אפורי(מתחלף)
|
לפני 8 שנים •
8 באפר׳ 2016
כתבה ב"הארץ" על קהילת הסאדו מאזו |
|
|
slave for ever(נשלט)
|
לפני 8 שנים •
8 באפר׳ 2016
צריך לקרוא את הכתבה המלאה.
|
|
|
הדרך הקשה
|
לפני 8 שנים •
8 באפר׳ 2016
קבלו טריק
אם מחפשים את הכותרת בגוגל ונכנסים משם אז בדרך כלל תוכן הכתבה יופיע כולו.
סליחה למי שגרמתי להרגיש פראייר. |
|
|
|
slave for ever(נשלט)
|
לפני 8 שנים •
8 באפר׳ 2016
ניסיתי דרך הארץ הפיראטית אבל אין שם.
|
|
|
unpredictability(אחרת){עבר}
|
לפני 8 שנים •
8 באפר׳ 2016
מישהו יכול להיות נשמה טהורה ולהעתיק לכאן את תוכן הכתבה, לטובת מי שאינו מנוי?
|
|
|
|
slave for ever(נשלט)
|
לפני 8 שנים •
8 באפר׳ 2016
בכל אופן, נרשמתי לאתר שלהם (בחינם ו-6 כתבות בחודש) ומביא לכאן את הכתבה במלואה.
בחברות נאורות מקובל לחשוב שחובבי הסאדו־מאזוכיזם — פעילות מינית שכרוכה ביחסי שליטה והסבת כאב — בסך הכל עושים מה שהם רוצים. זה נכון. גם יש להם מערכת כללים שאמורה לתת רשת ביטחון למשתתפים. הבעיה היא, שלא תמיד זה עובד, וכשאנשים נפגעים, הם בבעיה. "אמרתי לה שאני רוצה את זה בצורה הכי דיסקרטית שאפשר. אמרה לי, 'בסדר, אין בעיות'. בשלב מסוים היא קשרה אותי והזמינה חברות שלה. אני קשור וסביבי שש או שבע בחורות, שפשוט נהנו מהרעיון שיש גבר קשור והן יכולות להתעלל בו. הייתי כבול ומושפל, לא יכולתי לעשות הרבה, אז חיכיתי פשוט שזה ייגמר. ניסיתי להגיד שזה פוגע בי. זה לא עזר הרבה". הסיפור הזה הוא של גבר שהשתתף במחקר איכותני שנעשה בישראל וממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת האמריקאי Sexuality Research and social policy. המחקר, שעשה נעם חביב, דוקטורנט לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, מצייר תמונה קשה של עבירות מין בקהילת הסאדו־מאזוכיזם (BDSM) בתל אביב. חביב מצא כי על אף שכמעט כל המשתתפים במחקר ידעו על מקרי אונס או תקיפה מינית, ורבים היו קורבנות, אף אחד לא דיווח למשטרה. לדברי חביב "אם בחברה הרגילה יש קושי לדווח על עבירות מין, בקהילות אחרות ובייחוד בזו, הקושי מתעצם פי כמה בשל הבושה, החשש להיחשף והפחד מהאשמת הקורבן". לדעתו, "רצוי שרשויות האכיפה יכירו את הרגישות ויחשבו איך לאפשר לאוכלוסייה זו לדווח על עבירות". במשטרה ציינו כי בשנים האחרונות לא הגיעו תלונות כאלה והבהירו כי נעשיית עבודה משותפת מול קהילות שונות כדי להתאים את אופן הטיפול בבעיותיהן. במחוז תל אביב אמרו שאם נציגי קהילת הסאדו־מאזוכיזם ירצו לפתח תהליך עבודה משותף ודיסקרטי כדי להיאבק בעבירות מין, תהיה להם דלת פתוחה. המחקר של חביב מיוחד בין השאר מפני שעד כה, לדבריו, לא נחקרה לעומק סוגיית הדיווח למשטרה. במחקר של חביב השתתפו 20 חברים בולטים בקהילה, שהוא הכיר דרך האינטרנט. הם בני 22–57 ועוסקים במגוון מקצועות, מהפקת אירועים, דרך עריכת דין, הוראה, ומקצועות היי־טק. הם השתתפו במספר מפגשים וענו על שאלות. 
המחקר שלו העלה ממצאים מדאיגים, לפיהם עבירות מין נפוצות מאוד בקהילה, אך לא מגיעות לידיעת המשטרה. כל הנשאלים אמרו שהם שמעו על אונס או תקיפה מינית, ו–11 מהם, יותר ממחצית, היו קורבנות בעצמם. אך איש מהם לא דיווח ולא התלונן במשטרה. 19 מתוך 20 המרואיינים אמרו שקיים קושי אמיתי לפנות למשטרה ולדווח על אונס בקהילה. הם גם ציינו כי באופן אישי לא היו עושים זאת. 15 אמרו שגם אם ייפגעו, לא יפנו למשטרה. הסיבות העיקריות: בושה, פחד שיאשימו אותם וחשש שחוקרי המשטרה ילעגו להם. אשה אחת סיפרה כי יש מצבים שבהם יכולה אשה, במסגרת הבנות מקדימות, להסכים לנוכחות של אדם שלישי, אך לסרב לצרף אותו למעשה. אחר כך, גם אם הוא יצטרף על דעת עצמו ובניגוד לרצונה, היא לא תתלונן: "איך אני יכולה לשבת מול חוקר משטרה ולהסביר לו שאני רציתי שיכו אותי, שיקשרו אותי, שייכנסו שניים לחדר — אבל שהשלישי הצטרף בניגוד לרצוני. איזה חוקר משטרה יתייחס אלי ברצינות?" כדי למנוע ניצול לקהילה יש חוקים פנימיים נוקשים תחת הכותרת SSC: בטוח, שפוי ובהסכמה (Safe, Sane and Consensual). המשמעות היא שכל מי שמשתתף צריך להיות בהכרה מלאה, להבין מה הולך לקרות, ולהיות בטוח לחלוטין שאף אחד לא ייסחף ויעבור את הגבולות שהסכימו עליהם. ההסכמה היא מרכיב חשוב ביותר ביחסי בדס"מ ומה שנעשה ללא הסכמה נחשב התעללות. אף שחריגה מהכללים אינה מגיעה לרוב לכלל תלונה במשטרה, היא נתפסת כחמורה ויש סנקציות בתוך הקהילה. ואולם, מהמחקר עולה כי למרות כללי הברזל, המשתתפים ינסו כמעט תמיד לטשטש את גבול ההסכמה. אחת הנשים במחקר אמרה ש"אני תמיד אומרת, 'מה שכן כן, מה שאולי גם כן, מה שלא אז אולי ומה שממש לא זה הגבול'". גישה כזו יוצרת מצב שבו קל מאוד לגלוש לאלימות מינית כלפיהם. 
בעייתית במיוחד היא הסצנה שבה משחקים המשתתפים פנטזיית אונס. מטבע הדברים, כתב חביב במחקר, "מצב מורכב שכזה מוליד בעייתיות בכל הנוגע למושג ההסכמה". אחד המשתתפים במחקר הסביר ש"אנשים נדלקים מזה שמשחקים להם עם הגבולות. מישהו אמר גבול ואתה לוקח אותו קצת מעבר לגבול, זה מה שמדליק אותו. אם תמיד תכבד את הגבולות שלי, אז זה צפוי ומשעמם". למען הסר ספק קובעים המשתתפים בתחילה מלת ביטחון, שהשמעתה מחייבת להפסיק הכל. הפרקטיקה הזאת נועדה למנוע חריגות, אבל לא תמיד זה עובד. אחת המשתתפות במחקר סיפרה: "הוא קשר אותי כך שלא אוכל לזוז, כיסה לי את העיניים והחליט לפרק לי את הצורה ברמה שכמעט שלחה אותי לבית חולים אחר כך. הוא הצליף בי — לא יודעת במה כי לא ראיתי כלום. קראתי בשם שלו פעמיים, ביקשתי שיאט והוא המשיך. זה הגיע לשלב שהשתמשתי במלת ביטחון והוא לא התייחס. אמרתי אותה עוד פעם ועוד פעם והוא המשיך". מובן שבשלב הזה זו כבר היתה התעללות: "זו ההרגשה הכי חסרת אונים שיכולה להיות", היא אמרה. "אני הכנסתי את עצמי לסיטואציה הזו, נתתי שיקשרו אותי, נתתי שיקשרו לי את העיניים. באיזשהו שלב הוא גם דחף לי את התחתונים לפה כדי שלא אוכל לדבר. למחרת ראיתי כתמי דם על המושב של האוטו, אבל לא יכולתי ללכת לבית חולים, כי לך תסביר כאלה מכות שאתה חוטף". המפגשים האלה מתקיימים בארבעה־חמישה מועדונים בתל אביב שיש להם ליין של סאדו, אבל יש גם מפגשים בבתי החברים. במקומות בהם הסשן מבוצע בפומבי לעיני מבלים נוספים, יש תפקיד של DM - dangeon master, ששומר על הכללים. חריגה מהכללים יכולה להביא לסנקציות חברתיות בתוך הקהילה: אנשים לא יוזמנו למועדונים ולא לאירועים פרטיים. 
מדובר בקהילה קטנה בישראל שעל פי הערכות מונה כמה אלפים. אדם שלא עמד בכללים וביצע עבירות מין, יהיה מסומן ככזה. בעבר הוא עשוי היה למצוא את שמו ברשימה שחורה שהיתה נהוגה בישראל כמו בשאר העולם — מי שברשימה השחורה שמו מופיע בכל האתרים והפורומים והוא מוחרם. אבל לאחרונה יש בקהילה כאלה שמחפשים דווקא את אותם מסומנים ומנודים. "לחברי הקהילה יש פתרונות שונים כחלופה למשטרה", מסביר חביב. "בעבר היה קו סיוע שהפעילה הקהילה והוא נסגר בין השאר בגלל בעיות תקציב. יש להם פורום שנפגש מדי שבועיים בו 'נשלטים' נפגשים, משוחחים וגם מזהירים אלה את אלה. הרשימה השחורה בוטלה, בין השאר מפחד שהיא תשמש לסגירת חשבונות והוצאת דיבה, אז כיום המידע עובר מפה לאוזן". יש רק דבר אחד חמור יותר מעבירה על כללי הבטיחות וזה לעשות אאוטינג לחבר קהילה. תלונה במשטרת ישראל תביא לא רק לחשיפה של האדם שתקף אלא גם לחשיפה של הקורבן. 11 מבין 20 המרואיינים אמרו כי בשל הרצון לשמור על דיסקרטיות ולא להיחשף, הרוב יעדיפו לא להתלונן על עבירות מין במשטרה. אבל לפי המחקר, הסיבה הנפוצה ביותר לאי־דיווח על אונס או אלימות מינית, היא חששמהאשמת הקורבן. 15 מ–20 המרואיינים ציינו סיבה זו כאחד מהגורמים בגינם לא ידווחו למשטרה על אונס. לדברי אחת הנשים, "בחורה שקבעה עם חבר שלה והם התחילו סקס ובאמצע היא התחרטה והוא אנס אותה — יהיה לה קשה להוכיח את זה ויהיה לה מאוד קשה להתלונן. אז תתאר לך נשלטת שרוצה שיקשרו אותה, רוצה שיצליפו בה, רוצה שיקיימו איתה יחסים בכוח ובאמצע היא מחליטה פתאום להתחרט. למישהו מבחוץ מאוד קשה להבין את הסיטואציה הזאת". 11 מהמרואיינים אמרו שלא ידווחו למשטרה על עבירות מין בתוך הקהילה, בעיקר מחמת הבושה שמלווה הגשת תלונה כזו, ובשל ההשתייכות לקהילה. כפי שתיארה זאת חברה בקהילה: "עברתי כל כך הרבה דברים לפני שאמרתי מלת ביטחון, מה דפוק בי? ולמה את מסתכלת עלי מוזר? מה לא בסדר? יש בושה איומה". אחרת הסבירה ש"אם, למשל, קבעת עם בן זוג מלת ביטחון ואת אמרת אותה והוא לא עצר — אתה חושב שהמשטרה תבין? הרי לא אמרת לו 'פליז סטופ', אמרת מלת ביטחון שסיכמתם ביניכם. אתה חושב שהמשטרה תבין את זה? היא לא תבין!" |
|
|
Mary Jane
|
לפני 8 שנים •
8 באפר׳ 2016
Re: קבלו טריק הדרך הקשה כתב/ה: אם מחפשים את הכותרת בגוגל ונכנסים משם אז בדרך כלל תוכן הכתבה יופיע כולו.
סליחה למי שגרמתי להרגיש פראייר. ואתה חושב שהמנויים על העיתון לא יודעים את זה? שגילית את אמריקה? העותק הקשיח הוא חלק מעונג סוף השבוע, עיתונים (וספרים) במרפסת, על המיטה, בסלון, בכל מקום - וגם מפרגנים להוצאת העיתון תוך כדי ותורמים לשופר בעל אג'נדה פוליטית חשובה (לאנשים מסוימים). |
|
|
|
הדרך הקשה
|
לפני 8 שנים •
8 באפר׳ 2016
חראטה של עיתון
כל עיתון והשקרים והמניפולציות שלו... זה לא משהו ששווה לשלם עבורו כסף, העיתון מתקיים טוב גם בלי הכסף הזה.
עותק פיזי? זה משהו שבעיקר זקנים ובתי עסק צורכים. הכל כבר עבר לאינטרנט, הרבה יותר טוב וחסכוני לכולם. |
|
|
|
slave for ever(נשלט)
|
לפני 8 שנים •
8 באפר׳ 2016
unpredictability כתב/ה: מישהו יכול להיות נשמה טהורה ולהעתיק לכאן את תוכן הכתבה, לטובת מי שאינו מנוי? ביקשת-קיבלת 
|
|
|
|
אפורי(מתחלף)
|
לפני 8 שנים •
8 באפר׳ 2016
בואו נשאיר את הדיון לגופו של עניין, ולא נתפזר לגבי האם לעשות מנוי לעיתון, או לא. תודה. ותודה slave for ever.
|
|
|