שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

רטלין, קשב וריכוז ובדס"מ

FlowerKitty​(אחרת)
לפני 5 שנים • 1 במרץ 2019
FlowerKitty​(אחרת) • 1 במרץ 2019
hrgiger כתב/ה:
יופי של שרשור. עוקבת ומנסחת תגובה בעצמי.


גייגר, אני עדיין מחכה לתגובה המובטחת שלך icon_smile.gif
Mama of DrAmA
לפני 5 שנים • 1 במרץ 2019
Mama of DrAmA • 1 במרץ 2019
בתור נשלטת אני יכולה להגיד שללא ריטלין קשה לי להתרכז ולשחרר. בתקופה האחרונה אני לא לוקחת כלל ואני שמה לב שמיליון ואחת דברים מסיחים את תשומת ליבי. החל מ: הרגל שלו קרובה לשולחן, שלא יקבל מכה ועד איפה היד שלו?/איפה הפה שלי?/זאת לא זוית מוזרה?.
אני מודעת לקשיים ואני מנסה לשים אותם בצד אבל זה מאוד קשה לי. המוח שלי אף פעם לא נח.
LUNA and DADDY
לפני 5 שנים • 1 במרץ 2019
LUNA and DADDY • 1 במרץ 2019
חיבור מעניין. לא מאובחנת אבל שנים מרגישה עם בעיות ריכוז שגם הופיעו לי בסקס בשלבים מוקדמים יותר עוד לפני שהכרתי סאדיסטים.. הייתי משתעממת באמצע הסקס ומבקשת לעשות משהו אחר. אם הסקס לא היה חייתי הייתה לי בעיה. גם היום זה קורה לי מדי פעם אבל לאבא לא אכפת, ממשיך בשלו ואני מתאפסת אחרי 'ריחוף בחלל הלא נודע' (חוסר הריכוז) - וחוזרת לתוך הסיטואציה
Ollie​(נשלטת)
לפני 5 שנים • 1 במרץ 2019
Ollie​(נשלטת) • 1 במרץ 2019
אני לא בטוחה אם יש לי הפרעת קשב, אבל וואו, פתאום אני מבינה איך הקטע של לסדר את הבית עובד לי כשאני איתו. הוא מחלק לי את זה למשימות ופתאום זה אפשרי.
דרקן ראהל​(נשלט){מית}
לפני 5 שנים • 2 במרץ 2019
לנשום מחדש כתב/ה:
בתור נשלטת אני יכולה להגיד שללא ריטלין קשה לי להתרכז ולשחרר. בתקופה האחרונה אני לא לוקחת כלל ואני שמה לב שמיליון ואחת דברים מסיחים את תשומת ליבי. החל מ: הרגל שלו קרובה לשולחן, שלא יקבל מכה ועד איפה היד שלו?/איפה הפה שלי?/זאת לא זוית מוזרה?.
אני מודעת לקשיים ואני מנסה לשים אותם בצד אבל זה מאוד קשה לי. המוח שלי אף פעם לא נח.


תאור מושלם של adhd. תוסיפו קניות, לבטים כמה קולות להשמיע, האם אני משמיע יותר מדי, המשמרת של מחר בעבודה, רק שלא ייתפס הצוואר, שיט! תור לפיזיותרפיה, כמה הצלפות היו עם הקיין? יש שיא?, מעניין אם הגיבו לבלבול מוח האחרון שכתבתי בפורום וכן הלאה וכן הלאה
Ultraviolet​(נשלטת)
לפני 5 שנים • 2 במרץ 2019
Ultraviolet​(נשלטת) • 2 במרץ 2019
מעבר לכל הדברים הנפלאים שרשמו כאן, אני אוסיף קצת על התרופות. (למרות שyet again רשם קצת)
התרופות להפרעות קשב הן סמים ממריצים למיניהם במינון נמוך יחסית (יחסית לשימוש לא לצרכי בעיות קשב וריכוז).
אני חווה שינוי סף כאב עם התרופות, אבל יותר מזה, זה תלוי באיזה שלב אני עם התרופה. יש הבדל אם אני תחת השפעה, בערב שההשפעה מתפוגגת, או אחרי תקופה ארוכה עם התרופה והפסקה.
זה מאד משפיע על הסף כאב שלי, גם על המצב רוח אבל זה כבר יותר אישי ומשתנה מאחד לשני, לתרופה ולמינון...
דבר שכן חשוב להגיד, בגלל שזה סם ממריץ, רצוי ליידע כשאנחנו תחת השפעה. הן מעלות את קצב הלב, ויחד עם עליה בקצב הלב כתוצאה מריגוש זה יכול לגרום למצבים לא נעימים... אישית יצא לי כבר להתעלף ככה, ובריצות אחרי יום של מינון גבוה של התרפות יש לי כאבים בחזה.

מעבר לזה אני כל כך מזדהה פה עם הרבה דברים בנוגע לסקס עם הפרעות קשב. האמת שבשבילי הבדסמ מהווה חצי פתרון כי הוא מכניס אותי לספייס של שקט מחשבתי, ואני קצת פחות חושבת על כל דבר קטן מסביבי.

לא מפתיע אותי בכלל שיש באתר הזה ריכוז כבוה שסובלים מהפרעות קשב למיניהם. החיפוש אחרי מינון קצת יותר גבוה של דופמין מאד אופייני לבעלי בעיות קשב (:

והגיע הזמן לקחת את האטנט שלי ולהתחיל לעבוד...
שדה משחת​(נשלטת)
לפני 5 שנים • 2 במרץ 2019
שדה משחת​(נשלטת) • 2 במרץ 2019
טלי טלי טלי
מה היינו עושים בלעדייך טלי


ובכן, להלן תרומתי (בתשובה שאני באופן אישי לא הייתי מצליחה לקרוא אותה בגלל אורכה ?)


יאללה.
מתחילים.

אז הפרעות הקשב וקשיי הויסות נעים על רצף. לכן, ככל ש"הקרום" שלך יותר חדיר לגירויים, כך הקשב שלך יהיה מוטרד יותר (bothered) בגללם.
השלכות?
מלאאאא

1. כל שיר הוא זיכרון בלתי נמנע.
מוזיקה בסשן? פלייליסט אקראי מהיוטיוב או מערוץ המוזיקה שבטלויזיה שבחדר השכור? פוטנציאל לים, ים של הסחות דעת.
לי באופן אישי, זה מאוד מפריע לצלול לתוך הסיטואציה. כל שיר עושה לי פסטט פסטטט: אוי,אני אוהבת את השיר הזה!/שיר נוראי/מזכיר לי את/וכו. כל רגע כזה הוא הזמנה ליציאה מהכביש הראשי של הסשן לשוליים, וכל פעם לטפס חזרה זה גם מעייף וגם, בעיקר, לא מאפשר לצלול פנימה.
עבורי, וזה כמובן סובייקטיבי, העדר מוזיקה יאפשר הכי הרבה ריכוז.

2. לשמור על רצף-
החוויה הקופצנית של מי שמתמודד עם קשיי ויסות (ועל כן עם הפרעות קשב) נובעת מהקושי "להשאיר בחוץ" גירויים מיותרים ולתת לגירוי מרכזי את מלוא הקשב.
כמו שתארו באופן כה חי דרקן ולנשום מחדש.

זליגת המחשבות תוך כדי היא בלתי פוסקת (אני, תוך כדי שנעטפת בניילון נצמד: מחשבת כמה גלילים נדרשים עבורי, וואו כמה זה בטח עלה, השקעה גדולה וכיוב). לכן, כדי להצליח להעמיק פנימה בתוך סשן, כדאי שלפחות השולט יהיה כמה שיותר מרוכז ו-minded לתהליך.
דוגמא בסיסית- הפניית קשב לכל צרצורי הטלפון למיניהם, שלא לדבר על מענה לטלפון עצמו. בזמן הזה, נשלט/ת עם הפרעת קשב עף קילומטרים רבים משם, ואחכ לך תחזיר אותו לאותו state of mind שאולי לקח לא מעט זמן להגיע אליו. מבאס.
מציינת ששיחת טלפון תוציא מריכוז את כולם, רק שלבעלי קשיי ויסות יקח פי 2 לחזור.

3. לשמור על רצף 2#
ככל שהסשן יהיה קופצני, וידלג מכלי לכלי, או ממצב A למצב B, יכולת הנשלט/ת להתחבר לסיטואציה תקטן.
השהייה בתוך הרגע היא מאוד מאוד חשובה. מניחה שמה שאכתוב כאן נכון לכלל הנשלטים/ות שמחפשים בבדסמ מעבר לסקס קינקי- וזקוקים לתהליך שמתרחש בסשן כדי כדי להגיע לחלקים מסוימים בתוכם.
סשן מקטעי של קפיצות ודילוגים מאטרקציה לאטרקציה לא מאפשר to drop down (במובן החיובי).
וזה...חבל.
שהרי, אל מול כל שוט, מציירת פה רגע ציור סובייקטיבי לגמרי- התגובה הראשונית תהיה נניח שוק ובהלה וכאב, ואחכ יעלה כעס, ואז אולי מאבק, ואחריו הרפיה, ואז שוב כעס, ואחכ אולי התמסרות לרגע, לך תדע,
אבל אם אין רצףףףף של הצלפות- אי אפשר יהיה לעבור את כל הדרך הריגשית הזו ולהגיע למקומות השונים בה.
זו נקודה ממש חשובה בעיניי. לא ביקורים קצרי טווח באתרי תיירות בדסמיים, לא בופה טעימות, אלא להישאר בתוך ההתנסות המסוימת עצמה. לתת לגוף ולנפש להכנס לתוך זה, כדי לאפשר למנעד רחב יותר של תגובות ורגשות לצאת.

4. שירי-סרטים, הנשלטת הכי שולטתתתת
מזכירה שמדברים פה על קשיי ויסות. לא רק תחושתיים, כן? גם ריגשיים. קושי בויסות ריגשי, מהצד המוצף שלו (ולא הצד של החסך), יתבטא גם במתן פרשנות מהירה-חזקה-ולפעמים מוטעית (מישהו אמר אימפולסיביות?) לאמירה שאמר השולט, וגם בתגובה ריגשית לא מווסתת (=חזקה).
הכי חשוב: לא להילחץ. stay calm לא כאמירה ניו אייג'ית פלצנית, אלא כתגובה אקטיבית מיטיבה.
נשלט לא מווסת שיראה בעיניי השולט שלו בהלה/דאגה גדולה וכו (כלומר, יציאה מויסות), עלול רק להיבהל יותר או להעצים את תגובתו הריגשית. או, לחילופין, לצאת מיד ממצב ה"נשלט" ולקחת אחריות על כל הסיטואציה. פחות כיף.
במילים אחרות: להביט בעיניה של שירי סרטים ולומר לה-
הכל בסדר. אני לא מתרגש ממך. עכשיו אפשר להמשיך?

5. לנשום.
הנטיה של מי שאינו מווסת היא, ובכן, לא להיות מווסת. כלומר, לא תמיד להיות ער לכמות האנרגיה שהוא מוציא/מכניס. כלומר, הוא יכול לתת את כל כולו בסיטואציה מסוימת, ולא להיות ער למה שקורה לו תוך כדי במימדים אחרים.
לכן, להזכיר לו לנשום יכול להיות הכרחי הרבה יותר ממה שאפשר לדמיין. השולט הוא קצת כמו טרמוסטט במקרה זה. שזה הגיוני, אם אנחנו מדברים על קשיי ויסות (העדר טרמוסטט).
ותודה למי שלימד אותי את זה.

6. אתגר הויסות החושי.
שלל הביטויים של קושי בויסות החושי הוא אינסופי. גם בממשק שלו עם בדסמ.
להרגיש את הקור כמאוד קר, את הכואב כמאוד כואב או לא כןאב בכלל, להגיב חזק מאוד לצעקות של השולט או לרעש פתאומי, ועוד.
מומלץ, לשאול את הנשלט/ת. האם יש סוגי מגע שהוא אינו יכול לשאת. או צלילים.
לא לבלבל את זה עם גבולות אדומים/צהובים/תכלת עם נצנצים. אלו לא נ.צ בדסמיים המסומנים כגבולות עתידים להיפרץ וכו.
לא.
כאן הכוונה לרגישויות מסוימות שהנשלט/ת עלול להגיב אליהן תגובה חזקה שאיננה קשורה לתהליך הבדסמי, ואם השולט מפרש אותה ככזו, מובטח להם רגע עסיסי של אי הבנה.
כתבתי את זה בסוף, כי בואו. סשן הוא לא סנוזלן וכדאי שכל נשלט/ת עם רגישות יקחו אחריות וילמדו את הפרטנרים שלהם למה הם רגישים בקטע לא-נעים ומה ההבדל, עבורם, בין גבולות בדסמיים (יאמי) לבין תגובות הנובעות מחוסר ויסות.


ובברכת חוסר ויסות ננוחם.


נ.ב.
מי ששרד עד לפה, וקרא הכל, רק שידע:
נו התאמות פור יו!
טלי35​(שולטת)
לפני 5 שנים • 2 במרץ 2019
טלי35​(שולטת) • 2 במרץ 2019
ואו שדה.
כל פעם את מתעלה על עצמך מחדש!

תודה (:
Ollie​(נשלטת)
לפני 5 שנים • 2 במרץ 2019
Ollie​(נשלטת) • 2 במרץ 2019
שדה, תודה רבה! העלית לי המון כיווני מחשבה לגבי עצמי.
(אם עצרתי באמצע כדי לכתוב לקשוח שלי ואז חזרתי לקרוא - אני עדיין פסולה מהתאמות?)
שדה משחת​(נשלטת)
לפני 5 שנים • 2 במרץ 2019
שדה משחת​(נשלטת) • 2 במרץ 2019
הפוך, ollie, בדיוק הפוך!

כתבת לו באמצע כי לא יכולת להתאפק? You'r in (:


וטלי, זו את שפתחת ככה את הדלת, אני רק התפרצתי בה כרוח סערה.
(מ.ש.ל)