קצת על סאב ספייס

קצת על סאב ספייס

זאלופון​(שולט) • 19 בפבר׳ 2004

סאב ספייס הוא אחת החוויות היותר מענגות בבדסמ, גם עבור הדום הנהנה להביא את הסאב למצב זה, וכמובן עבור הסאב הנמצא אי שם בעולמות טובים יותר. הביטויים העיקריים של המצב המכונה "סאב ספייס" הן תחושת ריחוף חזקה ורגישות מופחתת לכאב. כל מי שהסאבית שלו היתה צריכה פרק זמן מסוים כדי "לנחות" אחרי הסשן, או שגילה על עצמו יום למחרת הסשן מזכרות מהדומית שהיו אמורות לגרום לו לצרוח מכאב והוא תוהה איך לעזאזל עמד בכך, יודע על מה מדובר (וסביר שמחייך חיוך סנטימנטלי).
למה בעצם זה קורה? איך הפעולות הברוטליות שמבוצעות בזמן סשן גורמות לתוצאות חמודות שכאלה?
ככל הידוע לי, ההסבר נעוץ בעיקר בשתי תופעות פיזיולוגיות:

1) כאשר אתה מצליף בסאבית שלך, משתחררים אצלה במוח משככי כאבים טבעיים של גוף האדם. הללו נקראים אופיואידים, או אופיאטים טבעיים, ותפקידם למנוע מהכאב לעצור בעדנו מלבצע פעולות חיוניות *.
אופיואידים, כגון אנדורפינים, עושים יותר מאשר לשכך כאבים. יש להם גם השפעות מרגיעות, וחשוב מכך – השפעות של חיזוק חיובי ותחושה טובה. אלו האחרונות הן מרכיב חשוב של תחושת הריחוף בסאב ספייס.
לשם השוואה – תחושות אופוריה אלה הן גורם עיקרי להתמכרות לאופיאטים חיצוניים, כמו לדוגמה הרואין. במובן מסוים, ניתן לומר כי סאב הנמצא בסאב ספייס כאילו צרך הרואין טבעי בילט-אין, ולפיכך תחושת הריחוף (ואולי בגלל זה הסאב ספייס גם כל כך ממכר...).

2) גירוי מיני מפחית פעילות של מסלולי נוירונים במערכת העצבים המעורבים ביצירת תחושת כאב, ועל ידי כך הרגישות לכאב פוחתת. ההסבר האבולוציוני לכך גורס כי המטרה היא למנוע מכאב להפריע למשגל, ועל ידי כך להגדיל סיכוי להריון והמשכיות.
בהקשר שלנו, האקטים המתבצעים במהלך סשן, לא רק המכאיבים מביניהם, לרוב גורמים לעוררות מינית חזקה אצל הסאב. כתוצאה מכך רגישותו לכאב פוחתת, וזו הסיבה שבעת סשן ניתן לעמוד ברמה גבוהה יותר של כאב מאשר בעת ביקור ממוצע אצל רופא השיניים.


* עניין זה דורש הבהרה, כיוון שידוע שכאב לא קיים סתם כך, אלא נועד להגן עלינו מדברים שעשויים לפגוע בנו. אם כך, מה ההגיון לייצר אותו ואז לשכך אותו?
ההגיון די פשוט, למעשה: יש מצבים שבהם לא ניתן להמנע מהכאב, וחיוני שהכאב הזה לא יעצור בעדנו. דוגמה מהטבע: בעת קרב של חיה אחת בחיה שניה, החיה צפויה לחוש כאב, אך אין לה יכולת להמנע ממנו. היא חייבת להלחם ולנצח, ולשם כך הגוף דואג כי ההשפעה המפריעה של הכאב עליה תפחת, באמצעות שחרור אופיואידים.
מחקר מעניין שנערך בחיות מעבדה השווה את השפעת האופיואידים בין שתי קבוצות: קבוצה אחת של חיות קיבלה שוקים חשמליים ללא כל יכולת להתחמק מהם, וקבוצה שניה קיבלה את אותו מספר שוקים, אך היתה לחיות בקבוצה יכולת להמנע מכך. החוקרים מצאו כי רק אצל החיות שבהן השוקים היו בלתי נמנעים שוכך הכאב על ידי אופיאטים טבעיים. מסקנתם היא כי כאב אמור לגרום לנו להמנע מהגירוי שגרם לו, ולכן אם ביכולתנו לעשות זאת לא ישוחררו אופיואידים, אך אם אין ביכולתנו לעשות זאת, מוטב שנוכל לתפקד למרות הגירוי המכאיב.
כנראה שאצלנו בבדסמ אין לחיות יכולת להמנע מהכאב...

Nutella​(נשלטת) • 2 בפבר׳ 2018

האם סאב ספייס נכון גם לגבי כאב נפשי?

זאת אומרת, יש דברים שלא יפריע לי שמטיחים בי בתור נשלטת, אני לא ארגיש שום כאב נפשי-כעס/עלבון, אבל בתור בן אדם אפגע עד עמקי נשמתי. אז כשלא מרגישים את הכאב הנפשי ו/או שהוא בכלל לא מתעורר מרוב הריחוף, זה גם נקרא סאב ספייס?

מבולבלת88{נשואה} • 23 באוג׳ 2018

מעניין אם המנגנון הזה קשור גם לזה שיש נשים שחוות אורגזמה בלידה? (ואופוריה כולן חוות, למרות שזה כואב רצח)

Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 23 באוג׳ 2018

אנחנו יצורים מורכבים ובהחלט שיכולים להגיע לסאב-ספייס לא רק מכאב פיזי אלא גם מכאב רגשי.

וגם ההפך נכון - ישנה הבחנה בין כאב טוב, שגורם לנו לעוף ולהרגיש נהדר עם עצמנו לפני, תוך כדי ואחרי הסשן, לבין כאב רע שמועך, מוחק ומרוקן אותנו ומוציא אותנו מהסשן.

הרעיון הוא שכאב רע בא להזהיר אותנו מנזק בלתי הפיך שעלול להיגרם לנו. ולכן חשוב שנשלט/ת ידברו עם השולט/ת ברגע שהם מרגישים שמשהו איננו נכון עבורם כרגע.

הגישה שלי היא שעדיף לקלל אחר בגלל שהפסקנו מוקדם מדי מאשר להגיע למצב שבו נגרם נזק לשותפ/ה.
הרי תמיד אפשר לנסות מחדש, אבל קשה להפוך נזק שנגרם...

האנשה עצמית​(אחר) • 23 באוג׳ 2018

האם קשירות גורמים לגוף בעצם לעבוד למוד שחרור החומרים הטבעי ... ?

Green eyed girl​(נשלטת){Sheperd} • 23 באוג׳ 2018

אוי
סאב ספייס....
לגמרי בא לי כזה ; ))