Hussy
|
לפני 3 שנים •
10 באוג׳ 2021
מערכת יחסים פתוחה
ספרו לי. שתפו אותי.
בעיקר בהכנות שעשיתם כזוג מראש. ספרו לי על ההכנה המנטאלית שנדרשת, מי הגה את הרעיון, מה צריך כדי להוציא אותו לפועל, כשצד אחד יותר מתנדנד וחושש מהשני? האם זה צריך לקרות רק בתקופה יציבה ביחסים? ומה קורה כשקשיי החיים לוחצים? עוצרים את זה? האם קבעתם חוקים מראש? (למשל, לא לשתף בחוויה המינית עם צד ג׳, או לחילופין - שחייבים לשתף…) האם זה הוליד בעיות שלא היו בעבר? למשל, קנאה? האם הרגשתם שזה גורם לכם לשכב פחות אחד עם השניה, או להיפך? כמה זה תופס מקום בכלל? ומה קורה אם צד אחד מקיים יותר מין מהאחר, זה מעסיק? תבורכו. (; |
|
|
|
Hussy
|
לפני 3 שנים •
10 באוג׳ 2021
רוצה לומר תודה גם על השיתופים הכנים בפרטי.
גם זה לא מובן מאליו בעיניי. (: |
|
|
Menta(שולטת)
|
לפני 3 שנים •
13 באוג׳ 2021
אצלנו התהליך נמשך שש שנים. הרעיון עלה, דיברנו עליו. ואז צד אחד עשה צעד מהוסס ראשון, של לפתוח פרופיל בכלוב, והצד השני קיבל רגליים קרות. הסברנו לעצמנו מה קרה ולמה, ואחרי חצי שנה או שנה המשכנו משם.
הכי חשוב זה לעבור את המשוכות של חוסר ביטחון וקנאה ולתקשר כל הזמן. ולתאם ציפיות ולקבוע חוקים. לקח שש שנים, אבל עשינו את זה כמו שצריך. שקיפות מוחלטת, כללים ברורים, זכות וטו. וכל כמה זמן בדקנו את עצמנו. חלק מהכללים השתנו, חלק נשארו. אני לא אומרת שזה צריך לקחת שש שנים, אבל חשוב שכל צעד שיילקח יכלול גם תקופת עיכול שבה כל צד בזוגיות יחשוב וירגיש, ואז תדברו על זה. וחשוב לקבוע כללים מאד ברורים. נשארים לישון אצל אחרים? מזמינים אחרים הביתה? מה עם פגישות בסופי שבוע? מה מספרים לבן או בת הזוג אחרי המפגש? בהצלחה! |
|
|
|
Hussy
|
לפני 3 שנים •
18 באוג׳ 2021
מכל הפסיפס הזה שאספתי משיתופים של אנשים, קצת מעצמי וגם ממה שעלה מהשיתוף שלך, אני מבינה שאין ספק שזה תהליך ארוך ומתמשך, שצריך לקרות רק ברגע המתאים ביותר לשני הצדדים.
אבל עושה רושם שבדרך לשם, גם אם זה לא יקרה בסוף - התהליך הזה מוביל לתקשורת כנה על דברים חשופים ואיתה גם צמיחה וגדילה בסופו של דבר. וכמובן, תודה לך על השיתוף. ❤️ |
|
|
tiny lemon
|
לפני 3 שנים •
29 באוג׳ 2021
היי
מוזמנת לכתוב לי בפרטי אני בצד שהתקשה עם פתיחת היחסים (-: |
|
|
גלפ(שולט)
|
לפני 3 שנים •
29 באוג׳ 2021
אהבה היא התשובה
ההכנה המנטאלית שצריך לעשות היא לזכור שאת אוהבת את בן הזוג שלך (מקווה) ומתוך זה מאפשרת לו לממש את הרצונות שלו ולזכור שבן הזוג שלך אוהב אותך ומתוך זה יפעל כדי להכיל אותך ואת שלל הרגשות שצפים\יצופו בפעמים הראשונות..
"להכיל" ולא "להגביל".. כל צד מכיל את הצד השני כמה שהוא יכול.. בין אם מבחינת החופש שמאפשרים ובין אם מבחינה רגשית.. צד אחד מכיל את החופש של השני והצד השני מכיל את חוסר הביטחון של הצד הראשון. וכמו כל דבר, להתחיל בצעדים קטנים.. ומשם להמשיך ולהתקדם ולהכיל עוד ועוד.. עוד חופש ועוד ביטחון.. והכי חשוב, לדעתי, ולא רק בהקשר הזה - לדבר לדבר לדבר - על הכל - כל הזמן - אם יש משהו שהייתי מדבר עליו עם חבר טוב אז זה מספיק חשוב כדי שאשתף את אשתי - וכשבת הזוג הופכת לחברה הכי טובה וששנינו יכולים (ורוצים!) לדבר ולתקשר הכל, וצריך להפוך להיות כאלה למרות שזה לא תמיד טריוויאלי - הכל מסתדר בסוף.. * אפשר גם להתנסות ביחד, בצורה קלה, בפעמים הראשונות, לצפות מהצד או לקחת חלק פה ושם, לפעמים לראות בעינייים את מה שחוסר הביטחון מייצר סרטים בראש זה הכי טוב.. בקיצור, הקלישאה: "אהבה היא התשובה" מוכיחה את עצמה שוב. |
|
|
|
Hussy
|
לפני 3 שנים •
29 באוג׳ 2021
תודה על התשובה היפה והכנה, בודהה.
|
|
|