lockedforever |
לפני 11 שנים •
17 בספט׳ 2013
הנעליים של המפקדת
לפני 11 שנים •
17 בספט׳ 2013
lockedforever • 17 בספט׳ 2013
סיפור אמיתי שרציתי לשתף.
בתקופת הצבא שירתתי ביחידה קדמית , הכרתי מעט מאוד בנות ועוד פחות מזה - את כפות רגליהן. הייתי מגיע הביתה לעיתים די רחוקות , ומנסה לשכנע חברים לצאת לפאבים ולהכיר בנות חדשות. רוב הבנות שהכרתי היו מתהלכות בבסיס בנעליים שחורות נמוכות ומכוערות , וחלק קטן מהבנות עם נעליים גבוהות , שלדעתי מאוד מחמיאות לגזרה של אישה ומוסיפות הרבה סקס אפיל. חצי מהזמן הייתי מתלונן ומקטר על התנאים הלא נוחים (אוכל , לינה בשטח וכו') ובחצי השני של הזמן הייתי מפנטז ומאונן על הבחורות המושכות ששירתו ביחידה. כאן המקום לציין "שהשריטה" שלי היא סביב פוט פטיש ובוט פטיש. תמיד פינטזתי שבחורה תרמוס אותי תחת נעליה , כאילו ואני איזה סלע שמפריע בדרכה בשטח , אך זה משהו שמעולם לא התגשם. בכל מקרה , בשנה האחרונה של השירות שלי הייתה תפנית כאשר שובצתי כמש"ק של בחורה שנכנסה לקבע , נגדת. עבדנו יחד במחלקה עם עוד שני חיילים "חפשנים" עם מוטיבציה אפסית לשירות שהוציאו גימלים , מיוחדות ואפטרים ללא הפסקה , ככה שאת הרוב הזמן העברנו לבד. התפקיד מאוד לא עניין אותי , אבל היא דווקא כן. גבוהה , פנים נאות ועדינות , חזה מעט קטן אך תחת מושלם. היא שידרה נשיות וסקס אפיל , כבשה הרבה מאוד חיילים , נגדים וקצינים עם החיוך שלה והייתה מפלרטטת עם כמה חבר'ה מהבסיס , דבר שגרם לי לקנא. היא הייתה "ממיסה" אותי כל יום מחדש בזכות היופי והחן שלה , נתתי מעצמי 200% בשביל לרצות אותה. השיא שלי הייתה כשהיא קיבלה מהאפנסאות נעליים חדשה , ואת הישנות נטשה על הרצפה במשרד שבו עזבנו. מאותו הרגע ניצלתי כל "אפטר נגדים" , שבו היא הייתה יוצאת הביתה ל-24 שעות , לנעילה של עצמי בתוך המשרד , הסנפה בלתי פוסקת של נעליה [ריח זיעה חריף וממכר שהטריף וחירמן אותי ] ואוננות. בחיים לא גמרתי כל כך חזק כמו שגמרתי אחרי הסנפה של נעליה , הייתי חושב עליה בלי הפסקה ולא מפסיק לסמס לה ולהחניף לה , כל זאת למרות שידעתי שהיא לא רואה אותי ממטר. ביום בהיר אחד נעלתי את עצמי עם נעליה , והתחלתי "לזיין" אותם בכוח רב. שמעתי מישהו מנסה לפתוח את הדלת ולהיכנס. זה היה מאוחר מדי לעצור והדלת הייתה נעולה , ככה שהמשכתי לעשות את מה שעשיתי עם הנעל , ואז לפתע נעשה ניסיון לפתוח חלון קטן בתוך הדלת. החלון גם היה נעול , אבל הבן אדם בצד השני הספיק לפתוח "חריץ" קטן. קפאתי במקום . לא נשמעה עוד דפיקה. הבן אדם כנראה הלך. הלב שלי דפק במהירות , ידעתי שיש סיכוי מאוד גבוה שמישהו קלט אותי על חם עם המכנסיים למטה ועם האיבר בחוץ "מתפרק" על נעלי חיילת , מחזה ביזארי לכל הדעות. יום למחרת היא חזרה לבסיס. התיישבה בכיסא הקבוע שלה , חייכה אלי חיוך גדול עם מבט "ערמומי בעיניים" ושאלה אותי - " הזזת את הנעליים שלי מהמקום" ? ההמשך יבוא... |
|