טוסבר
|
לפני 9 שנים •
18 במאי 2014
קשורימות
** לא פרסום על מפגש חדש, רק רשמים כאן
 **
קושר או נקשר ? קושר, ואת ? נקשרת ואולי זו כל המהות של המפגש, אנשים שקושרים, אנשים שנקשרים, אנשים שבאו לחלוק עם אחרים, ואנשים שבאו להיות חלק מזה. אני הולך בסמטה הירושלמית, על כתפי תיק קטן מלא בחבלים, ומשהו באיכות הירושלמית שאין כמוה בשום מקום בעולם לתחושתי, מהדהד בי זיכרונות מפעם. ומגיע למקום. ורק לאחר יומיים אני קולט שזה היה שם מהשנייה הראשונה. השלטים המזמינים שברור שאתה במקום הנכון ולאן, והדלת הנעולה, קבלת הפנים המחייכת, וההרשמה מהרשימה הסגורה, ניק בלבד אבל מייל וחתימה על אחריות, אנונימיות ויחס אישי, מרחב ושמירה, סגור ומאובטח אבל חופש ומרחב. וכמעשה קסם נפתח המרחב הבלתי הגיוני הזה על קו התפר בין חופשי למוגבל, ובין הייצרי לטכני. קשירה אירוטית, מינית מבלי לגלוש לסקס, לימוד טכני פרקטי של קשירות מבלי לשעמם. האפשרות ללמוד קשר חדש, ולשמור בראש את מה שאתה רוצה לעשות בו מרגע שיקשר בעיתוי ובמקום הנכון. האפשרות לחוש קשירה ולדעת את פוטנציאל העונג שהיא תגרום, והמשחק שהיא תאפשר בעיתוי במקום ובלבוש (או העדר הלבוש) ההולם. האפשרות להיות קושר גם ללא היכולת להיות נקשר, להיות נקשר גם ללא הרצון לקשור, או גם להתחלף. האפשרות ללמד משהו שאתה יודע, ללמוד משהו שאתה לא יודע. או לתת , או לקבל, או לתת ולקבל. לזהות מקצועיות גבוהה מאד ומוקפדת לידך במחצלת, והתחלה ולימוד בסיסי, בדיוק על אותה המחצלת. לזהות ניסיון ורצון ליישם ולהראות בצד אחד, וחוויה ראשונית בצד שני. כמו פראדוקס הקשירה. אז על הקישוטים המופלאים של הצחוק בהליכה קשה, השינוי המדהים של ירידת אוקטבה באנרגיה מרגע ששוחררה, הדבר המרהיב הזה שקופץ בפינה, הנכונות והכיף ללמד מבלי לרצות דבר בחזרה, והנצנוצים בעיניים, תודה ! זו באמת מלאכה בלתי אפשרית כמעט לארגן כזה מרחב, כל הכבוד למארגנים, באמת, ממש . |
|
|
|
|
|