עשן...

עשן...

ים_yam​(לא בעסק) • 21 בפבר׳ 2004

[color=violet מעצם היותי אדם שמשתדל להכניס לגופו רק דברים שעושים לו טוב (והדבר נוגע לאוכל, שתיה, ואנשים אחרים) אני משתדלת להמנע גם מלשאוף לריאותי היקרות עשן מצחין ומזיק.
לצערי רוב ניכר מחברי אינם שותפים לאובססית הבריאות שלי ואני מוצאת את עצמי משתנקת ונחנקת מפעם לפעם...
ידיד יקר ומוכשר שלי שיתף אותי ואנשים אחרים בבלוג שלו בדעותיו לגבי העישון ואני הרגשתי צורך להפיץ את הבשורה:

דו תפלוצת הישבן.

את הפוסט הבא אני לא בטוח אם להקדיש למעשנים או למאותגרי הריאות שבינינו.

סביר להניח שהוא יעלה לי בחמישים אחוז מקהל הקוראים מה שאומר שיהיו לי שלושה פחות.
אני אחיה עם זה.

אחרי שנים של מחקר, תצפיות, ראיונות ומכות אני יכול לבשר חד משמעית:

* עישון גורם לאנשים לאבד ארבעים אחוז ממנת המשכל שלהם תוך שבועיים.
* כל הזכרונות מקבלים צבע אחר.
* ידע קודם שרכשו בפיסיקה נמחק סופית.
* כל גרם של אמפתיה הופך לאסרטיביות.
* אופטימיות מומרת לחוסר אכפתיות.

יש לי אמא משכילה למדי.
בממוצע לוקח לה דקה וחצי להגיע לשאלת המיליון.
עד היום היא מאמינה שאם העשן הולך לצד אחד זה אומר שגם הריח הולך איתו.

חברים לשעבר שלי בטוחים לגמרי שאם החלון של האוטו פתוח, זה פותר אותם מכל התעסקות נוספת במצבי הפיזי והנפשי.

בעלי קניונים משוכנעים שדרך מצוינת לאכוף את חוק העישון, זה לשים מאפרה זמינה בכל שני מטר.
ליתר ביטחון יש למנות פקחים אשר כולם ללא יוצא מן הכלל מעשנים כבדים.

אני אוהב במיוחד את המסעדות בהן שלושה שולחנות, כאשר האמצעי נועד ללא מעשנים. כמובן שנקודות זכות מיוחדות שמורות לגאונים שממקמים את האיזור ללא עישון בקומה מעל למעשנים.

אני לא ידוע בתור אדם אלים והבחורה היחידה שחטפה ממני מכות הייתה האחות שניסתה לקחת ממני דם בכיתה ג', אבל כשאני עומד במעלית מול מוטציה ממין נקבה, המחזיקה בידה סיגריה, מבקש ממנה לא לעשן במעלית וזוכה לתשובה "אני לא מעשנת. רק מחזיקה אותה.." אני צריך לספור עד עשר ולקוות שהמעלית תגיע ליעדה לפני שאצליח במשימה.

אני נצר לשבט המיה. ידוע לי הצורך להשתמש בכימיה על מנת להגיע לחדות רגשית ועומק לוגי, או על מנת ליצור סינכרון מירבי ותודעה כוללת בקבוצה נתונה, אבל בין זה לבין להדליק סיגריה במדרגה האחרונה של האוטובוס ישנו פער בלתי נתפס מבחינתי.

אחד הסיוטים שלי הוא לעלות במדרגות נעות כשמלפני מישהו מעשן. מה פשעתי?

לא תראו אותי הולך לפאב ומבקש ממישהו להפסיק לעשן. (אני בא לשם מרצוני החפשי בידיעה שזה מה שיהיה שם).
גם לא תראו אותי מעיר למישהו באויר הפתוח (למרות הנטיה של מעשנים תמיד לעמוד בצד ממנו באה הרוח).
למזלי הרב רוב חברי הקרובים אינם מן המעשנים. הצרה היא שלהם יש חברים קרובים משלהם ועמוד שדרה של סוכריית סוס.

מספיק אחד כזה על מנת להפוך ערב מדהים על החוף, עם חברים וגיטרות, לערב של מבטים נוגים לעבר אדם אחד עם חיוך דבילי על הפנים וצינור מסריח בין האצבעות.

מאיפה החוצפה של מעשנים למיניהם לבוא אלי ולבקש ממני לסגור את החלון שפתחתי על מנת לנשום אוויר, בגלל שיש מיזוג?
לעזאזל הבריאות - זה מסריח!

קשה לי להאמין למשפטים כמו "הלוואי ויכלתי להפסיק". תחסכו ממני את ההצהרה ותחסכו לעצמבם הרבה כסף.
קשה לי להבין את האטימות של מכור אחד לצרכים בסיסיים של אדם אחר. בייחוד של המתיוונים למיניהם.
יותר מהכל, קשה לי להבין את האדישות של חברה שלמה לתופעה מעצבנת כל כך. נסו למצוא עוד תחום אחד ויחיד כזה.

אני שוקל לייצר מיכלים של אבקת עיטוש וללכת איתם ברחוב.



נכתב על ידי Horizon, 23:03 3/2/2004

לכל המעוניין להנות משאר דברי החוכמה וההבלים של אדם מוכשר וונילי זה - חפשו אותו בישראבלוג תחת הניק Horizon.


][/color]