llulu(נשלטת)
|
לפני 10 שנים •
29 בינו׳ 2014
mujeres al borde de un ataque de nervios
ביכום חיים,
פורסם לפני 23 דקות ב - 29 בינואר, 2014 בשעה 14:40 אני לוקחת קצת מזמני הדחוק כדי לכתוב כמה מן הדברים שהבנתי בחיים מי שרוצה אותי יבוא אלי ולא ההפך. אני לא מכבת את אלה ששואלים אותי "מתי את במרכז או מתי את באה לישראל מי שרוצה יבוא להר ולא ההפיך העולם הוא מקום מכוער והגברים הם זן אגואיסטי ביותר. כמה מכם - בין היתר בן זוגי - אך הם הבודדים שבינהם יכולים לשאת על כתפם את הכוח הפנימי שצריך כדי להיות אוהב, בן זוג, אבא או מאהב טוב. רוב רובכם פשוט לא מבינים עם מה הם סכים כאשר מדובר בשליטה מתבלבלים בין חרמנות למן ושליטה... יש בי כעס עצום, על עצמי ועל העולם...כאשר אדם נמצא בקשיים, בודדים אלה שיבואו ממש לעזרה, אך אפילו לא על עזרה אני כותבת אלא מאט יביעו את המאט אמפטיה שיכולה להיות לדקת מרגועה לפני שלוש עשורים שמעתי את המשפט הזה שהחריד אותי. כל חיי פחדתי מהנכונות של האימרה זו פעם "יום אחד, יגיע הזמן שיהיה פריבילגיה להחזיק במשרא, להיות מהעוסק הזמן הזה הגיע אני חוששת שהמפלט למצב זה יהיה קטלני אני mujer al borde de un ataque de nervios שרוצה רק שקט, שירביצו לה עד דם חודש שלם ושרוצה רק, אבל רק כמה רגעים של שחכה אטי הילסום יהודיה מבריקה הולנדית שנכדה באושביץ ב1943 כתבה יומן שרק עכשיו המערב מגלה ושאותה קראתי לפני שלושה עשורים כתבה עז כל מה שאני צפה מסביבי הם את אותו עולם האייום ונורא של מחנה ריכוז אך הידיעה, הידיעה בלבד שאי שמה יש פרח לבנדר הצומח בשדא בר צריך לבוא לידיעתי כדי להבין שהעולם הוא כולל גם את זה והוא חלק בלתי ניפרד ממנו.... |
|
|
|
|
|