יושבת מולך, אוחזת בכפות קמוצות בשרידי החופש שלי.. עיני מושפלות ודומעות, מתחננות לעצמי שלא אעזוב. שלא אגיש. שלא אתן עצמי כך. לבי אומר אחרת. מהותי דוחקת הלאה. לחיצת האצבעות שלי כואבת עלי. כאב צורב ועמוק ובלתי מובן כאב שאינני מסוגלת לפרק כמו שאר הכאבים רוצה לשחרר..לשחרר..
