| ערן2(נשלט) |
לפני 21 שנים •
1 ביוני 2003
ואצלי, עוד בהיותי ילד.. ותכלס בסדיר.
הרגע של א יישכח אצלי לעולם.
זה קרה בהיות ילד. שכנה יפה במיוחד , הכתה את הבת שלה בת גילי אז. משהו כמו גיל 6 -7 . כל כך רציתי להחליף את הילדה , לא כל כך בגלל שריחמתי עליה (אבל גם זה), הרבה יותר בגלל שראיתי את ההנאה על פניה של האם המכה. שנים מאוחר מיותר. בהיותי סדירניק בצנחנים, תל נוף, משפחות קבע. של אנשי ח"א. עושה ביביסיטנג לאחת מהן להשלמת הכנסה. שם גליתי את מלכתי הראשונה, איך הפכתי ברגע, מביבי סיטינג .... לעבד שלה. סיפור בנושא פורסם כבר פעם, בחויות. המענין הוא שזה בוודאות טבוע באנו. השאלה , מתי זה פורץ לאויר העולם. 
ע. |
|
0
|
| מל(נשלט) |
לפני 21 שנים •
1 ביוני 2003
ערן...ספר בבקשה שוב לאלו שלא קראו ולאילו ששכחו.
|
|
0
|
| ערן2(נשלט) |
לפני 21 שנים •
1 ביוני 2003
מתחת לכפכף כתב/ה: ערן...ספר בבקשה שוב לאלו שלא קראו ולאילו ששכחו.
היי אנסה לחפש את הסיפור הזה. אבל בלאו הכי , אף אחד לא קורא גם לא מגיבים . בסיפורים האלו מושקעת לא מעט עבודה. ואם אין מי שייקרא או יגיבו.... , חבל"ז. פירסמתי אמש סיפור - המועדון בניו יורק. להוציא תגובה אחת ן ו 4 צפיות - נאדה
ובכל זאת, ננסה להכניס סיפורים. ביי. ע. |
|
0
|
כלובי
|
לפני 21 שנים •
3 ביוני 2003
הממ אני בסדיר תכלס כבר ידעתי בדיוק מה אני
לא היו לי מפקדות לצערי אבל אני זוכר שבתור טירון היו מטרטרים אותנו וכל המש"קיות חינוך עוברות באדישות כשאנחנו מושפלים חסרי נשימה מיוזעים מקיפים את המגורים או יוצאים למשא, והן מסתכלות עלינו במבט ספק אדיש ספק משועשע או שזה מה שרציתי לחשוב.. |
|
0
|
| מל(נשלט) |
לפני 21 שנים •
6 ביוני 2003
ערן יקר !
נכון זה מעצבן לכתוב משהוא ולא לקבל תגובות , וגם מיעוט צפיות , אבל זה קורה . לא תמיד מה שנראה לנו מעניין "תופס" גם אחרים. זה קורה , וזה קורה לכולם אז אל תתרגש. ותפרסם את הסיפור אם בא לך כמובן. 
|
|
0
|
עתליה(שולטת)
|
לפני 21 שנים •
6 ביוני 2003
הרגע של הגילוי הראשוני....
החוויה הכ"כ לא שגרתית.... הבלתי צפוי... ההפתעה... איך שאני אוהבת התחלות
|
|
0
|
שוקולית(שולטת)
|
לפני 21 שנים •
7 ביוני 2003
ערן,
מכירה את הסיפור אבל,תמיד הוא סוחף מחדש ומרתק. |
|
0
|
| ערן2(נשלט) |
לפני 21 שנים •
7 ביוני 2003
שוקווווווווו
חיפשתי את זה בכל הארכיון סיפור חיים אמיתי, נעלם לו ואיננו לא מוצא. שלך ! |
|
0
|
| ערן2(נשלט) |
לפני 21 שנים •
7 ביוני 2003
שוקווווווווו
חיפשתי את זה בכל הארכיון סיפור חיים אמיתי, נעלם לו ואיננו לא מוצא. שלך ! |
|
0
|
|
שוקולית(שולטת)
|
לפני 21 שנים •
8 ביוני 2003
זה התמצית שמצאתי....
היותי חייל בסדיר. משמש שמרטף (בעברית צחההה...)לילדיה. בבסיס אי שם בדרום, המאגד משפחות קבע. היא, נאה בגבול החמודה והנחשקת. תלבושת קבועה: שורטס קצרים וחולצת טי צמודה. יחפה ובעלת כפות רגליים מאלפות. מדליקה אותי בכל ערב מחדש, מורטת עצבי ביפי גופה, בצבע עורה. מאבד את המילים בפנותה אלי. מתעלמת מקיומי כי מי אני בכלל. התייחסותה אלי כאילו הייתי קיר, אביזר משחק לילדיה, תפאורה, רהיט, שום דבר מעבר לביבי -סיטינג. כזה שליקק את סנדליה מבלי שתדע, אלף פעמים ויותר. ולך תאמר, ולך תספר... ואז, באותו לילה- קיצי ולח. חוזרת מבריכת השחייה שבבסיס, נוטפת מים. רגליה בקבקי עץ עם עקב מוגבה. עומדת קרוב אלי, ומביטה בי מלמעלה, אוסף את קוביות הלגו לקופסת הקרטון. כפוף על ארבע, מופתע, נבוך, חסר אונים. רגליה השזופות ועדיין רטובות, כל כך קרובות, כל כך צמודות. מטמטמות לי את השכל, מעוותות כל טיפה של הגיון בריא. הרגע שלי. הרגע בו מבלי לדעת ולהבין. מבלי לחשוב על תוצאות, על האיסור, על היותי סדירניק בביתם של טייס איש קבע הכורע אל ברכיו. הרגע שלי, בו אני מאבד עשתונות. הרגע בו אני מתכופף לריצפה, הרגע בו אני בולע באחת, את אצבעות רגליה בתאווה, בהערצה. בדמעות של סבל, בדמעות של אושר בדמעות של שמחה, בדמעות של אושר ותשוקה. הרגע בו כל סוג של ענישה, לא יכול היה למנוע את טעמן של רגליה של זו האשה. הרגע בו נשמע קולה ההורס האומר והשואל את המילים בציניות משפילה מבלי להפסיק אותי מזו הסגידה. " אוהב אותן מה ? " "אתה כמו עבד קטן, נכון? " "אתה רוצה להיות עבד שלי ? " מילים שנחרטו ולא יישכחו לעולם. הרגע, שהפך אותי למודע למה שאני מאז ועד היום ולא חשוב לאיזו עמדה עוד אגיע בחיי. עבד קטן של כל אשה, נאה ושתלתנית ובעיקר זו הקשוחה. ע. |
|
2
|