העבד ר(נשלט){MISTRESSS}
|
לפני 20 שנים •
18 במרץ 2004
"מה נשתנה" – הסשיין, נכתב בהערצה למלכתי MISTRESSS
"מה נשתנה הסשיין הזה מכל הסשנים?" כמאמר חג העבדות הממשמש ובא עלינו לרעה.
כבר בתחילתו של הסשיין האוירה היתה שונה, האור בחדר שרגיל להיות חשוך באותם ימי שלישי, מצב רוחה של מלכתי היה שונה מהרגיל ואפילו הגעתי היתה שונה מתמיד. התפשטתי במהירות עת הונח הקולר, שמסמן את תחילתו של הסשיין, על צווארי. "נעשה עוד חור?" ספק שאלה בסוגרה את הקולר והדקה אותו על צווארי. השתעלתי מחנק פתאומי. "מה קרה?" שאלה "זה לוחץ?" צחקה "לא מלכתי" עניתי ששיחררה מעט את הלחץ וסגרה את הקולר בחור הרגיל. בעודי על בירכי הושם הגאג הכחול והגדול על פי וידי אוזקו בחזית גופי רכנתי על הספה את ישבני לסדרת הצלפות ראשונה של כמה עשרות בכל חלקי גופי החשוף, כאשר מידי פעם, מלכתי הנערצת, מחליפה בין שוט הרכיבה החדש ובין השוט הג'ינג'י והאכזרי בין לבין הונחתו על כפות רגלי הצלפות שמעולם לא הורגלתי אליהם, הכאב היה עצום וגופי החל לרעוד. מלכתי האצילית חיבקה את גופי בחום ובעודי נושם את ריחה החזירה לי אט את נשמתי ונשימתי עד שנרגעתי קלות. נעמדתי פסוק רגליים, מביט בהערצה במלכתי הנחשקת, האוחזת בשוט הרכיבה הגמיש, ושולטת בו כמנצח על תזמורת רבת משתתפים, הערגה בעיניה היוקדות והתאווה הנסוכה על פניה הביאו אותי לסיפוק נפשי עצום. ההנאה שבכאב, הכאב למען מלכתי ולהנאתה. כן, נפשי, זיקפה לא היתה לי במהלך כל אותו הסשיין, להבדיל מקודמיו. הכאב, הכאב היה עצום מנשוא בעיקר כאשר השוט הג'ינג'י החום הקטלני הצליף שוב ושוב בבשרי החשוף, חורץ וחורך להנאתה המתגברת של מלכתי הנערצת. התפתלתי מכאב עד אשר מלכתי ציוותה עלי להתישב מולה, לוגמת מכוס היין המיוחד שלה, ומשקה את עבדה הרועד מכאב לגימה אחרי לגימה, מחזירה לי את נשימתי ואת כוחי להמשך. על פיטמותי הונחו המצבתיים כאשר לשרשרת המחברת בניהם הושם אנקול שחובר לאזיקי ידי כך שתנועתם הוגבלו. "סדר את שערותי" פקדה ועיניה התמוגגו מהנאה עת ידי נשלחו קדימה לשערה, מלטפות מסדרות בערגה ומותחות אט אט את השרשראות בכל תנועה שלך סירוק השיער. "סדר שוב" צוותה ונשענה אחורה כך שראשה התרחק ממוטת ידי האזוקות שלחתי את ידי , מותח את השרשראות עד קצה יכולתם, מתפתל מכאב, אך לא מוותר על משימתי, המצבתיים התהדקו ומתחו את הפטמות לנוכח חיוכה הגובר מנחת של מלכתי המתמוגגת, עד אשר נתלש המצבט מפיטמתי הימנית חיוך נמוג על פניה עת נשמעה אנקת הכאב מפי וידי הגיעו ליעד הנכסף ללטף את רוך שערה המלכותי באצבעה סימנה לי על ארבעותי למרגלותיה ושפתי עטו בתשוקה על כף רגלה הרכה והנערצת, מבליט היטב את ישבני לעברה לסידרה נוספת של ספנקינג בידה החשופה "ספור" פקדה כשהכתה עם המחבטון הקטן "25 תודה מלכתי" נאנקתי מכאב עת סיימה את סדרת ההצלפות האחרונה והכואבת הישבן האדום היה חשוף מולה ואל החור הפעור נדחף הויברטור החשמלי. כן ויברטור, לא פיסטינג, לא דילדו, לא תותב, לא סטרפ-און, ויברטור. התחננתי שוב ושוב להגברת הזרם הרוטט בחור הישבן הפעור שלי, ולהנאתה התחננתי למלכתי הנעלה עוד ועוד שתקרע לי את התחת. ציפורניים אחזו בישבן השורף חורצות, פותחות ופוצעות את החור הכואב. סדרה נוספת של הצלפות, והפעם כאשר האזיקים קשורים מאחורי גבי, ואני עומד אל מול מלכתי הנערצת, רוקד וכואב לצלילי התזמורת עליה ניצחה תוך שהיא מחליפה מידי פעם את השוט המצליף. עיניה שוטטו וצפו בעולמות אחרים עת ראתה את כאבי ונהנתה למשמע אנחותי ופניה זרחו מאושר אל מול סיבלותי. הגלגלת המשוננת נשלפה ממגש הטיפולים והחלה חורצת בגופי הכואב והרועד מכאב ודווי. ידיה אחזו באברי המדולדל חורצת לאורכו ולרוחבו ופני מתעוותים. גניחות הכאב לא פוסקות מפי גם כאשר הגלגלת חורצת בשק האשכים הגלוי. כאבי גבר יותר כאשר החלה לחרוץ את ידיה בגלגלת. למשמע תחנוני להפסיק את אכזריותה כלפיה, המשיכה לחרוץ על ידיה. כאבי הרב בליבי הגיע לשיא כאשר דקרה בסכינה את ידיה וסימן כחול קטן הופיע. "מבול, גשם, אש, מים" זעקתי מנסה להיזכר במילת הביטחון על מנת שתפסיק לפגוע בעצמה ועיני לא יכלו לסבול זאת יותר. הסכין הוצמדה לחזי, לוחצת בידה השניה את גבי אליה מצמידה, מכאיבה "אתה מוכן למות למעני?" ספן שאלה ברצינות שקט…. השאלה נשאלה שוב ללא מענה. עיניה ריחפו שוב שלא בעולם הזה "תתלבש" אמרה לפתע כאשר החלה פורמת את הקולר מצווארי ואת האזיקים מידי. שקט..... 'מה נשתנה הסשיין הזה מכל הסשנים?' לא פסקה השאלה לנקר במוחי כן מלכתי הנעלה היתה על סף הדום ספייס. דמעות לא נשפכו ואורגזמות לא הרעידו את החדר באותו הסשיין שקט..... התלבשתי וסידרתי ללא אומר את החדר למצבו הרגיל, מנסה לא להביט, לא להרגיז לא לשאול כן דאגתה לשלומי, לבריאותי מנעו ממלכתי החכמה את כניסתה לדום ספייס ולאבד שליטה על הנעשה במהלך הסשיין אכן מלכה גדולה ואצילית שיודעת לשלוט..... תרתי משמע |
|
|
|
העבד ר(נשלט){MISTRESSS}
|
לפני 20 שנים •
27 במרץ 2004
אתם מוציאים את החשק לכתוב פה...
|
|
|