936 |
לפני 7 שנים •
27 בדצמ׳ 2016
התסריט שלה
לפני 7 שנים •
27 בדצמ׳ 2016
936 • 27 בדצמ׳ 2016
"אני מחכה" היא אומרת
סטירה ואני לא מצליח "א-נ-י מחכה" הצלפה שורפת על התחת שלי אני מתחיל להיכנס לפאניקה, מה הסיפור שלי? איך אני עיז לסרב? עוד מעט היא תעיף אותי מכל המדרגות "סליחה המלכה" טאח טאח טאח טאח היא מתחילה לקרוע לי את התחת והגב בסטירות בקצב פראי אני מתפתל היא תופסת אותי חזק, מצמידה את הרגל שלה מעל הגב כשהרגל השנייה שלה מוחצת אותי מהצד השני, כך שאני כלוא בין רגליה היא שורטת לי את הגב "המלכה בבקשה תפסיקי, בבקשה" אני מתחנן הפרץ האלים נפסק שקט רק הנשימות המהירות והיבבות השקטות שלי נשמעות "תקשיב טוב, יש לך הזדמנות אחרונה מהרגע שאני מפסיקה לדבר, אם אני לא שומעת את מה שאני רוצה לשמוע אתה חוטף ממני את העונש הכי נורא שאתה יכול לקבל, אתה יודע מה זה נכון?" אני יודע "אתה לא תראה אותי יותר" אני מייבב בקול "סליחה המלכה, סליחה סליחה, סליחה" היא צוחקת "קדימה" אני מתחיל מהוסס "המלכה, אפשר בבקשה..." "כן?" היא מדרבנת אותי באיום "אפשר בבקשה לגמור?" אני יודע שאכלתי אותה היא מכריחה אותי לבקש את זה אנחנו יודעים שאסור אנחנו גם יודעים שאני כל כך רוצה הגעתי למצב שאני מטפטף כשאני שומע את הקול שלה, כשאני רואה אותה רק איתה רק מולה אני רשמית מקדש את האדמה שעליה היא עומדת והיא מתה על זה ומנצלת את זה מסובבת אותי שוב ושוב ושוב לדוגמא, אנחנו יודעים שאסור לי לבקש לגמור אבל כשהיא רואה שאני חרמן היא מענה אותי כדי שאבקש לגמור ובהתחלה אני מתנגד כי היא אמרה שאסור עד שאני נשבר כי אני לא מעלה על דעתי שהיא לא תהיה יותר בשבילי שלא אהיה יותר למענה אז נשברתי וביקשתי היא מאושרת רואים עליה מסתכלת לי בעיניים, העיניים הירוקות, המדהימות שלה מצטמצמות בהתגרות היא מתקרבת השפתיים המושלמות שלה מתקרבות אני מריח את הבל הפה המדהים שלה היא צמודה היא מנשקת אותי נשיקה קלילה ומרפרפת על המצח ואז על האף ואז על סנטר נצמדת עם הלחי שלה ללחי שלי ולוחשת "עוף להביא את הסטרפאון" ומייד בועטת אותי לרצפה אני רץ, נתקל בדברים וחוזר עם הזין המלאכותי היא מלטפת אותי, מחייכת מעיפה סטירה ולוחשת "למיטה, על ארבע" אני מחכה מתרגש שומע אותה חוגרת אותו משמנת אותו ואז בלי אזהרה אצבע קפואה חודרת אליי משמנת אותי טוב ועוד אחת ואז ברגע אחד אלים במהירות היא מנסה להכניס הכל זה כואב נורא וברור שזה לא עובד אני צורח ומתמוטט על המיטה היא מחבקת אותי מנשקת בעורף ולוחשת "סליחה פאפי, בוא ננסה שוב" אני חוזר למצב רועד הפעם היא עדינה לאט לאט, מחדירה הכאב חוזר פחות פועם, נסבל ואיתו מתגנב העונג היא מגבירה קצב וואו הכל בתוכי אני מתמסר אני גונח היא שמחה מגבירה קצב יד אחת שלה על הכתף שלי, יד שנייה מחזיקה לי במותן היא מתחילה להגביר ולהגביר ממש משתוללת אני יודע שהיא רטובה כי כשהיא מתחילה להיסחף ולהתחרמן היא מתחילה לדבר אליי בקול מתפנק "פאפי מתוק שלי, חוצפן, מה זאת אומרת לגמור? אנחנו לא גומרים, נכון? אסור לנו, חוצפן קטן, אני צריכה להעניש אותך כל היום על הבקשה החוצפנית הזאת" הכל חלק מהתסריט שהיא כתבה היא רצתה שאבקש את זה היא רצתה שאתנגד היא רצתה שאשבר היא רצתה שאגנח כשאני נענש שאגיד לה "סליחה המלכה, הייתי חוצפן, סליחה אלילה שלי, בבקשה תמשיכי לזיין אותי" היא כתבה תסריט ואני כחומר ביד היוצרת היא גמרה אני גמור |
|