתב/ה: פנאטי משהו, אבל אהבתי את החלק של הליקוקים : )
תהיי בריאה לילימיי, איזה ראש יפה יש לך בהחלט פנאטי משהו, שפחון... אני, אף פעם לא אתן למישהו ללקק ממני סבון גם אם הוא מאוד יתחנן
ואת החלק של ליקוקי ההתמסרות, אני מאוד אוהבת לא התכוונתי לסבון, בפנאטי : ) מה, להמתין קשור לידית הדלת, זה פנאטי?
|
|
|
|
גולוסקלפרה(נשלט)
|
לפני 11 שנים •
12 בספט׳ 2013
לא, זה חמוד : )
זה פנאטי: "מנכ"ל טפשון שכמוך... עדיין לא הבנת, שאין אדם בעולם הזה שיכול לכבול אותי אליו? בטח שלא בעזרת כסף. אתה יכול להזמין אותי למסעדה, אתה יכול לרכוש לי נעליים מדי פעם, אבל לעולם לא תשלוט בי, בכוח ממונך!". הנכונות שלה לעבוד קשה, קשה מאד אם צריך, ובלבד שלא לוותר על חירותה, והחשיבה שאם תיעזר בו תהפוך תלויה בו ותאבד אותה. |
|
|
|
לילימיי(שולטת)
|
לפני 11 שנים •
18 בספט׳ 2013
[quote="אדון שפחון"]לא, זה חמוד : )
זה פנאטי: "מנכ"ל טפשון שכמוך... עדיין לא הבנת, שאין אדם בעולם הזה שיכול לכבול אותי אליו? בטח שלא בעזרת כסף. אתה יכול להזמין אותי למסעדה, אתה יכול לרכוש לי נעליים מדי פעם, אבל לעולם לא תשלוט בי, בכוח ממונך!". הנכונות שלה לעבוד קשה, קשה מאד אם צריך, ובלבד שלא לוותר על חירותה, והחשיבה שאם תיעזר בו תהפוך תלויה בו ותאבד אותה.[/quote להעזר, זה נחמד ואפילו הכרחי לפעמים... את התלות, היא לא מחבבת
|
|
|