שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

המפגש הראשון עם האדון: סיפור מדמיונו של העבד

masterhfa
לפני 6 שנים • 22 באוג׳ 2017

המפגש הראשון עם האדון: סיפור מדמיונו של העבד

masterhfa • 22 באוג׳ 2017
זהו סיפור שנכתב ע"י אחד העבדים שלי. מדובר בעבד סטרייט ללא ניסיון כלל עם גברים, וניסיון מועט מאוד בשליטה.
אחרי שדיברנו הרבה, שהסברתי לעבד מה נדרש ממנו והסכמנו על הגבולות והכללים, הטלתי עליו משימה לכתוב חיבור של לפחות אלף מילה על איך הוא מדמיין את המפגש הראשון ביננו. מסתבר שהעבד די מוכשר בכתיבה. מכיוון שעשה עבודה כ"כ יפה, אני משתף אותה איתכם.

מפרסם כאן את ההתחלה של הסיפור. אם ימצא חן בעיניכם ותהיה דרישה לעוד, אפרסם את ההמשך.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

מגיע לכתובת שנתת לי. חצי שעה לפני הזמן שאתה חוזר מהעבודה. ממתין בעמידה בשקט.
אתה מגיע ומסתכל עלי. מבין שזה אני. נכנס לדירה. אני עדיין בחוץ.
לאחר עוד חצי שעה מקבל הודעה שאני רשאי לעלות.
דופק בדלת. אתה אומר לי שהדלת פתוחה ואני רשאי להיכנס.
מסתכל עליך בהתרגשות בולטת. אתה מצביע לי היכן אני יכול להניח את הדברים. על הדרך אני מוריד את הבגדים.
בהיסוס מתקרב אליך נעמד לשניה מולך ויורד לנשק, ללקק ולמצוץ את כפות רגליך. כי ככה אומרים שלום לאדון.
לאחר שאתה מרוצה אתה מורה לי לעלות למפשעה, להוציא בשבילך את הזין. ללקק, למצוץ. פותח בעדינות את הרוכסן, בא לשחרר את הכפתור אך אתה עוצר אותי. מוציא את הזין. בוחן אותו בהשתאות. כאפת התעוררות בראש ואני מתחיל. ״תסתכל עלי תוך כדי אפס״ אתה אומר לי כשאני לא מבין לבד.
מסתכל עליך מלמטה. עושה את המיטב שלי. אתה נותן לי נקודות לשיפור ותוך כדי תופס לי בראש ודוחף אותי פנימה יותר עמוק.
אני משתעל כשאני נחנק ונוזל ממני ריר. בשלב מסויים אתה אומר לי ״כלב תשתה חזרה את הבלגן שעשית לי על הריצפה״.
אני עושה. ואתה מתיישב בספה. סיימתי ובהיסוס של עבד בלי הוראות וניסיון מתקרב אליך. ״כלב לא הולך על 2״.
נצמד לברך השמאלית שלך. אתה פותח את הרגל ורומז לי להיכנס בין רגליך. מסתכל עליך. מלמטה.
אתה מלטף לי את הראש, מעביר יד על הפנים, דוחף לי אצבע לפה ואז מוסיף אצבעות. אני יונק כמיטב יכולתי ומשתעל מדי פעם.
מוריד לי סטירה. חזקה. אני מחזיר את המבט ומיד עוד אחת מהצד השני. דמעות. אתה מחיייך קלות ומלטף את הלחיים.
כך עוד כמה פעמים. ״תעמוד״.
    התגובה האהובה בשרשור
masterhfa
לפני 6 שנים • 24 באוג׳ 2017
masterhfa • 24 באוג׳ 2017
חלק 2:
~~~~~~~~
צובט אותי, מועך. מותניים, בטן, פיטמות. נוגע בי בגסות דקות ארוכות. אני מתחיל להרגיש מובך וקצת מושפל. כמו סחורה. מזכיר לעצמי שבעצם אני באמת סחורה. שלך.
מעיכה בביצים. מתקפל למטה מהכאב. עוד סטירה. ״תעמוד לא אמרתי לך לרדת״
מסובב אותי. הנ״ל חוזר על עצמו. מפסיק. מפסק אותי. דוחף לי את הגב. אני בריש. אתה דוחף אצבע.
אני נאנק וזה מעודד אותך לדחוף עוד פנימה עד הסוף. דופק אותי עם האצבע ומוסיף עוד אחת.
״לך תביא לי בירה מהמקרר״. מביא. תחזור לאיך שהיית והפעם תפתח את עצמך. אני שולח שתי ידיים לאחור ומפסק רחב ככל יכולתי. כמו שרואים בסרטי פורנו. אתה ממשיך לדפוק אותי עם האצבעות תוך כדי שאתה שותה. תחושת ההשפלה מהמחשבה של איך אני נראה עכשיו חדשה אך גם מדליקה במובן מסויים.
לאחר שאתה מסיים לשתות אתה נעמד. אני מתרומם. ואתה שואל אם אמרת לי לזוז. חוזר מיד למקום.
אתה מבקש שאוריד ממך את החגורה. עושה זאת אתה מחזיק אותה ומתפשט בעצמך.
מסובב אותי לשם גישה נוחה. (עדיין בריש). ״אל תשכח לספור״ ומתחיל להצליף. - ״1״. ״2״. ״3״. - ״אתה שוכח להודות לי עבד? מהתחלה! וחסר לך שאתה מתבלבל״.
״1 תודה אדוני...״. הכאב נוראי וזה רק מחמיר. אני מתחיל להתערפל. לא זוכר כמה נספר.
אתה לבסוף מפסיק, אוחז בי בשיער ומושך אותי אחריך לחדר שינה.
מעמיד אותי על 4. שם קונדום ונכנס. צורח מכאב ואתה מורה לי לשתוק. לא מצליח, הכאב מאיים לשבור אותי.
אתה מוציא מחסום לפה. מותר לפי החוק. נכנס חזרה. מחזיק בי חזק שלא אזוז, יד ימין על הגב ושמאל במותן.
בהתחלה מרחם בקצב. כשרואה שאני מתרגל מתחיל להגביר. ספאנקים כואבים. משיכת שיער. מחיצת פיטמות. אפילו דוחף לי אצבעות לפה לדמות מושכות. כולי כאב אך הזין העומד שלי לא משקר, כיף לי התחושה שאני חור. נזכר שאני אמור לטלטל את הישבן לפי החוק. מנסה. מחמיר את הכאב ומפסיק.
Asobi​(נשלט)
לפני 6 שנים • 25 באוג׳ 2017
Asobi​(נשלט) • 25 באוג׳ 2017
חזק ממש!
Oviovi​(נשלט)
לפני 6 שנים • 25 באוג׳ 2017
Oviovi​(נשלט) • 25 באוג׳ 2017
אהבתי כולי נירגש לקראת ההמשך
masterhfa
לפני 6 שנים • 25 באוג׳ 2017
masterhfa • 25 באוג׳ 2017
חלק שלישי
~~~~~~~~~~

רגע לפני הסוף אתה יוצא ומסיר את הקונדום. ספאנק נוסף כי לא הבנתי שאני צריך לסתובב. דוחף לפה את קצה הזין וממלא לי את חלל הפה.
אני ממשיך להסתכל על פניך בזמן שאתה מתפרק בתוכי. ניכר שאתה נהנה.
״חסר לך שיוצאת טיפה״ אתה אומר בזמן שמחזיק חזק את הראש שלא אזוז ס״מ. אני ממשיך להחזיק את זה בפה. תוהה אם לעמוד על שלי ולירוק. זברה מתחילה לרוץ במחשבה. אני מנסה מבט מתחנן. אתה מחזיר לי מבט מאיים. אני מבין שלשכנע כבר לא אצליח. אני בולע. מצד אחד מפחד מהשלכות בריאותיות אבל יש דברים שמפחידים יותר.
אתה קורס על המיטה. על הבטן. אני לידך אך למטה עם הראש בגובה האגן. שנינו מזיעים. מהורהר, חושב על מה שהלך פה עכשיו. אני מתפתה לחבק אותך. יש לי תחושה שאחטוף על זה.
״אתה רוצה לפנק את האדון שלך עבד?״ - ״כן אדוני״ -״אז אם הראש שלך כבר שם תתחיל לעבוד״. אני מתרומם. מנשק את הישבן. מפסק ומכניס את הלשון פנימה.בהססנות. תחילה מסביב. צריך להתרגל לרעיון. ״יאללה״. ואני מכניס את הלשון פנימה. אתה נהנה בקול רם. הלשון שלי עמוק בפנים. לא מאמין שאני עושה את זה. מדמיין שוב איך אני נראה מהצד ומסמיק.
מסתוב על הגב. אתה שם רגליך על כתפי. אוחז לי בראש ודוחף אותי חזרה פנימה. מכון אותי כל פעם בין החור לביצים. ככה הלוך חזור עד שאני קולט את הקצב הרצוי.
עומד לך שוב. מורה לי לקק את כולו ולמצוץ. שם לך קונדום לבקשתך. מתיישב ומתחיל לרכב. מסובב אותי, עם הגב אליך. ספאנקים מתלהבים ״יותר מהר זונה״. אני מקפיץ את התחת כמה שיכול. טיפות של זיעה ניגרות מהמאמץ. אני כבר מתחיל להתעייף אך לא מעז להפסיק.
גמרת. על הפנים שלי. אומר לי להביא כף. מנקה אותי איתו ומאכיל. אסור לבזבז. מדהים איך בפעם השניה כבר אין התלבטות. אני אפילו יוזם ומנקה לך את הזין משאריות.
אתה מחליט להתקלח. אני אחרייך. מסבן, מקרצף, שוטף ומנגב.
אתה הולך לישון. אני על הריצפה תחתיך. כיאה לכלב נאמן.
alexgal71
לפני 5 שנים • 15 ביוני 2018
alexgal71 • 15 ביוני 2018
סיפור מדהים....
masterhfa
לפני 5 שנים • 6 באוק׳ 2018
masterhfa • 6 באוק׳ 2018
טוב, הרבה זמן לא נכנסתי, ולא היו תגובות, אז גם לא טרחתי לפרסם את סוף הסיפור. אבל אני רואה שיש שניים שבכל זאת אהבו, אז בשבילכם החלק האחרון:


אתה הולך לישון. אני על הריצפה תחתיך. כיאה לכלב נאמן.
לא נוח. בקושי ישנתי. בבוקר, בשעה שנקבת אני מתחיל למצוץ. אתה לאט לאט מתעורר. נותן לי להעיר אותך. אני מופתע מכך שאני כבר נהנה למצוץ לך.
בשלב מסויים אתה מפסיק. מושך אותי בקולר שנתת לי לפני השינה ומכניס אותי איתך לשירותים.
אתה מתישב ומחזיר אותי ל״מקום הטבעי״ - בין הרגליים שלך כשהזין שלך בפה שלי.
אתה מתחיל לחרבן. אני מוצץ בהתלהבות יתרה. הזילות והגועל של הסיטואציה מדליקה אותי.
בשלב מסויים אתה קם ואומר לי להמתין במיטה על הגב עם רגליים ליד הכתפיים.
אני עושה. ואתה חוזר עם קונדום על הזין ומתחיל לטחון אותי.
גומר לי על החזה והבטן. ״תמרח את עצמך, שמש חזקה היום״.
אתה מתיישב לאכול את האוכל שהכנתי לך עוד לפני ההשכמה. אתה מתלונן על רמת האוכל והקפה ומבטיח ללמד אותי בהמשך בצורה שלא אוכל לטעות שוב. עד שאתה גומר לאכול אני עם הכף רגל שלך בפה שלי.
אתה מוציא רצועה ארוכה, מחבר לקולר מצד אחד ולידית של ארון מצד שני. שם שני מנעולים בכל צד, ככה שאי אפשר להוריד. אני אאלץ להישאר קשור עד שתחזור.
מוציא לי חומרי ניקוי וברזלית לקרצוף. ״כל מה שבהישג ידך צריך להיות מצוחצח עד שאחזור, יש לך שאריות האוכל שלי בקערה שעל הריצפה.
אתה לא נוגע בה עד שאתה מסיים פה. ופעם הבאה תכין פחות אוכל אני לא אוכל כל כך הרבה״
יצאת.
אני שופך חומר ניקוי על הרצפה ומתחיל לקרצף. הלכלוך נמס ויורד מהרצפה. אני מרוצה וממשיך לנקות. ואז מבחין שהרצפה שניקיתי נראת שחורה. הליכלוך ירד , אבל התייבש על הרצפה. אין לי איך לספוג את הליכלוך כי אין לי ספוג או נייר והברזלית לא סופגת נוזלים. אני מתחיל לחשוב על תרוצים כשתחזור למה הרצפה לא מבריקה. אבל נזכר במגע השוט שלך בבשרי מאתמול ומבין שתרוצים לא יעזרו. בלא ברירה אני מתחיל ללקק את הרצפה עם הלשון. הטעם מגעיל, ערבוב של חומר ניקוי ואבק. אבל ברור לי שהאלטרנטיבה תהייה עוד פחות נעימה. אני מנקה הכל עם הלשון. יש לי טעם מגעיל בפה. זוחל אל צלחת האוכל ואוכל את השאריות שהשארת לי. צודק, זה באמת לא טעים, אבל מוריד את הטעם הנורא של חומר הניקוי. מותש ועייף מלילה נטול שינה אני נשכב על הרצפה ונרדם.

אני מתעורר כשאני מרגיש נוזל חם על פני. פותח עיניים ורואה אותך משתין עליי. "פתחי את הפה כלבה!" . אני פותח את הפה ומרגיש את זרם השתן שנכנס לפי. "שלא יישפך" אתה אומר. אני משתדל לבלוע כמה שאני יכל אבל חלק נוזל עלי ולרצפה. "תראי מה עשית כלבה, הכל נשפך תנקי!". למוד ניסיון אני מלקק את כל השתן מהרצפה עם הלשון. אתה מוציא את המפתח מכיסך משחרר אותי מהרצועה. "עכשיו לך תכין לי ארוחת ערב ושתהייה טעימה.". כן אדון, בשמחה !

==== סוף =====
-נועם-​(נשלט)
לפני 4 שנים • 7 באפר׳ 2020
-נועם-​(נשלט) • 7 באפר׳ 2020
מקווה שלא קיבלת הרעלת אקונומיקה ומקווה שקוראים של הבלוג לא ינסו את זה בבית