המלט
|
לפני 10 שנים •
18 באוק׳ 2013
עבודת מאסטר כתב/ה: אם אני אבקש ממנה להניח תפילין כל בוקר תוך הקראת פסוקים מהקוראן, היא תעשה את זה. היא לא תשנה את האמונה שלה בדת, אבל היא תלמד ערבית ותעשה כפי שדרשתי. מי שלא מבין למה היא תעשה את זה, כנראה ימשיך לשפוך פה מלל מיותר בלי שיש לו שמץ של מושג או ניסיון שמערכת יחסים בדסמית. ההנחה הזו מופרכת לחלוטין, עילאית ומתנשאת, ושמה אותך במקום צר, מונוכרומטי ומתגונן שלא מסוגל לקבל שום ביקורת על עמדתו. אם אינך רוצה ביקורת, אל תחשוף כלום. משעה שקיבלת ביקורת, אל תגיד ש"אף אחד לא מבין כלום", ורק אתה מחזיק את סודותיו של הגביע הקדוש של הבדס"מ הטהור והאמיתי. לא כל מי שלא מסכים איתך מעודו לא שהה במערכת יחסים בדסמית, לא התחבט בשאלות קשות, לא היטלטל ממקום למקום. וסתם הצעה: תמיד תניח שהקוראים מנוסים יותר ממך, מגניבים יותר ממך, וראו דברים שעוד לא ראית. |
|
|
lori{ע_מ}
|
לפני 10 שנים •
18 באוק׳ 2013
המלט כתב/ה: עבודת מאסטר כתב/ה: אם אני אבקש ממנה להניח תפילין כל בוקר תוך הקראת פסוקים מהקוראן, היא תעשה את זה. היא לא תשנה את האמונה שלה בדת, אבל היא תלמד ערבית ותעשה כפי שדרשתי. מי שלא מבין למה היא תעשה את זה, כנראה ימשיך לשפוך פה מלל מיותר בלי שיש לו שמץ של מושג או ניסיון שמערכת יחסים בדסמית. ההנחה הזו מופרכת לחלוטין, עילאית ומתנשאת, ושמה אותך במקום צר, מונוכרומטי ומתגונן שלא מסוגל לקבל שום ביקורת על עמדתו. אם אינך רוצה ביקורת, אל תחשוף כלום. משעה שקיבלת ביקורת, אל תגיד ש"אף אחד לא מבין כלום", ורק אתה מחזיק את סודותיו של הגביע הקדוש של הבדס"מ הטהור והאמיתי. לא כל מי שלא מסכים איתך מעודו לא שהה במערכת יחסים בדסמית, לא התחבט בשאלות קשות, לא היטלטל ממקום למקום. וסתם הצעה: תמיד תניח שהקוראים מנוסים יותר ממך, מגניבים יותר ממך, וראו דברים שעוד לא ראית. כאלה אנחנו. עילאיים ומתנשאים. האם שיתוף ושאילת שאלות בפורום מזמין אנשים לבקר אותנו? בטח שלא אתה או רפאל או פייה או הסבא של הסבא של כלובי - בעלי סמכות לבקר אותנו. (גמד נתן אחלה דוגמא בציטוט האחרון שלו). אתה כתבת פה עכשיו על בדסמ טהור ונקי, אנחנו דיברנו על הבדסמ שלנו, יחי ההבדל הקטן. |
|
|
רפאל
|
לפני 10 שנים •
18 באוק׳ 2013
lori כתב/ה: אני חושבת שהפספוס הגדול שלכם, רפאל ופייה, הוא שאתם רואים בזה איזושהי אינטרקציה בין בני זוג בלבד שמוגבלת לכך וכך זמן וכך וכך תחומים. אתם שוכחים שמדובר פה במערכות יחסים.
מערכת יחסים לא מתחילה בשעה 8:00 ומסתיימת בשעה 23:00. אם גבר הוא דומיננטי במערכת היחסים הזו אז הוא דומיננטי. אני לא משתמשת פה במילה שולט כי כנראה שזה מתקשר לכם למשהו מיני בלבד, ומהנקודה שאני נמצאת בה ורואה את זה, זה ממש לא משהו מיני. וגם אם עכשיו הוא חולה או שבא לו להתכרבל או שבא לו להגיד לי 8 פעמים ביום "אני אוהב אותך" - זה לא משנה את העובדה שהוא דומיננטי. בין היתר כי האישה נותנת את הסכמתה הכללית מראש איפשהו לפני כמה שנים שהוא יכול לעשות בה ובגופה כל מה שימצא לנכון (וזה מבחינה מינית) והם בחרו לאפשר לו לבטא את הדומיננטיות הזו בכל תחום הנוגע לחייהם ולא לתחום המיני בלבד. אני לא חושבת שיש אישה שנעשה לה רטוב בין הרגליים כי בעלה קבע החלטה הנוגעת לילדיהם המשותפים. חוץ מלחזור על זה עוד שמונה פעמים אין לי דרך להבהיר את זה. אז גם אני אחזור על זה עוד שמונה פעמים, ואם צריך גם תשע פעמים. אני לא מבין כנגד מי וכנגד מה את בכלל טוענת. אף אחד לא טען ש-24/7 (בשלל הוריאציות שלו) אינו לגיטימי, או שבדס"מ הוא רק מיני. מה שנאמר (שוב ושוב) הוא שהכללים והנורמות שבני הזוג מסכימים עליהם במסגרת הקשר הבדס"מי תקפים ביניהם בלבד, ומחוץ לקשר אף אחד אינו מכיר בהם ואף אחד אינו צריך להכיר בהם. אז שוב: נגיד שאת עובדת בגן ילדים, ואחד ההורים מתעניין ושואל למה עשית ככה וככה. את מסבירה לו "האמת היא שחשבתי אחרת, אבל זה מה שהאדון שלי אמר לי לעשות". למה בדיוק את מצפה במצב כזה? שאותו הורה יגיד לך "אוקי, אני מבין שלא היתה לך ברירה ואני מכבד את סגנון החיים שלך"? או שהוא יגיד לך "מה לעזאזל"? זה לא ברור שבחברה שלנו את לא יכולה להיות שפחה כשאת עובדת כגננת? ובאותו אופן, את לא יכולה להיות שפחה כשאת אמא? ומי שחושב אחרת נמצא בדיסוננס עמוק ביחס לעקרונות שהחברה שלנו מושתתת עליהם! תכלס, מן הדברים שכתבת נראה לי שלא הבנת כלל מה אני טוען. ואם הפסקה האחרונה לא הבהירה את טענתי, אשמח אם תחזרי ותקראי את הפוסטים האחרונים שלי. אני לא חושב שאוכל להתנסח טוב יותר מכפי שהתנסחתי בהם. lori כתב/ה: מערכת יחסים, גם כשהיא בין בני זוג היא מכלול מאוד גדול של דברים. ומערכת היחסים בין בני הזוג, בעיניי, מחלחלת גם לתוך האישיות שלך. זה דבר הדדי – אתה כאישיות משפיע על מערכת היחסים ומושפע ממנה בו זמנית. אתה לא יכול לבוא ולומר שזה רק בין בני זוג ואין לזה השפעה על כל דבר, יש לזה נגיעה בכל תחום בחיים שלך.
אבל אנחנו לא מדברים על השפעה כללית. אנחנו מדברים על ציות מודע להוראה שמנוגדת לדעתך. כל שופט בבית השפט העליון מושפע מהמון דברים כשהוא נותן את פסיקתו. אבל אנחנו לא מצפים שהוא יפסוק באופן מודע בשונה מדעתו רק כי בת זוגו הדומיננטית אמרה לו. את ממסמסת את השאלה ששאלת. lori כתב/ה: במקום לריב שבוע ולפעול מתוך אגו, שם זו דוגמא נהדרת לכמה אגו יכול לצוף בריב או בויכוח כזה בשם "טובת הילד" כשכל אחד עשוי להתבצר בעמדתו ולא לראות מטר קדימה – האם זה יותר טוב מלבוא ולהגיד "אני זה אחורה ומאפשרת לך להחליט כי אני בוטחת בך ובדרך שלך ולכן אני איתך מלכתחילה?"
אם האלטרנטיבה היחידה לרודן היא אנרכיה גמורה ומלחמת הכל בכל - אז, כן. יש בהחלט להעדיף רודן. lori כתב/ה: אתה יודע מה הכי מפריע לי בתגובות שלך?
שאתה כותב מה צריך להיות, לא מה לדעתך. אתה חוזר ואומר מה מותר ומה אסור ופוסק בצורה נחרצת כיצד הדברים צריכים להתנהל וכמו שכתבתי לך קודם, ככה לא ניתן להתנהל בדיון. זה שאתה הורה ואני לא, לא הופך את הדעה שלך לנכונה יותר. זה רק אומר שאתה בחרת לנהוג בדרך מסויימת שהיא מצויינת וטובה לך ולהשקפת עולמך, בעיניי – לא בהכרח. מפריע לך שאני לא רלטביסט. אם את לא מעוניינת לשמוע אנשים עם דעות נחרצות, ורק העדפות אישיות, אולי באמת חבל על כל השרשור הזה. וזה שאני הורה ואת לא אמנם לא הופך את הדעה שלי לנכונה. גם לא ניסיתי לבסס את דעתי בדרך הזה. אבל אם כבר העלת את הנושא - זה בולט מאוד מהדברים שאת כותבת שבן זוג אינו סוגיה תיאורטית עבור, ואילו הורות כן. |
|
|
|
רפאל
|
לפני 10 שנים •
18 באוק׳ 2013
lori כתב/ה: אם בעלי היה גנן וגם אני, והיה חושב שיש דרך מסויימת להתנהל אפילו שהיא נוגדת את דעתי המקצועית, כנראה שהייתי מכבדת את דעתו המקצועית ונוהגת בדרך שבה אמר.
בכנות? זה פשוט נורא בעיני. זה אפילו מפחיד אותי. וזה שאת חושבת שאת יכולה לקרוא לדבר כזה בשם "הבדסמ שלנו" מפחיד אותי עוד יותר. אני ניהלתי את הדיון הזה מתוך הנחה שלכולנו ברור שהתנהלות מהסוג שתיארת היא לגמרי לא לעניין. ואם את חושבת אחרת פעורה בינינו תהום שאינני יודע כיצד לגשר עליה. |
|
|
|
המלט
|
לפני 10 שנים •
18 באוק׳ 2013
lori כתב/ה: המלט כתב/ה: עבודת מאסטר כתב/ה: אם אני אבקש ממנה להניח תפילין כל בוקר תוך הקראת פסוקים מהקוראן, היא תעשה את זה. היא לא תשנה את האמונה שלה בדת, אבל היא תלמד ערבית ותעשה כפי שדרשתי. מי שלא מבין למה היא תעשה את זה, כנראה ימשיך לשפוך פה מלל מיותר בלי שיש לו שמץ של מושג או ניסיון שמערכת יחסים בדסמית. ההנחה הזו מופרכת לחלוטין, עילאית ומתנשאת, ושמה אותך במקום צר, מונוכרומטי ומתגונן שלא מסוגל לקבל שום ביקורת על עמדתו. אם אינך רוצה ביקורת, אל תחשוף כלום. משעה שקיבלת ביקורת, אל תגיד ש"אף אחד לא מבין כלום", ורק אתה מחזיק את סודותיו של הגביע הקדוש של הבדס"מ הטהור והאמיתי. לא כל מי שלא מסכים איתך מעודו לא שהה במערכת יחסים בדסמית, לא התחבט בשאלות קשות, לא היטלטל ממקום למקום. וסתם הצעה: תמיד תניח שהקוראים מנוסים יותר ממך, מגניבים יותר ממך, וראו דברים שעוד לא ראית. כאלה אנחנו. עילאיים ומתנשאים. האם שיתוף ושאילת שאלות בפורום מזמין אנשים לבקר אותנו? בטח שלא אתה או רפאל או פייה או הסבא של הסבא של כלובי - בעלי סמכות לבקר אותנו. (גמד נתן אחלה דוגמא בציטוט האחרון שלו). אתה כתבת פה עכשיו על בדסמ טהור ונקי, אנחנו דיברנו על הבדסמ שלנו, יחי ההבדל הקטן. הבדס"מ שלך לא מעניין אותי, בכנות, וגם לא את או האדון שלך מעניינים אותי. מעניין אותי הדיון כאן, והביקורת הנשמעת כאן על גישות כמו שלך. אם תשתתפי בדיון או לא, גם זה לא באמת מעניין אותי. |
|
|
|
רפאל
|
לפני 10 שנים •
18 באוק׳ 2013
Mary Jane כתב/ה: רפאל כתב/ה: ..............
נניח שאדון ושפחה עובדים ביחד בגן ילדים כלשהו. ונניח שבמקרה של מחלוקת, החלטות ביחס לידים שבגן מתקבלות בסופו של דבר ע"י האדון, והשפחה מבטלת את דעתה המקצועית. היית שולחת ילד שלך לגן הזה? ואם לא, במה זה שונה מהורות? אני הייתי שולחת לגן ילד לגן כזה (אבל רק אם הוא בנוסח פמדומי, שהילד לא ילמד שטויות בחוץ ; ) - כל עוד הייתי סומכת על הגננת. לא מבינה מה הבעיה במפקד/ת או נווט/ת אחת/ד. על מנת להגיע להחלטה הטובה ביותר, לא חייבים לערוך חשיבה משותפת בכל קונפליקט משמעותי או לרתום ולחבר את שני המוחות למן "מחשב על" שפולט תוצאה מוצלחת יותר לכאורה. קיימות עוד דרכים להגיע להחלטות מוצלחות - ובל נשכח שמדובר כאן בסוגיות של אמונה, היינו, בעניינים בהם השכל אינו הפוסק היחידי. באמת? זו לא בעיה שיהיה נווט מבחינה מקצועית. בגלל זה יש גנן/גננת ויש סיע/סייעות. אבל אנחנו לא מדברים על זה. אנחנו מדברים על מישהו שמקבל את ההחלטות כי במערכת היחסים הזוגית של השניים - הוא האדון. כלומר גנן שבאספת ההורים מסביר את מערכת היחסים המקצועית שלו עם הסייעת באופן הבא: "אם אני אבקש ממנה להניח תפילין כל בוקר תוך הקראת פסוקים מהקוראן, היא תעשה את זה. היא לא תשנה את האמונה שלה בדת, אבל היא תלמד ערבית ותעשה כפי שדרשתי. מי שלא מבין למה היא תעשה את זה, כנראה ימשיך לשפוך פה מלל מיותר בלי שיש לו שמץ של מושג או ניסיון שמערכת יחסים בדסמית. " כזוג אולי הייתי מפרגן להם, (למרות שהם עילאיים ומתנשאים). (: אבל מהגן שלהם הייתי בורח, ומהר. |
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 10 שנים •
19 באוק׳ 2013
רפאל כתב/ה: Mary Jane כתב/ה: רפאל כתב/ה: ..............
נניח שאדון ושפחה עובדים ביחד בגן ילדים כלשהו. ונניח שבמקרה של מחלוקת, החלטות ביחס לידים שבגן מתקבלות בסופו של דבר ע"י האדון, והשפחה מבטלת את דעתה המקצועית. היית שולחת ילד שלך לגן הזה? ואם לא, במה זה שונה מהורות? אני הייתי שולחת לגן ילד לגן כזה (אבל רק אם הוא בנוסח פמדומי, שהילד לא ילמד שטויות בחוץ ; ) - כל עוד הייתי סומכת על הגננת. לא מבינה מה הבעיה במפקד/ת או נווט/ת אחת/ד. על מנת להגיע להחלטה הטובה ביותר, לא חייבים לערוך חשיבה משותפת בכל קונפליקט משמעותי או לרתום ולחבר את שני המוחות למן "מחשב על" שפולט תוצאה מוצלחת יותר לכאורה. קיימות עוד דרכים להגיע להחלטות מוצלחות - ובל נשכח שמדובר כאן בסוגיות של אמונה, היינו, בעניינים בהם השכל אינו הפוסק היחידי. באמת? זו לא בעיה שיהיה נווט מבחינה מקצועית. בגלל זה יש גנן/גננת ויש סיע/סייעות. אבל אנחנו לא מדברים על זה. אנחנו מדברים על מישהו שמקבל את ההחלטות כי במערכת היחסים הזוגית של השניים - הוא האדון. כלומר גנן שבאספת ההורים מסביר את מערכת היחסים המקצועית שלו עם הסייעת באופן הבא: "אם אני אבקש ממנה להניח תפילין כל בוקר תוך הקראת פסוקים מהקוראן, היא תעשה את זה. היא לא תשנה את האמונה שלה בדת, אבל היא תלמד ערבית ותעשה כפי שדרשתי. מי שלא מבין למה היא תעשה את זה, כנראה ימשיך לשפוך פה מלל מיותר בלי שיש לו שמץ של מושג או ניסיון שמערכת יחסים בדסמית. " כזוג אולי הייתי מפרגן להם, (למרות שהם עילאיים ומתנשאים). (: אבל מהגן שלהם הייתי בורח, ומהר. רפאל, הורות זה לא מקצוע. כאשר מדובר בגן ילדים החלטות נבדקות לפי מקצועיות. לצערי (ואני מתכוון לכך) לא קיים בית ספר להורות. הרוב מבוסס על תחושות בטן או על חומר קריאה, ניסיון, התייעצות עם גורמים חיצוניים. אתה לא יכול להשוות בין השניים. אם תשים לב, בשרשור הזה ממש מישהי כתבה שהיא לא תאפשר לבעלה להחליט אחרת ממנה לגבי הילדים. אז מה היא? מקצועית יותר? להיות אמא זה לא בדיוק תעודת אחריות שכל מה שאת עושה הוא נכון. אני מאמין שהיא מסתמכת על תחושת בטן שלה ועל שיקול הדעת שלה שהוכיחו את עצמם כנכונים. אז אם אישה בוחרת לה בנזוג מנוסה ממנה שכבר היה נשוי פעמיים ויש לו כבר ארבעה ילדים, מן הסתם היא תסמוך על ההחלטות שלו. פי כמה אם הוא הוכיח את עצמו כקשוב לדעותיה וכזה שלוקח אותן למעלה מבחשבון. אתה נורא חד משמעי בהחלטות שלך וזה עובד כאשר מודדים מקצועיות, אבל זה לא נכון כשמדברים על הורות. |
|
|
|
lori{ע_מ}
|
לפני 10 שנים •
19 באוק׳ 2013
רפאל כתב/ה: כלומר גנן שבאספת ההורים מסביר את מערכת היחסים המקצועית שלו עם הסייעת באופן הבא: "אם אני אבקש ממנה להניח תפילין כל בוקר תוך הקראת פסוקים מהקוראן, היא תעשה את זה. היא לא תשנה את האמונה שלה בדת, אבל היא תלמד ערבית ותעשה כפי שדרשתי. מי שלא מבין למה היא תעשה את זה, כנראה ימשיך לשפוך פה מלל מיותר בלי שיש לו שמץ של מושג או ניסיון שמערכת יחסים בדסמית. " כן רפאל, זה בדיוק מה שכתבתי. מילה במילה. וגם אדוני, הוא התכוון בדיוק לדוגמא שנתת כאן. זה לא שלקחת את הדברים שכתבנו, עיוותת אותם והתאמת אותם לטיעון שלך, חלילה. מה שאני כתבתי היה: lori כתב/ה: הוא לא יבוא בעוד 8 שנים לאמא וישאל אותה "למה צייתת לאבא כשעשית ככה וככה?" אם ישאל למה היה ככה ולא אחרת הוא יקבל את התשובה "כי אבא ואני דיברנו בינינו וחשבנו שזה הדבר הכי נכון לעשות". הורים צריכים (לעניות דעתי) לגבות אחד את השני לא רק באותו רגע, אלא גם לאחר שנים. .
עוד כתבתי: lori כתב/ה: אי אפשר להתעלם ממרכיבי האישיות ומהאנשים המתנהלים בקשר הזה. אצלנו, ברור לי עד כמה הוא מכבד אותי ואת דעתי המקצועית. אדוני לא נוהג לנפנף מול אנשים כאילו יש לו ידע בנושא מסויים כשאין לו, זו אחת הסיבות שבחרתי בו מלכתחילה, כי הוא אדם כזה וזה מה שמאפשר לי להיות כל כך בטוחה בהחלטות שלו ולא לפחד ממהלכים כאלה.
. וגם: lori כתב/ה: אם בעלי היה גנן וגם אני, והיה חושב שיש דרך מסויימת להתנהל אפילו שהיא נוגדת את דעתי המקצועית, כנראה שהייתי מכבדת את דעתו המקצועית ונוהגת בדרך שבה אמר. אבל זה מצב שידוע לי מראש שהוא אפשרי רק אם גם הוא היה גנן, כי מתוך ההכרות עימו, ברור לי שאם לא היה גנן והיה שואל לדעתי המקצועית ומקבל תשובה – היה מן הסתם מקבל אותה. . ואתה כתבת: רפאל כתב/ה: lori כתב/ה: אם בעלי היה גנן וגם אני, והיה חושב שיש דרך מסויימת להתנהל אפילו שהיא נוגדת את דעתי המקצועית, כנראה שהייתי מכבדת את דעתו המקצועית ונוהגת בדרך שבה אמר.
בכנות? זה פשוט נורא בעיני. זה אפילו מפחיד אותי. וזה שאת חושבת שאת יכולה לקרוא לדבר כזה בשם "הבדסמ שלנו" מפחיד אותי עוד יותר. . אני מתארת לעצמי שכשמעתיקים את הציטוט שלי במלואו ולא חלקים ממנו – זה נקרא קצת אחרת. לפי הדברים שכתבתי וציטטתי אתה מוזמן בהחלט לעשות את ההיקש לתגובה שלך מחדש. רפאל, הפעם בפניה אישית ואני מקווה שתכבד אותה. אני לא מתכוונת להמשיך לקרוא בשרשור הזה יותר או להגיב בו. זו הסיבה שאם תגיב לי, לא אענה לך. לא כי אני בוחרת להתעלם אלא כי אני בוחרת לפרוש מהדיון הזה לאחר שהגעתי למסקנה שאין בו טעם. מותר שיהיו לאנשים דעות שונות ולא חובה לשכנע את כולם אם אני צודקת או לא ואם דרכי נכונה או לא. אני גם מבקשת ממך, אם אתה בוחר להביא ציטוט כלשהו שלי על מנת לבסס את טיעונך, נא דאג להביא ציטוט מלא ולא חלקי ציטוט המנותקים מהקשרם. אישית, זה פוגע בי שמצטטים חלקי משפטים שלי ומסיקים מהם מסקנות שכביכול אני הובלתי אליהן. זו דרך פסולה ומניפולטיבית בעיניי להתנהל בדיון. נסכים שאנחנו לא מסכימים, גם זה בסדר. כל טוב. |
|
|
פייה{O}
|
לפני 10 שנים •
19 באוק׳ 2013
אז גם אני אתן עוד נסיון, למרות הכל:
lori כתב/ה: במקום לריב שבוע ולפעול מתוך אגו, שם זו דוגמא נהדרת לכמה אגו יכול לצוף בריב או בויכוח כזה בשם "טובת הילד" כשכל אחד עשוי להתבצר בעמדתו ולא לראות מטר קדימה – האם זה יותר טוב מלבוא ולהגיד "אני זה אחורה ומאפשרת לך להחליט כי אני בוטחת בך ובדרך שלך ולכן אני איתך מלכתחילה?"
האם כשאישה (שהיא גם כנועה לבעלה) מגדלת את ילדיהם בצורה הטובה ביותר ויום אחד עולה מחלוקת, ואחרי שכל צד מסביר את הצד שלו ואז ההחלטה הסופית היא בידי בעלה – שוגה? בעיניי, כשהילד רואה שהוריו נמצאים בהרמוניה, שטוב להם ביחד, טוב גם לו. הוא לא יבוא בעוד 8 שנים לאמא וישאל אותה "למה צייתת לאבא כשעשית ככה וככה?" אם ישאל למה היה ככה ולא אחרת הוא יקבל את התשובה "כי אבא ואני דיברנו בינינו וחשבנו שזה הדבר הכי נכון לעשות". הורים צריכים (לעניות דעתי) לגבות אחד את השני לא רק באותו רגע, אלא גם לאחר שנים. קודם כל, כפי שהגבתי אצל בכוח ולא זכיתי למענה, אני לא מסכימה שצריך להיות מחליט יחיד בהורות משותפת, אבל אם כבר יש - למה הוא ולא את? 99.9% מהאימהות סביבי נמצאות יותר זמן עם התינוק, נשאו אותו ברחמן, מניקות אותו, משוחחות ומתייעצות עם עוד אימהות וקוראות וחוקרות, כך שאם כבר מישהו - הרבה יותר הגיוני שהאמא תהיה המחליטה. בהנחה, שוב, שטובת הילד במקום הראשון. (ולגמד - אצלך כנראה המקרה שונה כי אתה מנוסה יותר בהורות. אבל אז הרציונל להקשיב לך הוא לא כי אתה הדומיננטי אלא כי אתה המנוסה). דבר שני - אני, כאמור, לא מאמינה בהסתרה מילדים, בטח לא בנושאים כה משמעותיים בחייכם. גם כי זה פשוט לא עובד בד״כ. ילדים חכמים ודקי אבחנה הרבה יותר ממה שנראה (שלי לפחות  ).
גם כי זה חוסר יושרה כלפיהם - אני משתדלת לנהוג בכבוד בילדיי ולא לשקר להם. וגם כי אם יש צורך לשקר ולהסתיר מהילדים סימן שמשהו כאן לא תקין או לא רלוונטי לילדים, ואז למה שהילדים יהיו חלק מזה? |
|
|
|
פייה{O}
|
לפני 10 שנים •
19 באוק׳ 2013
נשלח פעמיים מסיבה מסתורית
|
|
|