בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב
הצטרפ/י לכלוב תוך דקות - ובחינם
הרשמה התחברות

סאדו במזרח

↑ ↓
Gnr​(נשלט)
לפני 5 ימים • חמישי, 6 בדצמבר 2018, בשעה 08:18

סאדו במזרח

Gnr​(נשלט) • חמישי, 6 בדצמבר 2018, בשעה 08:18
מחפש המלצות icon_smile.gif
מועדונים, פאבים, כל דבר.
slave for ever​(נשלט)
לפני 5 ימים • חמישי, 6 בדצמבר 2018, בשעה 11:17
slave for ever​(נשלט) • חמישי, 6 בדצמבר 2018, בשעה 11:17
אם תהיה יותר ספציפי לגבי המדינה/ות, יהיה יותר קל.
Gnr​(נשלט)
לפני 5 ימים • חמישי, 6 בדצמבר 2018, בשעה 17:39
Gnr​(נשלט) • חמישי, 6 בדצמבר 2018, בשעה 17:39
אני מטייל ממש בכל המזרח כמעט. טיול ארוך מאוד. נראה שחוץ מסין ויפן, אין ממש מועדוני סאדו
a little different
לפני 5 ימים • חמישי, 6 בדצמבר 2018, בשעה 23:42
a little different • חמישי, 6 בדצמבר 2018, בשעה 23:42
לא בטוחה, אבל נראה לי שהסצנה לא חזקה שם כל כך. כלומר, אולי בכל עניין הזנות או הסמי-זנות בתחפושת מסאז'ים בויאטנם, תאילנד וכו'. שלא נדבר על ההודים שוחרי השלום, שנמנעים מאלימות באופן מוגזם - נראה לי שהצלפות וכד' יגרמו להם בחילה.

בכל מקרה, נראה לי שצריך לחפש טוב - אולי תמצא. מה שכן, תזהר שאלו לא מקומות חשוכים מדי ואפלים מדי ומסוכנים מדי. לא כדי להסתבך.

אגב, לא מזמן בתאילנד ניסיתי להראות לבן הזוג שלי איזושהי סצינת אונס/השפלה - מסתבר שזה לא חוקי וחסום שם בכל אתרי הפורנו. רחמים עליהם.
אחד שמבין​(נשלט)
לפני 5 ימים • שישי, 7 בדצמבר 2018, בשעה 01:11
אחד שמבין​(נשלט) • שישי, 7 בדצמבר 2018, בשעה 01:11
אכן פורנו אסור בתאילנד, וברשת מסתובבים כל מיני סיפורים של תיירים שנעצרו ע"י שוטרים לבדיקה, ואף בדקו את ההארד דיסק שהיה עליהם במטרה למצוא פורנו או פדופיליה. אני הייתי בתאילנד עשרות פעמים, ואף פעם לא נתקלתי במשהו דומה. אבל אני מניח שהשוטרים רצו כנראה לקבל קצת כסף.
בעיקרון אתרי פורנו אמורים להיות חסומים בתאילנד.
אני עצמי לא נכנס לאתרים שמוגדרים כפורנו אלא לאתרי בדסם, ואני כן מצליח לגלוש בהם. בחודש שעבר הייתי בתאילנד, גלשתי בפטלייף ובעוד כמה אתרי בדסם שמסווגים ככאלה ולא היתה שום חסימה.
בשווקים בתאילנד ניתן בוודאות לקנות סרטי פורנו ובדסם, אבל הם מוחבאים ולא נמצאים על התצוגה שעל השולחן.
בתאילנד, גם מה שלא חוקי מתקיים, עד שמישהו מחליט לתפוס מישהו ספציפי, כדי להוכיח שהחוק נאכף. בד"כ זה יהיה תייר.
לדוגמה, הזנות שהיתה חוקית וממוסה, הוצאה מן החוק בשנת 1960 והיא כיום לא חוקית בתאילנד ... לפני שנה שנתיים הודיעו שיאכפו את החוק החל מאוגוסט שכבר מזמן עבר... אז ממה שהבנתי, הם שומרים את הזכות לעצור תיירות שבאו לתאילנד בשביל לעבוד בזנות, כדי להגן על הזונות המקומיות, גם זה לא נאכף בצורה רצינית.

בכל אופן, לגבי בדסם לא ממוסחר, יש בתאילנד כמה קהילות קטנטנות אבל מאוד סגורות. והם באופן עקרוני מתנגדים לארח זרים שלא מכירים אישית את אחד המשתתפים הקבועים באירועים שלהם או מי שאינו דובר תאילנדית, היות והם מאוד רוצים לבדל את עצמם מסצנת הזנות והמלכות בתשלום.
המפגשים שלהם הם בעיקר מאנצ'ים, יש יותר נשלטות, והשולטות שמגיעות הן בד"כ עם בן זוג ולא ממש מחפשות היכרויות חדשות.

לגבי שאר מדינות המזרח שאני מכיר את מה שקורה בהם בענייני בדסם.
יפן - יש מדי פעם מסיבות גדולות, אבל מאוד קשה לתקשר שם. מומלץ להתחיל במפגשים של הזרים שגרים ביפן, יש שם חבר'ה שגרים שם כבר כמה שנים ושמחים לעזור לחדשים. הם בד"כ נפגשים לפני מסיבה או במאנצ'ים.
יש בארים של בדסם, אבל הם מאוד מאוד ממוסחרים ואין שום סיכוי להכיר שם מישהי שזה לא המקצוע שלה.
יש ביפן סצנת פמדום מאוד אקסטרימית, משהו בסגנון של ה OWK רק יותר קיצוני, הם עורכים מפגשים ארוכים של סופשים ולפעמים גם שבוע שלם, אבל אין שום סיכוי להגיע אליהם כתייר ללא קשרים משמעותיים עם המארגנות.
בכלל יפן היא מדינה של קשרים ולא של היכרויות מזדמנות.

בהונג קונג - יש לפחות פעם בשבוע איזה מסיבה או מפגש בדסמיים. הבחורות שאני היכרתי בהונג קונג הן כאלו שהיכרתי בטוקיו כך שאין לי ניסיון איך זה להגיע לשם בלי קשרים. לגבי הסצנה הממוסחרת מסתבר שבגלל המחירים הגבוהים, מגיעות לשם מלכות בתשלום מאירופה וארה"ב.

סינגפור - קהילת הבדסם שהיתה מחתרתית במשך שנים, הפכה בשנים האחרונות לפתוחה יותר, הם אפילו מפרסמים את המפגשים שלהם. חברים תושבי סינגפור ששוחחתי איתם בשאלת החוקיות של האירועים האלו, טענו שאין להם מושג, אבל בסינגפור לא שואלים שאלות כאלו, אלה יורדים מתחת לרדאר.
יש לי ידידה בריטית שבימים אלו עושה סשנים בתשלום בסינגפור. אין לי מושג מאיפה האומץ.

דרום קוריאה - יש סצנה יחסית מפותחת בשביל מזרח אסיה, מאנצ'ים, מפגשים בפארק ולפעמים אפילו מסיבות. הקוריאנים שדוברים אנגלית פתוחים יותר להיכרויות עם זרים בניגוד למה שקורה בד"כ בסצנה היפנית או שאר המדינות בהם זרים נתפסים כמחפשי זנות, ולכן בחורות מהוגנות נרתעות מהם.

סין - בבייג'ין יש מדי פעם מאנץ שמיועד בעיקר לזרים שעובדים שמשנה מיקום כל הזמן, וכדי להירשם צריך לעבור ריאיון קצר עם אחד המארגנים. לי לא יצא להגיע למאנצים האלו ובאחת הפעמים שכבר עברתי את כל השלבים עד לקבלת המיקום, נאלצתי לבטל את הגעתי ברגע האחרון.
בסין כל מה שקשור בשירותי מין בתשלום כולל בדסם אינו חוקי. בד"כ יש העלמת עין באזורים שבהם מתגוררים הזרים שמגיעים לענייני עסקים.
הסינים בעיקרון לא משתמשים ברשתות החברתיות שלנו, יש להם תחליפים לכל דבר. אחרי כמה ניסיונות להיכרות דרך האינטרנט יצא לי לשוחח עם בחורות שטענו שהן שולטות ורוצות מאוד להכיר נשלט שמגיע מדי פעם לסין, אבל תמיד כשהתקדמו העניינים, ולפעמים רק בדקות הראשונות של פגישה בבית קפה התברר שזו מלכה בתשלום. באחת הפעמים זו היתה אפילו איזו סאבית שסיפרה לי שמישהי שולחת אותה ואם היא לא תחזור עם כסף היא תרביץ לה. היא טענה שהיא מקבלת מזה בערך 20% מהסכום שהיא דורשת.

וייטנאם - אני לא נתקלתי בכלום, הבנתי שלאחרונה יש מאנץ ב HCMC.

טיוואן - פעם היתה שם מישהי שארגנה מסיבות וסופשים בדסמיים, אבל היא היתה בעיקרון מתנהלת כמלכה בתשלום וגם כלייף סטייל. כלומר אם הגעת אליה דרך מעגל החברים היא היתה מתייחסת לזה כלייף סטייל, ומי שהגיע אליה דרך האינטרנט היא היתה מתייחסת אליו כמלכה בתשלום. לדעתי היא חזרה לגור בארה"ב.

פיליפינים - אין לי ניסיון בדסמי שם, אבל שמעתי מחברים שמגיעים לשם מדי פעם שאפשר להכיר שם שולטות שמחפשות היכרויות עם נשלטים איכותיים (לא מלכות בתשלום), כמו גם מלכות בתשלום.