nerissa(אחרת)
|
לפני 20 שנים •
28 במרץ 2004
הולכת בצללים - על המרה של איפוק וכאב
מבוסס על יכולתם המופלאה של הנסיכים לבית אמבר – מסדרת ספרי הפנטזיה של רוג'ר זילזני. אמבר היא ממלכת המרכז. הפרוטוטייפ של כל העולמות האפשריים. גן העדן המטורף/יפייפה של הנסיכות האמבריאנית. הנסיכים ידעו להלך בצללים. על ידי שינוי איטי של הסביבה הם "ציירו" סביבם לאט לאט את המקום אליהם רצו להגיע, הכל תוך כדי הליכה/נסיעה/דהירה על סוס וכו'..)
======================================================= אני מניחה את כף הרגל כמה ס"מ לפני רעותה. הנה התחיל הצעד הראשון. מרגישה את מתח השרירים. מסיטה את המשקל, משעינה גופי על הרגל הנגדית.. ודוחפת לכיוון הכללי – הלאה. פנימה יש סביבי צללים של מציאות אתה בם אתה אומר דברים, נוגע מעשים ושוזר בשריריי את האנרגיה לדחוק ישותי עוד צעד קדימה יש בי עכשיו את הכוח לשנות את המציאות אני עוצמת עיניים מתרכזת פוקחת ורואה איך המיטה משנה מראה והופכת למרבץ צמר גפן ורדרד רך מחמם מרגיע מבט למעלה מרחיק את התקרה והיא מתמוססת לתכול/כתום רקום באופק אינדיגו מסתורי העיניים שלך מתבוננות מהרקיע העמוק עיניים ענקיות, חזקות, רחומות, אוהבות, תאוות מבטך מחזק מעודד הלאה קירות החדר מתרחקים יוצרים מרחב נשימה פתאום אני נושמת עמוק וצועדת הלאה רהיטים הופכים לצמחייה מפותלת בגוונים אינסופיים של ירוק עלים בצורות של אהבה פרחים מחייכים, כותרתם מבהיקה בצבעי פנטזיה רחשים של מילים חודרות למרחב כלהק ציפורים שחורות הן עדיין קשורות למציאות האחרת ציפורי כאב ציפורי השפלה ואני מתרכזת רואה את זנבן מתארך, מצטייר מולי כזנב טווס נוצותיהן השחורות הכואבות מבהירות לכתום עז מעורר מחייה מלא תאווה אני מיוחמת עכשיו מבטי משוטט סביב.. מתבונן נפעם אל העולם שעוצמתך מעניקה לי אל העולם שלנו הלוואי שהיית יכול לראות מה אתה עושה לי מבפנים |
|
|
אנפת לילה
|
לפני 20 שנים •
28 במרץ 2004
צוחקת נורא
גיליתי שיש לי בבית שני ספרים של רוג'ר זילאזני ולאחד מהם קוראים אדון האור.
שאני לא אמות מצחוק? 
|
|
|
זיקית
|
לפני 20 שנים •
28 במרץ 2004
יקירתי..
"אדון האור" הוא אחד הספרים החביבים עלי (של זילאזני)..אותי הצחיק הכינוי יותר מהספר.
ונריסה, מרהיב כתמיד..עכשיו את יכולה ללכת בצללים ולעבור ממקום למקום דרך הדגם ? 
|
|
|