סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אה, עוד דוגמה

מהססת100
לפני 20 שנים • 16 במרץ 2004

אה, עוד דוגמה

מהססת100 • 16 במרץ 2004
אפשר לריב כמו שצריך? לא בקטע של מרדנות וענישה שמעמידה במקום, אלא פשוט לריב, לכעוס אחד על השני ולבטא את זה חופשי, ואפילו ר"ל להתווכח...
מהססת100
לפני 20 שנים • 16 במרץ 2004

אוי, לא התכוונתי לפתוח הודעה חדשה, אלא להמשיך את הקודמות.

מהססת100 • 16 במרץ 2004
תראו את זה כדוגמה נוספת לאלה שהבאתי בהודעה השניה שלי, שמתייחסת לאותן שאלות.

טל"ח
המלכה לירז​(שולטת){כ}
לפני 20 שנים • 20 במרץ 2004
מהססת, קראתי את שאלותייך ואת התשובות שניתנוicon_smile.gif
יש לי רושם שאת בעצם שואלת איפה אם בכלל עובר הגבול בין הבדס"מ ל"חיים הרגילים"...כפי שאת יכולה לצפות, התשובה לשאלה הזאת תשתנה מאדם לאדם וממצב למצב.

עם זאת, יש בבדס"מ את המושג המיתי : 24/7 . המושג מתייחס לסוג של קשר שבו השותפים חיים את הבדס"מ באופן אינטנסיבי, 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע. במצב כזה, באופן היפוטתי, אין מקום לוויכוחים שאינם בגדר מרדנות וכ'...

לדעתי בפועל, רוב האנשים לא חיים במסגרת יחסים של 24/7 , אלא משלבים בין הבסד"מ לאלמטים ואניליים, ותוך התמודדות עם שאר הדרישות של החיים...

בנוסף, כשאנשים נפגשים באופן חד פעמי או לעיתים רחוקות בשביל סשנים, אז יותר צפוי שכל אחד מהם "ידבוק בתפקיד", כי הרי זו תכלית המפגש. כשמדובר בקשרים ארוכי טווח או בקשרים זוגיים יותר עמוקים, יש חשיפה טבעית לכל האספקטים באישיות אחד של השני, ויש התמודדות משותפת, חיזוק ונחמה הדדיים, הומור, מריבות וכל השאר.

אז... מתי תפסיקי להסס ותקפצי למים?

whip.gif
מהססת100
לפני 20 שנים • 21 במרץ 2004
מהססת100 • 21 במרץ 2004
השאלה האחת שאני שואלת, את עצמי, היא האם עמוק בפנים קיים בי הרצון/צורך להיות בעולם הזה. אח"כ אפשר יהיה למצוא גם את המינונים הנכונים לי והאופנים לשלב את זה בחיים.
הדרך שלי אל התשובה עוברת דרך נסיון להקשיב לעצמי תוך כדי התנסות, ושם אף אחד לא יכול לתת לי אותה. אבל היא עוברת גם דרך האינטלקט, כי כזאת אני, וממנו אני מפנה אליכם את השאלות שעולות לי.
השאלה האחת הזאת מתחילה להתפרק לי לשתיים נפרדות: איפה אני ביחס לשליטה, ואיפה אני ביחס לכאב, ומכאן השאלה הבאה שלי אליכם:

קראתי כאן דיון אם יש קשר הכרחי בין שני הדברים, האם אחד כולל בהכרח את השני, או שעקרונית שליטה יכולה להתקיים ללא כאב (כשלצדדים אין משיכה לכאב). אני רוצה להוסיף עוד פן לשאלה. במצבים בהם שני האלמנטים - שליטה וכאב - קיימים, האם תמיד כאב הוא הנאה של הנשלט וגרימת כאב היא הנאה של השליט? האם יכול להיות מצב שהשליט יתן לסאב הוראה להצליף בו (בשליט) כחלק מהשליטה שלו בסאב (ללא התחלפות בשליטה)? האם שליט - בזמן השליטה -יכול להנות מכאב, ונשלט מגרימת כאב?
אני מניחה שאחת התשובות שאני אקבל היא שהכל יכול להיות אם זה מה שעושה טוב לשני הצדדים, ובכל זאת אני שואלת אם עקרונית זה אפשרי, או שלדעתכם יש כאן סתירה פנימית.

ובאשר לתשובה שלך, המלכה לירז, אני תוהה אם המצב הרצוי (לי לפחות) הוא חיים שמשלבים בתוכם מקטעים מבודדים, לעומת חיים של אינטגרציה.
המלכה לירז​(שולטת){כ}
לפני 20 שנים • 21 במרץ 2004

שאלות שאלתיות

למצב בו שליט נהנה מכאב, ונשלט מגרימת כאב יש שם פשוט: סוויצ'ים. סוויצ'ים נהנים משני העולמות, משני התפקידים, ואני מניחה שאם שניי סוויצ'ים חוברים יחד, חילופי תפקידים יתחוללו באופן די טבעי.

לגבייך, אני מניחה שעצם זה שאת כאן, מעיד על רמה כלשהי של עניין בתחום. אני מבינה את הצורך להבין, לאסוף מידע ולנתח, אבל יש שאלות - כמו "מינון" הבדס"מ הנכון עבורך - שרק הניסיון יכול לתת עליהן תשובה...

בכל מקרה, את מוזמנת להמשיך ולשאול. בשביל זה אנחנו פהicon_smile.gif


whip.gif
Miu​(מתחלפת){היצור}
לפני 20 שנים • 21 במרץ 2004
Miu​(מתחלפת){היצור} • 21 במרץ 2004
כמו שהשכילה לירז להסביר כאן בצורה מאירת עיניים,
... אכן אפשר לריב.


ברור שקיימים אנשים שיהנו רק מכאב או רק משליטה או משניהם ביחד, במינונים שונים.

לדעתי, יכול להיות שולט שנהנה מכאב.
כאב לפי תפיסתי הוא מצב יוצא דופן.
ההנאה ממנו היא ממשית, פיסית, וממכרת (אופיום טבעי). icon_biggrin.gif

במצב שבו נשלט נהנה לתת כאב - השאלה היא למה?

אם זה בגלל שהוא נהנה לתת או לספק את השולט, אין סתירה.
אם בשל סאדיזם, יש סוג של סתירה. סאדיזם, לפי ראות עיני קרוב יותר לשליטה.
אם בגלל שהוא רוצה לשלוט על השולט והכאב הוא כלי...אין צורך לומר.


ציטוט: למצב בו שליט נהנה מכאב, ונשלט מגרימת כאב יש שם פשוט: סוויצ'ים. סוויצ'ים נהנים משני העולמות, משני התפקידים, ואני מניחה שאם שניי סוויצ'ים חוברים יחד, חילופי תפקידים יתחוללו באופן די טבעי.


חילופי התפקידים אכן מתחוללים אבל לא כך.

מבחינתי,
שולט שנהנה מכאב הוא לא סוויץ'. הוא שולט.
סוויצ'יות היא הנטיה/יכולת לעבור בין מצבים, משולט לנשלט,
מפעם לפעם, ולא מדובר על דקות.
מדובר על State of mind אחר,
טווח זמן של סשן/יום לפחות אם לא תקופה או בכלל בן-אדם אחר.

כמובן שזוהי האמת האבסולוטית icon_wink.gif

מיו
שבירה​(נשלטת)
לפני 20 שנים • 16 באפר׳ 2004

איך רבים

שבירה​(נשלטת) • 16 באפר׳ 2004
איזו שאלה טובה!
התשובה, מן הסתם, משתנה בהתאם לסוג הקשר ולאיזון בדסמ/ונילה בקשר.
אצלנו - אפשר להתווכח ויכוחים פוליטיים ערב שלם באופן ונילי לחלוטין, אבל כשזה מגיע למריבה הקשורה בנו ובקשר בינינו, במיוחד כשאני מכעיסה אותו, המריבה מתקיימת בתוך הפרוטוקול. זאת אומרת - אני אומר כל מה שיש לי לומר ואבוא בטענות ומענות בדיוק כפי שהייתי בקשר ונילי, והוא יתייחס לכל טענה במלוא הרצינות, אבל במהלך המריבה נשמר פרוטוקול השפה, בקשת רשות דיבור, שפת גוף וכו'. הוא יכול להחליט להעניש במהלך המריבה על מילה לא במקום, והוא יכול להחליט שהנושא סגור - אם כי מריבה לא תיסגר אם שני הצדדים לא מרגישים שהם ביטאו את עצמם היטב.


מפחיד אותי שמישהו מבחוץ (או מישהו הלוקח את צעדיו הראשונים בתחום) יקבל רושם מאוד שלילי ומטעה מהתיאור למעלה. זכרי גם שזו רק אני - זוגות אחרים רבים במאה דרכים אחרות. אנחנו זוג שכמעט ולא מבלה זמן "מחוץ לפרוטוקול" - בכל מקום, בכל מצב, אם אף אחד לא יכול לשמוע אותנו, אנחנו בפרוטוקול. קיימים זוגות אחרים המבלים הרבה יותר זמן ונילה, שאצלם שני העולמות פחות מעורבבים והגבול עובר במקום מאוד מוגדר.
מהססת100
לפני 20 שנים • 16 באפר׳ 2004
מהססת100 • 16 באפר׳ 2004
שבירה - לא, זה לא מעורר אצלי רושם שלילי. התגובה הראשונית שלי כשקראתי היתה הפתעה. לא הייתי מעלה על דעתי שריב יכול להתנהל ככה. כשאני מדמיינת את זה, זה אפילו טיפה משעשע (מקווה שאני לא פוגעת).
אבל מעבר לשעשוע זה גם מעלה אצלי (כרגיל) שאלות המשך, ברצינות:
האם בתוך כל מגבלות הפרוטוקול האלה את יכולה להביע כעס? ואולי אני אפילו אשאל אם את יכולה להרגיש שם כעס? ריב באופן כללי כרוך בכעס, והדוגמה שהבאת שם - של ניסיון לסגור ריב באופן חד צדדי - אותי לפחות יכולה להוציא מהכלים.

אני ארחיב את השאלה - האם קשר שליטה יכול בכלל להכיל בתוכו כעס של הנשלט על השולט? גם ברמה של ביטוי ישיר של הכעס, וגם ברמה של עצם הרגשת הכעס?

ועוד שאלה: האם יכול להיות מצב שבסופו של הריב הוא ישתכנע שאת צודקת (או לפחות שגם את צודקת), ויתנצל?
שבירה​(נשלטת)
לפני 20 שנים • 16 באפר׳ 2004
שבירה​(נשלטת) • 16 באפר׳ 2004
ציטוט: האם בתוך כל מגבלות הפרוטוקול האלה את יכולה להביע כעס? ואולי אני אפילו אשאל אם את יכולה להרגיש שם כעס?


כן, כמובן. מרגישה כעס, מביעה כעס, אין שום בעיה עם זה. לא קרה לי שבמהלך ויכוח ביקשתי רשות דיבור ולא קיבלתי, במיוחד כשמעורב כעס.

ציטוט: האם קשר שליטה יכול בכלל להכיל בתוכו כעס של הנשלט על השולט? גם ברמה של ביטוי ישיר של הכעס, וגם ברמה של עצם הרגשת הכעס?


ודאי, ואני משוכנעת שזה קרה לכולם. מערכת היחסים שלי עם מי שאימן אותי הסתיימה כתוצאה מהתקפת זעם שלי כלפיו. נדמה לי דווקא שבמערכות יחסים בדסמיות אני נוטה לכעס יותר מאשר במערכות יחסים וניליות, כי עוצמת הרגשות המעורבים בבדסמ חזקה הרבה יותר.

ציטוט: האם יכול להיות מצב שבסופו של הריב הוא ישתכנע שאת צודקת (או לפחות שגם את צודקת), ויתנצל?


כן, כמובן. גם אם הוא נותן לי רשות דיבור במהלך המריבה, זה לא מפריע לו להודות בטעות ולהתנצל. קשה להסביר איך בסיטואציה שעל פניה היא כל-כך לא שיוויונית (הוא שולט על כל תנועה שלי, על זכות הדיבור שלי וכיו"ב) עדיין מתנהלת מריבה כמו כל מריבה בין בני זוג, ואני לא מרגישה שידי על התחתונה בגלל הפרוטוקול. אם הוא טעה, הוא יתנצל, ואין חשש שהוא ינצל את השליטה שלו בסיטואציה כדי לנצח מריבה או לסיים מריבה באופן לא פתור.

משעשע, כן. חברה ונילית שלי ששאלה את אותה שאלה וקיבלה את אותה תשובה הגיבה ב"oh my god" ובמשהו בין שעשוע וזעזוע.

מעניין מה קורה אצל זוגות אחרים. מישהו?
מהססת100
לפני 20 שנים • 16 באפר׳ 2004
מהססת100 • 16 באפר׳ 2004
תודה על התשובה המפורטת icon_smile.gif

כשאת אומרת שאת יכולה להביע כעס, את מתכוונת שאת יכולה להגיד את המשפט "זה מכעיס אותי" (או כל משפט דומה), או שאת יכולה גם לתת ביטוי ישיר לכעס עצמו, ופשוט לכעוס?
ואגב, מערכת יחסים שהסתיימה בגלל זעם היא מערכת שלא יכלה להכיל בתוכה את הכעס. אבל אני מבינה ממה שכתבת שהיו גם מצבי כעס שכן התקיימו בתוך יחסי השליטה בלי לפרק אותם. הבנתי נכון?