צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

גבר פרו-פמיניסטי שאולי לא הכרתם

Sm Art{☆Sm}
לפני 5 שנים • 24 ביוני 2018
Sm Art{☆Sm} • 24 ביוני 2018
האישה היא "המראה",של הגבר .
אישה פרוצה ,סממן היכר ,לכך,שבעלה פרוץ .

גבר שאינו פרוץ ,אישתו לא תהיה פרוצה .
תמיד ,יש מקרים חריגים ,ויוצאים מן הכלל.

אף רב מהרבנות לא ירצה לעמוד בפני אלוהים .
על הטיית משפט ,או התנהלות שאינה חוקית ומהוגנת .

גברים ונשים ,וזוגות ,עושים טעויות .
ומטעויות כולם לומדים .

הבסיס והשורש של כל הטעויות .
זה להסתכל על מה שאינו שלך .ולחמוד ,מעבר ליכולותיך וצרכיך .בעברית פשוטה ,(עיניים גדולות)
ולדבר על אחרים ל"גנאי"....
פה ,אם הגבר כזה ,אז גם האישה תהיה כזאת .
ואז הם יגיעו לרבנות .

מי שיסתכל על שלו .וידבר על זולתו ,זכות .
הוא יהיה קליינט של הרבנות .
בנישואין ,ובקבורה שלו ,בלבד.
ושם ,אין לו שום טיעון כנגדם .
הם עשו עבודת פקידות .
חוזה נישואין .
וחוזה ירושה ,וקבורה .
זה כל התפקיד שלהם ,כשגבר ואישה לא פתחו עין ופה על זולתם .
לא מטוב ,ולא מרע .
כל הפואנטה ,זה להיות ילדים טובים ,בחיים.
פלייפול
לפני 5 שנים • 24 ביוני 2018
פלייפול • 24 ביוני 2018
לילית חדשה כתב/ה:

.
.
.
.......


כתבת כאן על עוולות (לכאורה, לא בדקתי), של הממסד הדתי המקפחות נשים לטובת גברים. אם הדברים שכתבת נכונים, הייתי שמח לראות את אורית קמיר, מיכל רוזין ושאר הפסיאודו פמיניסטיות נלחמות למען שינוי חוקים אלו, המקפחים נשים, במקום להתאמץ ולשמר דוקא את החוקים המקפחים גברים.

בכלל, התגובה שלך נגועה, לפחות בחלקה, בכשל לוגי: במקום להתייחס לעוולות שציינתי, ולחוות את דעתך כיצד ניתן למנוע אותן, את משיבה לי על עוולות נוספות, שכלל לא דיברתי עליהן, לא ניסיתי להכחיש אותן, ולא התעקשתי לשמר אותן. טיעון איש קש קלאסי.
לילית חדשה
לפני 5 שנים • 24 ביוני 2018
לילית חדשה • 24 ביוני 2018
פלייפול,
א' העוולות שציינת לא ממש משקפות את המציאות
* לפי ההוצל"פ וביטוח לאומי 30% מהגברים החייבים במזונות לא משלמים אותם. משהו אומר לי שרובם ככולם לא הגיעו לכלא...
* בכל האמור למשכנתא- החישוב שלך לא מדוייק- אם האב הגרוש עדיין משלם על המשכנתא- הוא משלם את חלקו היחסי במשכנתא ולא את כל התשלום. ובנוסף כאשר הילד/ה תגיע לגיל 18 או 21 הוא יקבל את חלקו בערך של הבית. ותשלום המשכנתא לרוב יופחת מהמזונות (הכוללים גם את נושא הדיור של הילד/ה).


ב. זה סטאטוס קוו.

ל א סתם אמרתי שישראל תצטרך לבחור בין צביון יהודי לבין שוויון זכויות מלא לנשים.
כמעט* כל אותן עוולות שנעשות לגברים ולנשים בתחום הזה מגיעים מהדין הדתי.
* מלבד חזקת הגיל הרך החוק האזרחי בארץ בכל האמור לדיני משפחה הדדי לחלוטין- יש מזונות בן/בת זוג ולא רק בת זוג וגם האם חייב לזון את ילדיה ולא רק האב.
(אם תסתכל בתגובה הראשונה או השנייה שלי בשרשור תראה שהבאתי את החוק עצמו)

למה אתה חושב כל כך קל לשנות דווקא את הדבר הקטן הזה שמוטה לרעת גברים?
כי זה לא מערער על כלום.
אתה באמת חושב שכיום למרב מיכאלי, מיכל רוזין, תמר זנדנברג ולאחרות יש את הכוח לשנות בחוק את הסטאטוס קוו?
מבלי להיכנס לדיון הזה לקח למעלה מ-12 שנה להעביר את הפללת הלקוח- שזה חוק לחלוטין לא אכיף, לא ישנה כלום ושומדבר במצב בשטח (לכל היותר באזורים שגם ככה התכוונו לנקות) ויעלה אבק בספר החוקים.
עם כל ההערכה שלי אליהן- אתה נותן להן יותר מדי כוח.
ויש גבול למה שבג"ץ יכול לעשות.

ג.למה אתה חושב שהן לא עושות דברים על מנת לשפר את מצב הגבר במשפחה?
*בין היתר, הח"כיות היו אלה שפעלו לשנות את התקנות ככה שגבר יוכל להתחלק עם זוגתו בחל"ד,
*תמר זנדנברג היא היוזמת של חוק חופשת הלידה לאבא (עלוב ככל שהוא הפך להיות).
*ארגוני הנשים יחד עם העמותות החילוניות הן אלה שמעודדות הסכמי הורות משותפת (מפורטים עד דרקוניים) על מנת להבטיח שהגבר יהיה אבא מעורב במהלך הזוגיות ועל מנת לפתור מחלוקות בשעה שהזוג חם ואוהב ולא שונא ולהקפיד להכניס סעיפי הפקעת ופקיעת קידושין.
מה שמונע חלק לא קטן מהמחלוקות וכל עוד הזוג נשאר במצב ידידותי ולא מגיע למלחמות הסכמי הפרידה גם יהיו מנוסחים מראש וגם יהיו הוגנים.
* וכן הן קוראות להצביע ברגליים (מרב מיכאלי אף עורכת טקסים) ולא להתחתן ברבנות אלא בהסכם משפטי ולהיות ידוע בציבור ולא נשוי.
פלייפול
לפני 5 שנים • 24 ביוני 2018
פלייפול • 24 ביוני 2018
אז לפחות יש דבר אחד שנוכל להסכים עליו: הדין הרבני אינו טוב לגבר, וגם לא לאישה.

עם זאת, אני לא בטוח שאם חברות הכנסת שציינת היו מחוקקות את כל החוקים שהיו חפצות בהם, המצב היה משתנה לטובה. בכ"א, נכון להיום, גבר שמתחתן משחק ברולטה רוסית. ברגע שנולד הילד הראשון, חייו הפקר.

וכן, אני מתקשה להאמין שברית זוגיות אצל מרב מיכאלי, במקום נישואין ברבנות, תשנה את את העוול הנורא הזה.
עוץ הגדול​(נשלט)
לפני 5 שנים • 25 ביוני 2018
עוץ הגדול​(נשלט) • 25 ביוני 2018
לילית חדשה כתב/ה:
פלייפול,
א' העוולות שציינת לא ממש משקפות את המציאות
* לפי ההוצל"פ וביטוח לאומי 30% מהגברים החייבים במזונות לא משלמים אותם. משהו אומר לי שרובם ככולם לא הגיעו לכלא...
* בכל האמור למשכנתא- החישוב שלך לא מדוייק- אם האב הגרוש עדיין משלם על המשכנתא- הוא משלם את חלקו היחסי במשכנתא ולא את כל התשלום. ובנוסף כאשר הילד/ה תגיע לגיל 18 או 21 הוא יקבל את חלקו בערך של הבית. ותשלום המשכנתא לרוב יופחת מהמזונות (הכוללים גם את נושא הדיור של הילד/ה).


ב. זה סטאטוס קוו.

ל א סתם אמרתי שישראל תצטרך לבחור בין צביון יהודי לבין שוויון זכויות מלא לנשים.
כמעט* כל אותן עוולות שנעשות לגברים ולנשים בתחום הזה מגיעים מהדין הדתי.
* מלבד חזקת הגיל הרך החוק האזרחי בארץ בכל האמור לדיני משפחה הדדי לחלוטין- יש מזונות בן/בת זוג ולא רק בת זוג וגם האם חייב לזון את ילדיה ולא רק האב.
(אם תסתכל בתגובה הראשונה או השנייה שלי בשרשור תראה שהבאתי את החוק עצמו)

למה אתה חושב כל כך קל לשנות דווקא את הדבר הקטן הזה שמוטה לרעת גברים?
כי זה לא מערער על כלום.
אתה באמת חושב שכיום למרב מיכאלי, מיכל רוזין, תמר זנדנברג ולאחרות יש את הכוח לשנות בחוק את הסטאטוס קוו?
מבלי להיכנס לדיון הזה לקח למעלה מ-12 שנה להעביר את הפללת הלקוח- שזה חוק לחלוטין לא אכיף, לא ישנה כלום ושומדבר במצב בשטח (לכל היותר באזורים שגם ככה התכוונו לנקות) ויעלה אבק בספר החוקים.
עם כל ההערכה שלי אליהן- אתה נותן להן יותר מדי כוח.
ויש גבול למה שבג"ץ יכול לעשות.

ג.למה אתה חושב שהן לא עושות דברים על מנת לשפר את מצב הגבר במשפחה?
*בין היתר, הח"כיות היו אלה שפעלו לשנות את התקנות ככה שגבר יוכל להתחלק עם זוגתו בחל"ד,
*תמר זנדנברג היא היוזמת של חוק חופשת הלידה לאבא (עלוב ככל שהוא הפך להיות).
*ארגוני הנשים יחד עם העמותות החילוניות הן אלה שמעודדות הסכמי הורות משותפת (מפורטים עד דרקוניים) על מנת להבטיח שהגבר יהיה אבא מעורב במהלך הזוגיות ועל מנת לפתור מחלוקות בשעה שהזוג חם ואוהב ולא שונא ולהקפיד להכניס סעיפי הפקעת ופקיעת קידושין.
מה שמונע חלק לא קטן מהמחלוקות וכל עוד הזוג נשאר במצב ידידותי ולא מגיע למלחמות הסכמי הפרידה גם יהיו מנוסחים מראש וגם יהיו הוגנים.
* וכן הן קוראות להצביע ברגליים (מרב מיכאלי אף עורכת טקסים) ולא להתחתן ברבנות אלא בהסכם משפטי ולהיות ידוע בציבור ולא נשוי.


הסיבה לכך שמספר תיקי ההוצאה לפועל הוא כל כך גבוה, בגלל שסכומי המזונות בישראל הם בלתי אפשרים ולכן הנתונים המטורפים האלה. במקרים רבים אפילו 100 אחוז ממשכורות הבעל. לפי המחקרים פי 4 מהממוצע העולמי. ומי שאחראי לסכום זה בית הדין האזרחי (לא שזה קריטי שהדין היהודי מבחינה כספית הוא לטובת לאישה). יש דרך מאוד פשוטה לקבוע סכום וזה באמצעות נוסחאות מתמטיות כנהוג ברוב העולם המערבי המונעים חיכוכים בין בני הזוג - לפחות בנושא הזה. טוב שרובם לא יושבים בכלא, כי זה לא שהם לא רוצים לשלם אלא לא יכולים. "הרצחת וגם ירשת"? תודה לאל שיש עדיין שופטים שלא נכנעים להתנוונות המוסרית של ארגוני הנשים ופוסקים במידת הרחמים.

רוב הנתונים שלך לא נכונים או פרשנות מעוותת. נשים לא משלמות מזונות - האם גם זה האגו הנשי שלך לא יאפשר להודות בזה? טיעון הופך להיות מגוחך ברגע שאחד הצדדים לא מסוגל להודות אפילו במשהו אחד.

העובדה שאת מתעלמת ממאות ארגונים בעלי תקציב ומצד שני, מעצימה את כוחות של ארגונים שמקבלים 0 מהמדינה. מצביעים עד כמה עמוק חדרה הפרופוגנדה.

בפועל, אפילו בנושא של בגידה. הסנקציות הם רק על הגבר או בעיקר. כך שזה מיתוס לא נכון שאפילו אני הופתעתי ממנו.

ארגוני נשים לא מעודדות הורות משותפת - בדיוק ההפך.
עוץ הגדול​(נשלט)
לפני 5 שנים • 25 ביוני 2018
עוץ הגדול​(נשלט) • 25 ביוני 2018
לילית חדשה כתב/ה:
האמת שלא היתה סיבה ממשית לכך שלא נכנסתי לחוקים ספציפיים ביהדות, אבל אין לי בעיה להיכנס יותר לעומק לנושא.

מבחינת ההלכה ודיני משפחה קיימים 3 קווי דברים שמוטים נגד הגבר:
1. כתובה- הכתובה מפרטת את חובות הגבר כלפי האישה במהלך הנישואין
הכתובה וכוללת גם סכום כסף המגיע לה במקרה של גירושין או אלמנות שכן האישה אינה יורשת את בן זוגה ומעבר לסכום הכסף הרשום זכויותיה מוגבלות ביותר.
קיימים בין היתר 2 סייגים לכתוב בכתובה- עבודה של האישה במהלך הנישואין- לפי ההלכה האישה לא חייבת לעבוד אך במידה וכן, הגבר זה שזכאי לשכרה ואם היא מסרבת לתת לו אותו- הוא כבר לא מחוייב לפרנס אותה.
במקרה של גירושים לא תמיד האישה תהיה זכאית לכתובתה - אלא רק לפי תנאים מסויימים.
2. עיקרון עולה עימו ואינה יורדת עימו- מזונות האישה ייקבעו כך שהאישה תוכל להמשיך לחיות ברמת החיים אליה הורגלה בבית הוריה או במהלך נישואיה (לפי הגבוהה יותר).
3. חד צדדיות- מזונות ילדים ובן/ בת זוג אלו דברים המקובלים ברוב העולם המערבי וחלים גם על הגבר וגם על האישה (כולל בחוק הישראלי למי שאין לו/ה דין אישי (דתי) החל עליה/ו). ההלכה היא זו שהופכת את דברים אלה לחובתו של הגבר בלבד.

עם זאת יש לומר ש-3 הדברים האמורים הולכים ומאבדים מתוקפם- כך למשל הרבנות התחילה לפסוק מזונות מופחתים או לא לפסוק מזונות בכלל כאשר יש משמורת משותפת למרות שלפי ההלכה בכל מקרה הגבר הוא זה שחייב לזון את ילדיו ולא האישה. ולא בכל מקרה שהאישה תהיה זכאית למזונותיה או לכתובתה היא גם תקבל אותם.

עם זאת שאר הדברים בהלכה ודיני משפחה מוטים כנגד האישה:
1. ניאוף/ בגידה-
*היות ולפי המקרא לגבר היה מותר לשאת מספר נשים, היה מותר לו גם לקיים יחסים עם יותר מאישה אחת. ניאוף עבור הגבר מוגדר כיחסים עם אישה נשואה- אשת איש. לעומת זאת- על האישה לייחד את עצמה לבן זוגה ולהיות רק עימו.
* גבר שבוגד לא מקבל עונש לעומת זאת- היה והאישה בגדה בבן זוגה היא מוגדרת כמי שזנתה תחתיו ועונשה (ביחד עם הגבר איתו בגדה) הוא מוות. אלא אם בן הזוג בחר לחוס על חייה.
בהלכה מצויין שיפור מסויים בנושא זה- היות ולא ניתן להרוג את האישה נקבע הכלל 'אסורה על בעלה ובועלה', כלומר מצב זה מחייב גט וניתן לחייבה לקבל את הגט.
פה יש לומר שהיוצא מהכלל הוא אונס. אם האישה נאנסה היא לא אסורה על בעלה ולא נחשבת כמי שזנתה תחתיו (אלא אם מדובר בכוהן ואז היא אסורה עליו והוא יכול לגרשה).
מורדת על בעלה מול מורד על אישתו- אישה שלא מקיימת את חובותיה כלפי בעלה, (בדגש על חובות האישות למרות שיש המחמירים האומרים שחובותיה כוללים את הדאגה לבית (כלל עבודות הבית, הטיפול בילדות/ים, וכו) ) תוכרז כמורדת על בעלה אלא אם מדובר במקרה של 'מאיס עליי'. גבר שלא ממלא את חובותיו כלפי אישתו יוכרז כמורד על אישתו. העונש המושת על אישה מורדת כפול מהעונש על גבר מורד.

2. עילות גירושין: לגבר יש יותר עילות לגרש את אישתו מאשר לאישה לבקש להתגרש מבן זוגה.
* מקח טעות- עילות התקפות לגבר- אם לאישה יש מום, מחלה בעיה בריאותית (פיזיולוגית או נפשית) שהגבר לא ידע עליהן לפני החתונה והן מונעות מהאישה לקיים יחסי נישואין ולהקים משפחה באופן תקין; עקרות של האישה; היה וחלפו 10 שנים מבלי שהזוג הצליח להביא ילד/ה לעולם.
עילות התקפות לאישה אימפוטנציה או חוסר מסוגלות לקיים יחסי מין; עקרות של הגבר (כל עוד אין לה ילדות/ים מנישואין קודמים)
* בגידה- כמעט ולא ניתן לאלץ גבר שבגד להתגרש אלא רק תחת נסיבות מסויימות (גילוי עריות או שהבעל מוגדר כרועה זונות) וכמעט תמיד בית הדין יידרש למצוא צידוק נוסף וגם אז- לא ניתן לאלצו לתת גט אלא רק לקבוע שהוא חייב במתן גט. אישה שבגדה כמעט תמיד תחוייב בקבלת הגט ללא צורך בעילה או צידוק נוספים.
*** חלוקת הרכוש במקרה של בגידה- רוב הבגידות של הגבר לא יפגעו בזכויות הרכוש שלו, לעומת בגידה של האישה שיכולה להשפיע על זכאותה לרכושה-
כך למשל בית הדין הרבני פסק שאישה שבגדה תאבד את מרבית זכויותיה בדירה המוגדרת חוקית ומשפטית כמשותפת ובשאר הרכוש המשותף וזאת למרות שגם בן הזוג בגד- התיק ככל הנראה מגיע לבג"ץ.
*** מגיע בפרק ב', גבר אשר בגד באישתו עם אישה רווקה רשאי להיות איתה בקשר זוגי ויכול להתחתן איתה לאחר שיתגרש מאישתו. אישה שבגדה או שנחשדה כבוגדת בבעלה- לא תוכל להתחתן עם הגבר שאיתו היא בגדה.
* אישה מורדת או גבר מורד. למרות שהעילה תקפה גם על הגבר וגם על האישה, הקנס שניתן לגבר מורד קטן משמעותית מהקנס שניתן לאישה מורדת. עם זאת לעיתים הקנס על האישה יתבטל במקרה של 'מאיס עליי'.
* אלימות. כאשר יש הבדל בין בן זוג אלים לבין בת זוג אלימה לבין הורה מתעלל/ת.
בן זוג אלים לא תמיד יהווה עילה מוצדקת לגירושין אלא בכפוף לשיקול של בית הדין, לעומת זאת בת זוג אלימה או הורה מתעלל/ת כן מהווה עילה מוצדקת לגירושין וניתן לחייבה בגט.
שתי עילות נוספות שתקפות אך ורק לגבר-
* מעשה כיעור- האישה היתה בסיטואציה אינטימית או בסיטואציה מינית (שלא מוגדרת כבגידה) עם גבר אחר, בן הזוג יכול לגרשה, היא חייבת בגט ומאבדת זכאותה למזונות ולכתובתה.
* עוברת על הדת- האישה קיימה סיטואציות שאינן אינטמיות עם גבר אחר בן הזוג יכול לגרשה והיא חייבת בגט.
* עוד סוג של עוברת על הדת- אישה שגומרת לבן זוגה לעבור עבירות דת ועל איסוריה.
3. מתן הגט מול קבלת הגט- הגבר הוא זה שנותן את הגט וזה חייב להיות מרצונו ובהסכמתו המלאה והחופשית. כל אילוץ יהווה טעם לפגם ולכן הגט פסול.
כאשר הגבר מסרב לתת גט ברוב המקרים בית הדין ייטה ליישר קו עם דרישותיו- אלא אם היתה עילה לחיוב מתן הגט (וגם אז זה לא תמיד עוזר).
4. 'את מעגנת את עצמך' כאשר אישה מסרבת לתנאיו של הגבר. בעבר זו היתה תפיסה שלטת בבתי הדין הרבניים, נכון להיום זו התפיסה שמרנית שרק חלק מהרבנים מחזיקים בה. בין היתר זוהי תפיסתו של הראשון לציון הרב יצחק יוסף שמעוניין להשאיר את הכוח בצורה מוחלטת בידיו של הגבר ומאמין שכך צריך להיות.
4. מסורב גט מול מסורבת גט- גבר מסורב גט יכול להמשיך הלאה בחייו, להכיר בת זוג חדשה להיכנס איתה למערכת יחסים ואף להביא איתה ילדות/ים ללא שום בעיה ומבחי שהדבר ייפגע בו ובטענו לגט או בזכויותיו ברכוש המשותף עם אישתו.
אישה מסורבת גט לא יכולה. היה והיא תכיר בן זוג חדש ותיכנס איתו למערכת יחסים- היא תיחשב כנואפת מה שיכול להשית עליה את אותם הבדלים שציינתי בין גבר בוגד לאישה בוגדת; היה והיא תביא ילדות/ים אלו יוגדו כממזרות/ים מבחינת ההלכה.
5. סרבן גט מול סרבנית גט- הסנקציות שניתנות להפעלה על סרבן גט, ניתנות להפעלה על סרבנית גט כשההבדל הוא באישור הנדרש- להפעלת סנקציות נגד סרבן גט נדרש אישור רבני רגיל, להפעלת סנקציות נגד סרבנית גט נדרש אישור נשיא בית הדין הרבני הגדול. לעומת זאת לסרבן גט יש את אותן אפשרויות של מסורב גט למעט (לרוב) לקבל היתר לשאת אישה שנייה.
6.פוליגיניה- לגבר מותר לשאת יותר מאישה אחת, מה שאסור על האישה, כיום מותנה לרוב בהיתר 100 רבנים או של בית הדין הרבני הגדול.
(מה שאסר על גבר לשאת עוד אישה היה 'חרם דרבינו גרשום' שלמעשה תוקפו פג ולאחר מכן שוב הותר לגבר לשאת יותר מאישה אחת. זו למעשה אחת הסיבות שישראל חוקקה חוק האוסר על פוליגמיה, עם זאת היא הכפיפה את נושא זה לגופים שרשאים לעסוק ולהחליט על כך ולכן רק בהיתר 100 רבנים או של בית הדין הרבני הגדול)
7. היתר 100 רבנים- מאפשר גבר להתגרש מאישתו כאשר זו אינה מעוניינת לקבל את הגט למרות חיובה לקבלו, מאפשר לגבר להתגרש מאישתו כאשר זו אינה כשירה להסכים או לקבל את הגט (הן מבחינה נפשית והן מבחינה פיזיולוגית), מאפשר לגבר לשאת יותר מאישה אחת (כאשר הוא נשוי, מסורב גט ולעיתים גם סרבן גט).
8. גבר יכול לטעון שהתכוון לקדש את בת זוגו באמצעות יחסי אישות ובכך לכפות עליה להיות אישתו / להתגרש ממנו. ההפך לא אפשרי.

חס ושלום לתת את הילד/ה להורה שלא כשיר/ה לכך.
גם בחוק הישראלי וגם ברוב המדינות שמקיימות את אחד משני העקרונות- חזקת הגיל הרך ועיקרון ההורה המטפל- אלו לא חלים כשמדובר באם מתעללת (חזקת הגיל) או בהורה מתעלל (הורה מטפל).
אגב, מאז החלת עיקרון ההורות המשותפת גם בקנדה, גם בצרפת וגם ברוב מדינות ארה"ב עדיין האמא מקבלת את המשמורת, עדיין רוב הזמן הילד אצלה (וזאת למרות שלאב ניתנה אפשרות לקבל הסדרי ראייה נרחבים או משמורת משותפת) בהבדל משמעותי אחד- גובה מזונות הילדים שהפכו להיות נמוכים יותר.
סרבנות גט ותלונות שווא קיימים משני הצדדים. היות ואני משערת שאתה מצפה ממני לקבל את המספר של הרבנות (הגוף המחליט מי ייחשב סרבן ומי לא) באשר לסרבני הגט- באותה המידה אני מצפה ממך לקבל את הנתונים הזמינים בנוגע לתלונות השווא
כפי שהם נמסרו ליואב מזא"ה וכפי שהם הוצגו בדיון המיוחד של הוועידה לצדק חלוקתי- בנושא 'תלונות שווא: האם גברים שווים בפני החוק.'

שוב, חס ושלום לטעון שהגבר הוא שקרן ולא אכפת לו מהילדים.
יש כאן הכרה בכך שלגבר יש יותר כוח. החל מעצם זה שמוסד הרבנות כולו מנוהל על ידי גברים דרך זה שההלכה יותר מקילה עליו וכלה בזה שיש לו את האפשרות היותר רחבה לסרב לתת את הגט (שוב, ברגע שהוגשה בקשה לגירושין הגבר יכול הלכה למעשה לעבור לגור עם בת זוג חדשה, ומהרגע שהאישה מחוייבת לקבל את הגט אך מסרבת הגבר יכול לבקש היתה לשאת אישה שנייה).

כאשר ילד/ה מתנהג/ת בחוסר כבוד כלפי האב או כאשר יש הסתת ילד/ה בידי אימו האבא יכול לבקש להכריז עליו כעל 'בן מורד' ולבקש שיפחיתו את המזונות אף מתחת לגובה המינימלי שלהם או אפילו לבקש לבטלם.
כאשר העניין תלוי במספר גורמים- בהם גיל הילד/ה, מהם ביטויי חוסר הכבוד כלפי האב ומה המקור להתנהגות זו (האם מדובר בהסתה/ בהתנהגות שמגיעה מהילד / שינוי התנהגות כתגובה למעשים של האב).
ומן הסתם- ילד/ה שאביו היה בן זוג מכה או אב מכה כמעט ולא יוכר כבן מורד והזכות למזונות לא תפגע גם אם יהיה סירוב לעמוד בקשר ולהיפגש עם האבא.

ואני חייבת להבין משהו, אתם בלי הפסקה אומרים וקובעים שארגוני הנשים עושים את ככה וככה ומגיבות בצורה הזו והזו ותומכות A אבל לא ב B ושותקות לגבי X Y Z.
על סמך מה? מישהו מכם נמצא בארגוני הנשים? יש לכם מושג על מה הן מגיבות ומה הן עושות- ברמה היומיומית?
אתם מכירים את מובילות השיח או את מי שנמצאות בראש הארגונים הפועלים בשטח?

אף אחת לא התייחסה לארגוני האבות האלה או יצאה נגדם עד הרגע בו הם הפסיקו להיות למען הילדים או למען הורות משותפת אמיתית
ופנו לנתיבים של אלימות.
בין אם זה לקרוא לפעולות אלימות נגד הגרושות (כולל לפרסם כתובות)
ובין זה לעמוד מאחורי רוצחים כמו אילן גדסי ואלי גור ודוד בוקובזה
(אגב תלונות שווא שהזכרת- בוקובזה, בין כל מה שעשה, אכן הגיש תלונות שווא כנגד גרושתו ובן זוגה, משום מה זה לא הפריע לא' זה אבא להגן עליו...עד לסוף המר)
או בין אם זה סתם לפרסם תמונות של נשים אקראיות בתקווה שיטרידו אותן.
וכמובן לקרוא להעלמת הכנסות, נכסים ולסרבנות גט.

אז בואו, ספרו לי איך לכתוב "תופסים אותה שתי רעולי פנים מתחת לבית כשהיא חוזרת בשעה מאוחרת שוברים לה כמה עצמות ואומרים לה שזה בגלל שהיא עשתה מעשים רעים" נקרא לעודד הורות שוויונית?
ספרו לי איך לעמוד מאחורי אב שמגיש תלונות שווא וחוטף את הבנות שלו לחו"ל, נקרא לפעול למען הורות שוויונית?

israelislave, ירון אטיאס הוא סרבן גט, בית הדין הרבני פסק וקבע את זה. יותר מזה בית הדין הרבני הטיל עליו את כל הסנקציות שניתן להפעיל על סרבן גט.
התביעה גט לא כללה בכלל את נושאי הרכוש או המשמורת, הראשונה התנהלה ברבנות השנייה התנהלה בבית המשפט. הוא זה שהחליט לכרוך את השניים (וגם אז רק אחרי שראה שהוא לא יצליח לשכנע את בית הדין לפסוק שלום בית).
אתה באמת עומד על זכותו של גבר לאנוס את אישתו/ פרודתו להסכים לתנאיו?
כי זה מה שהוא עשה. הוא רצה לכפות עליה את התנאים שלו
ולאנוס אותה להסכים.
ככה נראה השוויון שלך?
זוכר שכתבתי שאתה תומך בכל מה שמשחק לטובתך? זה חלק מזה.


כתובה: את רצינית? אין כתובה לגבר זה לבדו אפליה ואת טוענת שזה לטובתו? עצם זה שאישה מודרנית בכלל רואה את הכתובה כמשהו שמגיע לאישה מעבר לרכוש ומזונות הוא לא נתפס. הכתובה הייתה מתאימה לעולם העתיק לא היום. הוא טקס משפיל שהופך את האישה לפריט במכירה פומבית. תמיד שאני רואה בחתונות אני מתפתל. אבל איפה שיש רווח כספי ארגוני הנשים שותקות. לקרוא לזה "זכויות מוגבלות" זה לא לעניין, חלוקת הרכוש ומזונות הם הבסיס בעולם המערבי - והסכום של הכתובה זה לא שום זכות כי הוא ראוי מן העולם.

מזונות אישה: עכשיו מגיע שיא האבסורד. מזונות צריכים להגיע לילדים בלבד ולא לאדם בוגר. זה עוד תקנה שהייתה מתאימה לשעתה, לעולם הקודם, ולא לעכשיו. מה זה השטויות האלה להישאר ברמת החיים הקודמת (כמו שאומרת עדי אשכנזי) ועוד הגבוהה ביותר. זה יחס למלכת אנגליה לא לאדם ממוצע. נשים הן לא פרינססיות שהבעל צריך לפרנס אותן. זה לא הנשים של העולם העתיק שנאלצו להישאר בבית תודה לאל.

מזונות ילדים: לא בטוח אם זה רק בית דין רבני. אבל זה לא משנה. ההורה השני צריך לשלם את סכום המזונות ללא קשר למינו.

אז מה יש לנו כאן:

שלושה חוקים שמפלים את שני המינים:

1. נשים מבחינה סמלית.
2. גברים מבחינה כספית.

בשני המקרים יש כאן הנצחה של תפקידי מגדר. לכן תמוה מאוד מדוע ארגוני הנשים מתעלמות מהחוקים האלה?
עוץ הגדול​(נשלט)
לפני 5 שנים • 25 ביוני 2018
עוץ הגדול​(נשלט) • 25 ביוני 2018
ככה עובדת השיטה:

1. ארגוני הנשים מחוקקות חוקים שמפלים אבות וגברים ומשתמשים ברטוריקה שעושה להם דה-לגיטימציה.

2. החוקים מתחילים להשפיע ופוגעים בעיקר באבות טובים שרוצים לראות את הילדים. המזונות הגבוהים לא מאפשרים להם לראות את הילד כי הם צריכים לעבוד כל היום. תלונות השווא הופכים אותם לפושעים. מראש קובעים שהוא אבא סוג ב'. הוא נקלע לקשיים כספיים ולא מסוגל לקנות לילד שלו כלום ולכן מתבייש להיפגש איתו. כל זה בלי להתייחס לדיכאון ולבעיות נפשיות אחרות שמתפתחות.

3. הדבר המחריד מתחיל בשלב הזה. אחרי שארגוני הנשים יצרו בעצמם את המציאות הבלתי אפשרית הזאת ודאגו לשמר אותה בדרכים כוחניות. מציאות שבה נפגמת בצורה משמעותית יכולת האב לגדל את ילדיו. הם משתמשים בסטטיסטיקות שנוצרו כמו מספר תיקי ההוצאה לפועל בשביל "להוכיח" כמה האבא הישראלי הוא אלים ואבא רע בשביל להצדיק את אותם חוקים ולהמשיך באלימות המשפטית והרטורית הזו.
עוץ הגדול​(נשלט)
לפני 5 שנים • 25 ביוני 2018
עוץ הגדול​(נשלט) • 25 ביוני 2018
לגבי מסורבי גט ומסורבות גט.

יש אפליה נגד מסורבות גט וזה מונע מנשים דתיות בעיקר לצאת עם בן זוג (אבל זה לא משפיע בצורה הזאת על חילוניות שפחות אכפת להם מהדין הדתי). מדובר בכמה עשרות בודדות, למרות הסיקור התקשורתי, זה אפילו לא מתקרב להיקרא תופעה. ובכל מקרה, יש סנקציות קשות נגד בן הזוג.

מספר מסורבי הגט הוא גבוה יותר וזה לא מפתיע. כי סרבנות גט מאפשרת לאישה לקבל מדור ומזונות אישה ולסחוט את הגבר כספית. אבל זו לא השורה התחתונה. השאלה: מדוע אין סנקציות דומות נגד סרבניות גט?
עוץ הגדול​(נשלט)
לפני 5 שנים • 25 ביוני 2018
עוץ הגדול​(נשלט) • 25 ביוני 2018
אני לא מכיר הרבה משפחות פוליגניות יהודיות כך שהיתר או לא היתר? דה-פקטו אין לו השפעו שולית על החברה הישראלית-יהודית והדין הפלילי מכסה את זה.

לעומת זאת, מישהו זוכר קמפיין של ארגוני נשים נגד ריבוי נשים במגזר הבדואי? שם זה ממש חלק מהתרבות? שוב רק הגבר היהודי על הכוונת.

לגבי תלונות שווא. אלפי העדויות של גברים שסבלו מתלוננות שווא ומספר התיקים שנסגרו מוכיחים לדעתי שיש כאן תופעה רחבה של תלונות שווא. נכון שתלונות שווא יכולות לקרות משני הצדדים אבל רק על האישה מגן החוק. ושוב הסטטיסטיקה היא משנית, החוק שלא מאפשר נותן הגנה לקורבן של תלונת השווא זו המהות. את כל הזמן מנסה לעשות תחרות: מי יותר אלים? מי הוא יותר טוב? ובכל מנסה להצדיק עקיפה של רשויות החוק, האכיפה והמשפט.
עוץ הגדול​(נשלט)
לפני 5 שנים • 26 ביוני 2018
עוץ הגדול​(נשלט) • 26 ביוני 2018
בתוך ארגוני הורות משותפת שאותם את תוקפת. יש מיעוט שולי שמתנהג באלימות וגם שם ברוב המקרים זה מובן לאור גודל האפליה. אבל שכחת לציין שיש גם אבות שלא ראו את הילדים במשך שנים או רק במרכזי קשר.. אבות שנכנסו לדיכאון קליני.. אבות שנכנסים ויוצאים מהמשטרה כי גרושתם מתלוננת עליהם באופן סדרתי בלי שעוצרים אותה... אבות שמתרסקים תחת עול התשלומים.. אימהות ואחיות שקרובי משפחה שלהם הפכו לשבר כלי כי מונעים מהם קשר עם הילדים... וכמובן מאות אבות שהתאבדו.

ככה בדיוק פועלת קרימינליזציה, להתמקד במספר מקרים בודדים ולהכתים מגדר שלם. להתמקד דווקא בזה מצביע על חוסר יכולת לחוש חמלה כלפי האחר. בכלל זו שיטת תעמולה ידועה, לקחת מקרה בודד ולהפוך אותו לסמל (בחלק המקרים כמו במקרה "החטיפה" לעוות ולהסתיר פרטים משמעותיים). ההבדל הוא שלארגוני ההורות המשותפת אין את המשאבים הכספיים לעורר פאניקה מוסרית כזו.

כמה הערות נוספות:

1. ארגוני הורות משותפת לא מבקשים למנוע מהאם לראות את הילדים. מה שאי אפשר לומר על ארגוני הנשים שתומכות בחוקים שפוגעים בזכויותו של האב. הלוואי והאלימות בקרב אלה שקוראות לעצמן "פמיניסטיות" מתוך ארגוני הנשים היה נשאר רק במישור הטוקבקיסטי.

2. ההסתה של ארגוני הנשים היא בעלת אופי ממסדי ושיטתי. השימוש בשפה כביכול אקדמית בשביל להכשיר את השרץ הופך את השקר וההסתה ליותר מסוכנת. מזכיר מאוד צורת פעולה של משטרים טוטליטרים.

3. כל אם או אב שהיו לוקחים לו את הילדים שלא בצדק, היו מתעצבנים, ומקללים והופכים עולמות בשביל לראות את הילד שלהם שוב. חס וחלילה אם דבר כזה היה קורה לי היו נפתחים שערי הגיהנום.