נימפומניה ריגשית(שולטת){מצרפתמקרים}
|
לפני 5 שנים •
22 ביולי 2018
1. למה שגבר הומו שלא נמשך לאישה יעשה סקס עם אישה?
2. למה זה חשוב שהמדינה מונעת מהם להיות הורים????? כי הם לא מוכרים ההורים של הילד אולי!!! זכויות כהורים! 3. בוא נלך על התסריט ה״טוב״ זוג גברים... הולך לעשות ילד עם זוג נשים. של מי הילד? בטח מתגלש לך על הלשון להגיד ״מזתומרת של ארבעתם״ אאאהההה... תשובה לא נכונה! ופה גם הבעיה!!!!!! מדינת ישראל לא מכירה במשרד הפנים באפשרות שקיימת לילד להיות בעל ארבע הורים למה????? כי בתעודת זהות אפשר לרשום רק 2 הורים יאאאא בעיה רצינית. אני עומדת מול פקידה במשרד הפנים ומה שיש לה להגיד זה ״אבל יש מקום רק לשניים״ 4. למה הם צריכים לשלם מלא כסף וללכת להביא ילד ממדינות עולם שלישי במקום שזה יהיה מוכר ובסדר כאן? 5. עיניין הפונדקאות שהועלה פה הוא כואב אבל צר לי לבאס אותכם גם גבר שמאונן מקבל על זה כסף..... נכון הוא לא מחזיק ילד בבטן תשע חודשים אבל יש דרך. לאפשר פונדקאות במקרים שזה לא מצוקה כספית אלא אישה שרוצה באמת ובתמים לעזור לזוג גברים להביא ילד. 6. ולסיבה המרכזית!!!!! זוג הומואים רוצה לאמץ ילד, ילד בשר ודם... חי נושם... ילד שההורים שלו איך נגיד בני זונות שלא מגיע להם להיות הורים ומגיע לו בית אמיתי ואוהב. פה הבעיה האמיתית שהאימוץ נותן קודם כל אופציה לזוג הורים ״נורמליים!!!!!!!״ כלומר: נורמלי= אמא ואבא!!!! וזאת הבעיה המרכזית!!!!! זוג שהוא גבר ואישה יכולים למצוא הרבה דרכים אחרות להביא ילדים לעולם (תרומת זרע, טיפולי פוריות, הפריה חוץ גופית...) אבל לאאאאאא... הם תופסים את המקומות הראשונים בהמתנה לאימוץ בגלל שלפי מדינת ישראל ״טובת הילד היא לגדול בבית נורמלי״ פעעעע!!!!!!! זאת הבעיה העיקרית!!!! זאת המחאה!!! אז שאתה פותח פורום בלי ידע, אל תתפלא למה אתה מקבל תגובות זועמות. |
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 5 שנים •
22 ביולי 2018
אוז, אילו זכויות של הילד מופרות על ידי פונדקאות, מלבד ה"זכות" להתפתח כעובר ברחם אמו?
הילד אינו נמכר בשום צורה. מה שנמכר הן הפעולות של נשיאתו ברחם והולדתו. יצוין בהקשר זה כי בישראל מותרת רק פונדקאות מלאה, כלומר כזו שמחייבת שלכל הפחות הזרע ממנו יוולד הילד יהיה של האב המיועד. במידת האפשר, הביצית תהיה של האם המיועדת, כלומר הילד יוולד להוריו הביולוגיים שאצלם יגדל, למרות שלא התפתח ברחם אמו הביולוגית. במידה ולא ניתן, הזרע יהיה של האב והביצית תהיה מתרומה (שאינה שונה מתרומת זרע), אך בכל מקרה לא מן הפונדקאית. איזה עוול יוצא דופן נגרם לילד? |
|
|
| Snitch |
לפני 5 שנים •
22 ביולי 2018
זאלופון כתב/ה: כסופתשיער כתב/ה: הביג דיל הוא שכדי שזוג הומואים "יקבל" ילדה\ה יש אישה שצריכה לוותר על תינוק שצמח אצלה ברחם במשך תשעה חודשים.
למעט מיקרים בודדים,של נשים אלטרואיסטיות,רוב הנשים שמשמשות פונדקאיות,הן עניות מאוד ולכן מנוצלות. מאוד אופנתי לאפשר להומואים ילדים,אבל הנשים העניות הללו הן הקורבן בסיפור הזה. תגובות נזעמות מהומואים וחברהם בעוד 10..9..8.. החוק בישראל אינו מאפשר לכל אישה באשר היא לשמש פונדקאית. עליה לעמוד בשלל תנאים. אחד מהם הוא הערכה פסיכולוגית מקיפה, שבמפורש פוסלת כפונדקאיות נשים שנמצאות במשבר או שצורך כלכלי נואש מערפל את שיקול דעתן. אז לא, הפונדקאית הישראלית אינה אישה שמגיעה ממצב של עוני קיצוני שאינו מותיר לה ברירה. זו דמגוגיה שנוטה לשמש את מי שמתנגדים לפונדקאות מסיבות אחרות, פחות נעימות לאוזן (הומופוביה מסוג זה או אחר או אידיאולוגיה שרואה טומאה וניצול בעירבוב בין כסף לבין כל מה שנמצא באזור הכללי של השחלות). אבל אם הן כן היו מגיעות ממצב של עוני קיצוני, ברור שהרבה יותר טוב שיגוועו ברעב ושלהומואים לא תהיה אפשרות לחוות הורות מאשר ששני הצדדים ישנו לטובה באופן דרמטי את חייהם על ידי כך שיעניקו לצד השני את הדבר שהוא זקוק לו נואשות. ברור שזה הרבה יותר טוב, אבל לא עבורם אלא עבור המצפון הפריווילגי של אנשים שיכולים להוליד ילדים בלי בעיה והמקרר שלהם מלא בכל טוב. זאלופון, מה ההבדל לדעתך בין פונדקאות לבין מכירת כליה או שאר איברים פנימיים בתמורה לתשלום? אני מדבר על מצב שבהסכמה מלאה, בו אחד הצדדים עושה את זה נטו מתוק מצוקה כלכלית. אני מודה שלי אישית קצת קשה לגבש דיעה בנושא הפונדקאות, כי יש טענות הגיוניות לשני הצדדים. העניין הוא שמדובר בוויכוח צדדי, כי החוק, למיטב הבנתי, הוא לא האם לסבסד ולהכיר בהליך הפונדקאות(שהוא חוקי ומקובל), אלא האם לסבסד ולהכיר בו גם(!) לזוגות חד מיניים ופה האפליה המקוממת. |
|
|
פייה{O}
|
לפני 5 שנים •
22 ביולי 2018
פעם חשבתי להיות פונדקאית בעצמי, כשראיתי זוג חברים נאבקים שנים בנסיון להביא ילד לעולם.
דווקא בתור אישה ואמא, ומכיוון שאצלי הריונות ולידות עברו עד כה יחסית בכיף, זו נראית לי מתנה מדהימה שאישה יכולה לתת. גם מסירת התינוק להוריו בסוף לא נראית לי כזו נוראית עבור מי שיודעת מהתחלה שזה לא התינוק שלה. הרבה הרבה הרבה יותר גרוע ונצלני בעיני להשתמש באינסוף פיליפיניות שעקב מצב כלכלי עגום נוטשות למשך שנים משפחה וילדים קטנים ע״מ להתפרנס כאן מעבודות שאף אחד אחר לא מוכן לעשות. |
|
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 5 שנים •
22 ביולי 2018
Snitch כתב/ה: זאלופון כתב/ה: כסופתשיער כתב/ה: הביג דיל הוא שכדי שזוג הומואים "יקבל" ילדה\ה יש אישה שצריכה לוותר על תינוק שצמח אצלה ברחם במשך תשעה חודשים.
למעט מיקרים בודדים,של נשים אלטרואיסטיות,רוב הנשים שמשמשות פונדקאיות,הן עניות מאוד ולכן מנוצלות. מאוד אופנתי לאפשר להומואים ילדים,אבל הנשים העניות הללו הן הקורבן בסיפור הזה. תגובות נזעמות מהומואים וחברהם בעוד 10..9..8.. החוק בישראל אינו מאפשר לכל אישה באשר היא לשמש פונדקאית. עליה לעמוד בשלל תנאים. אחד מהם הוא הערכה פסיכולוגית מקיפה, שבמפורש פוסלת כפונדקאיות נשים שנמצאות במשבר או שצורך כלכלי נואש מערפל את שיקול דעתן. אז לא, הפונדקאית הישראלית אינה אישה שמגיעה ממצב של עוני קיצוני שאינו מותיר לה ברירה. זו דמגוגיה שנוטה לשמש את מי שמתנגדים לפונדקאות מסיבות אחרות, פחות נעימות לאוזן (הומופוביה מסוג זה או אחר או אידיאולוגיה שרואה טומאה וניצול בעירבוב בין כסף לבין כל מה שנמצא באזור הכללי של השחלות). אבל אם הן כן היו מגיעות ממצב של עוני קיצוני, ברור שהרבה יותר טוב שיגוועו ברעב ושלהומואים לא תהיה אפשרות לחוות הורות מאשר ששני הצדדים ישנו לטובה באופן דרמטי את חייהם על ידי כך שיעניקו לצד השני את הדבר שהוא זקוק לו נואשות. ברור שזה הרבה יותר טוב, אבל לא עבורם אלא עבור המצפון הפריווילגי של אנשים שיכולים להוליד ילדים בלי בעיה והמקרר שלהם מלא בכל טוב. זאלופון, מה ההבדל לדעתך בין פונדקאות לבין מכירת כליה או שאר איברים פנימיים בתמורה לתשלום? אני מדבר על מצב שבהסכמה מלאה, בו אחד הצדדים עושה את זה נטו מתוק מצוקה כלכלית. יש הבדלים, כמובן. בראשם שפונדקאית אינה מוכרת חלקים מגופה, היא משכירה את זכות השימוש בהם. את התהליך היא מסיימת עם כל איבריה המקוריים וללא השלכות בריאותיות (בתקווה). זה הבדל מהותי. אבל ההשוואה אינה חסרת בסיס ככל שהיא מתייחסת לחלק השני של דבריי, והעמדה שלי דומה. גם כאן, למרות שכמו רוב האנשים גם אני מסתייג אינסטינקטיבית ממכירת כליה תמורת כסף, אני נאלץ להודות שזו הסתייגות של מצפון פריווילגי של אדם שלא היה רעב יום בחייו וששתי כליותיו מתפקדות. יש בעולם אנשים שאין להם אמצעים להאכיל את הילדים שלהם. יש גם אנשים שמתים בגלל מחסור בכליות להשתלה. בארה"ב לבדה רשימת ההמתנה להשתלת כליה מונה למעלה מ-100,000 איש, כאשר בסביבות 5,000 מהם מתים מדי שנה לפני שמגיע תורם. האנשים שאינם מסוגלים להאכיל את ילדיהם היו שמחים לתת כליה תמורת היכולת לעשות זאת. האנשים הגוססים שזקוקים לכליה היו נותנים הכל תמורתה. אם אאסור עליהם לבצע את העסקה הזו, אני גוזר עליהם מוות. את מחיר המוסר שלי לא אני אשלם אלא הם, שני צדי העסקה שאסרתי, והם ישלמו בחייהם או בחיי ילדיהם. הם היו יורקים על המוסר שלי לו יכלו, ובצדק. אז כן, זה נשמע לי נורא, למכור כליה. אבל אם אני מונע את האפשרות הזו מאנשים שזקוקים לה כמו אוויר לנשימה ודן אותם למוות או רעב, אני חייב לכל הפחות להכיר בכך שאני לא עושה זאת כדי להגן עליהם אלא כדי להגן על הערכים השבעים והבריאים שלי. ואני לא בטוח אם יש לי זכות, מוסרית או אחרת, לעשות דבר כזה. |
|
|
| Snitch |
לפני 5 שנים •
22 ביולי 2018
מצטרף לדילמה שלך. זה מאד דומה לילדים בעולם השלישי שיוצאים לעבוד ובכלל להרבה מפגשים בין העולם המערבי למדינות עולם שלישי.
עם זה לא הסכמתי - "את התהליך היא מסיימת עם כל איבריה המקוריים וללא השלכות בריאותיות (בתקווה). זה הבדל מהותי". לא בדקתי את זה, אבל מתוך הנחה אישית, קשה לי להאמין שאותן אמהות שעושות את זה בגלל סיבות כלכליות או מצוקות אחרות, לא יוצאות עם פגיעות נפשיות בסיום ההליך. אני שם דגש על מצוקה כלכלית וכדו', כי ברגע שזה נעשה רק מתוך בחירה לעזור למישהו אחר, כמו שפייה ציינה, זה סבבה מבחינתי ואפילו מעשה אצילי. |
|
|
| קנקן(אחר) |
לפני 5 שנים •
22 ביולי 2018
ציטוט:
אני חייב לכל הפחות להכיר בכך שאני לא עושה זאת כדי להגן עליהם אלא כדי להגן על הערכים השבעים והבריאים שלי. ואני לא בטוח אם יש לי זכות, מוסרית או אחרת, לעשות דבר כזה. אם זו הגישה שלך, עדיף לסגור את כל הדבר הזה שנקרא מדינה, שכולו אוסף של חוקים ש-99% מהם לעולם לא יחולו עליך (ולכן אין לך את הזכות המוסרית להחיל אותם על אחרים, לטענתך). המדינה - קרי, החברה - יכולה להחליט מה מוסרי ומה לא מוסרי בעיניה, זאת בדיוק המשמעות של חוק. הטענה בעד מכירת איברים היא אחרת, והיא פשוטה מאד: יש זכות מוסרית עוד יותר גדולה מהזכות למנוע מאדם למכור כליה, והיא זכותו של אדם על גופו. הגוף שלי ברשותי, ואני אעשה איתו מה שמתחשק לי, כולל למכור חלקים ממנו (אם ארצה), כל עוד אני לא פוגע באדם אחר וכל עוד הדבר נעשה מתוך רצון חופשי, ללא איומים ובדעה צלולה. |
|
|
|
israelislave
|
לפני 5 שנים •
22 ביולי 2018
1. ברובו של העולם המערבי פונדקאות היא הליך אסור, ככל הנראה משום שברור שהקו המפריד בינה ובין סחר בילדים הוא קו דק מאוד. לאור זאת, האם מדינת ישראל באמת צריכה להרחיב באופן ניכר את השימוש בפרקטיקה הזו, שכאמור ההיעזרות בה איננה נקייה מספיקות מוסריים?
2. גורמים העוסקים בנושא הפונדקאות מדווחים כבר כיום על פער משמעותי מאוד בין החתך הסוציו-אקונומי הממוצע של האמהות הפונדקאיות ובין החתך הסוציו-אקונומי של הזוגות שרוכשים שירותי נשיאת עובר. הפער הזה מעלה מטבע הדברים את החשש מהיווצרותם של יחסי ניצול. האם הגדלת האוכלוסייה הנזקקת פוטנציאלית לשירותי פונדקאות בישראל באורח משמעותי מאוד לא עלולה להחריף את המצב הקיים? 3. מי שיבדוק מהם מקומות העבודה שיצאו בתמיכה פומבית במחאה ובשביתה המתקיימת היום יגלה, שלא במפתיע, שמדובר במקומות עבודה כאלו שעובדיהם נמנים על העשירונים העליונים, הייטק, שיווק ופרסום ועוד. האם העובדה הזו לא מעידה על כך שמדובר בסופו של דבר במחאה של ציבור (גברים בעיקר) עשיר שנאבקים על זכותם לנצל נשים עניות? 4. כיום, גם לאחר תיקון החוק (הבעייתי מאוד, אגב, בהיבט של הקו הדק שבין פונדקאות ובין סחר בילדים), הפונדקאות בישראל היתה ועודנה ניסיון לתת מזור לנשים שמפאת מצבן הבריאותי אינן מסוגלות לשאת הריון ברחמן. אמנם, לא מדובר בטיפול לבעיה רפואית, אבל כן מדובר בניסיון לתת מענה לבעיה רפואית. ההסתייגות שביקש לאשר ח"כ אוחנה נועדה למעשה לאפשר פונדקאות למי שהם בריאים לחלוטין ולא סובלים משום בעיה רפואית המונעת מהם להביא ילדים לעולם. האם השימוש בפרקטיקה בעייתית שכזו לטובת מי שהם בריאים לחלוטין לגיטימי מבחינה אתית? 5. הטענה המרכזית שעולה בשיח סביב סוגיית הפונדקאות לזוגות חד מיניים היא טענת האפליה. האם באמת ניתן לדבר על אפליה כאשר מצד אחד של המתרס עומדים מי שסובלים מבעיה רפואית ומן הצד השני עומדים מי שאינם סובלים משום בעיה כזו? |
|
|
|
israelislave
|
לפני 5 שנים •
22 ביולי 2018
ועוד שאלה אחת.
כל עוד קיימת "חרפת הגיל הארוך" שקובעת שילדים עד גיל 6 חייבים להיות אצל האם.. מי יחזיק את ילדי הפונדקאות של זוגות גברים עד גיל 6? ומי יסביר את הקשר החם בין "לוחמות הצדק החברתי" שנלחמות להותיר את "חרפת הגיל הרך" על כנה "כי רק אמא יכולה" ומאידך אותן דמויות בעד פונדקאות גם לזוגות הומואים. הגיון? אצל השמאל ה"ליבראלי חברתי"? מזמן לא מחפש. כי כמו אצל ביבי... "אין כי לא היה ולא יהיה" |
|
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 5 שנים •
22 ביולי 2018
כנועסקרן כתב/ה: ציטוט:
אני חייב לכל הפחות להכיר בכך שאני לא עושה זאת כדי להגן עליהם אלא כדי להגן על הערכים השבעים והבריאים שלי. ואני לא בטוח אם יש לי זכות, מוסרית או אחרת, לעשות דבר כזה. אם זו הגישה שלך, עדיף לסגור את כל הדבר הזה שנקרא מדינה, שכולו אוסף של חוקים ש-99% מהם לעולם לא יחולו עליך (ולכן אין לך את הזכות המוסרית להחיל אותם על אחרים, לטענתך). המדינה - קרי, החברה - יכולה להחליט מה מוסרי ומה לא מוסרי בעיניה, זאת בדיוק המשמעות של חוק. הטענה בעד מכירת איברים היא אחרת, והיא פשוטה מאד: יש זכות מוסרית עוד יותר גדולה מהזכות למנוע מאדם למכור כליה, והיא זכותו של אדם על גופו. הגוף שלי ברשותי, ואני אעשה איתו מה שמתחשק לי, כולל למכור חלקים ממנו (אם ארצה), כל עוד אני לא פוגע באדם אחר וכל עוד הדבר נעשה מתוך רצון חופשי, ללא איומים ובדעה צלולה. אני לא בטוח עם מה בדיוק ממה שכתבתי אתה לא מסכים. אני, בכל אופן, מסכים איתך לגבי זכות האדם על גופו ועל הבחירה כיצד להשתמש בו. הדברים שלי התייחסו לטענת הנגד הפופולרית לפיה הבחירות שאנשים עניים עושים אינן בחירות תקפות מכיוון שאין להם אלטרנטיבות אחרות ועל כן מדובר בניצול פסול. הטענה שלי היא שיש להם אלטרנטיבה, שהיא בדרך כלל גרועה יותר מהבחירה שלהם שצורמת את המוסר של אנשים שבעים, משכילים ומוגנים מהמעמד הבינוני גבוה. למשל, במקום למכור כליה הם יכולים לגווע ברעב או לפנות לפשע. חרא אלטרנטיבות, אבל אם נמנע מהם את הבחירה שהם היו מעוניינים בה, אלו האלטרנטיבות שאיתן הם יישארו, כך שלא עשינו להם טובה בכך ש"הגנו עליהם מניצול" בשם הערכים הנעלים שלנו. כנ"ל בנוגע לפונדקאיות, שאמנם בישראל אינן סובלות חרפת רעב, אך הן מגיעות לרוב ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ובוחרות לשפר את מצבן על ידי שימוש בכלים שעומדים לרשותן. הן אינן חשות מנוצלות ואינן מבקשות מאף אחד להגן עליהן מפני הבחירות שלהן. מי שמנסה לעשות זאת, סביר שעושה זאת עבור סט הערכים הפרטי שלו ולא עבורן. אם אתה מסכים עם זה, אין בינינו מחלוקת. |
|
|