בצאתכם לעולם החזיקו ידיים והישארו יחד

בצאתכם לעולם החזיקו ידיים והישארו יחד

RIS • 12 באוק׳ 2019

.
נדמה לי שהדברים האלה רלוונטיים היום יותר מתמיד. ליתר בטחון אני מעביר את זה גם בבלוג.
***************************************************************************************************

כל מה שאני באמת צריך לדעת לגבי איך לחיות ומה לעשות וכיצד להתנהג, למדתי בגן הילדים .החכמה אינה נמצאת על פסגתה של גבעת האוניברסיטה, אלא דווקא בארגז החול בגן.

אלה הדברים שלמדתי:

שתפו את החברים שלכם בכל. שחקו בצורה הוגנת. אל תכו אנשים. החזירו את הדברים למקומם. סדרו את הבלגן שלכם.

אל תיקחו דברים שאינם שלכם. אמרו סליחה אם פגעתם במישהו. רחצו ידיים לפני האוכל. הורידו את המים בשירותים. עוגיות פריכות עם חלב קר יעשו לכם טוב. הקפידו לחיות חיים מאוזנים - ללמוד קצת, לחשוב קצת, לצייר, לשיר, לרקוד, לשחק ולעבוד כל יום קצת. שכבו לנוח כל יום בצהרים. בצאתכם לעולם היזהרו ממכוניות, החזיקו ידיים והישארו יחד. היו מודעים לדברים הנפלאים. זכרו את הזרע הקטן על מצע של צמר גפן: השורשים מעמיקים, הצמח גדל מעלה ואיש אינו יודע בדיוק כיצד או מדוע, אבל כולנו כאלה. דגי זהב, אוגרים ועכברים לבנים ואפילו זרע הקטן בצלוחית - כולם מתים, כך גם אנחנו. זכרו את ספרי הילדים, את אחת המילים הראשונות שלמדתם - המילה הגדולה מכולן – להתבונן.
כל שעליכם לדעת נמצא איפשהו ברשימה הזאת. כללי הברזל: אהבה, היגיינה בסיסית, אקולוגיה, פוליטיקה, שוויון וחיים שפויים.

קחו כל אחד מהפריטים האלה והרחיבו אותם למונחים מתוחכמים של מבוגרים, ישמו אותם בחיי המשפחה שלכם, בעבודה, בממשלה או בעולם ותראו שהכול עדיין נכון, ברור ויציב. שערו בנפשכם איזה עולם טוב יותר יכול היה להיות אילו כולנו - העולם כולו - היינו מקבלים עוגיות פריכות וחלב קר בכל יום אחר הצהרים, ואז נשכבים לנוח עם השמיכות שלנו... אילו לכל הממשלות הייתה מדיניות בסיסית להחזיר תמיד דברים למקום ולסדר את הבלגן שלהן.

וזה עדיין נכון, ולא משנה בני כמה אתם - בצאתכם לעולם, כדאי להחזיק ידיים ולהישאר יחד...

רוברט פולגום.

סָטירה​(אחרת) • 12 באוק׳ 2019

וואו, לא יודעת לגבי כל הסופרלטיבים הרגשניים, אבל כן, גן הילדים דומה לעולם שבחוץ הרבה יותר מהאוניברסיטה, ולכן מכין אותך טוב יותר.
ובעיקר, אם אתה ילד מעצבן בן חמש שיכול להשפיט ילד בן חמש מעצבן אחר, הדרך שלך להצלחה די סלולה.
הזכרת לי נשכחות. אני אהיה מוכרחה להעלות על זה פוסט רגשני תואם בבלוג שלי בדקות הקרובות. מוכרחה.

RIS • 12 באוק׳ 2019

אם נזכור שזו מטאפורה רחבת ידיים ורב-שכבתית ולאו דווקא נרטיב סוציולוגי אז אולי אפשר יהיה לעשות את הקפיצה הזאת ולראות כמה היא פוֹרָה וכמה היא מלמדת אותנו על מה שהיה יכול להיות לא פחות ממה שהיא מלמדת אותנו על הג'יפה שבה אנחנו חיים.