טלי35(שולטת)
|
לפני 5 שנים •
12 בדצמ׳ 2019
עוזר אישי
וכבר הרבה זמן שהוא מחפש עבודה.
צעיר ומבריק וחדור מוטיבציה. בעבודה הקודמת הוא הגיע רחוק בעבודה קשה ובשעות לא שעות ונהנה מכל רגע, דוחס בלו"ז עוד ועוד, מצליח הכל - כולל חדר כושר בשביל הקוביות בבטן והאנדרנלין. ואז פיטורין ומודעות דרושים ואבטלה. עוד שבוע עוד חודש. והתסכול עולה כשהוא לא עושה את מה שהוא נועד לו. ועבודות מזדמנות גורמות לו להרגיש כמו חומר נפץ עוצמתי שמתבזבז על קיר גבס. ובתקופה האחרונה הוא רעב ליותר. רעב להצלחה, רעב לתחושה הזו של אחרי סגירת עסקה, להרים "היי פייב" לשותף, וללכת לשבת אחר כך על איזה בירה ולהרגיש שהשמים הם הגבול. *** המודעה בעיתון היתה גדולה וראוותנית. גם המשרד שלה. רבע שעה הוא חיכה בחדר ההמתנה, מסתכל, מנתח. מחשב בראש בלי הפסקה. הוא לא מעיז לקוות אבל זה מה שהוא רוצה. השכר, היוקרה התפקיד של סמנכ"ל. לעזאזל זה בול בשבילו. הוא בא עם חולצה מכופתרת, עם עניבה. הוא משדר: אני צעיר, מצליח ורעב. כשהוא נכנס למשרד אף תו בפנים שלו לא מסתיר את ההפתעה למצוא שם אותה. אישה. גם היא לבושה עסקים, חצאית צרה ושחורה, חולצה לבנה מכופתרת. יש לה עט שהיא נושכת לו את הקצה ומתקתקת איתו על הניירת. היא מרימה עיניים לרגע ומחזירה אותם למטה. מסיימת את ההקלדה בנחת והוא מרגיש איך כל רגע מותח את קצות העצבים שלו. איך הוא רוצה... לא. לא רוצה. צריך את המשרה הזו. מתחתיה. היא מרימה זוג עיניים ואומרת - "אתה תהיה העוזר האישי שלי. זה אומר לעבוד תחתי. להיות בשבילי. לעשות כל מה שצריך. אתה מסוגל לזה?" "כן גברתי" הוא עונה והיא מזהה בעיניים שלו את הנחישות שיש בעיניים שלה. היא מחייכת ומשרבטת חתימה על חתיכת נייר. מגישה לו את הטופס החתום ושולחת אותו לסדר את הבירוקרטיה שכרוכה בתפקיד שלו. שבועיים הם עובדים יחד בשעות לא שעות. היא מעבידה אותו בפרך אבל עובדת כפול ממנו. הוא עושה כל מה שצריך ומגלה שהיא קשוחה ולא מתפשרת אבל הוגנת. הוא לומד להעריך אותה - את הנחישות, את המסירות ואת הריח המדהים שלה שמסחרר לו את הראש. לילה אחד הוא מעסה לה את הכתפיים ומרגיש בר המזל הגדול ביותר בעולם. היא עוצרת אותו באמירה שיפסיק כי עוד רגע היא מתיישבת לו על הפנים עד שהיא גומרת והוא מסמיק אבל עונה לה באומץ "הלוואי". היא מחייכת וממשיכה לעבור על המסמכים. הוא מגלה שהיא לא משאירה כלום ליד הגורל. הכל מתוכנן ומתוקתק. הוא רואה אותה סוגרת עסקאות ומרגיש את הריגוש הזה בגוף ובנפש כשאתה עושה את הדבר אליו נועדת. מרגיש שייך. *** כשנכנס גבר בחליפת עסקים ומציג את עצמו כזה שבא לחתום על העסקה רק הוא מזהה את המבט הנרתע על הפנים שלה. שניה אחרי כן היא כבר בפרצוף פוקר מניחה את המסמכים על השולחן הגדול ואומרת "תעיין בהם בנחת". "יש עוד מסמך על השולחן שלי שצריך להביא" היא אומרת לו והוא כבר בדרך. "כל מה שצריך" הוא זורק לה תוך כדי שהוא יוצא בחיוך. כשהוא חוזר היא מחכה לו בפתח הדלת ואומרת לו קצרות - "אתה נכנס מתחת לשולחן ומוצץ לו עד שהוא חותם". המבט שלה בוחן אותו. בודק אותו. שעות של הכנה לרגע הזה והוא מסתכל עליה. לא בטוח אם היא רצינית אבל... מתי בעצם הוא ראה אותה לא רצינית? הוא מהנהן ושניהם נכנסים יחד חזרה למשרד. מתחת לשולחן הגדול החצאית הצרה והשחורה שלה עם נעלי עקב דקות מול מכנסיי חליפת העסקים שלו. המבט שלו מבחין בתלתל אבק והוא רושם לעצמו להעיר על זה למנהל משק בית - סביבת העבודה שלה צריכה להיות ללא רבב. הם מדברים והוא רועד. ברגע שהיא בועטת בו קלות בשפיץ הנעל שלה הוא מושיט יד לרוכסן של הגבר. הוא מת מפחד מה תהיה התגובה אבל סומך עליה. ההוא מדפדף במסמכים ורק מתרומם מעט כדי להפשיל את המכנסיים, מספיק לחשיפת הזין שלו. כמעט אפשר לשמוע את אנחת הרווחה שלו אבל פיו כבר עוטף את האיבר שעומד מולו והוא מתרכז בלעשות הכי טוב שיש. בשבילה. בחיים הוא לא מצץ זין אז הוא פשוט מנסה לעשות מה שהוא אוהב שעושים לו - וזה כנראה הולך טוב כי הוא ממש מרגיש אותה מרוצה. מרגיש בעצמות שלו וביד שלה שלרגע מלטפת לו את הראש מתחת לשולחן. קצת כמו שעושים לכלב. הגבר זז קצת והוא מרגיש שהוא תכף מגיע לקצה. היא אומרת לו "חתימה אחרונה וגמרת" והוא מבין מה הוא צריך לעשות. הוא רוצה להקיא אבל נושם עמוק מהאף וחושב על החיוך שלה. בולע הכל ומלקק מסביב עד שנקי. הכל מעורפל. קול גברי אומר "נעים לעשות איתך עסקים" והיא עונה משהו לא ברור. כשהדלת נסגרת הוא מכורבל על הרצפה, לידו תלתל האבק והעקב שלה. מחובר לרגל נהדרת ולאישה מדהימה שרק עכשיו הוא מבין כמה הוא מוכן לעשות למענה. ברגע היא שם לידו על הרצפה. לא מעניינת אותה החליפה היוקרתית שהיא לובשת. היא מלטפת לו שוב את הראש והוא מתמסר למגע שלה. בתוך הערפל והטשטוש מרגש אותו להרגיש כמה היא מרוצה ממנו. "בוא, אני אזמין אותך לבירה" היא אומרת לו בעיניים נוצצות, נעמדת ויוצאת מהחדר בלי לחכות. אז הוא הולך אחריה, מכבה את האור וסוגר את הדלת. מרשה לעצמו להרגיש את הרעב שוב. הרעב לתחושה הזו שהוא שלה, והשמים הם הגבול. |
|
27
|
סווריןן
|
לפני 5 שנים •
12 בדצמ׳ 2019
הסטייה בסיפור לכיוון של תלתל האבק היא הברקה בעיני. הרגעים שבתוך הרגעים של ההשפלה. טוב שפרסמת את הסיפור הזה גם בפורום
|
|
1
|
אישון מאוזן(נשלט)
|
לפני 5 שנים •
13 בדצמ׳ 2019
מעולה
|
|
0
|
| עלוב החיים |
לפני 5 שנים •
13 בדצמ׳ 2019
נהדר. כתיבה מעולה
|
|
1
|
Return The Burn(נשלט)
|
לפני 5 שנים •
2 בינו׳ 2020
וואו הלוואי עלי, עבודת חלומות.
|
|
0
|
natti(נשלטת)
|
לפני 5 שנים •
3 בינו׳ 2020
מעולה !!!!
|
|
0
|
המלקה החרדית(שולטת)
|
לפני 5 שנים •
3 בינו׳ 2020
את כותבת נפלא ♡
|
|
0
|
Qcandy(נשלטת){החזק}
|
לפני 5 שנים •
3 בינו׳ 2020
ואוו משובח אהבתי.
|
|
1
|