סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

למה בעצם כאב?

אשת לוט​(אחרת)
לפני 8 שנים • 12 באפר׳ 2016

למה בעצם כאב?

אשת לוט​(אחרת) • 12 באפר׳ 2016
תדמיינו שניה שאנחנו לא במסך השחור של הכלוב.
מישהו פה כתב שכשהוא מתחבר לכאב שלה, זאת אהבה. 
ואני שואלת בלי שום ציניות, אלא כדי לנסות להבין - למה דווקא לכאב, ומה עם להתחבר לעונג שלי ?
או סתם לעיניים..?
למה אתם ואתן דווקא צריכים כאב?
נזמית לופתת
לפני 8 שנים • 12 באפר׳ 2016
נזמית לופתת • 12 באפר׳ 2016
אשת לוט, זאת שאלה... מורכבת שרבים מנסים לענות עליה לעצמם.
כאב הוא חלק מהפרקטיקה הבס"מית שאני נמשכת אליה, מאד. גם על עצמי, וגם על אחרים.
אולם משהו מיוחד קורה על עצמי: כאשר מישהו מעריך את הכאב וההתמסרות שלי ומתרגש מהם אני מרגישה נאהבת. 
גם כשהוא נהנה לענג אותי אני מרגישה נאהבת, אבל רק מפני שהראשון מתקיים, ומפני שהכאב עצמו, הוא-הוא העונג שלי. ושלו.
הוא​(שולט)
לפני 8 שנים • 13 באפר׳ 2016
הוא​(שולט) • 13 באפר׳ 2016
כשזה לא במסך השחור או בקונטקסט בדסמי זה כמובן לא נורמטיבי ואף בלתי נתפס או נתפס כחריג.

וכשזה בהקשר הבדסמי זה לא חד מימדי. יש שמגורים מכאב מינית יש שזה מסעיר אותם רגשית, יש שזקוקים לזה כדי להתחבר
לכאב עמוק מודחק, יש שזה מכבה אותם לחלוטין, יש שזה חלק מהרצון לרצות את השולט ועוד ועוד.
אישית אני נהנה מהסערה הכימיקלית שזה מעורר, אני נהנה משחיטת הפרות והעיסוק בטאבו , סוג של חופש.
אני נהנה מזה שהיא סומכת ומאפשרת וממה שקורה אחכ בעקבות הכאב-הסימנים הנחיתה ההפנמה התובנות.
אשת לוט​(אחרת)
לפני 8 שנים • 16 באפר׳ 2016
אשת לוט​(אחרת) • 16 באפר׳ 2016
אנסה לחדד את השאלה, גם בעקבות התגובה של Ana Gogh ושל 'הוא' -
האם התשוקה לכאב היא הראשונית, או שרק במיפגש עם אדם מסוים היא מתגלה?
כלומר, האם אמצא אי פעם שולט שאיתו אשתוקק להתמסר לכאב או שאן זה לא תמיד אצלי, אני פשוט לא בדס"מית?
שלגי
לפני 8 שנים • 16 באפר׳ 2016
שלגי • 16 באפר׳ 2016
בדקתי את ספר הבידיאסאם הגדול - מצויין שם בפרוש שלא חייבים לאהוב כאב כדי להיות שייכים למשפחת הבידיאסאם.

יש עוד כל מיני תנאים שמהווים תנאי מספיק וכאב אינו תנאי הכרחי.תנוח דעתך.
    התגובה האהובה בשרשור
נזמית לופתת
לפני 8 שנים • 16 באפר׳ 2016
נזמית לופתת • 16 באפר׳ 2016
אני חושבת שהתשובה של שלגי עונה מצויין על שאלתך אשת לוט.
אין ספר חוקים, עשי מה שאת אוהבת ומה שעושה לך טוב.
לפני, תוך כדי וגם אחרי.
הדרך הקשה
לפני 8 שנים • 16 באפר׳ 2016

שום מסובך

הדרך הקשה • 16 באפר׳ 2016
Ana Goge כתב/ה:
אשת לוט, זאת שאלה... מורכבת שרבים מנסים לענות עליה לעצמם.
כאב הוא חלק מהפרקטיקה הבס"מית שאני נמשכת אליה, מאד. גם על עצמי, וגם על אחרים.
אולם משהו מיוחד קורה על עצמי: כאשר מישהו מעריך את הכאב וההתמסרות שלי ומתרגש מהם אני מרגישה נאהבת. 
גם כשהוא נהנה לענג אותי אני מרגישה נאהבת, אבל רק מפני שהראשון מתקיים, ומפני שהכאב עצמו, הוא-הוא העונג שלי. ושלו.

כאב = אדרנלין ואנדרופינים.
כאב + אמון + אמונה = בדס"מ
הוא​(שולט)
לפני 8 שנים • 16 באפר׳ 2016
הוא​(שולט) • 16 באפר׳ 2016
זה תלוי בפרטנר וזה תלוי בזמן ורמת המוכנות ואולי אף אם את במחזור למשל
לכן רצוי למי שמעולם לא חוותה להתנסות בזה בפועל ולא בהתכתבות
באופן מאד סלקטיבי והדרגתי כמו ארוחת טעימות (כמו גם שלל אלמנטים אחרים ולאו דוקא כאב)
ולראות איך זה נחווה מה מהנה.
יתכן שבזמן כלשהו זה נחווה לא טוב
ובהזמנויות אחרות או ניואנסים שונים זה יחווה מדהים
כמו שחיה והטסת מטוסי ריסוס - לא בהתכתבותicon_smile.gif
גברים​(שולט)
לפני 8 שנים • 18 באפר׳ 2016
גברים​(שולט) • 18 באפר׳ 2016
כי להכאיב זה הכי ראשוני וקדום (ולכן אמיתי) שיכול להיות. לסבול עבורי, לכאוב עבורי, לתת לי את עצמה, לא בתיאוריה ובמלים מתקתקות אלא במעשים קשים וכואבים. 

כי הזכות להכאיב לה שם אותה במקום מולי, הופך אותה לחפץ, לצעצוע שאין לו אפשרות להחליט מתי יהיה לו נעים ומתי יכאב לו. כשאני ארצה הוא יכאב וכשאני ארצה הוא יתענג - לא בתיאוריה, לא בכאילו אלא הכי אמיתי וכואב שיש.

כי הזכות להכאיב לה ממחישה לה ולי, כמה היא פאקינג, ש ל י !
sm69​(שולט)
לפני 8 שנים • 18 באפר׳ 2016
sm69​(שולט) • 18 באפר׳ 2016
סקס ואוכל הם די דומים מהרבה בחינות, גם מי שאוכל חריף או מזון מתובל, מפעיל בעצם את מרכזי הכאב במוח ואז יש שחרור של אנדרופינים וכו'.

באוכל זה לגיטימי לחבר את הכאב עם העונג, אבל מבחוץ זה פחות מקובל לחבר בין כאב להנאה מינית..

אנחנו חושבים אחרת...

icon_smile.gif icon_smile.gif