לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

האם בדסמ מסווג כהפרעה נפשית?

↑ ↓
Lady Guinevere​(שולטת)
לפני חודש • שישי, 13 בספטמבר 2019, בשעה 12:52
Lady Guinevere​(שולטת) • שישי, 13 בספטמבר 2019, בשעה 12:52
שאלו לגבי הטון שבו נאמרו הדברים, אמנם לא נראה לי כל כך רלוונטי אבל האמירה הגיע מכוון של חבר טוב, שאכפת לו ממני ונאמר מתוך דאגה אמיתית כלפי. דווקא אם זה היה נאמר בכעס או רצון להעליב היה אפשר לנפנף את זה יותר בקלות.

מן הסתם הוא לא איש מקצוע, ואני מצטערת ששיתפתי ולא מאמינה שאשתף שוב ונילים בדברים אישיים כאלה, אלא אם כן הם באמת מומחים בתחום בריאות הנפש. מה שאני מבינה מכם, זה שמבחינה מקצועית, זה לא מוגדר כהפרעה נפשית וזה מה שרציתי לדעת.

עם כל הכבוד לדעתך המלומדת סלייב, שאלתי מהי העמדה המקצועית הרווחת ולא מהי דעתו האישית של כל מן דהו. את זה כבר יש לי. באמת שאין צורך לרדת להעלבות אישיות, ושוב אני תוהה מה אתה עושה פה אם זאת דעתך עלינו.
אופן
לפני חודש • שישי, 13 בספטמבר 2019, בשעה 13:58
אופן • שישי, 13 בספטמבר 2019, בשעה 13:58
איך בדיוק שיתפת ? אולי הלחצת אותו קצת...וניל רגישי
פלייפול
לפני חודש • שישי, 13 בספטמבר 2019, בשעה 14:33
פלייפול • שישי, 13 בספטמבר 2019, בשעה 14:33
דרקן ראהל כתב/ה:

אוקיי - אני חוזר על עמדתם של הפסיכולוגים והפסיכיאטרים. למה צריך להביא טיעוני נגד שמכוונים איכשהו אלי? זו עמדת המומחים. אם מישהו חושב אחרת, שילך לריב איתם.
מעבר לזה, גווינביר שאלה שאלה, ענינו. למי אכפת מה אמרו לה באיזה טון? שאלה, ענינו. מי שחשוב לו כל הפרטים שיבקש, או שלא יענה.

אני לא בטוח שהבנת את כוונתי. לא נכנסתי כאן לעומק הדיון על הקשר בין נטיות בדס"מיות לבריאות הנפש, אלא רק תיקנתי אותך, בקטנה, ש"סבל" הוא לא מדד אופטימלי, ופלוני יכול להיות חולה כדבעי, למרות שהוא לא סובל. בעיקר סמנטיקה. בהמשך הוספת: "בקיצור, אם אין נפגעים, מצוקה, בעיה, משהו - בדסמ זה ממש לא הפרעה נפשית..", וזאת אמירה יותר מדוייקת בעיני, כפי שאכן הוספתי. בקשר לגוויניבר, הערתי שמה שכתבה יכול להתפרש בשני אופנים, ספציפית בהקשר של בי פולאר. לא ברור לי עם מה בדברי אתה לא מסכים.
דרקן ראהל​(נשלט){משוייך}
לפני חודש • שישי, 13 בספטמבר 2019, בשעה 18:35
דרקן ראהל​(נשלט){משוייך} • שישי, 13 בספטמבר 2019, בשעה 18:35
סוורין, אי אפשר לצטט הודעה אחרונה בעמוד, אבל אני מכוון לדבריך.
אתה מאה אחוז צודק שלפסיכולוג לא ממש אכפת מפתולוגיזציה. רוב הפסיכולוגים נמנעים מאבחון, ופשוט מטפלים בלקוחות שלהם.
השאלה היתה אם זו הפרעה נפשית. זה מתייחס ישירות לdsm, והשבתי בהתאם. נזכיר שוב שהdsm הוא מדריך פסיכיאטרי, ופחות קרוב לפסיכולוגים, שמשתמשים בו יותר כהנחיה מאשר כתנ"ך.
כתבתי קודם ואומר שוב - כל מבוכה, בלבול, בושה, ירידה בערך עצמי, דכאון, עיסוק יתר ועוד סביב בדסמ (או כל תחום אחר בחיים, למעשה) - לכו לטיפול. לא כי אתם פסיכים, אלא כי מטפל יעזור לכם להבין מי ומה אתם, מה אתם רוצים, מה הרווח וההפסד ממימוש ואי-מימוש של בדסמ וכדו'. הוא יעזור לכם להבין מהי טובתכם. זו מטרת הטיפול, לא "לתקן" או "לרפא".
כלומר, לאותו בחור עם פטיש לסמרטוטים וריחות הייתי בהחלט ממליץ ללכת לטיפול. לא כי הוא "מקולקל", לא כי יש לו פתולוגיה. הייתי ממליץ על טיפול בדיוק בגלל מה שכתבתי פה.
דרקן ראהל​(נשלט){משוייך}
לפני חודש • שישי, 13 בספטמבר 2019, בשעה 18:48
דרקן ראהל​(נשלט){משוייך} • שישי, 13 בספטמבר 2019, בשעה 18:48
israelislave כתב/ה:
אני אומר את דעתי. אתה זה שבוחר להיעלב. לא מפתיע בזמנים בהם להיעלב הפך להיות מקצה אולימפי.

מי שלקח את הדיון לפסים אישיים היית אתה, תאכל מה שבישלת.

לגופם של דברים...... איך אתה היית מגדיר אנשים שנהנים וצריכים להפגע פיזית ונפשית כדי למצא הנאה מינית? איך אתה היית מגדיר אנשים שצריכים לפגוע באחרים כדי למצא הנאה מינית.

עצם העלאת השאלה והנסיון להתמודד איתה מצביע על ספקות. עצם "היותנו קהילה קטנה ובארון" מצביע על כך שאיננו חלק מהנורמה.


בדקתי ליתר ביטחון. לא מצאתי איפה לקחתי את הדיון לפסים אישיים. האם זה היה כשכתבתי שלכל אחד יש דעה? או אולי כשאמרתי שתחיה לפי דעתך, וזה סבבה?
גם חיפשתי איפה נעלבתי ממך. לא מצאתי. לא נעלבתי ממך כשקראת לי חולה נפש. לא נעלבתי ממך כשקבעת שאני לא הורה ראוי. לא נעלבתי ממך כשכתבת שיש לי זין קטן. לא נעלבתי כשקראת לי שקרן בדיון על פוליאמוריה, או כשקראת לי מניפולטור ונצלן באותו דיון. יכול להיות שכשעלבת בפמיניסטיות, בדסמים, מעשנים, אנשים עם עודף משקל, חד-מיניים, טרנסיות, קורבנות הטרדה מינית, כל אנשי מדעי הרוח, פסיכולוגים ופסיכיאטרים, מערכת המשפט ועורכי דין ושירותי הרווחה (זאת רשימת העלבונות שאני זוכר, אולי היו עוד), מישהו מהם נעלב.
אני חושב שאתה, כמו תמיד, משליך. היחיד שנעלב בכל דיון הוא אתה. היחיד שבסוף דוחף פנימה את סיפורו האישי וזועק לרחמים הוא אתה, תוך שאתה קורא לאחרים (לי, למשל) מתקרבנים. אתה מתלונן ומתלונן ומתלונן וקורא לכל הדור הצעיר בכיינים מפונקים. (הרגע נזכרתי, ירדת גם על אנשים שמתלוננים על סלקציה מגדרית במועדונים).
ואחרי שהעלבת את כל העולם, הבהרת איך כולם טועים, שפכת (שוב) את סיפור חייך בזעקות שבר וכהנה, אתה גם רוצה שאחרים יסתכלו בראי.
בקיצור, תכתוב מה שבא לך. התרגלנו מזמן.

עריכה:
מת על האמירה "אני אמרתי דעה, אתה בחרת להיעלב".
ממנה אני מגיע למסקנה. אני רק כתבתי משפט על הבן שלך. משפט שרק רצה לבטא נקודה בדיון. אתה *בחרת* להיעלב. (ואגב, התנצלתי מייד, אתה *בחרת* לא לקבל את התנצלותי)
israelislave
לפני חודש • שבת, 14 בספטמבר 2019, בשעה 06:31
israelislave • שבת, 14 בספטמבר 2019, בשעה 06:31
Lady Guinevere כתב/ה:


עם כל הכבוד לדעתך המלומדת סלייב, שאלתי מהי העמדה המקצועית הרווחת ולא מהי דעתו האישית של כל מן דהו. את זה כבר יש לי. באמת שאין צורך לרדת להעלבות אישיות, ושוב אני תוהה מה אתה עושה פה אם זאת דעתך עלינו.


1) ל"דרקן ראהל" ולי יש היסטוריה, בשלב מסוים בוויכוחים בינינו הוא בחר לקחת דברים שחלקתי כאן בדיון אודות הקשר שלי עם בני (ניכור הורי) ולהשתמש בזה נגדי כ"דוגמה לטיעון", מאז אין דיון שאני משתתף בו ש"דרקן ראהל" לא מכוון הישר אלי... ואני, כמו טמבל, בכלל טורח להיגרר.

2) יש בכל תחומי האקדמיה, מלבד מדעים מדויקים כנראה, יותר מדעה אחת בכל נושא. זה שאנחנו, הציבור, "זוכים" לשמוע רק דעה אחת קורה בגלל אותה "תרבות ליברלית" שלא מרשה לדעות אחרות להשמע. אולי כדאי שתנברי קצת בגוגל ותנסי לגלות איך מתגבשות ההגדרות ב DSM, איך ומי מחליטים מה נכנס, מה יוצא, מה נשאר אבל משתנה, ההבנה איך ולמה דברים קורים גרמה, לי לפחות, לפקפק מאוד ב DSM בפרט ובמקצוע בכלל בהינתן שרק צד\דעה\אידיאולוגיה אחת נשמעים באקדמיה.

3) למה אני כאן אם "זו דעתי עלינו"?

כי לדעתי לי יש בעיה, אחרי כמעט 45 שנים כ sub, אחרי טונות של נסיון, אחרי מאות שעות קריאה בתחום ונסיון חיים לא קל אני מאמין באמונה שלמה שכל מי שמעורב בצדדים המנטאליים של ה BDSM, בניגוד לחלק מהפטישים הפיזיים, לוקה בהפרעת אישיות

אין לי, וטרם שמעתי מאף אחד הסבר שאינו נובע מהפרעה נפשית מדוע אנשים "נורמטיביים" יצטרכו ויצרכו התעללות נפשית ופיזית או שירצו להתעלל נפשית או פיזית כדי למצא הנאה מינית, או להגביר את ההנאה המינית. עדיין מחכה.

אני רואה שאנשים, ולדעתי ל"דרקן ראהל" במיוחד יש פחד עצום מתווית של "הפרעה אישיותית", מה שלדעתי אנשים לא מבינים זה שבגדול לכולם יש הפרעה אישיותית כזו או אחרת ואילו הודנו בה, קודם כל ביננו לבין עצמנו יכלנו להקטין את השפעתה ואת הנזקים שהיא גורמת לנו ולסביבה.

האנשים הכי גדולים, הכי נערצים, הכי "מצליחים", כולם בלי יוצא מהכלל לוקים במגוון הפרעות שגורמות להם מסוגלות שאחרים חסרים, אין מנהיגים דגולים שלא גרמו המון נזק לאחרים, אין אנשי עסקים מצליחים מאד שאינם פסיכופתים ברמה מסוימת וכן הלאה, הבעיה נעוצה בכך שאנחנו סגורים על איזושהי "נורמה" לא ריאלית וחמקמקה בדיוק כמו "האדם הסביר" של מערכת המשפט.

אני מאמין שאילו היה מי שיוכל להבין את זה שאני מפתח הפרעה לפני עשרות שנים, מאבחן אותה נכון ומציע טיפול הולם החיים שלי היו טובים הרבה יותר. אני מאמין שמגיעים לכאן, לכלוב, הרבה חבר'ה צעירים מבולבלים ומחפשים תשובות, הם קוראים את הפוסטים ולפי הרוח הכללית שנושבת כאן נותנים להם להבין ש"הם בסדר, זו החברה שאשמה" ובכך בעצם מעצימים להם את הבעיה.

דברו פה על סבל. מנסיוני האישי, סאב זכר שהצורך שלו יותר גבוה מסשן מזדמן או פטיש קליל, חייו המיניים והחברתיים בזבל, גם בגלל היחס המספרי בין שולטות ונשלטים וגם בגלל שבתוך אוכלוסיית השולטות הסאב יתקשה מאד למצא זוגיות שתוכל לענות במשולב על הצרכים הוואנילים - זוגיות, משפחה, ילדים, התאמה מנטלית ופיזית וגם על הצרכים המיניים - והיכולת לשלב הכל בזוגיות הזו.

אז אני כאן כדי להזהיר את החדשים שבניגוד לרוח הכללית שנושבת כאן, רוח שלדעתי מקורה בהעדר יכולת ביקורת עצמית וראיה ברורה של המציאות, אני רוצה להגיד לאנשים שדרכם אינה סוגה בשושנים ואם אפשר, מוטב להם בלי הצרכים הללו.

אני פשוט מאמין שצריך, בחיים בכלל, לקרא לדברים בשמם גם אם זה צורם לאזנם של חלק מהשומעים, אישית תמיד העדפתי אמת מרה על שקרים מתוקים.


ואפרופו "קדושת" ה DSM5

https://lawandbiosciences.wordpress.com/2009/09/10/the-politics-of-disease-definition-a-summer-of-dsm-v-controversy-in-review/

שבת שלום
דרקן ראהל​(נשלט){משוייך}
לפני חודש • שבת, 14 בספטמבר 2019, בשעה 11:48
דרקן ראהל​(נשלט){משוייך} • שבת, 14 בספטמבר 2019, בשעה 11:48
ובאשר לקדושת הdsm?
הכתבה מציינת ביקורת על היעדר שקיפות בתהליך הכתיבה והיעדרן של בדיקות ביולוגיות. עוד היא מציינת כי יש הטוענים שאין כלל צורך במדריך החדש.
מנגד, היא מביאה טענה של כותבי הdsm5 שלמבקר יש ניגוד אינטרסים, כיוון שהוא מקבל תמלוגים על dsm4.
השורה התחתונה היא שהליך הכתיבה צריך להיות שקוף יותר, ושייתכן ואין מספיק פתיחות בתהליך ושיתוף של מגוון קולות.

והקשר לדיון שלנו הוא...? זה מצדיק את דעתך כי...? או שאולי, כמו ברוב הדיונים, שוב לא קראת את הכתבות שאתה מצטט?

עריכה:
והנה קצת אירוניה. dsm4 שימש שופטים, עובדים סוציאליים ועורכי-דין שטענו שיש למנוע משמורת וזכויות התראות מהורים בדסמים, מכיוון שהם סובלים ממחלה נפשית. dsm5 לא מאפשר זאת.
כלומר, אם יש פה מישהו שמנעו ממנו זכויות הוריות, זה התאפשר "בזכות" ההגדרה הישנה. בהגדרה החדשה, לא ניתן עוד לעשות זאת.
מעניין אם יש אדם שזה קרה לו, ועדיין רוצה את ההגדרה הישנה. אם כן, אני חושד שהוא מזוכיסט
israelislave
לפני חודש • שבת, 14 בספטמבר 2019, בשעה 13:14
israelislave • שבת, 14 בספטמבר 2019, בשעה 13:14
דרקן ראהל​(נשלט){משוייך}

"והנה קצת אירוניה. dsm4 שימש שופטים, עובדים סוציאליים ועורכי-דין שטענו שיש למנוע משמורת וזכויות התראות מהורים בדסמים, מכיוון שהם סובלים ממחלה נפשית. dsm5 לא מאפשר זאת.
כלומר, אם יש פה מישהו שמנעו ממנו זכויות הוריות, זה התאפשר "בזכות" ההגדרה הישנה. בהגדרה החדשה, לא ניתן עוד לעשות זאת.
מעניין אם יש אדם שזה קרה לו, ועדיין רוצה את ההגדרה הישנה. אם כן, אני חושד שהוא מזוכיסט"

1) תוכל להפנות אותי לפסק דין שכזה?
godisafemale​(שולטת)
לפני חודש • שבת, 14 בספטמבר 2019, בשעה 17:08

פשייי. איזה כובד אבל אתייחס ברצינות:

godisafemale​(שולטת) • שבת, 14 בספטמבר 2019, בשעה 17:08
כן, בדס"מ זו נטייה נפשית להביט הצידה אל מחוץ לקופסא ולדגום את החיים באופן ריאלי כפרק זמן שיש לו: התחלה, אמצע וסוף.
זה נוף אחר פנורמי יותר, זו חווייה אחרת.
בדס"מ - זה לשכפל זמן. זו חוכמה ענקית לחיות את החיים כך.
את אותם חיים שחי וונילי אתה חי על מלא, את עצמך!
לגבי זכויות חוקיות - אין לי מושג.