צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שיר שואה פרטית

השולט אור​(שולט)
לפני 20 שנים • 18 באפר׳ 2004

שיר שואה פרטית

השולט אור​(שולט) • 18 באפר׳ 2004
יש גיחוך שעולה עכשיו בתוכי
וידויי סאדו בערב יום השואה,
משוררת שירי תהילה לכאב
ונשרפת מול כאב המשרפות ההוא.

האש... טיפות הדם שבראשי ביום
שנהרות של דם יצרו...
זה לילה שאוכל בי כל שנה מחדש,
השואה שלי עולה מול השואה שהייתה.

ואני רוצה לצייר היום או לפסל בפלדה
אישה קרועת קרביים
ידיה מורמות אל הצלב
אוחזות קרעי שדיים.

אל חשש זו לא פנטזיה
זה הזעם זה הזכרון, של מי
שנרצחו, ושל מי ששרדה,
הכאב של השורדים גדול יותר תמיד
משל אלה שאינם כבר.
creamy
לפני 20 שנים • 19 באפר׳ 2004
creamy • 19 באפר׳ 2004
מאוד מתחברת אל הזעם והכאב.
הכאב העצום הזה, שנוגע בכאב האישי...
תודה.
}{