תמרה - כפר לשלום, אחווה אנושית ואהבה חופשית

תמרה - כפר לשלום, אחווה אנושית ואהבה חופשית

בכוח המוח​(שולטת) • 22 במאי 2015

תמרה הוא נסיון לבנות מודל חדש לעולם, החופשי מאלימות שנאה שקרים ופחד. הפרוייקט מנסה לקדם דו קיום בשלום בין אדם וטבע, בין כל התרבויות והדתות, ובין גברים ונשים.

הכפר הוקם בדרום פורטוגל ב-1995, ועתה מוקמים עוד פרוייקטים כאלה. (גם אחד במזה"ת לאחווה בין ישראלים לפלסטינאים).

אחד הדברים שהם חורטים על דגלם זה מתן לגיטימציה לאהבה ומיניות פתוחות, נעדרות רגשות קנאה בצדדים השלישים. הם מסבירים איך עובד המנגנון לדעתם, ומה קורה כשמנתקים את השקרים והעמדת הפנים שיש במערכות מונוגמיות (רמז - האהבה צומחת, כלפי כל המעורבים). בגדול, הם ממש לא שוללים מונוגמיה, כל עוד זה באמת הרצון האמיתי של אותו זוג.

במידה מסויימת, אני חושבת שהרעיונות של חשיפה, כנות ואמון, באים לידי ביטוי (רעיונית לפחות) גם במסגרות בדס"מיות. חלק מסויים משחק ומעמת אותנו עם פחדים שלנו בנוגע למיניות, לשייכות, לפתיחות מול הצרכים של בן הזוג, כך שזה משיק קצת לדעתי, למרות שיש חלקים שהם לכאורה הפוכים.



הנה לינק לאתר הבית, פתוח במקום בו הם מסבירים את הרעיון של אהבה חופשית, אבל יש שם הרבה רעיונות מעניינים.

http://www.tamera.org/basic-thoughts/what-is-free-love/


פרויקט מיוחד. מעניינת אותי דעתכם.

פור גוד • 22 במאי 2015

שבת שלום ומבורך בכוח. שמעתי על המקום שלהם, ויש לי גם חבר שביקר אצלם וסיפר לי על רשמיו ממנו. ואני לא בעד ולא נגד.
בראיון נהדר מ-1969 עם ג'ון לנון ויוקו אונו ( שניים שידעו משהו על אהבה ) - בשיאה של המהפכה-המינית ושל כול הקומונות של האהבה-החופשית - שואלים את ג'ון לנון מה דעתו על האידאל של האהבה החופשית.
הוא עונה :
"בתאוריה - זה רעיון מאד יפה. אבל במציאות, בכול פעם שאהבתי באמת, הפכתי מייד להיות גם רכושני וקנאי."

https://www.youtube.com/watch?v=DzhyKn1ThpU

ובואתו ראיון ממש, בתשובה לשאלה "מה זאת אהבה", עונה יוקו אונו :
אהבה זה כשאתה יכול להירגע עם האדם השני, כשאינך מרגיש שאתה צריך כול הזמן להסתכל בחשש מאחורי גבך..."

בכוח המוח​(שולטת) • 22 במאי 2015

היי פור גוד,
אתה (יחד עם ג'ון ויוקו) מתפרצים לדלת פתוחה, ככל שזה נוגע לי. (:
נראה לי טבעי לקנא ולהיות רכושני, כשאתה מאוהב, ונראה לי שבלי אמון אמיתי ועמוק אין אפשרות לחשיפת הרבדים הכל כך עדינים בנפשנו, אותם אנחנו חושפים רק מול בן הזוג האהוב. אינטימיות לא נקנית או נבנית סתם. בטח לא רק מכוח משיכה מינית.

לדעתי זה לא סותר את התפישה של תמרה, שמנסה לייצר גשר בין הצורך בזוגיות ובין צרכים נוספים ככל שהם עולים. הם ממש לא חייבים לעלות, אבל אם הם עולים, צריך להתייחס אליהם בכנות ובלי פחד.

איך, והאם כל אחד יכול להתגבר על קנאה ורכושנות? זו שאלה מעניינת.
אני כן מסכימה שכשאנחנו לא אמיתיים וכנים, ובולעים רצונות וצרכים, מדחיקים אותם גם מול בן הזוג, לא נשאר לנו ולו מקום אחד בעולם להיות אנחנו. החופש להיות אנחנו באמת. והאמירה הזו היא כל כך רחבה ועמוקה, וממש לא נוגעת רק (או בהכרח) לריבוי פרטנרים מיניים.

פור גוד • 22 במאי 2015

התפרצות לדלתות פתוחות, בכוח, היא שמי הפרטי. והתפרצות לדלתות סגורות, היא שם משפחתי (:
אני מסכים איתך בסך הכול.
רק בואי נזכור שקנאה ( וגם רכושנות ) מהווים בפני עצמם אפרודיזיאקים חזקים מאד ( =מעוררי תשוקה-מינית ). כך לדוגמא, כל הז'אנר של סרטי הקוקהולד ( כמו גם החוויה עצמה ) לא היו "עובדים" בלי הקנאה ( והרכושנות הפגועה ) של מי שנבגד בסרט ( נבגד בצורה כנה כמובן )
אבל בתמרה לא משחקים עם חוויות הקקוהלד. הם לא עושים שם שום עבודה על הרכיבים הסאדומזוכיסטיים של המיניות שלנו ( או לפחות זה הרושם שאני קיבלתי מהם ).
אלא הם מכוונים למישור "רוחני "( נקרא לו ככה ) שבו עצם הייתכנות של חוויות כאלו ( כמו זו של הקוקהולד, רק לצורך הדוגמא ) כבר בכלל אינה קיימת.