החוק הראשון שלי כמנטור/שולט

דרקן ראהל(נשלט){מית}

לפני 3 שנים • 15 במאי 2020

לא מזיק ברובו כתב/ה:

צודק. את המספר שמונים אחוז לא בדקתי במחקרים - אבל הבאתי אותו מניסיוני האישי מול נשלטות.
בוא נגיד שאף נשלטת שהיתה שלי - לא היתה נקיה מהתעללות מינית או אונס.
כך שכניראה שמשהו באישיות שלי מושך אותן אליי.
אצלי הסטטיסטיקה היא מאה אחוז. מאה אחוז עגול.

אז תיכף תגיד לי שאני מחפש אותן בכוונה ככה,
אז זהו שלא.
לפחות לא במודע.

בכל אופן - בשביל להיות חיובי יותר בשעה ארבע בבוקר - אני לגמרי מסכים עם ההתחלה של הדברים שלך,
כלומר עם זה :

"אני מסכים עם הרעיון שלפני סשן יש פרטים קריטיים (יש לי המופיליה, נניח, זה חשוב, לא?), ולי נשמע שעניינים כמו תקיפה מינית נופלים בקטגוריה. אולי, כדי לא לפגוע, עדיף לשאול מסביב, משהו כמו "קרה לך שצפו טראומות עבר בסשן? את חושבת שזה משהו שעלול לקרות? את יודעת על טריגר ספציפי?" אולי ככה לא תאלץ אותה לפתוח דברים שלא חובה לפתוח."

על האחוזים שלך אני ממש - אבל ממש לא מסכים.
המחקר הזה שווה לתחת, או שאני נפלתי רק על השבורות.
לא, לא הגיוני לי המספרים שלך.

ולגבי זה :
חברים - בדסמ הוא לא תוצאה של התעללות או מחלת נפש. הוא פשוט עוד ביטוי למיניות.
לגבי האחוז שכן עברו - זה סיפור אחר לחלוטין, ויש מחקרים מעניינים על בדסמ כאמצעי לריפוי

נכון, בדס"מ הוא לא תוצאה של התעללות או מחלת נפש בהכרח,
אבל אנשים נמשכים אליו בגלל אותה מחלת נפש או התעללות מינית.
הוא אולי עוד ביטוי למיניות שלך - אבל אצל הנשים כאן הסטטיסטיקה אחרת,
ואני מוכן לבדוק את זה איתך בסקר שנרים כאן בפוסט.

לגבי המחקרים המעניינים על בדס"מ כאמצעי ריפוי,
שמעתי על השטות הזו. היא שטות גמורה שבטח מישהו מהקהילה קידם אותה,
בדס"מ הוא לא כלי לריפוי טראומות, ה FDA לא אישר אותו ככזה,
ועד שהוא לא יאושר על ידי גורם מקצועי כטיפול - כל מה שכתבת כאן זה בולשיט אחד גדול.

אוי לשולט שמנסה לרפא את הנשלטת שלו עם בדס"מ.
אוי לו ובעיקר לה.

בנות - אם מישהו מנסה לרפא אותכן - בירחו כל עוד נפשיכן בריאה.

אוקיי. עצור. רוורס.
לא אמרתי מילה עליך. לא אמרתי מילה על נשלטות שהיית איתן. אין לי מושג מה אתה מושך.
מה שכן, 100% מהשולטים שאני עשיתי איתם פה סשן היו גייז ובי. לפי זה, אין סטרייטים בבדסמ, וכמובן שאין נשים. באמת, מאה אחוז.
נו? הגיוני? לא. כי זה לא עובד ככה. אי אפשר לעשות סטטיסטיקה ממך ומניסיונך האישי. וגם לא מסקר חצי עשוי בכלוב.
המספרים אינם "שלי". ולפני שאתה "לא מסכים" איתם, האם בדקת? חקרת? יש לך נתונים אחרים? מה במתודה של המחקר גרם לך לקבוע שהוא שווה לתחת? העובדה שלא קראת אותו, עזרה לקביעה הזו?
אני חושב שהדבר הכי עצוב בסטראוטיפים על בדסמים, זה ההתעקשות של עצמנו להנציח אותם.

כתבתי שמתנהלים מחקרים. אתה אומר שהfda לא אישר? מה הוא לא אישר? הרי אם אין מחקרים אז...
כי יש מחקרים. מחקרים. אמרתי שיש טיפול כזה? שהוא אושר?

בלתי מזיק, לא יודע מה עובר עליך, לרוב אתה סבבה. יש פה רק דבר אחד ששווה לתחת והוא בולשיט - התגובה, תסלח לי, הנבערת שלך, שמבוססת על העדר סטטיסטיקה ו (אני מנחש פה) אפס ידע בפסיכולוגיה.
בוקר טוב

natti(נשלטת)

לפני 3 שנים • 15 במאי 2020

לא מזיק ברובו כתב/ה:

Butterfly Effect כתב/ה:

א. https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=1004784&blog_id=127039

ב. דעתי היא שאל תכנס לי לתחתונים. אם היא תרצה להגיד וזה יהיה חשוב לה, היא תגיד. לא צריכים לפתוח פצעים ישנים/מודחקים רק בגלל יצר הסקרנות שלך.

1. לא ניכנס לך לתחתונים - תעשה מה שבזין שלך.

2. לא מדובר ביצר הסקרנות שלי, מדובר במשהו בטיחותי מבחינה מנטאלית, רוצה להתעלם מהחוק שלי - תתעלם.
הטריגרים שלה עלולים להופיע בזמן הסשנים שלך, ואז תתמודד איתם אחרת.

זה לא החוק שלך, עם כל הכבוד לא עלית כאן על איזה המצאה חדשה
ככה פועלים שנים על גבי שנים, מערכת שליטה צריכה להתנהל ככה
הדיון הזה כבר בוצע לפני שנים

זאלופון(שולט)

לפני 3 שנים • 15 במאי 2020

מעולם לא שאלתי אף נשלטת שאלה כזו. היא פולשנית להפליא בעיניי, וכשלעצמה יכולה לגרום לתחושות מאד לא נעימות.
היה ונשלטת אמנם עברה פגיעה מינית ובחרה שלא לספר לי על כך לפני הסשן, והיה והסשן עצמו הציף בה כל מיני דברים - אעשה כמיטב יכולתי לסייע לה להתמודד עמם. אבל זה שלה, והיא זו שתבחר אם ועד כמה היא רוצה לשתף אותי.

התגובה האהובה בשרשור

דרקן ראהל(נשלט){מית}

לפני 3 שנים • 15 במאי 2020

לדעתי, זה נובע ממקום כזה (השערה בלבד)

בלתי מזיק פגש הרבה נשלטות עם עבר של פגיעה כלשהי. ממש כולן. אולי לחלקן קרה משהו בסשן. ומתוך זה, הוא דואג. הוא משוכנע, מניסיון אמיתי, שכמעט כולן עברו, ולכן ממליץ על פרוטוקול מסוים.

לאחרים יש, אולי, ניסיון אחר לגמרי. וגם, כנראה, זווית אחרת. הם לא חושבים שזה כולן. הם כן חושבים על העלאת טראומה וכיבוד פרטיות.

ויש סטטיסטיקה. הבאתי מטא-אנליזה, שזה אומר בשפת בני אדם שלקחו שנים של מחקרים אחרים וניתחו את הנתונים מעבר לכל מחקר פרטי. במילים אחרות, אם המטא אנליזה טובה, זה איסוף של הידע המדעי בתחום על פני שנים של מחקר. יענתו, הכי טוב שיש.
ואפשר להירגע - 90% מאיתנו לא עברו. מהנשים, במקרה הגרוע, 78% לא עברו. אז זה לא הכלל הראשון, לא צריך לחשוש וללחוץ, רוב אלה שנפגוש זה ממש לא העניין. וזה נכון לכולנו. זה *לא* בהכרח נכון לאף אדם פרטי. אז יש אנשים שיפגשו 101%. באמת יש. רק נורא נורא נדיר.
אז העצה שלי? ללכת עם הרגישות והגבולות, פחות עם התחקור והחשש מראש.
זה שיש מחקרים על טיפול? יש. וזה יכול לעניין. ואם מישהו חושב שכתוב פה "דעו לכם שכל דום הוא מטפל, ויכול לפתור טראומות. מומלץ" אז יש לו בעיה רצינית בראייה.
לבסוף, מאוד הפריעה לי מין אמירה שוביניסטית מובלעת, שאני חושב שאין בה כוונה רעה. אבל, היא שם:
אצלי בדסמ זה ביטוי למיניות, אצל נשים לא.

זו אמירה מאוד שוביניסטית, ואין לה בסיס. קודם לא ידענו, עכשיו יודעים. נא לתקן את החשיבה:
בדסמ, אצל הרוב הגדול של האוכלוסייה האנושית, הוא עוד ביטוי למיניות אנושית בריאה.

ivy(נשלטת)

לפני 3 שנים • 15 במאי 2020

זו שאלה מזעזעת לשאול, בעיני, בטח כשאלה ראשונה. אם הקשר טוב ויציב, הנשלט כבר ירגיש צורך לשתף וגם אם לא, זה שלו ולא מעיד על טיב הקשר.
ובכלל, כדאי לדעת עם מי עומדים להכנס לקשר, ׳מנטאלית׳ או ווטאבר, גם ללא עבר טראומטי.
זה נשמע שאתה לא בטוח בעצמך ופשוט רוצה לכסות כל סיכוי לפגיעה אפשרית עתידית.. אין ערובה לזה גם אם תעשה הכל כמו שצריך. עדיין חושש? פשוט קבע מילת ביטחון.

בלום(נשלטת)

לפני 3 שנים • 15 במאי 2020

לא.

לפני 3 שנים • 15 במאי 2020

וואו.. דבר ראשון, לכתוב על נשים שעברו תקיפה מינית "או שאני נפלתי רק על השבורות" זה מזעזע, ומעבר לנושא שאתה מעלה כאן בכלל אתה צריך להתבייש שכתבת ככה.
דבר שני, ככה לא עובדת סטטיסטיקה. בכלל. לכתוב "אצלי הסטטיסטיקה היא מאה אחוז. מאה אחוז עגול" זו תפיסה מעוותת, החוויה האישית שלך לא יכולה להשליך על כלל האוכלוסיה באופן כזה. ולא רק שאתה לא יכול להשליך את זה סטטיסטית, גם לטעון שאתה יכול להקיש על נושאים פסיכולוגים מתוך זה, זה עלבון לפסיכולוגיה.
גירדת כל מיני פינות של שמינית ידע ובנית לעצמך איזה משהו שהוא לא טוב ולא נכון.
ואם אני שמה את כל זה רגע בצד בכל זאת: כולנו אנשים גדולים, ולאנשים יש אחריות על עצמם. אם מישהי או מישהו עברו טראומה בחיים שלהם ובחרו לא לשתף, זו זכותם המלאה. לשאול באופן ישיר על פגיעה מינית זה רעיון רע וזה חוצה גבול. אני מאמינה שאחרי היכרות ואמון אפשר לשאול מסביב, בעקיפין, בעדינות, ולא בלחץ כמובן. מעבר לזה, אתה קלירלי לא עוסק בבריאות הנפש ולכן כמו שציינו כאן כבר, אין לך כלים להתמודד עם משהו שקורה בעקבות טריגר, כך שכל מה שיש לך לעשות זה להיות אחראי על עצמך, ולהיות קשוב למי שאיתך.

Zohe{האיש שאיתי}

לפני 3 שנים • 15 במאי 2020

נתחיל ב. בלתק.
מחקרים מראים שהנחת היסוד שלך בדבר הנפגעות בבדסמ לעומת האוכלוסייה שגוייה.
ובכן, אין הבדל..
לצערנו, פגיעות מיניות ככלל, מתחילות מאוד מוקדם, 1 מכל שלושה ילדים עד גיל 5 חובה, שוב לצערנו.
הסטטיסטיקה די שווה אצל בנים או בנות.
ו.. אני עם הפסיכולוגית שלי מעל 10 שנים והיא עדיין מגלה אותי.
אני עם בן זוגי בין לבין אוטוטו 25 שנים ואנחנו עדיין מגלים אחת את השני והפוך.
יש גילויים שמגיעים עם הזמן.
מנטור כמנטור, צריך לדעת את הדבר החשוב ביותר והוא שהוא לעולם לא יכול עד הסוף להבין את האחר,רק להכיל אותו ולדעת לפתוח לו את האופקים שהוא רוצה וצריך לעצמו.
הכרות, ככל הכרות יש לה דרכים רבות בהבנה שהחוקיםמהם שאין באמת חוקים, יש מה נכון ולא נכון לכל אחד בסיטואציה שלו.

אביר האור(שולט)

לפני 3 שנים • 15 במאי 2020

דרקן ראהל כתב/ה:

לא מזיק ברובו כתב/ה:

עזוב בדס"מ.... בסדר?
אתה רוצה לומר לי שכל הקמפיין אחת משלוש - הוא פיקציה?
אני לא באתי עם שום סטיגמה על בדסמ"ים - כי באמת שאין לי כזאת.
אני לא אומר שכולם חולי נפש (למרות שאני כן חולה נפש)
אני לא אומר שכולם נאנסו כאן, ממש לא.
אני רק אומר שלשמוע את הסטטיסטיקות שנתת שם למעלה, לא נשמע נכון.
אחת משלוש - זה שקר?

אביר האור(שולט)

לפני 3 שנים • 15 במאי 2020

natti כתב/ה:

לא מזיק ברובו כתב/ה:

Butterfly Effect כתב/ה:

א. https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=1004784&blog_id=127039

אם זה לא החוק שלי, ואם הוא כבר קיים (ולא רשמתי שזה החוק שלי בשביל קרדיט)
וככה פועלים שנים על גבי שנים - אז איך זה שעדיין יש פיספוסים.
שלא לדבר על אנשים שטוענים שזה בולשיט.

זאלופון(שולט)

לפני 3 שנים • 15 במאי 2020

לא מזיק ברובו כתב/ה:

אחת משלוש - זה שקר?

אמממ כן. זו אחת מהסטטיסטיקות האלה שאנשים מצטטים כל כך הרבה שהן נדמות כאקסיומות, אבל אין להן סימוכין. יש שונות אדירה בממצאים (ובאיכות) של מחקרים בנושא, אבל כנראה שהסטטיסטיקה המבוססת יותר היא בערך אחת משבע. שזה נוראי מספיק בפני עצמו.