בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

התמודדות עם שכול ואובדן

הלן הדובה
לפני שנתיים • 22 ביולי 2021

התמודדות עם שכול ואובדן

הלן הדובה • 22 ביולי 2021
חשוב לי לדבר על זה. ראיתי פה מספר פוסטים של אנשים שחוו אובדן.

חלקכם יודעים שלא מזמן נפטרה סבתא שלי ז"ל.
הפטירה של טלטלה אותי כמו שאף אובדן לא עשה לפני כן.
אבל מערכת היחסים שלי עם השכול קיימת עוד לפני שנולדתי.
משפחתי היא משפחה שכולה. בתי קברות, אזכרות, תפילת אותיות נשמה - כולם מוכרים לי היטב.
בשירות איבדתי חברים לנשק ועם השנים קרובי משפחה וחברים.

השכול הוא משהו שלומדים לחיות איתו. כמו גידול. זה כאב שלא עובר.
זה להתייצב פעמיים בשנה ליד קבר ואין שום מצב שלא.
הטקסים, המילים והזיכרונות הטובים הם הדרך בה מתמודדים.

בצפירה - לעמוד בדום מתוח ולהצדיע. (פעם צנחן, תמיד צנחן)
בבית הקברות - להיות שם ליד מי שבוכה. על הברכיים אם צריך גם כשהרגלים בוערות.
לכבד את המתים - לא רבים בזמן השכול. יש מקום וזמן לכל דבר. לא בשכול ולא ליד הקבר.
מהמנהגים השונים זה שהכי עזר לי היה הכתיבה. לכתוב לנפטר. להגיד מילים שאי אפשר להגיד להם יותר.

הכי חשוב? לא לשכוח אותם.

איך אתם מתמודדים? מי עולה מול עיניכם ביום הזיכרון?
    התגובה האהובה בשרשור