ישראל יותר לאומית או יותר דמוקרטית?

ישראל יותר לאומית או יותר דמוקרטית?

בכוח המוח​(שולטת) • 25 בנוב׳ 2014

מזכיר לי את השאלה שכל ילד מכיר: מלפפון הוא יותר ירוק או יותר ארוך?

בימים אלה סוערת המדינה בעקבות הצעת חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי.

בכנות, אין לי מושג האם חוקי היסוד באמת שינו משהו אי פעם. מדובר בחוקי יסוד מובנים וברורים מאליהם, שנתונים לפרשנות: איזה ערך נסוג בפני ערך אחר במקרה ספציפי? הרי זה בדיוק מה שמתווה את פסק הדין, את ההחלטה, את ההכרעה. הדרך בה מלהטטים במילים היא פחות חשובה, בדר"כ לכל אדם יש סולם ערכים משלו אותו הוא מחיל אינטואיטיבית.

נדמה לי שחוק היסוד הזה שונה קצת בעניין הזה, כי מטרתו לשריין (ככל יכולתו) מכאן ולהבא את העובדה שמדובר במדינת לאום אחד, ושכך היא תשאר. מדינת לאום של העם היהודי. וכן, אם יהיה צורך, הדמוקרטיה תיסוג במקרים בהם היא מייצרת סכנה, או אפשרות לשינוי ההגדרה הזו.

אז מה דעתכם? אתם מעדיפים ישראל שהיא יותר לאומית או יותר דמוקרטית?

A v​(שולט) • 25 בנוב׳ 2014

מה זה הדמוקרטיה תיסוג?

נגיד שיהיה רוב ערבי. אז ייקחו מהם את זכות הבחירה? לא מאמין שיקרה או יכול לקרות.

אז מה זה הנסיגה?

opiate​(שולט) • 25 בנוב׳ 2014

לאומניות ודמוקרטיה זה apples and oranges

משפטים מדאיגים (לדעתי) :
" המשפט העברי ישמש מקור השראה למחוקקים ולשופטים בישראל"
" ישראל תהא מושתתת על יסודות החרות הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל "

בכוח המוח​(שולטת) • 25 בנוב׳ 2014

שאלה טובה, אין לי עליה תשובה, ואולי גם לא למייסדי החוק.
אבל אני שאל אותך - היית תומך (היפוטתית, כן? רק בתנאים הנדונים) בביטול זכות הבחירה לראשות המדינה (בשונה מהרשויות המוניציפליות), קרי - ראשות הממשלה והבחירות לכנסת, אם היה מתגבש רוב ערבי במדינה?

בכוח המוח​(שולטת) • 25 בנוב׳ 2014

אני לא חושבת שהאמירות הללו מדאיגות. גם היום אנחנו מכריעים, לאחר חקיקה, פסיקה או היקש, ע"פ הדין העברי. אני מבטיחה לך שאין כמעט שאלות משפטיות שלא נפתרות בחקיקה פסיקה או היקש, וממילא עקרונות הצדק והשלום וכו, אלה עקרונות די אוניברסלים.

למה זה מדאיג לדעתך?


והנה הצעת החוק, אני קוראת אותו ומנסה להבין איזה שיניים יצמחו לו -

הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי

מדינה יהודית
1.
(א) מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי בו הוא מממש את שאיפתו להגדרה עצמית על-פי מורשתו התרבותית וההיסטורית.


(ב) הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי.


(ג) ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי ומקום כינונה של מדינת ישראל.
מטרה
2.
חוק-יסוד זה, מטרתו להגדיר את זהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, כדי לעגן בחוק-יסוד ערכים אלו ברוח העקרונות שבהכרזה על מדינת ישראל.
מדינה דמוקרטית
3.
(א) מדינת ישראל תהא בעלת משטר דמוקרטי.


(ב) ישראל תהא מושתתת על יסודות החרות הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל ומחויבת לזכויותיהם האישיות של כלל אזרחיה כמפורט בכל חוק יסוד.
סמלי המדינה
4.
(א) המנון המדינה הוא "התקווה".


(ב) דגל המדינה הוא לבן, שני פסי תכלת סמוך לשוליו ומגן דוד תכול במרכזו.


(ג) סמל המדינה הוא מנורת שבעת הקנים, עלי זית בשני צדדיה, והמילה "ישראל" למרגלותיה.
שבות
5.
כל יהודי זכאי לעלות ארצה ולקנות את אזרחות מדינת ישראל על פי חוק.
קיבוץ גלויות וחיזוק הקשר עם העם היהודי בתפוצות
6.
המדינה תפעל לקיבוץ גלויות ישראל ולחיזוק הזיקה בין ישראל ובין הקהילות היהודיות בתפוצות.
עזרה לבני העם היהודי הנתונים בצרה
7.
המדינה תפעל למתן עזרה לבני העם היהודי הנתונים בצרה ובשבי בשל יהדותם.
מורשת יהודית
8.
המדינה תפעל לשימור ולהנחלת המורשת והמסורת התרבותית, וההיסטורית של העם היהודי ולטיפוחה בארץ ובתפוצות.
הזכות לשימור מורשת
9.
המדינה תפעל לאפשר לכל תושב ישראל, ללא הבדל דת או לאום, לפעול לשימור תרבותו, מורשתו, שפתו וזהותו.
לוח רשמי
10.
הלוח העברי הוא לוח רשמי של המדינה.
חג העצמאות וימי זיכרון
11.
(א) יום העצמאות הוא יום החג הלאומי של המדינה.


(ב) יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום השואה והגבורה הם ימי זיכרון רשמיים של המדינה.
ימי שבתון
12.
ימי השבתון הקבועים במדינת ישראל הם שבת ומועדי ישראל, בהם לא יועסק עובד אלא בתנאים שייקבעו בחוק; בני עדה המוכרת בחוק רשאים לשבות בחגיהם.
המשפט העברי
13.
(א) המשפט העברי ישמש מקור השראה למחוקקים ולשופטים בישראל.


(ב) ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש מובהק, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל.
שמירת מקומות קדושים
14.
המקומות הקדושים יהיו שמורים מפני חילול וכל פגיעה אחרת ומפני כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם המקומות.
פגיעה בזכויות
15.
אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.
נוקשות
16.
אין לשנות חוק-יסוד זה אלא בחוק-יסוד שנתקבל ברוב של חברי הכנסת.



דברי הסבר

בקונגרס הציוני הראשון אושרה 'תכנית באזל' שלפיה מטרת הציונות היא "להקים בית לאומי עבור העם היהודי בארץ-ישראל..."; במגילת העצמאות הוכרזה המדינה החדשה כמדינה יהודית וכביתו הלאומי של העם היהודי; בשנת 2001 פורסמה אמנת כנרת, עליה חתמו אנשי ציבור מכל קצות הקשת הפוליטית, בה נקבע בסעיף הראשון כי: "מדינת ישראל היא ביתו הלאומי של העם היהודי".
על אף ההסכמה הרחבה בציבור הישראלי על הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, מאפייניה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי מעולם לא עוגנו בחוקי היסוד של המדינה.

הצעת החוק מדגישה את הקשר המסורתי וההיסטורי בין העם היהודי לארץ ישראל ואת הזכויות הלאומיות המוקנות לו כפי שבאות לידי ביטוי במגילת העצמאות: "בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית...לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו... מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה... זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' נובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר היסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי". צדקת דרכו של העם היהודי בארץ ישראל מבוססת על נדבך מדיני, לאומי והיסטורי וחלים עליו כל הכללים הנובעים מזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי.
נחיצותו של חוק-יסוד: ישראל – זהות המדינה, כמדינת הלאום של העם היהודי – מקבלת משנה תוקף, במיוחד בזמנים בהם יש המבקשים לבטל את זכותו של העם היהודי לבית לאומי בארצו, ואת ההכרה במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. עיגון אופייה היהודי של מדינת ישראל בחוק-יסוד, יאפשר להגיע בעתיד להסכמה רחבה בכינונה של חוקה שלמה ומקיפה.

לאורך החוק כלולים היבטים מעשיים המבטאים את היותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי שלחלקם יש ביטוי בחקיקה קיימת: סמלי המדינה (בחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, התש"ט–1949), שפתה, חוק השבות, קיבוץ גלויות, התיישבות יהודית, הקשר עם יהודי התפוצות, מורשת יהודית, לוח שנה עברי ומקומות קדושים.
על פי חוק זה, המשפט העברי ועקרונות מורשת ישראל ישמשו כמקור השראה למחוקק בקביעת דברי חיקוק ולבית המשפט בפירושם. המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט מנחם אלון הגדיר זאת (בפס"ד ד"נ 13/80 אליעזר הנדלס נ' בנק קופת עם בע"מ ואח' פ"ד לה(2), 795): "הפנייה למערכת המשפט העברי כמקור השראה ראשי וראשון במעלה לפרשנותו של המשפט הישראלי, כאשר פנייה זו נעשית בעיון הראוי והזהירות הדרושה, לפי צורכי שעה ועניינו של החוק, תעניק למשפט הישראלי שורשים היסטוריים משלו, ותפתח סינתזה זו שבין מערכת המשפט העברית לבין מערכת משפטה של המדינה היהודית".
הקביעה לפיה מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית מלבד היותה יהודית, מעוגנת בסעיף 3 בהצעת החוק ושזורה כחוט השני בסעיפיו השונים, בהם אלה העוסקים בשפה, בשימור המורשת, בהתיישבות הקהילתית, בימי השבתון ובשמירה על המקומות הקדושים.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת אברהם דיכטר וקבוצת חברי כנסת (פ/3541/1 ועל ידי חבר הכנסת אריה אלדד (פ/4096/1.

---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ו באב התשע"ג – 22.7.13

A v​(שולט) • 25 בנוב׳ 2014

האמת שאלה מאוד קשה.

ואני מאמין שזה יקרה. וכשזה יקרה אני לא חושב שתהיה בעיה כזו, כי ברור לי שזה יהיה סופה של המדינה וכל יהודי שישאר בה. כולל כל יהודי המחמד.

תשובה אין לי כי אני לא יודע מה באמת אעשה. אבל במדינה שלא מסוגלת לקחת קצבאות או משכורות ממחבלים מורשעים. אין לי ספק שלא יקחו זכות הצבעה.

חוץ מזה שנראה לי שכל העניין מאחורי החוק הזה הוא משהו שאנחנו לא יודעים.. אולי זו הדרך לפוצץ את הקואליציה אולי זו דרך ליצור משבר על מנת לקדם משהו..

משהו קורה מאחורי הקלעים והפוליטקאים האלה ממזרים ומסוכנים מנחשים.

A v​(שולט) • 25 בנוב׳ 2014

בכוח קראתי את הפירסום האחרון שלך עם ה"חוק"

נראה כגיבוב מילים שלא נותן ולא לוקח.

בולשיט במקרה הטוב.

בכוח המוח​(שולטת) • 25 בנוב׳ 2014

אני לא חושבת שרוב אומר בהכרח שהמיעוט לא יכול לשלוט בו. זה תלוי מה הכוח של הרוב ובאיזה כוח אוחז המיעוט ואיך הוא משתמש בו. אני מסכימה איתך שזו שאלה קשה.

A v​(שולט) • 25 בנוב׳ 2014

את מדברת על משהו סטייל אפרטהייד. אין מצב שזה יקרה כאן. מלחמת אזרחים אולי, אבל לא כזה דבר.

בכוח המוח​(שולטת) • 25 בנוב׳ 2014

המדינה בתחילת ימיה הצליחה לגרש ערבים מאדמותיהם ולנכס אותן לעצמה (ואני מדברת על מקרקעין בקושאן - בטאבו). אין סצנריו שהוא מופרך. המציאות לפעמים עולה על כל דמיון. אבל אני דיברתי באופן כללי על היתכנות כזו, לא כיוונתי למקום מסויים.

אני בכל זאת תוהה מה יש מאחורי החוק הזה שביבי מוכן לסכן את מעמדו ומקומו בשבילו.