| סירופ(נשלטת) |
לפני 10 שנים •
12 במרץ 2014
זכרון געגוע
במשרד, בארץ אחרת, המחשבה נודדת אל גופו, פניו, עיניו, כפות ידיו, היתי רוצה ללטף אצעותיו עכשיו.
איך הוא ידע להיות במאי ולהמחיז לי את הגוף שלי בכל מיני דרכים. נזכרת איך ששעות אחרי, המין איתו היה ממשיך לי בגוף, זרמים מסוחררים, שוקולד מתמוסס בפה, התכווצויות כמו אדוות למטה. לכתוב לו בווטאס אפ? הוא עובד! אולי עוד אימייל מתפייט עם שאלות אקסיסטנציאלסטיות? האם בדסמ הוא רק מין? איך זה מתלכד עם האישיות שלי? האם נוכל להשאר ידידים אי פעם או שתמיד אהיה עבורך שפחה? הוא לא עונה למיילים כאלו, אני נכנסת לחפש אותו כאן, לא פיזית, אלא ברוח, ומתה שאגלה כאן דיון מענין ( לא ריב ומדון!) שאלות שיעשו לי את נקישת ההתקשרות, הפיצוח התובנה בגין הזדהות, ואין... כבר תקופה שריק לגמרי. גם הפוסט הזה ריק לגמרי חבל! |
|
|
|
|
|