שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

בחוות הרכיבה - פרק עשירי

סווריןן
לפני 6 שנים • 16 במרץ 2018

בחוות הרכיבה - פרק עשירי

סווריןן • 16 במרץ 2018
עלה עכשיו בבלוג שלי.

מתנצל מראש שהתוכן הספציפי של פרק זה עלול להיות קשה לקריאה לחלק ממי שעוקב אחרי הזכרונות הללו...

קיבלתי בשבועיים האחרונים שתי פניות מחברי הקהילה שהם גם פסיכולוגים בהכשרתם. הם הביעו ספק לגבי הערך הטיפולי של הנסיון הזה - יותר נכון, החשש שלהם מכך שתגובות עוינות שאקבל כאן יצרו אצלי יותר נזק מתועלת.

לא השבתי לכם עד כה, משום שהפסיכולוג שלי ביקש שאעביר אליכם תשובה ממנו באופן פרטי. כשאקבל אותה ממנו, היא תשלח אליכם.

תודה על הדאגה, בכל מקרה

סוורין
JesseSY​(נשלט){המלכה קייט}
לפני 6 שנים • 16 במרץ 2018

סוורין היקר

היי סוורין
קראתי את הסיפור שלך בשקיקה והנאה, חלק מהפרקים כמה וכמה פעמים, שמח שפירסמת את הלינק גם בפורום כי אחרת סביר שהייתי מפספס את הסיפור ומצאתי אותו בפרק 8 כך שהיתה לי קריאה די רציפה של הרבה פרקים יחד.
נתחיל מזה שאני חושב שאתה כותב מאד מחונן ומוכשר, אתה יודע גם להשתמש בשפה עצמה בצורה טובה, גם לייצר מתח וציפייה וגם לתאר את האירועים בצורה מאד יפה ואני מאד נהנה מעצם הכתיבה.
יחד עם זאת היה חשוב לי לכתוב ולהציע פרשנות קצת אחרת לדברים או נקודת מבט קצת שונה, שייתכן וכבר כתבו לך עליה אחרים בכלוב, ברור לי וצר על על כך שנפגעת מהאירועים עצמם ובעצם העובדה שהדברים שאליענה עשתה לא הגיעו ממקום נקי ואוהב מבחינתה כי אם ממקום קר מרוחק ועל מנת להוכיח תזה מחקרית שלה, וצר לי על זה שזה היה אופי הקשר הראשון שחווית של שליטה וכניעה, עם זאת אני חושב שיש כמה בעיות במתדולוגיה שלה ושל המחקר שלה שאולי לא היא ולא אתה, לקחתם בחשבון וסביר שגם לא הבוחן שלה שנתן לה ציון 100. בסופו של דבר מדובר בנערה בת 19, מחוננת ככל שתיהיה, ניסיון החיים שלה וההבנה שלה בעיני די מוגבלת בשלב זה של החיים. הבעיה הראשונה היא הנחת המוצא של ״לקחת כל אדם״ ולהפוך אותו לכזה, זו לא הדרך שבה היא פעלה ולא האופן שבו היא בחרה אותך כמושא המחקר שלה בעיני, אתה לא היית ״כל אדם״ לדעתי, אתה היית אדם עם פוטנציאל פנימי להתמסר ולהיכנע, זה משהו שבעיני היה חלק מהאופי שלך גם אם לא היית מודע אליו וגם אם הוא היה מגיע בשלב מאוחר יותר כשאתה בוגר יותר ומוכן נפשית לקבל את הדברים ועל אחת כמה וכמה אם זה היה נעשה עם פרטנרית אוהבת שרוצה בטובתך.

בתור גבר כנוע שנהנה מהיכולת שלי להיכנע ולהתמסר אני יכול להגיד שאני שואב הנאה מהסיפור וכמו אותו זוג שכתבת עליו של שולטת ונשלט גם אותי הוא מחרמן ומגרה וזו מהסיבה הפשוטה שאם הייתי משרת מישהי כמו אליענה אני מאמין שהייתי נהנה מהאופן ויכולת השליטה שלה וממסע ההשפלות, החפצות והפקודות שהיא היתה מעבירה אותי. שנים פינטזתי על לגור בדירה בשכירות עם שותפה שכל מה שהיא עושה בי זה להשפיל אותי ולהשתמש בשירותי לניקוי הדירה ולמילוי פקודותיה. אני באופן אישי כבר מגיל מאד צעיר ובעצם מהרגע שאני זוכר את עצמי נהנתי מהמיניות שלי וידעתי שהיא נוטה לצד הכנוע, כבר בגיל 5 לבשתי בגדי נשים (והיום אני משוייך למלכה שאוהבת ניוש ונהנה מכל רגע בשירותה), ידעתי שאני אוהב שליטה נשית, ידעתי שאני אוהב להיקשר ולהרגיש חוסר אונים וזה משהו שידעתי שהוא טבוע בי ותמיד חיפשתי אותו ונהנתי ממנו.

לאור הכתיבה שלך ולאור כל מיני דברים קטנים שכתבת אני חושב שה״פוטנציאל״ לכניעה היה קיים גם בך גם אם לא היית ער אליו או מודע אליו בשלב הזה של חייך ואני חושב שאתה דווקא צריך לחבק אותו, לאהוב אותו וללמוד להנות ממנו, אליענה פשוט ״עזרה״ (בהעדר מילה אחרת כרגע) לו לצאת וכאמור צר לי על האופן שבו זה נעשה ועל הגיל הצעיר שבו היית ועל חוסר המוכנות הנפשית שלך ועם זאת היו כמה מקומות שאני בתור נער הייתי פועל, באופן מודע ומושכל ואף מאמין שהייתי נהנה מכך ברמה המינית, בדומה לאיך שאתה פעלת ואני אחזור לנקודת ההתחלה, הסיבה שאליענה בחרה בך בעיני היתה הרגע שבו היא ראתה אותך מריח בהנאה את המגלב שלה (אם אני זוכר נכון) זה כבר מעיד על פוטנציאל לפטיש או לכניעה, זה המשיך בניסוי פשוט של פוטנציאל נוסף שבו היא ביקשה / דרשה שתנקה את המגף שלה ולמרות שזה לא היה חלק מתפקידך לקחת על עצמך את התפקיד הזה, בנקודה הזו אתה בחרת בחירה חופשית ומודעת לציית לרצון שלה, גם אם זה היה מעשה של נער מאוהב זו עדיין היתה בחירה שלך או כמו שאומרים ״דרושים שניים לטנגו״, אדם אחר לא בטוח שהיה מבצע את המשימה, אדם שתופס את עצמו ואת המיניות שלו כ-״שולט״ בבסיסו, שנהנה מלשלוט באחרים סביר שהיה מסרב ולא משתף פעולה ושם אותו ניסוי של אליענה היה נגמר והיא היתה עוברת לנבדק אחר שחבוי בו פוטנציאל הכניעה, אדם שיכול לשאוב מהשפלה / החפצה וכיוב׳ סיפוק, זו בעיני הבעיה הראשונה במתדולוגיה שלה, אמנם בסיפור היא מנסה לגלות אם אתה תופס את עצמך ככנוע ובשלב הזה של חייך זה עדיין לא קרה, עם זאת הפוטנציאל בעיני היה שם גם אם לא היית מודע אליו עדיין וגם בסיפור נכתב בצורה כזו או אחרת שהיא בעצמה אומרת שהיא לא בטוחה שזה יתאים לכל אדם.

מכיוון שזה היית אתה ולמרות פערי הגילאים ולמרות שאהבת אותה והיא ניצלה אותך ואת האהבה שלך אליה עדיין בחרת לשתף פעולה, הבחירה להצמיד את הלשון שלך לאסלה היתה בחירה שלך היא לא כיוונה אותך לשם, לא דרשה את זה, זה היה רעיון יצירתי שבה ממך מכיוון שמראש היה שם פוטנציאל בעיני, גם כאן אדם אחר היה בוחר אחרת ממך, גם כשידעת שזה ניסוי ושאתה שותף בו, לאחר שהיא חשפה זאת בפניך, בחרת להמשיך להיות חלק מהניסוי, גם כשהיא אמרה לך שהיא אוהבת את ז׳אן פול ולעולם לא תאהב אותך ולא יהיה ביניכם קשר רומנטי והבהירה מאד את מטרותיה ואת אופי הקשר ביניכם, בחרת להמשיך (אני מבין שמנגד עמד ה״מקל״ של אם לא תמשיך הקשר יסתיים ו״לא תראה אותי יותר״ ועם זאת יכלת בנקודת הזמן הזו לבחור לסיים את הקשר ואף יותר מזה כשהיא ראתה שאתה סובל, גם אם זה נעשה כאסטרטגיה מתוחכמת ומניפולציה קרה היא בסופו של דבר איפשרה לך להשתחרר ואתה זינקת לריצפה על 8 והתחננת שהיא תישאר למרות שבשלב הזה הדברים מהצד שלה היו מאד ברורים בנוגע לכוונות שלה ולמה שאתה תוכל לשאוב מהקשר, אתה היה זה שבחר בנקודה הזו להמשיך כי במקום כזה או אחר העדפת להמשיך להיות מושפל על ידה ולהיות בקשר איתה על פני לא להיות מושפל ולא להיות בקשר, לדעתי הפוטנציאל להנאה מכניעה היה קיים בך מלכתחילה.
גם אני הייתי קופץ על הריצפה ומבקש שתישאר, גם אני חושב (ולא בטוח, תלוי במידת הקור) שהייתי עומד מחוץ לדלת שלה וממתין בכניעה ליחס ממנה, אני פשוט חושב שההבדל המרכזי ביני ובינך הוא ב-2 מקומות מרכזיים, הראשון הוא ההבנה שלי מגיל צעיר שאני נהנה מהדברים שאני נהנה מהם ושאני מקבל אותם באהבה והשני הוא שכשאני נכנסתי לקשר רציני ומשמעותי עם שולטת זה נעשה בגיל הרבה יותר מבוגר, בוגר ובשל וזה קשר אוהב ותומך ששני הצדדים נהנים מ-2 צידי המטבע שלו ויחד עם זאת אני חושב שאולי ייטב מבחינתך אם תשנה את הפרספקטיבה ואת נקודת ההסתכלות שלך עליך כעל קורבן ועל אליענה בתור מקרבן (שניכם מילאתם את התפקידים האלה אבל שניכם גם בחרתם בהם), להבדיל מאנשים אחרים פה שמשווים את אליענה לנאצים, היא לא כיוונה אליך רובה, לא היה איום לחיים שלך, לא היו תאי גזים בסביבה, ה״עונש״ המירבי שיכלת לסבול ממנו היה לא להיות איתה בקשר, דבר איום ונורא בעיני נער מתבגר מאוהב ויחד עם זאת רוב האנשים עברו בשלב כזה או אחר שברון לב, מאיך שאני קורא את הדברים אליענה בסך הכל הוציאה ממך משהו שבעיני בשלב כזה או אחר היה יוצא בכל מקרה, הצד הכנוע היה חבוי בך, אחרת לא היית בוחר את הבחירות שבחרת, אתה פשוט צריך ללמוד לחבק אותו ולהנות ממנו, עובדה שגם אחר כך המשכת לחפש קשרים כאלה וחווית מערכות יחסים נוספות של קשרים עם שולטות.

הבעיה השניה במתדולוגיה שלה בעיני נובע מהאופן שבו היא בוחנת את מידת הגרייה או מדרגת מידות של השפלה, אלו דברים שאין לה באמת יכולת לבחון אותם, אדם פטישסטי יכול להתגרות מאד ממראה כפות ידיים או רגליים של אדם אחר, אדם ״פשוט״ יותר יכול להתחרמן ממראה של טוסיק, או חזה או פנים או שיער, לקחת את הביגוד שלה כאלמנט מרכזי במידת הגרייה הוא טעות יסודית כי סביר שדברים אחרים בה עוררו אותך וגרמו לך להימשך אליה ולא העובדה שהיא לובשת חצאית או לובשת בגדי ספורט, זה יכול להיות אפילו הקול שלה או העברית האולפנית שכה נהנת ממנה, על מידת הגרייה רק אתה באופן פנימי יכול להעיד, היא לא יכולה לדעת אותה בצורה חיצונית, אני אישית כשאני על 4,6 או 8 מול השולטת שלי מגורה מספיק רק מזה, אם היא לא שאלה אותך, היא לא יכלה לדעת, כנ״ל לגבי מידת ההשפלה, דבר שמשפיל עד עפר אדם אחד יכול לעבור בלי בעיה אצל אדם אחר, כאמור אני למשל יכול להגיד שאני מאד אוהב להיות על 4 ליד השולטת שלי, אני לא רואה את זה כדבר משפיל בכלל, אני רואה את זה כמשהו שמסמן את הבדלי המעמדות בינינו, את הצורך והרצון שלי להראות לה שאני סוגד לה, את זה שאני אוהב להביט בה מלמטה ובסך הכל אני מאד נהנה מזה, לעומת זאת יש דברים אחרים שיכולים להיות מאד פשוטים וטריוואלים ואותי ישפילו עד מאד, גם כאן המידה היא פנימית ולא חיצונית וזה לא משהו שהיא יכולה לדרג אותו בעיני אלא אם היא שאלה אותך כל פעם כמה אתה מגורה וכמה אתה מושפל ואתה היית צריך לתת לזה את הדירוג, מה שלהבנתי לא קרה, גם בסיפור האחרון אתה מעיד על דרגת הכאב מפעולה די ״פשוטה״ של לעשות את הצרכים שלך לפניה, גם כאן בסופו של יום היחס שלך לפעולה שעשית הוא פנימי, ועובדה היא שזה הדבר בכואב ביותר שעשית אי פעם בחייך לתפיסתך, יש שולטים/שולטות שנהנים לעשות את צרכיהם על הנשלטים שלהם, אני די בטוח שנקודת המבט וההתייחסות שלהם לאירוע כזה למרות שהוא נעשה מול אדם אחר ולמרות שבבסיסו הפעולה מאד דומה, היא שונה מהותית.

בקיצור ובשורה התחתונה חשוב לי לסכם ולהגיד כמה דברים
אתה כותב נפלא ולו בשל הסיבה הזו פשוט תמשיך לכתוב, אני מאמין שאני ועוד רבים כמוני מאד נהנים מהסיפור כסיפור בלי קשר למציאות הלא פשוטה עבורך שאותו הסיפור מתאר, אני מקווה שזה אכן גם עוזר לך בהליך הריפוי שאתה עובר עם עצמך ואני אישית ממתין בשקיקה לכל פרק

מציע לשקול ולחשוב על עניין הפוטנציאל לכניעה, על הבחירות שבחרת וקיבלת על עצמך ועל הדרך שבה אתה מסתכל על עצמך כקורבן ולחשוב האם אכן גם בהעדר אליענה ואולי בגיל מבוגר יותר ועם שותפה אוהבת כן היית מגיע לאותו מצב של כניעה, אם כן (ואולי גם אם לא כי זה גם ככה הפך לחלק ממך) מציע לשקול לשנות את הפרספקטיבה ולקבל את עצמך כמו שאתה, עם ההנאה שלך מהשפלה וכניעה והחפצה, אני ועוד רבים וטובים בכלוב, בארץ ובעולם נהנים מזה שאנחנו מתמסרים לידיו של אחר (כל עוד זה נעשה בהסכמה, בסביבה שפויה ובטוחה - קוד שאני אישית מאד מאמין בו ומתחבר אליו ועדיף גם עם פרטנר אוהב/ת) - גם אני לא מבין למה אני אוהב את מה שאני אוהב, למה אני זקוק לכניעה, למה אני אוהב להיקשר או להיות על 4, לא עברתי השפלות בחיי, לא חוויתי שום התעללות מינית, המשפחה שלי מאד אהבה ואוהבת אותי וגדלתי בסביבה די בטוחה ו״נקייה״ ולא פגשתי עד גיל הרבה יותר מבוגר בחורות שולטות ועם זאת זה מי שאני - פשוט למדתי לקבל שזה חלק ממי וממה שאני ואני נהנה מזה ומהמיניות שלי.

וחשוב לזכור שבסופו של דבר מדובר בנערה צעירה, לא מספיק מפותחת בעיני, בוודאי שלא ברמה הרגשית, (גם ברמה האינטלקטואלית אני מאמין שמאז היא עוד עברה שלב או שניים והתפתחה גם בעצמה) שערכה מחקר לא מוצלח במיוחד, אני לא הייתי נותן לה 100 עליו כי כמו שכתבתי יש בעיני בעיות מהותיות במתודה ובשיטת המחקר שלה, מה גם שמחקר על נסיין בודד לא מוכיח שום דבר, הוא מוכיח משהו על נסיין אחד בלבד וכל מי שעבר קורס או שניים בסוציולוגיה / פסיכולוגיה או מדעי החיים באופן כללי יודע שבשביל לבסס תוקף של ניסוי צריך לעשות אותו על כמות נסיינים הרבה יותר גדולה. בחורה שעל הדרך, בין אם ביודעין ובין אם לא (ככל הנראה ביודעין ועם זאת אני לא בטוח עד כמה היא באמת מודעת לגודל והיקף הפגיעה ולנזק שהיא עשתה), פגעה בך עד מאד ועל כך אני מאד משתתף בצערך ומקווה שכך או כך תלמד בסופו של דבר לחבק את מי שאתה או את מי שהיא הפכה אותך להיות, אם תעדיף להסתכל על הדברים ככה, ולהבין שאפשר גם להנות מחיים ״רגילים״ ובמקביל להנות מהצד שנהנה להישלט ולהיכנע, לקבל אותו, לחבק אותו ולהבין שהוא חלק בלתי נפרד ממך, אני מאמין ומקווה שתצא מכך מרווח, בכל מקרה מאחל לך הרבה הצלחה עם התהליך שאתה עובר ומקווה שתצא טוב ושלם יותר מהצד השני.

נ.ב
בלי קשר כתבת באחד הפרקים שהמחקר שלה ״יבש״ ובטח לא יעניין אותנו, אם וכאשר תסיים את הכתיבה המופלאה שלך ואת התהליך שאתה עובר ותבחר לפרסם גם את המחקר שלה, אני אישית מאמין שאקרא אותו ולדעתי יש פה עוד כמה אנשים שימצאו בו עניין.
    התגובה האהובה בשרשור
peep
לפני 6 שנים • 17 במרץ 2018
peep • 17 במרץ 2018
קודם כל, סיפור מדהים. לא יכול להפסיק לחשוב עליו. קראתי את כל 10 הפרקים וכרגע אני חוזר על הפרקים שאהבתי, במיוחד על הציד של קירקה, והפרק הבא בו אתה מיוזמתך נופל לרגליה ומתחנן שלא תלך.
חיפשתי קצת תמונות והתמונה הזאת מתאימה לסיפור כמו כפפה:
https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Emile_Levy_-_Circ%C3%A9.jpg
סווריןן
לפני 6 שנים • 17 במרץ 2018
סווריןן • 17 במרץ 2018
תודה לשניכם על שתי התגובות המרגשות. קשה לי להסביר עד כמה אמירות כאלה מחזקות אותי הן בכל הקשור לטיפול, והן בנוגע לכך שאני חולק את הדברים דווקא בקהילה הזו... העובדה שזה מגרה אתכם מפוגגת את הבדידות הארורה שאני סוחב בנוגע לכל זה

"לי את", לפני שאשיב, אני רוצה להביע הוקרת תודה על התגובה הכל כך מפורטת שטרחת לכתוב, הפרשנות האחרת, ושלל התובנות שלך. נתת לי הרבה חומר למחשבה...

לגבי השאלה אם הייתי מזוכיסט לפני הניסוי שלה, והיא רק הולידה מתוכי נטיות מובלעות - לא יודע אם קיימת דרך לדעת משהו כזה. אני חושב שלא הייתי הופך למזוכיסט ללא הקיץ ההוא. הפנטזיות המיניות שלי היו קונבנציונליות לחלוטין (כולל על אליענה עצמה). עדיין לא החלטתי אם לחלוק את התרגילים של "הרקונסטרוקציה המינית" (כלשון עבודת המחקר שלה) שהיא ערכה בי. זה חומר בלתי נסבל... אבל אולי אז תקבל מענה בנוגע לפרשנות שאתה מציע....

בנוגע לפרסום מלא של עבודת המחקר שלה, נשאלתי על כך בתגובות מתחת לאחד הפרקים בבלוג. השבתי שאני לא שלם עם הפצה של משהו כזה. הבעיה היא שבניגוד להערות מתוך היומן שלה, העבודה מתייחסת באופן קבוע לארועים שהתרחשו ב"מכלאה 3", שאותם החלטתי לא לחלוק כאן. שיתפתי בנוגע לדבר המכאיב ביותר שהיא עשתה לי. לא שיתפתי בנוגע לדבר המשפיל ביותר שהיא עשתה לי....

מה שכן חלקתי כבר באותה תגובה, הם ראשי הפרקים לעבודה שלה. אז אני מצרף אותם שוב, למטה, במידה וזה מעניין אותך:

אחרי הכותרת של העבודה, מופיע דף עם המוטו:

"פילוסופים תמיד הסתפקו רק בלתאר את העולם. אבל המטרה היא לשנותו" (קארל מארקס)

אחר כך מגיע תוכן העניינים של העבודה:

חלק ראשון – מבוא תאורטי:

א. פמיניזם גל ראשון מול פמיניזם גל שני
ב. סימון דה-בובואר ומקומו של "המין השני" בפמיניזם
ג. הבניית סובייקט – שלוש תאוריות
ד. התניות פאבלוביות מול חיזוקים חיוביים ושליליים

חלק שני – המחקר:

א. השערת מחקר
ב. מתודולוגיה
ג. ממצאים

חלק שלישי – מסקנות:

א. דיון
ב. השלכת הניסוי על התאוריה המגדרית של דה-בובואר

נספחים:
נספח א' – טפסים
נספח ב' – הערות על הדיאלקטיקה של האדון והעבד


שוב, תודה על התגובות!
JesseSY​(נשלט){המלכה קייט}
לפני 6 שנים • 17 במרץ 2018

תודה לך

אוהב לקרוא אותך ולכן כל מה שתחליט לפרסם ולשתף מאמין שאשמח לקרוא.
מכיוון שהצלחת לגעת בי עם הכתיבה היה חשוב לי לכתוב ולשתף במחשבותי שמח שזה נתן לך פרספקטיבה קצת אחר ושוב - הרבה הצלחה עם הטיפול והתהליך.