תומר (תומי בפי מכריו) ניצב מול הדלת חוכך בדעתו אם להמשיך בדרך בה בחר או שמא כדאי לו לסוב על עקבותיו ולשוב כלעומת שבא כל עוד רוחו בו. מאז שיחתו הטלפונית עם טלי בה הציע עצמו להיות לה לעבד כמענה למודעת דרישותיה, סער ליבו, עתה חש את ההתרגשות העולה וגועשת בגופו ורפיון רגליו הרועדות
