אנה פסקל
|
לפני 8 שנים •
20 באוק׳ 2015
סוגרת חודש ראשון בכלוב
הייתה מישהי שכתבה באיזה פורום שהיא מצטערת שכבר לא מתקיימים דיונים בפורומים, שכולם החליטו לפתוח בלוגים אישיים ושם לחלוק את מה שעובר עליהם. ומכיון שאין לי כוונה לפתוח בלוג אישי פה על רחשי ליבי, ויומני היקר מתנהל לו במקום אחר – החלטתי לפרגן לה בהודעה בפורום.
20 באוקטובר, ואני סוגרת חודש ראשון ב"כלוב" (פה צריך לקרוא את זה בליווי מוזיקת אימה ברקע (טם-טם-טם). הייוש כלוב, לא הייתי בטוחה מראש שאני ממש רוצה להיכנס לכאן. אף פעם לא התחברתי ל"קהילות" (או הגדרות קבוצתיות כלשהן) ולא יודעת כמה אני מרגישה מחוברת לזאתי. תכלס (וגם כי שואלים אותי על זה) נכנסתי לפה עקב השקפותיי לגבי בדסמ במקום העמוק שלו במובן הביטוי העצמי, ובעיקר כי הכרתי מראש אנשים אמיתיים בחוץ שנמצאים פה, אנשים נחמדים, נורמליים, סופר איכותיים ומעניינים (גם נשים וגם גברים) – אז אני אופטימית להניח שיש עוד כאלו פה. וכן, נראה לי שאם לא הייתי מכירה אישית, היה הרבה יותר מפחיד אותי להיות פה... זה בהחלט עזר להוריד את מפלס האימה שכולם פה ווירדוז וסוטים. הבטיחו לי שיש פה איכותיים! עדיין לא בטוחה שאשאר פה. בוא נראה כמה חוויות חיוביות אצבור פה. עד היום, הגעתי לפייס-טו-פייס עם אחד. כל מה שרציתי בדרך לשם הייתה חוויה חיובית ממפגש ראשון עם מישהו מ"הכלוב" (ברקע מוזיקת אימה). לצערי, לא רק שזה לא קרה, אלא זכיתי במקום בחוויה - בהזייה - שבעקבותיה עשיתי חמישה צעדים אחורה לגבי הרצון שלי להיות פה ולדבר עם בני אדם (והתנצלותי הכנה בפני כל מי שחתכתי איתו באותו רגע תקשורת). האיש היה סבבה בכתב ואחלה בטלפון, ואז הגיע לי לפגישה מישהו אחר לגמרי. הדבר הכי רחוק ממה שהוא היה עד אותו הרגע, והכי רחוק ממה שהיה עשוי להיות מתאים לי בחיים. ברמה שפעם ראשונה בחיי ובעולם הדייטינג הבנתי איך אפשר להגיד "אני חותכת" אחרי רבע שעה. אז חוץ מפוסט-טארומה קלה, הנה עוד כמה רשמים מהחודש הראשון: דבר ראשון,להיות פה – לפחות בימים הראשונים – זו חוויה ממש מציפה. גם מבחינת התוכן, גם מבחינת הפניות, גם מבחינת השאלות, וגם מבחינת התהליך הרגשי עם עצמך. גם למי שההחלטה להגיע לפה היא פחות טעונה, זה לא קל. אין לך מושג לאן הדרך תיקח אותך. וכן, וממקום מאוד אנושי: זה מפחיד. ויותר מדי מהר מדי זה לא טוב. בתור התחלה: מינונים, מינונים, מינונים. תכתבו פרופיל, ואחד שכתוב בו מה אתם רוצים (ומתכוונים). ועם כל תקשורת עם מישהו חדש, שתי הנקודות האלו התחדדו אצלי, ועדכנתי. וככל שהוא יותר מדויק, ככה הוא גם מסנן יותר טוב את מי שפונה. וגם זה, כנראה, לא תמיד מספיק. כל מי שפנה אליי (גם הגברים וגם הנשים) אמר לי "תזהרי ותשמרי על עצמך. לסנן לסנן לסנן." היה אחד שהגדיל וכתב לי (בחן רב, ואני מודה לו על כך) " זוכרת את טוביה צפיר בגבעת חלפון? (לא היה נעים לי להגיד לו שבכלל לא ראיתי את הסרט) 'מניאקים. כל היחידה הזאת מניאקים'" (זה אמנם לא עוזר לי לפחד פחות או לחזק את האמונה שלי באנושות, אבל נו, מילא.) הצהרות שבינתיים די חזרו על עצמן: "את בדיוק מה שאני מחפש" (HUH ??? איך אתה יכול לדעת דבר כזה?! לא ראית תמונה, לא שאלת אותי יותר משתי שאלות); "אני לא מחפש זיון" (אם תקרא את הפרופיל שלי, תראה שגם אם כן, אני לא הכתובת); "אני מכבד אותך" (אל תגיד את זה, פשוט תעשה את זה). עדיין (ולמרות מה שכתוב בפרופיל שלי), לא ברור לי למה זה נראה לגיטימי לגברים להפנות אליי שאלות לגבי דברים שביקשתי שלא. דרך ארץ קדמה לתורה (וזה לא שאני מהאדוקות, ממש לא) ובמקרה הזה, גם לבדסמ. חברים, באמת, כפי שלא הייתם שואלים אותי בפגישה ראשונה "רגילה" מה קוטר הפטמה שלי או הצבע שלה (בתור השאלה השלישית), לא ברורה לי הלגיטימיות שאתם חשים לעשות את זה פה. אני מכירה אתכם? תאמינו לי – באמת - שאם אני ארצה, אני אראה לכם. ואם תמצאו חן בעיני, אז אני גם אענה על כל שאלה שנוגעת לשליטה. אבל מאוחר יותר. קודם אני בנאדם, וגם אתם. ויכול להיות שלפני שאני רוצה לספר לכם איך אני אוהבת את הסקס שלי, אני מעדיפה להבין אם אתם בכלל באים לי טוב. והשאלות האלו לי לא באות טוב. הו, והנהכל הצדקנים שיושבים ומנענעים בראשם ואומרים "לאן הבחורה הזו חושבת שהיא הגיעה? פה זה הכלוב; זו קהילה של סוטים". אז לא, הנה עוד הפתעה שהתגבשתי עליה – אני לא "סוטה"; ואם אתה רוצה לקרוא לי כזו או להתייחס אליי ככזו: אין טעם שתפנה אליי; שם תסתיים התקשורת בינינו. נכון, כפי שהאיר את עיניי אותו אחד מגבעת חלפון "סטייה" במובן החיובי שלה היא "לא כמו הנורמה", אבל שם מסתיימת ההגדרה. ונורמה אף פעם לא הייתי ממש. גם לפני הבדסמ. אני רואה את זה כנטייה ולא כהגדרה עצמית. ומה זה אומר? תנסה לדמיין שפגשת אותי לא פה, ומצאתי חן בעיניך ויצאנו, ואז בדייט השלישי או הרביעי פתאום גילית שאני גם בקטע של הבדסמ. וקיבלת את זה כבונוס. זה חלק ממני. אבל חלק. קודם אני בן אדם וגם אתה. ולפני שאני אכיר אותך כבנאדם, אין מצב שאני אתקרב אלייך כ"שולט". ואם כבר אמרנו "שליטה" הנה עוד נקודה: לא ברור לי איך מהגדרת Dom/Sub או Top/Bottom הצליח התרגום לעברית לעוות כלכך את יחסי הכוחות ל"שולט"/"נשלטת" (וההפך של זה). אני מדברת רק בשם עצמי, כן? אבל אני לא רוצה שאף אחד ישלוט בי. אני שולטת בעצמי נהדר, תודה. בסיטואציה, כן. בי? פחות. הרצון להגיע למקום של התמסרות מוחלטת היא הרצון של צד אחד להעניק את השליטה בסיטואציה לצד השני. (וזה כמובן בגבולות שהוסכמו בין שני הצדדים, ואני מוציאה מכאן את כל הדיון ביחסי 24/7) ואם כבר פתחנו את זה: לא ברור לי מה זה "שליטה מנטאלית" הייתי מאוד שמחה אם מישהו ירים את הכפפה ויסביר לי בדיוק למה הכוונה. כי בעוד שאני מחשיבה את עצמי בנאדם אינטילגנט (אפילו מאוד), הפכתי והפכתי בשאלה הזו - ואת זה עוד לא הצלחתי לפצח. והיה את זה שאמר לי שיש פה את האיכותיים ואת מה שאני מחפשת, אבל צריך לעבור דרך להגיע אליהם. ואולי זה מה שבסופו של דבר יכריע אם אני כן או לא אשאר פה, ובעיקר כמה זמן. רשמיי לעת עתה. אם לא שום דבר אחר, לפחות שעשעתי את עצמי. |
|
|
the rain song
|
לפני 8 שנים •
20 באוק׳ 2015
דבר ראשון - תראי את גבעת חלפון אינה עונה.
דבר שני - ברוכה הבאה ולעניין עצמו - נשמע שאת מסתדרת מצויין לבד ובטח לא צריכה את כל העצות, המלצות, אזהרות וכל השאר. עם כל הפז"מ שלי כאן אני מודה שאני עדיין נדהמת מההודעות המפגרות שאנשים כאן מוצאים לנכון לכתוב. במיוחד לחדשות. נראה לי שיש לך שכל ישר ושיקול דעת טובים מספיק כדי לסמוך על עצמך. בקשר לשליטה מנטאלית - אנשים לוקחים את זה לכל מיני כיוונים. כל אחד מה שמתאים לו. יש את כל הפקודות, משימות, הוראות שאנשים אוהבים לתת ו/או לקבל. זה יכול להתחיל מרשות לאונן ולגמור ועד מה לאכול ומתי לנשום. מומחים ממני יסבירו כבר בפרוטרוט, אין לי ספק. ויש את השאיפה לחשוב במקומך, לחלום עבורך ולהיות צייתנית בכל עניין ועניין. לפני הרבה שנים היה דיון בעניין הזה בפורום ומישהו שאינני זוכרת מי כתב - שליטה פיזית היא לקשור אותך, להצליף בך, לדחוף לך פלאג לתחת ואחר כך לזיין אותך שליטה מנטאלית זה לעשות אותו דבר רק בוירטואליה עם מצלמה. ולמה את לא רוצה לפתוח בלוג? (הרבה יותר נחמד שם בדרך כלל) |
|
|
cיגי
|
לפני 8 שנים •
20 באוק׳ 2015
אני חושבת
ששליטה מנטלית
היא לא בהכרח מול מצלמה 
|
|
|
לגולאס(שולט)
|
לפני 8 שנים •
20 באוק׳ 2015
תשאלי
תשאלי מה זו שליטה מנטלית ואענה לך
|
|
|
Bent
|
לפני 8 שנים •
21 באוק׳ 2015
מזל טוב לך
הזכרת לי שרציתי מזמן לכתוב את המדריך לשליטה מנטלית, אז שינסתי מותנייים והוא בבלוג שלי.
נ.ב. חוץ מכמה ניגסים נשמע כאילו את עוברת אחלה תהליך למידה, על עצמך, משהו שתמיד כדאי לעבור. נ.ב.ב. תשאירי צמודה לציניות בריאה, היא חשובה כאן. אה, ולמרות הפרופיל המלא שלך, כדי למצוא אדם נוסף ובמיוחד מאחר ואת לא זרה לכתיבה, בלוג יעזור מאוד. כשהבא יגיד לך שאת בדיוק בשבילו תשאלי מה גורם לו לחשוב כך, אם הוא קרא את הגיגיך ועונה לך תשובה טובה, יש מצב שהוא שווה יחס. |
|
|
| ' ' ' ' |
לפני 8 שנים •
21 באוק׳ 2015
היגיון ומעט השקעת זמן
אם את רוצה את אלו שמתאימים למה שאת מחפשת אז תאתרי אותם בעצמך, אל תחכי שהם יגיעו אלייך.
עם מעט הגיון (מה שנחנת בו לא מעט לפי מה ואיך שאת כותבת), בעזרת קריאה של בלוגים ותגובות שנכתבו לבלוגים אחרים תוכלי לאתר את המועמדים המתאימים... מנסיוני הקצר והמוצלח זה עובד...ובהצלחה לך |
|
|
|
cיגי
|
לפני 8 שנים •
21 באוק׳ 2015
לפני 9 שנים : |
|
|
|
אנה פסקל
|
לפני 8 שנים •
21 באוק׳ 2015
בין יתר השאלות והתהיות שהיו לי בחודש האחרון, היו גם שתי אלו:
הראשונה,אם אכן שווה לעשות מנוי זהב כדי לפתוח את האפשרות גם לפנות אל אנשים שאין להם אחד בעצמם. השניה, אם יש כאן גם גברים ונשים ערבים. זה משהו שמסקרן אותי לדעת. בתשובות: The Rain Song - רשמתי בפניי את ההמלצה. אולי אני גם אאעדכן את הפרופיל שיציין שאני מחפשת את האחד שיביא אותי ממקום של התמסרות לרצות לצפות בגבעת חלפון אינה עונה
לגבי עניין הבלוג (כמה אנשים כתבו את זה): במלאכת הסינון מצאתי שהרבה יותר "יעיל" דווקא לראות את התשובות שאנשים כותבים בפורומים. לכתוב בלוג זו מחויבות שאין לי כרגע "רצון" להיכנס אליה. זה לא שאין לי מה להגיד; אלא יותר ממקום שאני לא בטוחה שכזה בא לי לתת insight into my soul לכל מי שבא לו לקרוא. בטח לא אנשים שאני אולי מכירה או אכיר ויוכלו להמשיך ולקרוא את הרהוריי. "יומני היקר שלום" מתנהל במקום אחר... מהסיבה הזו גם אם אני כן קוראת בלוגים של אחרים, זה יהיה ברמה של "איך הוא מתנסח, כותב, רואה את הדברים ומבטא את עצמו" ופחות מבחינת התוכן. אני רוצה שהוא ישתף אותי במה שהוא בוחר לשתף *אותי* לא במה שכל יתר העולם יכול לקרוא. ולעניין השליטה המנטאלית (גם לאחר ההפנייה לבלוג ולדיון בפורום): **ושוב -- לגמרי רק איך שאני רואה את זה, מהרהוריי** אני עדיין לא השתכנעתי שבאמת קיים דבר כזה - זו האמת. אולי מה שחלק קוראים לו "שליטה מנטאלית" היא בעיני "מערכת יחסים אינטימית" או לחלופין "חיבור עמוק". זו האנרגיה בין שני האנשים. והיא ייחודית לשני האנשים. הדוגמא היחידה שאני יכולה באמת לחשוב עליה שהיא "שליטה מנטאלית" הוא התכנים בסרט "המזכירה". מה המינוח בעולם הבדסמ הלועזי ל"שליטה מנטלית" (כי שם כל המילה CONTROL בכלל לא חלק). להיות עם מישהי/מישהו במערכת יחסים ולהגיד (לדוגמא) "תלבשי ככה וככה או תחכי לי ככה וככה או תעשי ככה וככה" זה לא "שליטה" בעיני. בדיוק כמו שלהרים טלפון בדרך חזרה מהעבודה ולהגיד "מותק, יש מצב שאת מחממת לי אוכל במיקרו שיהיה לי חם כשאני מגיע הביתה" -- ושאני אעשה את זה; זו לא "שליטה". אין מחויבות של "שליטה" לעשות את. יש נכונות לעשות את זה. אפשר להתנסות בדברים ולהיפתח לדברים, שהם יבואו לך פחות או יותר טוב; ואם אתה מכיר את הגבול שלך, אתה (בתקווה) לא תעשה משהו שלא בא לך טוב. הרבה מרתיעה והתנגדות שיש (בכלל, בלי קשר דווקא לבדסמ) קשורות פעמים רבות בדעה קדומה (או קודמת) לדבר כלשהו. יכול להיות שעם אחד אני אסכים לחצות את הגבול הזה, ועם אחר לא - למרות שכבר חציתי אותו עם קודם לו. המקום הוא המקום שרוצה להעניק כל כך -- עד כדי כך -- לצד השני -- ובעיניי אין לזה קשר ל"שליטה". בהיפוך של המטבע הזה, יכול להיות שלי יש את ההעדפות שלי, ושהאיש שאיתי לא יהיה בעניין שלהן. ואז *הוא* יעמוד מול הגבול הזה שלו כ"שולט" ויצטרך לראות איפה זה פוגש אותו. זה אומר שאני שולטת בו מנטאלית? לא, זה אומר שהוא יסתכל על הגבול שלו, איפה שהוא ביחס אליו, ויחליט אם הוא עד כדי כך רוצה להעניק לי ולתת לי מעצמו. אז גברים שכותבים "אצלי השליטה היא קודם כל מנטאלית, ואז פיזית" ? עדיין אין לי יכולת באמת להבין או להתמודד עם האמירה הזו. אין בה כלום. |
|
|
neter(נשלטת)
|
לפני 8 שנים •
22 באוק׳ 2015
ברוכה הבאה אנה
הצלחת לצבור חוויות של שנה ולנתח אותם בדייקנות ואבחנה. יש ועוד יגיע האיש המתאים, קצת סבלנות והשקעה בסינון.
בהצלחה |
|
|
|
אנה פסקל
|
לפני 8 שנים •
24 באוק׳ 2015
|
|
|