ממתקינקי
|
לפני 3 שנים •
17 באוג׳ 2020
כפי שכתבו כאן גם קודם, ונראה שזה בנוי על תורתו של רבי נחמן מברסלב, אבל קיים בתיאולוגיות שונות כמו הבודהיזם: הנאה היא נגזרת של ראיה סלקטיבית של המציאות בהבדלה בין טוב ורע. סובייקט יכול להיות גם נקודת השקפה חברתית או תרבותית לגבי מה נחשב הנאה.
לכן זאת בעצם השאלה למה לפעול לפי ראיה סובייקטיבית של המציאות ובכללה הבדלה בין הנאה לסבל. אני מניח שרוב בני האדם אינם עושים את הבחירה הזאת באופן רציונלי או מודע, אלא שזאת הרחבה אנושית התנהגותית של הבסיס הביולוגי שלהם: לשאוף לצמצם את הסבל האישי, ועל ידי כך לנוע לקראת הנאה. זאת נגזרת של הנטיה הביולוגית של צורות חיים להגיב לסיגנלים של סבל באמצעות הימנעות מהפעולות שהובילו לסבל, ולהתמיד בפעולות שיוצרות עונג או הנאה. זה המגנון שמעצב התנהגות של הפרט שהוא אחד הגורמים להתפתחות החיים. לבני אדם עלולה להיות המודעות לפעול דווקא כדי להגדיר הנאות שבאופן שאינו נגזרת ישירה של הביולוגיה שלהם (אוכל, שינה, סקס וכו׳), כמו למשל לבחור בסגפנות או בסבל כדי לקדם תודעה של משהו שהם בחרו להחשיב אותו הנאה. יחד עם זאת, אנשים כאלה עדיין משתמשים בביולוגיה שלהם בתוך מנגנון תומך לבחירה מודעות כזתא. |
|
|
|
|
|